פריפריה

הנרטיב של קרית שמונה: לאתגר את השיח של סאלח פה זה ארץ ישראל

פרופ' אמיר גולדשטיין שחקר את ההיסטוריה של קרית שמונה מתאר את שנות החמישים באופן שחורג מהשיח הציבורי הרווח שנוטה לייצוג דיכוטומי בין אשכנזים למזרחים וטוען לאוריינטליזם וגזענות. הקהילה התימנית שהתיישבה בקרית שמונה לא הייתה פאסיבית או חלשה, היא נאבקה על הזהות והמסורת שלה, כתבה לראש הממשלה בן גוריון ואפילו ניצחה.

"הטרגדיה של סינדרלה": נשים בפריפריה, פמיניזם ושינוי תודעה

האם נכון לכתוב ספר שלם על שני אירועים שנמשכו חודשים ספורים? האם ניתן לגשר על התהום בין מרכז לפריפריה בישראל? האם יתכן שאותו אירוע יהיה גם הצלחה וגם כישלון? ומה הקשר בין שינוי של היחיד לבין שינוי פוליטי? שיחה עם פרופסור הנרייט דהאן כלב בעקבות ספרה "נשים בישימון: מרי וסירוב בשולי החברה" על פמיניזם, מרי, פוליטיזציה ושינוי תודעה.

ערים קטנות ומגניבות

גם ערים קטנות רוצות למשוך אליהן את המעמד היצירתי. בעוד הדיון של העיר היצירתית מתמקד בערי המטרופולין, חלק מן החוקרים ממקדים את המבט בערים הקטנות. כיצד ואילו כוחות נדרשים בכדי לחולל בהן שינוי ולאיזה מודל עירוני עליהן לשאוף? רשימה בשני חלקים.

"סלאח, פה זה ארץ ישראל" מחשבות לאחר צפייה

הסרט הדוקומנטרי שזוכה לשבחים חושף את הפרוטוקולים והתוכנית הסדורה של יישוב עולים יוצאי מדינות צפון אפריקה בעיירות הפיתוח, אך האם זו הדרך היחידה להסתכל על אותן עיירות שקובצו תחת השם "עיירות פיתוח" למרות השוני התכנוני שלהן אז והיום? יוליה פורשיק שגדלה באחת מן העיירות בוחנת את מושגי היסוד מנקודת מוצא תכנונית.

העברת מחנות צה"ל לפריפריה – התכנית, האגדה והמעשה

מי שהיה בעבר מפקד מרכז הבינוי של צה"ל מבקר את הפופוליזם סביב העברת מחנות צה"ל לפריפריה. טיוב האוכלוסייה? יצירת מקומות עבודה? משיכת אוכלוסייה חדשה וצעירה לנגב? הבטחות אלה משרתות את חיתוך הסרטים וצילומי הפוליטיקאים אך המציאות מהם והלאה. מה הערך של העברת מחנות צה"ל ומי המרוויחים העיקריים? לדבריו, לא תושבי הנגב

הגיע הזמן להקמת רשות לחלוקת כספי ארנונה משטחים מניבי הכנסות בנגב

חלוקת כספי הארנונה בנגב בין המועצות האזוריות הכוללות מושבים וקיבוצים לבין עיירות הפיתוח משקפת סדר פוליטי המתעדף את המגזר החקלאי ומייצר אפליה אתנית ארוכת שנים. על מנת שהנגב יהווה אלטרנטיבה המציעה איכות חיים יש לשאוף לשינוי חלוקת כספי הארנונה משטחים מניבי הכנסות בנגב, כך יוכלו היישובים הקיימים להתחזק ולהתפנות לקידום האינטרסים האזוריים

היכונו! פרויקט שיקום שכונות חוזר

שיקום שכונות פרויקט הדגל של ממשלת מנחם בגין בשנות ה-70 שב וחוזר לכותרות. גלגולו הנוכחי של הפרויקט מעלה שאלות נוקבות. האם יש ממש בחידושו או האם מדובר בספין פוליטי המבקש להעביר מסר להמון, שהמדינה מקדמת כלים של התחדשות עירונית גם עבור "האוכלוסיות המוחלשות"? רשימה ספקנית על הקמפיין הממותג של פרויקט שיקום השכונות.

למה נכשל פרויקט שיקום שכונות?

התעלמות מראייה תכנונית ומערכתית, יצירת "גידור טריטוריאלי" של שכונות השיקום והדרה ממתחמי "פינוי-בינוי", אלו הם רק חלק מהכשלים שמנעו ומונעים את הצלחתו של פרויקט שיקום השכונות בתחום הפיזי והחברתי. צבי ויינשטיין כותב על ההזדמנויות שהוחמצו לקראת הצעה לשינוי מדיניות.
חורה (צילום: המעבדה לעיצוב עירוני)

חורה, מעבר לכותרות החדשות

היישוב הבדואי חורה עלה לאחרונה לכותרות, כאשר נודע שהמפגע בפיגוע בבאר שבע היה תושב המקום. אבל כמה מאיתנו שמעו על חיי הבדואים בחורה לפני כן? רוב האוכלוסייה אינה מכירה את חורה ובמצבים של קונפליקט אנו נוטים לחשוב בסטריאוטיפים. רשימה זו מבקשת להאיר את המציאות המורכבת ולהציג תמונה מחיי היום יום ביישוב.