ספרים

הדיון הציבורי, האקדמי והתקשורתי בענייני עיר ועירוניות צובר בשנים האחרונות תאוצה. ספרים, מאמרים, ניירות עמדה, הרצאות, פרסומים, בלוגים, תערוכות, קבוצות פייסבוק – זהו רק חלק קטן משלל הבמות הפורמליות והבלתי פורמליות של השיח האורבני העכשווי. אנחנו במעבדה לעיצוב עירוני גאים לקחת חלק בשיח הזה, לתרום לו, לשכלל ולקדם אותו.

ריבוי הערוצים הוא מבורך, מגוון הטענות והדעות הוא לא פחות ממרתק. במלאת שנתיים ל”אורבנולוגיה”, אנחנו שמחים לבשר על פתיחתו של מדור הספרים בו נבקש להאיר ולהצביע על מגמות וויכוחים בולטים בשדה המחקרי, הספרותי והציבורי, לשאול שאלות על סוגיות מפתח ובעיקר לחשוף ספרים (חדשים ומחודשים) לקהל הרחב. כאן נסקור עבורכם ספרים ונציע קריאות והקשרים חדשים. בין אם אתם אנשי מקצוע ובין אם אתם מתעניינים או חובבים, אתם מוזמנים להכיר יחד איתנו תכנים חדשים ולהיחשף למקומות חדשים תיאורטיים ומעשיים, מדומיינים וממשיים.

קריאה נעימה.

חשיבותו של האוטופי באתגור ההווה

מהו תפקידם של החזונות האוטופים אורבניים כיום, כאשר עבור רבים הקונספט של אוטופיה הגיע אל סופו? מחשבות על השיח הביקורתי והחשיבות של האורבניזם האוטופי, בעקבות מאמרו של דיוויד פינדר היוצא להגנת האוטופיה בחשיבה העירונית

לקרוא שוב את “מדינת היהודים”

עיון מחודש ב"מדינת היהודים" שכתב הרצל לפני יותר ממאה שנה מציע מבט על מקום מחוץ למקום. האם הטקסט האוטופי שנכתב אז יכול גם היום להעניק לנו מבט חדש על המרחב? האם הטקסט בקריאה מחודשת יכול לעזור לנו להבין את עצמנו כמדינת לאום ללא תלות באדמה? אלא כחברה המבוססת על היחסים הכלכליים והחברתיים המתקיימים בתוכה כפי שהציע לנו חוזה המדינה?
על הקשר הלא-מובן-מאליו בין דיור בר השגה לחוסן עירוני (צילום: Gatanass, אתר flickr, צילום ברישיון CC BY-SA 2.0)

דיור בר השגה כהזמנה לחוסן

שני נושאים חמים הנמצאים היום במרכז השיח המקצועי והאקדמי של שדה התכנון הם דיור בר השגה וחוסן עירוני, העולים לרוב תחת הקשרים ודיונים נפרדים. מאמרו של פרופ' לורנס וייל וקבוצת המחקר RCHI מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) מציע לבחון את הקשר שבין אספקת תנאי מחייה ודיור בר השגה לבין חוסנה של העיר ויכולתה להתאושש מאירועי הקיצון העלולים לפקוד אותה

להתמודד עם הא-פורמלי בעידן גלובלי

אחת מהסוגיות הבוערות המעוררות כיום תשומת לב רבה בקרב חוקרים, ארגונים וקובעי מדיניות היא התופעה חובקת העולם של מרחבים עירוניים בלתי פורמליים המאופיינים בעוני ובצמיחה של סלאמס. דו"ח שהופק על ידי ארגון UN-Habitat, תוכנית האו"ם לענייני התיישבויות אדם, מציע הסתכלות רחבה על התופעה ואפיקים אפשריים לפעולה. אך האם הוא מנסה להטיל ספק או לאתגר את סדר היום הניאו-ליברלי הגלובלי הקיים?

הדיאלקטיקה של תמהיל חברתי

במשך שנים התחבטו מתכננים, חוקרים ואנשי ציבור בשאלה כיצד ליצור פתרונות דיור אשר יעניקו מענה למגוון רחב של קבוצות חברתיות תוך יצירה של אינטגרציה מפרה ביניהן. אך מדוע בכלל מדובר במטרה חברתית כה חשובה? ומדוע כל כך הרבה ניסיונות ליצירת הטרוגניות נכשלו לאורך השנים? גיליון מיוחד של כתב העת האקדמי Housing Studies מחזיר לקדמת הדיון את שאלת התמהיל החברתי במרחב העירוני

האידיאליסט: לאבחן ולבנות את המרחב המסוכסך

האם האדריכלים הולכים ומאבדים את מעמדם כ"אדוני המרחב"? מה ביכולתם להציע לתיקון המציאות הקונפליקטואלית העכשווית? ספרו החדש של האדריכל יהודה גרינפלד גילת בוחן את תפקידה של הפעולה והידע האדריכליים במרחב ובזמן, ומציע ראייה מערכתית מעודכנת ביחס ליחסי הגומלין שבין התיאוריה לפרקטיקה

היום שאחרי המחאה

אסופת המאמרים Beyond Zuccotti Park בוחנת את תנועות המחאה העולמיות של שנת 2011, מהאביב הערבי, דרך שדרות רוטשילד בתל אביב ועד פארק זוגוטי במנהטן - שהפך לבסיס האם של תנועת המחאה "כיבוש וול-סטריט". הספר מסמן את הפארק הציבורי בעיר כשחקן באקט המחאתי, ומעלה שאלות לגבי אחריותם של אדריכלים ומתכננים ביצירת מרחבים של דמוקרטיה בעיר

אפריקה, מעבר לפינה

החוקרת ליאורה ביגון חושפת לקורא הישראלי את התהליכים החברתיים, הפוליטיים והכלכליים של יצירת המרחב העירוני של דקר, העיר הקולוניאלית שהייתה לבירת הפדרציה של אפריקה המערבית הצרפתית בתחילתה של המאה העשרים. תוך מתן תשומת לב להיבטים האסטתיים והאדריכליים של תהליכים אלה, המחברת מבקשת להעמיד את אפריקה בקונטקסט חדש בשיח התכנוני והאדריכלי בישראל

קיימות עכשיו

הספר "קיימות בראיה כוללת", אותו ערכה האדריכלית והמרצה תגית כלימור, מאגד תחתיו מבחר עבודות סטודנטים מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון המציעות חיבור בין שלושת עמודי התווך של תפיסת הקיימות: סביבה, חברה וכלכלה
עטיפת הספר "קיצור תולדות הניאו-ליברליזם" מאת דיוויד הארווי (באדיבות הוצאת מולד)

רטוריקה של חירות

מסוף המאה העשרים, הפרדיגמה הניאו-ליברלית היא השלטת בכלכלה הפוליטית הבינלאומית. ספרו הקלאסי של הגיאוגרף הבריטי דיוויד הארווי מסביר כיצד בשם ערך החירות מתפשטת הגישה ברחבי העולם, ומעורר מחשבות על תפקידה החדש של המדינה כגוף מתכנן
עטיפת הספר "מודיעין העיר" (באדיבות הוצאת יד בן צבי)

הערכות מודיעין חדשות

לכבוד יום הולדתה העשרים של העיר, הוצאת יד בן צבי פרסמה לאחרונה את הספר "מודיעין העיר", אוסף מאמרים ותצלומים המוקדש כולו לעיר החדשה ולאופן שבו אדריכלים ומתכננים רואים את תהליך יצירתה

וידויה של מתכננת ערים

החוקרים באקדמיה נוהגים לעיתים קרובות להסתכל באופן ביקורתי על השיח ועל העשייה התכנוניים. אך כמה מהם עשו זאת לגבי העבר המקצועי שלהם עצמם - ועוד כתבו על זה מאמר? התיאורטיקנית והמתכננת האמריקאית סוזן פיינשטיין בוחנת לעומק במאמר יוצא דופן את אבני הדרך בקריירה האישית שלה

עיר מדבר

מהו הממשק שבין העיר לטבע? לנופים המקיפים אותה? ספרו החדש של הסייר הוותיק דב פוניו "מדריך למטייל בדרום מדבר יהודה" הוא לכאורה מדריך טיולים סטנדרטי, אך מדובר במפעל חיים של ממש - המעלה שאלות ותהיות על מקומו של הפרט בפיתוח הנוף המקומי

לתכנן את גן עדן

גם הקולנוע, כמו הספר, הוא סוג של טקסט - אשר יכול ללמד אותנו על מערכת היחסים בין האדם למקום בו הוא נמצא, ובין המתכנן למקום שהוא מבקש ליצור. מדור הספרים (וטקסטים אחרים) באורבנולוגיה עוסק השבוע בסרטו של רן טל, "גן עדן", המביא הצצה עדכנית לשגרת החיים המגוונת והמרתקת (מי היה מאמין) בגן השלושה, הוא הגן הלאומי סחנה בבקעת בית שאן

להבין את מה שאנו רואים ועושים

כיצד החוקר והמחקר מסתכלים על המציאות, על הפרקטיקה התכנונית? כיצד הם מבינים ומנתחים אותם? מה המתודולוגיה והכלים העומדים לרשותם? אסופת המאמרים החדשה בהוצאת Routledge מעלה על סדר היום את שיטות המחקר בשדה התכנון
עטיפת הספר במרחק הליכה מאת ארנה קזין

הצריכה שמכלה כל חלקה טובה

תרבות הצריכה הופכת את העולם שלנו למנוכר יותר, ריכוזי יותר, והרבה פחות חופשי. כיצד השוטטות בעיר עשויה להיות בשורה של שחרור? אורבנולוגיה מציינים עשור לצאת הספר "במרחק הליכה" של הסופרת והעיתונאית ארנה קזין

לקרוא את המרחב הביתי

מה היחסים בין החברה הערבית לבין סביבתה הבנויה? מה הן יכולות לספר אחת על השנייה? "ארכיטקסטורה", ספרו של החוקר קובי פלד, מציע זוויות ודרכים חדשות להתבוננות על הבית הערבי כטקסט חברתי

“זכרו! בניינים חייבים למות”

האדריכלות בימינו נוטה ב"הולדה" של מבנים חדשים ומרהיבים, אך האם וכיצד היא מתמודדת עם תהליכי ההזנחה וההריסה הטבעיים של הסביבה הבנויה? הספר "בניינים חייבים למות: מבט פרוורטי על אדריכלות" מציע הסתכלות ביקורתית על הסוגיה