התוכנית לפיתוח מטרופלין ונקובר לשנת 2040 מייצרת חזון תכנוני לאזור על רקע תוספת צפויה של 1.2 מליון איש, ומחייבת שיתוף פעולה אזורי נרחב בין כל הרשויות באזור סביב מספר אתגרים מרכזיים - ציפוף המגורים, אספקת שטחי תעסוקה, פיתוח קהילתי ושימור סביבתי. רשימה זו תסקור את עיקרי התוכנית ותדון בכוחה לחולל שינוי.
מניפסט הוא כלי מרכזי בכל ניסיון לחולל שינוי, אז מדוע קשה למצוא מניפסטים בשדה התכנון והאדריכלות, דווקא בעידן שיש לו חשיבות גדולה כל כך? התשובה לשאלה זו אינה פשוטה אך אסתכן ואומר כי הסיבה לכך היא כפולה: אפיסטמולוגית ומתודולוגית.
הצעה לחשיבה מחודשת על ההפרדה בין עיר לתעשייה והצעה לאתגור הדיכוטומיה הנוכחית בעזרת סדרת פעולות בעיר, באזורי תעשייה ובממשק שביניהם. כיצד ניתן לקרב ולחזק את הזיקה בין מגורים לתעשייה ולהיפך? ומדוע זה בכלל כדאי?
