לגור

הקשר שבין דפוסי תכנון למקרי הצפות בעיר

שכיחותם של אירועי מזג אוויר קיצוניים כמו שיטפונות נמצאת בעלייה מתמדת. כיצד העיר יכולה להתמודד עמם? בנובמבר 2020 העיר הוד השרון סבלה מהצפות כבדות. נסקור את הנסיבות, הגורמים ודרכי ההתמודדות עם האירועים.

לחקור כשהתותחים רועמים: חוקרות בתחום העיר מאוקראינה מספרות על החיים והמחקר בצל המלחמה בכנס בברלין

שלוש חוקרות שהגיעו לכנס בברלין מספרות כיצד המלחמה השפיעה על החיים האישיים שלהם ובעיקר על המחקר. הן מציגות שלושה תחומי מחקר שמנסים לייצר ידע ולתת קול ועדות לחוויה של האוקראינים תוך כדי התנועה של המלחמה והחיים בדאגה, כאב וחוסר וודאות

כיצד להתמודד עם עיור מואץ ולשמור על איכות המגורים בעיר? הצעה למודל לשיתוף ציבור

העיר ראש העין חווה צמיחה אדירה עקב בניית שכונות חדשות שמכפילות את גודל אוכלוסיות העיר. עבור הרשויות והתושבים גידול מואץ שכזה מציב אתגרים רבים, פרויקט זה מציע מודל שיתוף ציבור ייעודי שבונה אמון ושותפות בין הרשות העירונית לתושבים החדשים

למה חשוב לשמור על המרכז המסחרי השכונתי?

האם מרכזים מסחריים מיטיבים עם העיר ותורמים לעירוניות טובה?נוכח השינויים בצרכנות בעידן הנוכחי האם על התכנון להיות "תכנון מגיב" או "תכנון מוביל" המנסה לגרום לשינוי נורמטיבי בדפוסי ההתנהגות החברתית?

דפוסי תכנון לציבור הרחב

"למה שכונות בישראל נראות אותו דבר", הוא סרטון שהוציא כאן, ועונה להגדרה של מה שכונה בספרנו משנת 2020 "דפוסי תכנון". אז מהם דפוסי תכנון וכיצד הם משפיעים על הסביבה שבתוכה אנחנו חיים. וחשוב מכך, מתי ואיך הם משתנים?

המרחבים הציבוריים בפרבר הישראלי | 3# רשמים מהיישוב מיתר

תכנון היישובים הפרבריים בישראל מתאפיין בהקצאה מאסיבית של שטחים ציבוריים פתוחים ובמערכת נופית שהיא בין יישוב כפרי לפרבר עירוני, הכוללת פארק מרכזי שסביבו מבני ציבור בשילוב ביזור גנים ציבוריים בתוך השכונות. מה קורה במרחבים הללו בפועל? איזה סוג של חיים ציבוריים מתרחשים בהם? רשימה זו מציגה ממצאים שנאספו ביישוב הקהילתי מיתר שבנגב

תכנון עירוני מכוון אקולוגיה – אליה ואין קוץ בה

באוסטרליה מכוונים ל40% כיסוי צמרות בשטח העירוני ואילו בישראל? גוזמים, עוקרים עצים וותיקים בתהליכי התחדשות ולא מתכננים נכון את נושא העצים. בימים חמים אלה שכולנו חשים ביתרון האקלימי המצל של העצים בעיר, עשר נקודות לתכנון נכון של עצי הרחוב

כיצד תמ”א 38 משנה את התמהיל המעמדי בעיר? השינויים הסוציואקונומיים בעיר רמת גן

רמת גן עד לא מזמן הייתה העיר המובילה בפרויקטים מסוג תמ"א 38. מה ההשפעה על פרויקטים אלו על התמהיל המעמדי בשכונות ותיקות שעברו חידושים רבים? מיפוי הפרויקטים לצד הדירוג הסוציו-אקונומי של השכונות מעלה מגמות של משיכת אוכלוסיות חזקות ועליה ברמה החברתית-כלכלית הכוללת.

האם מודל ״עיר 15 הדקות״ מבטיח צדק חברתי?

מודל "עיר 15 דקות" שחותר לעיר קומקפטית וברת קיימא, זכה לפריחה ותפוצה רחבה נוכח משבר הקרורונה. רשימה זו מציגה את רעיונותיו המרכזיים והסיבות להצלחתו בעת האחרונה, אך גם בוחנת האם הוא מבטיח גם בהיבטיו החברתיים

ג‘נטריפיקציה אורגנית וג‘נטריפיקציה תכנונית: המקרה של הרצליה ופרדס חנה

שכונות וותיקות רבות ברחבי הארץ עוברות תהליכים של התחדשות, האוכלוסייה משתנה, מרקם הבינוי משתנה ואיתם גם המעמד הסוציו-אקונומי של התושבים. הרשימה בוחנת כיצד מתרחש תהליך ההתחדשות בשתי שכונות בערים שונות

הערכת התכנית להתחדשות עירונית מרכז נתניה

עיריית נתניה מגבשת תכנית להתחדשות עירונית למרכז העיר, אזור מורכב וצפוף של מסחר, מגורים, שטחי ציבור ועסקים קטנים. הלב העירוני. מהם עקרונות התכנית וכיצד היא מאזנת בין אינטרסים כלכליים, חברתיים וסביבתיים?

ג’נטריפיקציה ירוקה

לאוכלוסיות ממעמד נמוך בעיר יש נגישות פחותה לשטחים ירוקים אך דווקא פרויקטים שמייצרים ריאות ירוקות באזורים שהיו בעבר נכשלים בעיר, מובילים לג'נטריקפיציה ירוקה. כיצד ניתן להתמודד עם הפרדוקס הזה באמצעיים תכנוניים?

מודל המשלב עיבוי-בינוי בשכונת כפר שלם עשוי להביא בשורה חדשה בתחום ההתחדשות העירונית

מתכננים בעיריית תל אביב גיבשו מתווה משולב להתחדשות עירונית שנועד לאפשר התחדשות מתונה השומרת על המרחב הציבורי ומציעה אופק תכנוני למבנים שלא ניתן לחדש אחרת

כלים חדשים לקידום התחדשות עירונית ביישובים הערביים בישראל

מחקר חדש בנושא התחדשות עירונית במגזר הערבי בישראל שנערך בשיתוף פעולה בין מרכז הגר למחקר ופיתוח דיור חברתי בפקולטה למשפטים ע"ש בוכמן באוניברסיטת תל אביב, המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי ועמותת סיכוי, מציע סל כלים רגולטורי ומדיניותי חדש שיכול להניע תהליכי התחדשות ביישובים הערביים

מגפת הקורונה, העתיד הקרוב והרחוק של העיר

פאנל שאורגן ביום האורבניזם העולמי ע”י ארגון הבוגרים של אוניברסיטת תל אביב והונחה על ידי פרופ' טלי חתוקה עסק במגפת הקורונה, העתיד הקרוב והרחוק של העיר. מהם דפוסי התכנון בעיר של המאה ה-21 וכיצד השפיע עליהם משבר הקורונה?

שמירת המורשת התעשייתית במתחם מעורב של מגורים ותעשייה

הביקוש המאסיבי למגורים בלונדון גורם להסבת אזורי תעשייה מסורתיים לאזורי מגורים. בתגובה לאובדן שטחים יצרניים, עיריית לונדון התוותה מדיניות המאזנת בין ביקוש למגורים לבין דרישה למקומות עבודה. מתחם התחדשות עירונית שיצא לפועל מכוח סדר היום הזה מערב שימושי תעשיה קלה ומגורים ברי-השגה.

לייצר בסלון הבית

בשנים האחרונות מתחזקת מגמת העבודה מהבית. תקופת הקורונה, אף הגבירה את הדרישה לאספקת חללי מגורים מותאמים לכך. מרבית העובדים מרחוק משתייכים לתעשיית הידע והשירותים, אך מה לגבי עבודה מהבית של המגזר היצרני? פרויקט מגורים חלוצי בלונדון משלב תעשייה קלה בתוך יחידות הדיור.

לגור מעל מרכז לוגיסטי תת-קרקעי

צמיחה חדה במסחר הדיגיטלי מייצרת ביקוש גובר להקמת מרכזי אחסנה והפצה במרכז לונדון, אך הדרישה המקבילה לבנייה למגורים באזור דוחקת שימושים תעשייתיים החוצה לשולי העיר. אב טיפוס אדריכלי חדש מבקש לתת מענה לשתי המגמות, המתחרות על משאב קרקע מצומצם, באמצעות שילוב מרכז לוגיסטי ומגורים תחת קורת גג אחת.

טיפולוגיות סינכרוניות: מגורים משולבי תעשייה ותעסוקה בעיר של המאה ה -21

כיצד ניתן לשלב מלאכה בדירות המגורים? האם בעתיד נחייה מעל מחסנים לגוסיטיים במתחמי מגורים המלשבים בין מגורים, תעסוקה ומלאכה? מסמך מדיניות חדש של המעבדה לעיצוב ותכנון עירוני ממפה ומנתח גישות חדשות לפיתוח מגורים בעיר תוך התייחסות לשינויים בצורת התעסוקה והתעשייה בעידן הנוכחי

מטרופולין בר השגה – מסמך מדיניות לדיור בר השגה בראיה מטרופולינית

הצורך בדיור בהישג יד נעשה ברור אף יותר נוכח המצב הכלכלי, מסמך זה מציע לחשוב על על דיור בר השגה בקנה מידה מטרופוליני, לא כמאמץ של עיר אחת אלא מתוך ראייה אזורית. באופן שיבטיח שיוויון בין הרשויות ויאפשר טיפולוגיות שונות של דיור בר השגה.

החיים בצל ההמתנה לפינוי בינוי

לא מעט בניינים ומתחמים בישראל נמצאים במצב זמני של המתנה לעתיד של הרס. כיצד בוחרת הקהילה להגיב אל סביבת מגוריה? המחקר כמעט ולא עוסק במצבי ההמתנה הממושכים שמשפיעים על הקהילה והיחידים. קבוצת פעילים בגבעת אולגה בוחרת להתנגד לזמניות דווקא דרך חיזוק קשרי הקהילה והיחס לסביבה

הג’נטריפיקציה בוויליאמסבורג מחסלת את התעשייה ודוחקת את מעמד הפועלים

הג'נטריפיקציה בווליאמסבורג בניור יורק עובדת לפי הספר, ראשית נכנסו צעירים מהמעמד הבינוני שחיפשו דיור זול יותר ממנהטן, בהמשך נדחקו עובדי מעמד הפועלים והאוכלוסיה הלטינית, הדומיניקנית והשחורה. והיום דוחק ההון ודירות היוקרה גם את מעמד הביניים. האם עיריית ניו יורק יכלה לעשות משהו כדי למנוע זאת?

מרכזים עירוניים בערים קטנות

כאשר מדברים על אורבניזציה מדמיינים את הערים הגדולות והסואנות, אך מרבית האוכלוסייה חיה במרכזים עירוניים קטנים. כיצד והאם ניתן לשמור על המרכז העירוני בערי הפריפריה? ואולי יש לשנות את נקודת המבט ולא לראות בנטישת המרכז העירוני כישלון? סדרת רשימות על המרכז העירוני המשתנה בעיר כרמיאל כמשל לערים בינוניות וקטנות

שכונת ‘בצוותא’ בחריש – הקמת מיזם דיור שיתופי בהובלת יזם פרטי

שכונת "בצוותא" בחריש מציעה דיור קהילתי במודל של פיתוח יזמי בניגוד לצורות שונות של 'קו-האוסינג' שלרוב צומחות מלמטה על ידי קהילות שמתארגנות ביחד. האם יש כאן בשורה חדשה שמצליחה לקחת את עקרונות המגורים הקהילתיים ולהציעם לקהל רחב יותר? והאם התכנון הפיזי של השכונה עונה ומקדם את הערכים של 'קו-האסינג'?

תהליכי התחדשות עירונית ביישובים הערביים, הצעה לפיתוח מדיניות וארגז כלים מתאים

מעט פרויקטים ותכניות בתחום ההתחדשות מתרחשים ביישובים ערביים.  בנייר קצר זה אציג מספר היבטים של הגישה והיישום למימוש מדיניות תכנון התחדשות העירונית ביישובים הערבים תוך בחינה של המתח בין ההיבטים הייחודיים לאוניברסאליים

לקראת רפורמה בתהליכי התחדשות עירונית בישראל

מסמך מדיניות שנכתב בידי קואליציה של נשות ואנשי אקדמיה, בתחומי התכנון העירוני, שלטון מקומי, דיור ורגולציה. מטרתו המרכזית של המסמך היא להציב נקודות מרכזיות הנוגעות לתהליכי התחדשות עירונית, מתוך דאגה לחברה ולמרחב העירוני בישראל תוך התחשבות במגוון הסוציו-תרבותי, היישובי והמבני במטרה לממש עיקרון "הבטחת שוויון והוגנות בין שונים".

התחדשות של שכונות ותיקות באמצעות קרן להתחדשות עירונית- פרופ’ נורית אלפסי

מהו תכנון לא אדפטיבי? כיצד ניתן לחדש אותו? ואיך נבטיח שלא חוזרים על אותן טעויות? ביקורת על ההתחדשות העירונית הקיימת והצעה לפיתרון אופרטיבי

קידום דיור בר השגה במודל “דיור הסמטאות’ בוונקובר- הצלחה או כישלון?

במסגרת מדיניות EcoDensity של העיר וונקובר, קנדה קדמה העירייה פתרונות דיור בר השגה. הייחודי שבהם הוא "דיור הסמטאות" (Laneway Housing) שמייצר ציפוף דווקא באזור של בנייה פרברית. אך האם הצליח מודל זה בהשגת המטרות של קידום קיימות ואספקת דיור בר השגה?

סדרה בנושא קהילה 3# | כוחה וחשיבותה של הקהילה בעידן הגלובלי

לאחר שברשימה הקודמת דנו בהיחלשות חיי הקהילה ברשימה זו נביא את הקולות שטוענים כי חשיבותה של הקהילה בעידן הגלובלי דווקא גדלה. על רקע תהליכי גלובליזציה שהחלישו את מדינת הלאום והאתוסים הלאומיים המאחדים, צומחת המשמעות המקומית והחיפוש אחר קהילה. ואולי בכלל מנצלת המדינה את הקהילה בעידן הניאו-ליברלי כאשר היא מעבירה לה אחריות ונסוגה מתפקידה?