בפרק זה נסייר עם האדריכלית תיאה קייסלוב ממשרד קייסלוב קיי, שתכננה את מכללת קלישר לאומנות בתל אביב, זוכה פרס רכטר לשנת 2000. הבניין היה חדשני בזמנו איך הוא עומד במבחן הזמן וכיצד מתייחסת האדריכלית לשינויים שחלו בו לאורך השנים?
בפרק זה נסייר עם האדריכל איתן קימל ממשרד קימל אשכולות שתכנן את בניין בית הלוחם בבאר שבע, זוכה פרס רכטר לשנת 2010. מבנה קהילתי ייחודי ומונגש הנועד לשרת את נכי צה"ל, הבניין מציע קריאה חדשה של הבטון והמושג מקלט, מחסה.
בפרק זה נסייר עם האדריכלים דויד גונגהיים ודניאל מינץ, שתכננו את בית הספר ללימודי השואה ביד ושם, זוכה פרס רכטר לשנת 2012. בתכנון הבניין, ביקשו האדריכלים לחגוג את החיים, נשמע כאוקסימורון?
בפרק זה נסייר עם האדריכל דני לזר שתכנן את בניין המחלקה לפיזיקה באוניברסיטת באר שבע, זוכה פרס רכטר לשנת 2014. לזר אחראי גם לתכנון תחנת רכבת האוניברסיטה בבאר שבע, גשר ההליכה שמחבר בין תחנת הרכבת לאוניברסיטה ופביליון הכניסה. מספר צעדים אחריו ממקומם בניין המחלקה לפיזיקה מה שיוצר רצף אדריכלי המשכי ומרתק
קו בניין אפס, שבילי אופניים מוצלים, גגות סולאריים וגן ילדים בפארק תעשייה? כן! שיחה עם יוסי אנגל שר מנכ"ל פארק תעשייה נ.ע.מ, על תרגום עקרונות התכנון למציאות, התקדימים והאתגרים בפיתוח אזורי תעשייה של במאה ה-21.
המהפכה הטכנולוגית שינתה את האופן שבו אנו פועלים במרחב. המרחב הפיזי אינו יכול להיתפס במנותק מזה הווירטואלי, הם שלובים זה בזה. האם שינוי דרמטי זה השפיע על תכנון מבני החינוך?
מה המשמעות לגדול בבית בו אדריכלות היא אורח חיים טוטלי? איך זה נראה מנקודת מבטו של ילד, כיצד נתפס היום ממבט של אדם בוגר? שיחה עם האדריכל מיקי מנספלד בנו של אל מנספלד
הסדרה האדריכלים בוחנת את האבולוציה של התכנון האדריכלי בישראל. סדרה של ראיונות עם בנים ובנות לשושלות של אדריכלים שעיצבו והשפיעו על הזירה האדריכלית בישראל. דרך הראיונות ננסה להבין את ההמשכיות והמשמעות של מקצוע האדריכלות בפרספקטיבה של זמן ושינוי
השוק הסיטונאי בתל אביב הוא מהפרויקטיים הגדולים והמשמעותיים שנעשו בעיר, יש הרואים בו סמל לחדשנות ומנגד יש המבקרים אותו. ראיון עם טלי יער-קוסט שמשרדה תכנן את הפרוייקט.על הרציונאל התכנוני של השוק הסיטונאי והאתגרים בפרויקטים של התחדשות עירונית
מה השתנה בתכנון שכונות מגורים בישראל בישראל? האדריכלית טלי יער-קוסט מיער אדריכלים תדון בפרק בשני פרויקטיים תכנון שכונת המשתלה בתל אביב ושכונת הפארק בנחל באר שבע
איך מתכננים בתי חולים? האם חלו שינויים דרמטיים באופן בו אנו מתייחסים לחולה ולמשפחתו? האם לשינויים אלו ביטוי אדריכלי? הפרק ידון במעורבות של המשרד בתחום תכנון בתי החולים, תוך התייחסות להבדלים הדוריים בתכנון בתי החולים. הפרק יציג שני מבנים באיכילוב , בניין סוראסקי ובניין הלב על שם סמי עופר.
ראיון עם האדריכל ארד שרון נכדו של אריה שרון שאחראי לתכנית שרון, תכנית המתאר הראשונה והמשפיעה בישראל. נשוחח על השושלת המשפחתית, על אביו אלדר שרון, ההצטרפות של כל אחד למשרד, הלבטים, הפרויקטים וההבדל בין הדמויות השונות שהפכו לאייקנות בתרבות הישראלית ובמורשת האדריכלית
ממשיכים בפודקסט האדריכלים בשיחה עם דודי ודניאל זרחי שיציגו את גישתם לתכנון מערכות מבנים דרך דיון בשלושה פרויקטיים: קמפוס תל השומר, עתידים והיכל המשפט בירושלים.
ממשיכים עם האדריכלים. האב דודי ובנו דניאל זרחי דור רביעי במשרד, ידונו בפרק זה בתחרויות אדריכלים. כמשרד שנוטה לגשת לתחרויות בארץ ובעולם ומצליח לא אחת לזכות בהן נשוחח איתם על האופן שבו הם ניגשים לתחרות, איך מתחילים פרויקט כזה? ומה הייחודיות והחשיבות של תחרויות אדריכלים למקצוע?
איך השתנה התכנון של בתי הבראה ובתי מלון וכיצד זה משקף את השינויים בתרבות הצריכה והפנאי שלנו? הפרק יעבור דרך שלושה דורות של תכנון בתי מלון בישראל: מבתי ההבראה בתכנונו של זאב רכטר, דרך מלון הילטון ת"א שתכנן יעקב רכטר ולבסוף מלון אלמה ששופץ על ידי הנכד אמנון רכטר
פרק ראשון בסדרת הפודקסט האדריכלים, על האבולוציה של התכנון האדריכלי בישראל, שיחה עם אמנון רכטר, מרכטר אדריכלים. השיחה תתמקד בסיפור המשפחתי, בעבודתיו הראשונות של סבו זאב רכטר. החינוך, ההתלבטויות והמשברים בדרך של אמנון למקצוע. ההצטרפות למשרד לצידו של אביו יעקב רכטר, ופרויקטים מרכזיים של המשרד מימיה הראשונים של תל אביב ועד היום
בקרוב באורבנולוגיה, סדרת פודקסט חדשה על האבולוציה של התכנון האדריכלי בישראל. סדרה של ראיונות עם בנים ובנות לשושלות של אדריכלים שעיצבו והשפיעו על הזירה האדריכלית בישראל. דרך הראיונות ננסה להבין את ההמשכיות והמשמעות של מקצוע האדריכלות בפרספקטיבה של זמן ושינוי
במהלך השנה האחרונה עבדו יחד שתי קבוצות מאוניברסיטת תל אביב ו MIT על גיבוש תכנית אסטרטגית לאזורי התעשייה של העיר אשדוד. בעיר בה קיים מערך תעשייתי מגוון, נמל פעיל וערכי טבע ייחודיים, לצד אזורי מגורים נרחבים, כיצד מתכננים ומבינים את הסביבה העירונית והתעשייתית כמקשה אחת? ברשימה זו נציג את הניתוח וההצעות של שתי הקבוצות.
רשימה זו בוחנת מסלולי התחדשות עירונית לקרית המלאכה בתל אביב. כל הצעה בוחנת את האתר מנקודת מוצא שונה, והשאלה היא מהן המטרות ואלו קבוצות חברתיות צריך המקום לשרת בראייה עירונית וראייה מקומית? רשימה זו מציגה מספר כיוונים שכל אחד מהם משקף סדר יום שונה. מה הכי מתאים לקרית המלאכה בתל אביב?
ב-4-5 ביוני ייערך כנס באוניברסיטת סן גוריון בנושא זהות ומרחב. הכנס יבחן מפרספקטיבות שונות את הזיקות שבין מקום לבין גורלות של יחידים, עדות וקהילות במרחב הישראלי.
סדרה בת חמישה פרקים על פרויקט בינוי פינוי בשכונת קרית משה ברחובות. שכונה שממותגת כשכונת פשע ואלימות ונכללה בפרויקט שיקום שוכנות פעמיים. היום משרד הבינוי והשיכון מקדם בה תכנית של בינוי פינוי מאסיבי. מה חושבים על כך התושבים, האדריכל, פעילים ופוליטיקאים? האם התכנית תטיב עם התושבים הותיקים, האם תסייע בחילוץ מעוני? ואיזה סדר יום מקדמת המדינה בפרויקט?
