מאמר חדש שהתפרסם מתוך המחקר בנושא ערים חכמות, סוקר את הקונספטים העירוניים שמשכו תושמת לב רבה בתיאוריה ובפרקטיקה: העיר הגלובלית, העיר המקיימת, חוסן עירוני, העיר היצירתית והעיר החכמה. האם הם מציעים סדר יום מתחרה או משלים? ומהו הפער בין המסגור שלהם בתיאוריה ובפרקטיקה?
הגליון האחרון של כתב העת Built Environment בעריכתה של ד"ר טלי חתוקה, מוקדש ליחסים בין התעשייה והעיר בעולם הפוסט תעשייתי המאפיין את תחילת המאה ה-21. האם לאחר שנים של נתק תודעתי ופיזי, לאור השינויים הן בתהליכי הייצור והן בתכנון העיר, העתיד של הסביבה הבנויה טמון ביכולת לשוב ולאחד בין השניים?
ברשימה הקודמת ניתחנו את התכונן ההוליסטי של שכונת רמת אביב א', שאילו תוכננה היום היו קוראים לה שכונה בת קיימא, אך זה היה בשנות ה-50. ברשימה זו נבחן האם היא עומדת בתקן LEED-ND להערכת שכונות מקיימות, איזה ציון היא תקבל במדד, מדוע פותח ואילו קריטריונים הוא מציב?