ד"ר עידית שכנאי-רן היא אדריכלית, חוקרת אדריכלות ותרבות ומלמדת במחלקה לארכיטקטורה בטכניון ובביה"ס לאדריכלות באוניברסיטת תל-אביב. ספרה החדש "הנה ימים באים – מרחב ואדריכלות בקיבוץ רגע לפני המשבר" (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2023), עוסק במרחב של הקיבוץ בשנות ה-70 של המאה ה-20, על רקע תהליכי השינוי החברתיים, הכלכליים והפוליטיים שעברו באותן שנים הקיבוצים, והחברה הישראלית בכלל. בראיון איתה, היא מספרת על השינויים שעברו הקיבוצים באותם שנים וכיצד השפיעו על המרחב הפרטי והציבורי בקיבוץ, וכיצד ניתוח מרחבי יכול ללמד על תהליכי עומק חברתיים המובילים למשבר אשר עתיד לאיים על שגרת חיים הנדמית כיציבה.
ה-7 באוקטובר הוא רגע של שבר בחברה הישראלית. בעקבותיו, החברה מחפשת את דרכה לעתיד, תיקון אפשרי. הרשימה חוזרת לספר רגעי תיקון כדי לדון ברעיון, באפשרויות התיאורטיות הגלומות ברגע זה.
תכנון שדה דב התחיל עם הבטחה להיות מרחב עירוני חדשני וצפוף במרכז העיר שמביא גם בשורה חברתית עם ההטחה לדיור בר השגה ודיור מכליל. אך מה בין החזון למציאות? שתי רשימות בוחנות מה נשאר מן ההבטחה
שיחה של פרופ' טלי חתוקה עם אדר' מיכאל יעקובסון, מתעד וכותב משמעותי של ההיסטוריה האדריכלית בארץ, על המוטיבציה לעיסוק בעבר ותהליך הכתיבה שלו, ועל מצבה של העשייה האדריכלית בישראל בראי תהליכים רחבים מקומיים וגלובליים.
"למה שכונות בישראל נראות אותו דבר", הוא סרטון שהוציא כאן, ועונה להגדרה של מה שכונה בספרנו משנת 2020 "דפוסי תכנון". אז מהם דפוסי תכנון וכיצד הם משפיעים על הסביבה שבתוכה אנחנו חיים. וחשוב מכך, מתי ואיך הם משתנים?
מגה-מתחם הקניות החדש 'מול החוף וילג'' בחדרה הוא פרויקט שנוי במחלוקת המעורר שאלות רבות בנושאי ברות-קיימא כלכלית וסביבתית, תכנון עירוני, עיצוב אדריכלי, פרוגרמה וחברה. מה צופן לו העתיד, בייחוד על רקע מגמות של דעיכת המסחר הקמעונאי?
כיצד ניתן לשלב מלאכה בדירות המגורים? האם בעתיד נחייה מעל מחסנים לגוסיטיים במתחמי מגורים המלשבים בין מגורים, תעסוקה ומלאכה? מסמך מדיניות חדש של המעבדה לעיצוב ותכנון עירוני ממפה ומנתח גישות חדשות לפיתוח מגורים בעיר תוך התייחסות לשינויים בצורת התעסוקה והתעשייה בעידן הנוכחי
דיון בפודקסט תל אביב היסטוריה של התחדשות, על תכנית לב העיר ושדרות רוטשילד. מה סוד ההצלחה של התכנית שיצרה את השדרות המפורסמות בישראל, שהפכו לאחד מסמליה של 'התל אביביות'?
סדרת פודקסט חדשה על ההיסטוריה של התחדשות עירונית בתל אביב מזמינה שיחה בין האדריכל והמתכנן ניקי דוידוף לבין פרופסור טלי חתוקה המפגישה בין נקודת המבט של איש הפרקטיקה לבין זו של החוקרת, על תכנון העיר תל אביב.
פודקסט חדש המזמין לשיחה בין האדריכל והמתכנן ניקי דוידוף לבין פרופסור טלי חתוקה המפגישה בין נקודת המבט של איש הפרקטיקה לבין זו של החוקרת, על תכנון העיר תל אביב. והפעם דיון בהתחדשות אזור מנשייה
ממשיכים בסדרת הרשימות "בדרך לעזה" שבה משוחחים יוברט לו יום וטלי חתוקה, והפעם על היותו של התכנון שדה מפוצל כגורם לאיבוד המשמעות והמרכזיות של האדריכלות מהשדה הרעיוני והפוליטי.
בשלוש הערים הגדולות המעורבות בישראל – תל אביב-יפו, ירושלים, וחיפה, אזורים שטופלו בעזרת מחיקה ברמות שונות. על אף ניסיון המחיקה הזיכרונות צפים ומופיעים בדרכים שונות. רשימה שלישית ומסכמת בסדרה על טראומה ואדריכלות במרחב הישראלי
מרחב מורכב משכבות של זכרונות, תקופות ואיורעים, האם ניתן למחוק זכרונות והיסטוריות באמצעות הרס המרחב? אדריכל השימור אמנון בר אור* והפסיכואנליטיקאי גבי בונויט** טוענים שלא ניתן. הטארומה המוכחשת תצוף ותתגלה בצורה כזו או אחרת. ריפוי ויצירת מרחב בריא מחייבת התמודדות והכלה של העבר. בסדרת הרשימות הקרובה, ידונו הכותבים בזיקה שבין טראומה לאדריכלות
ראיון עם אדריכל אמנון בר אור המתמחה בשימור וחתום על פרויקטים רבים, על הדרכים שהובילו אותו לתחום זה והפרפסקטיבה שלו על חשיבות השימור. לקראת סדרת רשימות שלו בשיתוף עם הפסיכואנליטקאי גבי בונויט על מחיקה וזיכרון במרחב הישראלי
האם תם עידן 'אדריכלי העל'? שיחה עם טל קמינר, חוקר אדריכלות על ספרו החדש שעוסק באדריכלות המורדת ב'סטארקיטקטורה' וחוזרת לעסוק בהיבטיים חברתיים ופוליטיים. שיחה על הכוח והחשיבות של מקצוע האדריכלות בעידן הניאו ליברלי
סדרת רשימות זו סקרה גישות שונות בתכנון מגורים – ובכתיבה על מגורים. הרשימה האחרונה תתמקד באופן בו חוקרים ומתכננים ממסגרים את הבעיה בבואם לחקור ולתכנן מגורים. האם הבעיה היא מחסור ביחידות דיור – או דווקא בשטחים פתוחים? או שדווקא המחסור אינו בעיה כלל וכלל, בעיקר בערים שהולכות ומאבדות מאוכלוסייתן? האם הבעיה היא היכולת לבטא מחאה והתנגדות בסביבת המגורים או הבטחת אושר ואיכות חיים לתושבים? רשימה זו מציגה את המתח בין הגישות המציגות את המחסור כמחולל אל מול אלו המציגות גישות חלופיות
רשימה זו, מציגה גישה שלישית ביחס לתכנון סביבות מגורים. עד כה נסקרו שתי גישות, התופסות את המגורים כמנגנון "מלמעלה למטה", המשתמש בסביבת המגורים הפיזית לקידום ערכים סביבתיים, חברתיים ואחרים. במקביל, החלו להתפתח בשנות ה-70 תפיסות הקושרות בין מבנה הבית לבין נורמות ופרקטיקות תרבותיות המגיעות "מלמטה למעלה" גישה זו תתמקד בפעולה של הפרט בביתו וליוזמה שלו (agency) בעיצוב סביבת מגוריו.
רשימה זו מתייחסת לסביבת המגורים השכונתית ולעיצובה הפיזי. נקודת מוצא זו באה לידי ביטוי בכמה גישות שהפכו לדומיננטיות בשני העשורים הראשונים של המאה ה-21: ניאו אורבניזם, רטורפיט והעיר הקומפקטית
בישראל מוכרים שני טיפוסי בנייה עיקריים ומנוגדים: בנייה ״מרקמית״ ובניית ״מגדלים״, האדריכל הלל שוקן מדגיש כי ישנו טיפוס בנייה שלישי, שיכול להציע יתרונות רבים: בניה מרקמית של בניינים רבי קומות
פרויקט חדש של המעבדה לעיצוב עירוני ואוניברסיטת MIT בליווי צוות של עיריית קריית שמונה, נועד להוביל חשיבה אסטרטגית לפיתוח אזורי התעשייה בעיר ובאזור אצבע הגליל. מהם האתגרים של קריית שמונה? וכיצד החישבה על תעשייה מנקודת מוצא אזורית יכולה להוביל לצמיחה ושינוי משמעותי באזור?
בפרק זה נסייר עם האדריכלית תיאה קייסלוב ממשרד קייסלוב קיי, שתכננה את מכללת קלישר לאומנות בתל אביב, זוכה פרס רכטר לשנת 2000. הבניין היה חדשני בזמנו איך הוא עומד במבחן הזמן וכיצד מתייחסת האדריכלית לשינויים שחלו בו לאורך השנים?
בפרק זה נסייר עם האדריכל איתן קימל ממשרד קימל אשכולות שתכנן את בניין בית הלוחם בבאר שבע, זוכה פרס רכטר לשנת 2010. מבנה קהילתי ייחודי ומונגש הנועד לשרת את נכי צה"ל, הבניין מציע קריאה חדשה של הבטון והמושג מקלט, מחסה.
בפרק זה נסייר עם האדריכלים דויד גונגהיים ודניאל מינץ, שתכננו את בית הספר ללימודי השואה ביד ושם, זוכה פרס רכטר לשנת 2012. בתכנון הבניין, ביקשו האדריכלים לחגוג את החיים, נשמע כאוקסימורון?
