לגור

על שלושה גברים ושלוש ערים

ד"ר מיקי כץ היא חוקרת תרבות בתחומי מגדר ואתיקה, סופרת ועורכת. בספרה החדש, "שלושה גברים, שלוש ערים – תל-אביב, איסטנבול, לונדון", היא חוקרת, בעזרת התחקות אחר שלוש דמויות ספרותיות, מהם חיים עירוניים ואילו יחסים מתקיימים בין ערים לבין אלה המתגוררים בהן. בראיון איתה, היא מספרת על מה ניתן ללמוד על ערים ועירוניות מקריאה ספרותית של ערים, וכיצד היבטים מהותיים של העיר משתקפים בספרות. 

העיר ומחלת הסוכרת

רשימה זו עוסקת בבעיה ההולכת וגדלה במרחב העירוני בעולם: התגברות התחלואה הכרונית בכלל ומחלת הסוכרת בפרט. באמצעות סקירה של מחלת הסוכרת ושל הקשרים בינה ובין המרחב העירוני, נבחנת הזיקה בין תכונות עירוניות שונות, בקני מידה עירוניים ושכונתיים, לבין השכיחות של תחלואה בסוכרת בערים. על בסיס סקירה זו, מוצגת הצעה הממסגרת את התכונות העירונית השונות כמנגנונים בריאותיים המשפיעים על תושבי העיר, באופן שיוכל לסייע למתכנני ערים לייצר סביבות מגורים בריאות יותר.

סביבת המזון בשכונה והקשר שלה לבריאות

הרשימה השלישית בסדרה סוקרת את המחקר בתחום הבוחן את הקשר בין שכונה לבין התזונה של אלה המתגוררים בה, ואת ההשלכות הבריאותיות של התזונה. גם רשימה זו בוחנת את המושגים המרכזיים ואת ההנחות המקובלות בתחום, ומצביעה על המגבלות הקיימות ועל האתגריים המחקריים הניצבים בפני התחום.

הקשר בין שכונה לפעילות גופנית

רשימה זו, השנייה בסדרה הסוקרת את תחום המחקר הבוחן את הקשר בין שכונה לבין בריאות, מתמקדת בקשר שבין השכונה והתכנון השכונתי לבין פעילות גופנית. ברשימה זו המוקד הוא על תפיסות הרווחות בתחום בנוגע לקשר זה, ועל החשיבות בהבחנות ברורות בין סוגים שונים של פעילות גופנית, והיישום שלהן בתכנון השכונתי.

הקשר בין שכונה לבריאות

בסדרה של רשימות, גל אלחנן סוקר את תחום המחקר הבוחן את הקשרים בין השכונה לבין הבריאות של אלה המתגוררים בה. הסדרה סוקרת את התפיסות המובילות בתחום, את המושגים המרכזיים, את ההנחות המקובלות ואת התובנות העולות מהתחום הרלוונטיות לתכנון עירוני. הרשימה הראשונה מתמקדת בתחום באופן כללי, באופן בו נתפסת ומוגדרת בו השכונה, ובאתגרים המחקריים המאפיינים אותו.

ללמוד מהמרחב – הקיבוץ לקראת “משבר הקיבוצים”

ד"ר עידית שכנאי-רן היא אדריכלית, חוקרת אדריכלות ותרבות ומלמדת במחלקה לארכיטקטורה בטכניון ובביה"ס לאדריכלות באוניברסיטת תל-אביב. ספרה החדש "הנה ימים באים – מרחב ואדריכלות בקיבוץ רגע לפני המשבר" (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2023), עוסק במרחב של הקיבוץ בשנות ה-70 של המאה ה-20, על רקע תהליכי השינוי החברתיים, הכלכליים והפוליטיים שעברו באותן שנים הקיבוצים, והחברה הישראלית בכלל. בראיון איתה, היא מספרת על השינויים שעברו הקיבוצים באותם שנים וכיצד השפיעו על המרחב הפרטי והציבורי בקיבוץ, וכיצד ניתוח מרחבי יכול ללמד על תהליכי עומק חברתיים המובילים למשבר אשר עתיד לאיים על שגרת חיים הנדמית כיציבה.

תפיסת המחוקקים את חוק פיצול דירות

בשנת 2017 אושר חוק פיצול דירות שהבטיח שינוי משמעותי בשוק הדיור בישראל, אך הפוטנציאל לא התממש והחוק נכשל. כיצד המחוקק תפס את הפוטנציאל של החוק? מהן הקונספציות שהנחו את תפיסתו? רשימה זו עוסקת בשאלות אלו.

זרקור על גגות מוגבהים לשימוש הציבור – היקף התופעה ויסודותיה ההיסטוריים

הדיון בשימוש בגגות כמרחב ציבורי מלווה את התכנון העירוני והאדריכלות מאז ראשית המודרניזם, וזוכה בשנים האחרונות להתעוררות מחודשת בעולם על רקע תהליכים של ציפוף עירוני ומשבר האקלים. עם זאת, בישראל הדיון בגג כמרכיב בעל חשיבות במרחב העירוני, עדיין מוגבל ומתמקד בעיקר בהיבטים האקלימיים של גגות. רשימה זאת בוחנת את המשמעויות של הגג כמרחב ציבורי בראייה היסטורית, כבסיס לדיון עכשווי במקומו של הגג במרחב הציבורי בעיר ההולכת ומצטופפת

שימור אתרי מורשת ובניינים היסטוריים בשפרעם כצעד לצמיחה ומיתוג העיר

כיצד העיר שפרעם רואה את עתיד אתרי המורשת שלה? כיצד הם מבטאים את העבר, ההווה והעתיד של העיר? רשימה זו עוסקת בהיסטוריה של אתרי שימור בשפרעם ומציעה דרכים לנצל את המורשת ההיסטורית למען פיתוח העיר.

מורשת נוף תרבות חקלאי מולאמת ומופרטת -הבייארות בתל-אביב-יפו מבט בפרספקטיבה קצרת מועד

מהי המורשת של בתי הבאר סביב העיר יפו? כיצד נכון לשמרה? רשימה זו עוסקת במתח בין שימור מורשת אדריכלית עירונית בנויה לשימור מורשת חקלאית ורנקולרית.

נחלת הכלל, מבט על העבר והעתיד של השיכון הציבורי

ד"ר דן פרייס הוא אדריכל וחבר סגל בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון. עבודתו האקדמית והמקצועית של ד"ר פרייס מתמקדת באחריות החברתית והסביבתית של האדריכל, בדיור חברתי ושיתופי, ובחקר הארכיטקטורה במאה-20 בפלסטין/ישראל. הוא פרסם יחד עם עדה כרמי-מלמד את הספר "אדריכלות בפלסטינה-א"י בתקופת המנדט הבריטי 1917 – 1947". ספרו החדש, "נחלת הכלל: השיכון החברתי והציבורי בישראל, 1945 - 1967", עוסק בשורשים ההיסטוריים והאידיאולוגיים של מפעל הדיור חברתי והציבורי בישראל. בראיון עימו, הוא מסביר על העקרונות שהיו מונחים בבסיס הפרויקט, ומה ניתן ללמוד ממנו על דרכי התמודדות עם משבר הדיור כיום.

פרשנות מקומית למושג ‘חוסן עירוני’

המושג 'חוסן עירוני' הפך בשנים האחרונות לדומיננטי בשיח העולמי העוסק בהתמודדות עם האתגרים ההולכים ומתרבים בתחום הסביבתי והחברתי. רשימה זו בוחנת מה קורה כאשר מושג כה רווח, שהוא בעל משמעויות תיאורטיות ומעשיות כאחד, משמש בגיבוש תוכניות פעולה ברמה המקומית. באמצעות ניתוח תוכנית החוסן האסטרטגית של עיריית תל אביב-יפו, נבחנת הפרשנות המקומית שניתנת למושג, וכיצד נעשה בו שימוש בהתוויית המדיניות העירונית המקומית.

דיכאון והעיר

מחלות נפש הופכות להיות שכיחות בחברה המודרנית, ונראה כי הן מתגברות לנוכח חוסר יציבות ומציאות מעורערת. רשימה זו עוסקת בזיקה בין דיכאון לבין העיר, ובוחנת את המאפיינים של הסביבה העירונית המעצימים דיכאון, ואילו העשויים דווקא לצמצם את תפוצתו. על בסיס ניתוח זה, ניתן לחשוב איך נכון לתכנן את הערים שלנו באופן שיסייע לטיפול בדיכאון שהפך לנפוץ כל כך.

רעש עירוני #2 פודקסטים מומלצים שעוסקים בעיר

לצד הפודקסטים שלנו באורבנולוגיה שאתם מוזמנים להאזין להם, רצינו להמליץ על פודקסטים שהאזנו להם ונראו לנו מעניינים ומחדשים. בקרוב גם אצלנו תעלה סדרת פודקסטים חדשה שעוסקת בתכנון עירוני. עד אז מוזמנים להאזין לפרקים המומלצים שמאירים סוגיות עכשוויות שמטרידות ערים רבות בעולם. זוהי רשימה שניה בסדרת ההמלצות של פודקסטים שונים שעוסקים בעיר, ועל החיים בה.

הכפרים הלא מוכרים בנגב בראי צדק בין-דורי

כיצד התהוו הכפרים הלא מוכרים בנגב? אילו תהליכי תכנון ועיור הביאו לכך? מהם האתגרים והבעיות של החיים בכפרים הלא מוכרים במבט לעבר ולעתיד? רשימה זו עוסקת בשאלות אלו, דרך דיון בכפרים הלא מוכרים בראי צדק בין-דורי.

ערים מתערבבות בגליל: השפעת מגמות ההגירה הפנימית בערים שנבחנו על הביטחון הציבורי והחוסן העירוני

האם הפיכתן ההדרגתית של הערים למעורבות, טומנת בחובה זרע פורענות, עתידה לרופף את הביטחון ולהגביר את חוסר היציבות, או שמא אפשר שתביא עמה סיכוי לחיים משותפים, ושגשוג של אזור הגליל? התשובה טמונה בתגובה של הרשויות וכיצד יגיבו וינהלו את התהליכים הללו, אם ידעו לתעל זאת לצמיחה חיובית

ערים מתערבבות בגליל: שיח ‘הפחד הדמוגרפי’ וניסיונם של ראשי הערים לשמור על ‘צביון יהודי’ בכלים תכנוניים

ברשימה הקודמת סקרנו את המגמות הדמוגרפיות שמובילות לתהליכי הערבוב בערים בגליל. המעבר של צעירים ערבים עקב משבר הדיור בישובים ערבים מעורר התנגדויות מצד ראשי ערים וכוחות המנסים למנוע את התהליך. כיצד הם עושים זאת?

ערים מעורבות ומתערבבות בגליל

ערי הגליל משתנות בעקבות תהליכים של הגירה שלילית והגירה פנימית. רבות מהן הופכות להיות ערים מעורבות או כפי שהגדירו זאת אחרים 'ערים מתערבבות'. מדוע מתרחשים תהליכים של הגירה פנימית מכפרים ערבים לערים המתערבבות? אילו תהליכי עומק זה משקף וכיצד זה משפיע על הערים והאזור? סדרת הרשימות הקרובה בוחנת את התהליכםי הללו

מקומה של השכונה בחיי היומיום

כיצד ניתן להגדיר מהי שכונה? מה המאפיינים שהופכים שכונה לטובה ומוצלחת? רשימה זו סוקרת את ספרה של אמילי טאלן, Neighborhood, שעוסק בשאלות אלו, בניסיון להבין מהי שכונה ומה חשיבותה לחיי היומיום שלנו בעת הנוכחית.

תכנון עירוני בקוריטיבה: עבר, הווה ועתיד

העיר קוריטיבה זכתה לתשומת לב רבה בזירה העולמית בשנות השבעים בשל החדשנות יוצאת הדופן שהובילה בתכנון. סדר יום שהקדים את זמנו והפתיע בכך שצמח דווקא בדרום הגלובלי בברזיל בעיר הסובלת מעוני. היא הפכה למודל עולמי. מה קורה בה היום? רשימה זו בוחנת את התוכניות והרביזיות בתכנון העירוני והאתגרים החדשים שהעיר ניצבת בפניהם. תכנון עירוני הוא דינמי וכדי לשמר את ההצלחות יש להתאימו לשינויים הדמוגרפיים, הכלכליים והחברתים. ללא אלו, גם ערים שקידמו אסטרטגיות מוצלחות ופרוגרסיביות לא יצליחו לשמר את היתרון היחסי שלהן.

יחסי עיר-תעשייה בערי פיתוח בישראל: מגמות ותהליכי התחדשות במאה ה-21

כיצד נוצרו אזורי תעשייה עירוניים בפריפריה הגיאוגרפית של ישראל? מה מקומם ותפקידם כיום לאור השינויים המשמעותיים בתהליכי הייצור? רשימה זו היא הראשונה בסדרת רשימות העוסקות ביחסי עיר תעשייה בישראל במאה ה-21.

אתגר התכנון ברשויות הערביות: מבט מבפנים

מתכנון הערים יהונתן נאה סיים לאחרונה את עבודתו במחלקת ההנדסה בעיריית טירה. זה לא היה צעד מובן מאליו אך הוא מודה על ההזדמנות שהייתה לו לעבוד שם. מתוך הניסיון שלו הוא משתף באתגרים הרבים של סוגיות תכנוניות בערים ערביות ולמה חשוב כל כך להכיר את המקום בשביל לתכנן אותו

השוואה בין חווית החיים של בני נוער במרחב הפיזי והמקוון בשכונות ממעמד נמוך ובשכונות ממעמד גבוה

כיצד בני נוער פועלים במרחב הפיזי והמקוון? כיצד הם חווים את המרחבים האלו? כיצד מגפת הקורונה השפיעה על כך? הרשימה סוקרת עבודת מחקר שעוסקות בשאלות האלו דרך בחינת הפעילות בשכונות שונות של העיר יהוד.

לבחור באופציית השכונה

פעם הלכו כולם לבית הספר בשכונה אך בעושרים האחרונים גוברת המגמה של בתי ספר קהילתיים, ייחודיים ועל אזוריים. מונטסורי, אנתרופוסופי, דמוקרטי, כל קהילה והזרם שלה, ומה קורה לשכונה? למגוון האנושי והמפגש שמציעה השכונה? על הדילמה של הורים רבים בין הבחירה באופציה המקומית לבחירה בייחודיות הקהילתית

קטרינה: היסטוריה, 1915-2015- הנסיבות הרציפות שמובילות לאסון

אסון קטרינה היוו טראומה משמעותית עבור תושבי ניו אורלינס וארה"ב כולה. מה הנסיבות שהובילו לאסון? כיצד הן קשורות לתכנון עירוני? רשימה זו סוקרת את הספר Katrina: A History, 1915-2015, שדן בשאלות אלו.

תכנון ושימוש בשטחי ציבור בשכונה שעוברת ג’נטריפיקציה- המקרה של גינת בני ברק בשכונת נווה שאנן

מה עתידם של שטחים ירוקים בשכונה שעוברת ציפוף וג'נטריפיקציה? כיצד הם מעוצבים ועבור איזו אוכלוסייה הם מיועדים? רשימה זו מתמקדת במקרה המבחן של גינת בני ברק בשכונת נווה שאנן שבעיר תל אביב.