מדי שנה אנו מסכמים את השנה החולפת והנושאים שעמדו במרכז סדר היום של כתב העת שלנו ומציבים מספר נושאים שיעסיקו אותנו בשנה הקרובה. שנת 2020, שנת מגפת הקורונה, הסיטה רבים מן המסלול המתוכנן. המגפה שהתפרצה בינואר בעולם הגיעה לישראל במרץ ועדיין לא נראה סופה. החוקרים חלוקים לגבי מידת השפעה של המגפה על המערכות בעתיד ועל העיר. כתגובה לשאלות שעלו ביחס למגפה הוקדשו מספר רשימות לנושא.  בראשית המגפה הקדשנו רשימה לנושא תקנות האיכון והיבטים של פרטיות, בהמשך נגענו בפרדיגמה של חוסן עירוני וכיצד היא עומדת במבחן המגפה. מספר רשימות עסקו במחאות הציבוריות בתקופת הקורונה, והאופן שבו המרחב החברתי משנה את המרחב הציבורי ומעצב את הכוראוגרפיה של המחאה. הקדשנו מבט לזיקה בין מגפות ואי שוויון עירוני ולבסוף תהינו מה לימדה אותנו המגפה על השימוש במרחב הציבורי וכיצד יש לתכנן גנים ופארקים עירוניים.

מעבר לקורונה  עסקנו במספר נושאים מרכזיים הממשיכים לעצב את עולם התכנון והמרחב הבנוי:

התחדשות עירונית. בראשית 2020 פרסמנו קמפיין המציע חשיבה מחודשת על התחדשות עירונית אשר כלל: נייר עמדה של הקואליציה האקדמית לתכנון ומשפט, בהובלתה של פרופ’ טלי חתוקה אשר מאפיין את החסמים והבעיות בפרדגימה הקיימת של התחדשות עירוני ומציע מתווה וסל כלים לתכנון נכון, מכיל והוגן יותר.  בנוסף פרסמנו שורה של ניירות עמדה אישיים של אנשי אקדמיה מומחים בתחום (לדוגמא כאן, וכאן, כאן). וסדרת פודקסט: “קצרצרים על התחדשות עירונית” שבה מציג כל חוקר מה הבעיה לטענתו בהתחדשות עירונית וכיצד הוא מציע לפתור אותה.

כיצד ניתן לתמרץ התחדשות עירונית בפרירפיה? סדרת הפודקסט קצרצרים על התחדשות עירונית. קרית גת (צילום: סוניה פורשיק)

סדרת פודקסט נוספת תל אביב היסטוריה של התחדשות מתמקדת בשלושה אתרים בעיר תל אביב שעברו התחדשות עירונית בתקופות שונות: מנשייה, כיכר אתרים ושדרות רוטשילד.  מה היו המטרות והכלים בכל אחד מהאתרים? מה גורם לפרויקט התחדשות להצליח לאורך זמן? האם זה טמון רק בתכנון ומה היו נקודות המוצא בתקופות השונות ל’התחדשות עירונית’. שיחה בין האדריכל והמתכנן ניקי דוידוף לבין טלי חתוקה המפגישה בין נקודת המבט של איש הפרקטיקה לבין זו של החוקרת, על תכנון העיר תל אביב.

תכנון ומלחמה. תכנון עירוני מתמקד בבנייה ואילו מלחמה זורה הרס. בפרק פודקסט “הדרך לעזה”, משוחחים פרופ’ יוברט לו יון ופרופ’ טלי חתוקה על הזיקה בין תכנון ומלחמה, ובעיקר על השאלה מהי עזה בדמיון הישראלי? וכיצד הפכה ממרחב ממשי למרחב נעלם ומושתק בשיח והדמיון הישראלי. לסדרת הפודקסט מתלווה סדרה של רשימות.

גאוגרפיה של דאגה.  בסדרת רשימות בנושא דאגה/טיפול (care) סקרנו כיצד התפתח תחום מחקר זה וכיצד משתנה הגאוגרפיה של הדאגה והנוף של הטיפול באוכלוסיות שונות. היום נוכח המשבר הכלכלי המתרחב והצורך האדיר בארגוני הטיפול יש לחשוב מחדש על מקומם בחברה והאופן שבו המדינה מספקת שירותים וסיוע לאוכלוסיות שונות. הרשימה האחרונה נגעה במה שמכונה ‘אתיקה של דאגה’ המציעה תפיסה מוסרית ואף חזון לחברה אחרת המושתתת על ערכים של סולידריות, קשר והדדיות.

מודים לצוותים המטפלים והעובדים החיוניים בזמן הקורונה בבריטיניה (Tim Dennell, Flickr)

עם המבט קדימה

לעת עתה המגפה ממשיכה להשפיע על חיי היום יום של רבים ולכן בשנה הקרובה נמשיך לעסוק בשינויים בדפוסי החיים שמחוללת המגפה ונבחן איזו מציאות חדשה תתהווה בעקבותיה. בסדרת הפודקסט החדשה שלנו: תהפוכות נביא קולות וסיפורים של אנשים שהקורונה היפכה ושינתה את דפוסי החיים שלהם ודרכם נדון במגמות השינוי ותסריטים אפשריים: האם תתהפך מגמת העיור לפִּירְבוּר? האם חברות יאמצו את מודל העבודה מהבית? מה יהיו ההשלכות לכך על המרחב והכלכלה העירונית? כיצד ישתנו הבחירות של צעירים, שהם עיקר הנפגעים כלכלית, בעקבות הקורונה באשר לבחירת מקום מגורים, תחומי לימוד והשתלבות במעגל התעסוקה? האם השינויים בתרבות הצריכה שנכפו בעקבות הסגר והתמתנו עקב המשבר הכלכלי יימשכו למהלך משמעותי יותר? יובילו אנשים לחשוב אחרת ‘ולהיגמל’ מצריכה? וכיצד כל השינויים האלו ישפיעו על העיר?  

מגמה נוספת הנשמעת בקרב מתכנני ערים היא החשיבה על טיפולוגית המגורים העכשווית. במסמך מדיניות של המעבדה, טיפולוגיות סינכרוניות: מגורים משולבי תעשייה ותעסוקה בעיר של המאה ה-21, מוצגות ומנותחות גישות חדשות לפיתוח מגורים בעיר תוך התייחסות לשינויים בצורת התעסוקה והתעשייה בעידן הנוכחי. המסמך, שילווה במספר רשימות שיתייחסו למקרי מבחן מן העולם, יתמקד בהיבטים התכנוניים והאדריכליים של טיפולוגיות אלו. אך השאלות המרכזיות, עליהן צריכים לתת את הדעת מהנדסי הערים ברשויות, הן לאלו ערים מתאימות טיפולוגיות אלו? באיזה היקף רצוי לקדם טיפולוגיות מסוג אלה בעיר ובאיזו אסטרטגיה? ואולי השאלה החשובה ביותר, מי קהל היעד?

אתגרים בתכנון ערי ישראל. לאחר לא מעט סדרות ורשימות שבהן נתנו קול לאדריכלים (ראה סדרת הפודקסט האדריכלים, וחמישה בניינים) השנה נרצה להביא את נקדות המבט של המהנדסים העירוניים. מה הן הבעיות הבוערות ביותר מבחינתם? מה הם החסמים בדרך? וכיצד היו רוצים לראות את העתיד של העיר שלהם? בסדרת הקצרצרים החדשה: מהנדסים עיר, נתמקד במספר ערים בארץ ונבחן מהם האתגרים הבוערים.

מהם האתגרים של כל עיר? קצרין 2020 (צילום: המעבדה לעיצוב עירוני)

ולבסוף,נפרסם סדרת רשימות חדשה, “ללמוד מטעויות”. סדרה זו תבחןפרויקטים קטנים, שניתן להגדירם כקלקולים, טעויות, שגינות של אנשי מקצוע או מקבלי החלטות. נציג את הפרויקטים וננסה להבין האם זהו כישלון או בעצם הזדמנות, כר למידה מצוין שניתן להסיק ממנו מסקנות.

בנוסף נמשיך כהרגלנו לפרסם רשימות בנושאים מגוונים, ראיונות עם חוקרים, סקירות ספרים ומאמרים ותמונות מהנראה בעירנו.

מאחלים שנה טובה לכולם,

מערכת אורבנולוגיה