אדריכלות

“תור הזהב של אדריכלות הנוף – הוא גם השעה הקשה ביותר של המקצוע”

לרגל השקת הספר 'ארץ-גנים' כינסנו אדריכלי נוף מובילים כדי לשוחח על האתגרים והדילמות של תכנון השטחים הפתוחים בערי ישראל, מעמדו של המקצוע והצורך בקביעת סדר יום, זה מה שהיה להם לומר.

מבני הציבור: על מבנים, ציבורים ומשמעויות

רשימת פתיחה לרגל השקת סדרת רשימות חדשה של כותבים-אדריכלים מוזמנים שתעסוק בחשיבות של מבני הציבור בתחילת המאה ה-21, וסדרת פודקאסט חדשה, חמישה בניינים, שתציג חמישה מבני ציבור זוכי פרס רכטר.

העיר כמרחב למידה

מה הזיקה בין תפיסת החינוך לתכנון המרחב הבית ספרי והאם השתנה במאה השנים האחרונות? בארכיטקטורה של בתי הספר שלושה סוגי מבנים בהתאם לפרדיגמות חינוכיות שונות. האם הגיע זמן לאתגר אותן, לפרוץ את גבולות בית הספר ולהשתמש בעיר כמרחב למידה?

האדריכלים | כל הפרקים

הסדרה האדריכלים בוחנת את האבולוציה של התכנון האדריכלי בישראל. סדרה של ראיונות עם בנים ובנות לשושלות של אדריכלים שעיצבו והשפיעו על הזירה האדריכלית בישראל. דרך הראיונות ננסה להבין את ההמשכיות והמשמעות של מקצוע האדריכלות בפרספקטיבה של זמן ושינוי

האדריכלים | טלי יער-קוסט חלק ב’

השוק הסיטונאי בתל אביב הוא מהפרויקטיים הגדולים והמשמעותיים שנעשו בעיר, יש הרואים בו סמל לחדשנות ומנגד יש המבקרים אותו. ראיון עם טלי יער-קוסט שמשרדה תכנן את הפרוייקט.על הרציונאל התכנוני של השוק הסיטונאי והאתגרים בפרויקטים של התחדשות עירונית

האדריכלים | ארד שרון חלק ב’

איך מתכננים בתי חולים? האם חלו שינויים דרמטיים באופן בו אנו מתייחסים לחולה ולמשפחתו? האם לשינויים אלו ביטוי אדריכלי? הפרק ידון במעורבות של המשרד בתחום תכנון בתי החולים, תוך התייחסות להבדלים הדוריים בתכנון בתי החולים. הפרק יציג שני מבנים באיכילוב , בניין סוראסקי ובניין הלב על שם סמי עופר.

האדריכלים | ארד שרון חלק א’

ראיון עם האדריכל ארד שרון נכדו של אריה שרון שאחראי לתכנית שרון, תכנית המתאר הראשונה והמשפיעה בישראל. נשוחח על השושלת המשפחתית, על אביו אלדר שרון, ההצטרפות של כל אחד למשרד, הלבטים, הפרויקטים וההבדל בין הדמויות השונות שהפכו לאייקנות בתרבות הישראלית ובמורשת האדריכלית

ארץ-גנים

איך מתוכננים השטחים הפתוחים בישראל? כיצד הם משקפים הבדלים בין רשויות ומאבקי-כוח, איך הם מעצבים את היחסים בין קבוצות שונות? הספר החדש של המעבדה לעיצוב עירוני "ארץ-גנים" מתמקד בתכנון הנוף בעיר. רשימה לרגל צאתו של הספר

האדריכלים | אמנון רכטר חלק א’

פרק ראשון בסדרת הפודקסט האדריכלים, על האבולוציה של התכנון האדריכלי בישראל, שיחה עם אמנון רכטר, מרכטר אדריכלים. השיחה תתמקד בסיפור המשפחתי, בעבודתיו הראשונות של סבו זאב רכטר. החינוך, ההתלבטויות והמשברים בדרך של אמנון למקצוע. ההצטרפות למשרד לצידו של אביו יעקב רכטר, ופרויקטים מרכזיים של המשרד מימיה הראשונים של תל אביב ועד היום

סדרת פודקסט חדשה: האדריכלים

בקרוב באורבנולוגיה, סדרת פודקסט חדשה על האבולוציה של התכנון האדריכלי בישראל. סדרה של ראיונות עם בנים ובנות לשושלות של אדריכלים שעיצבו והשפיעו על הזירה האדריכלית בישראל. דרך הראיונות ננסה להבין את ההמשכיות והמשמעות של מקצוע האדריכלות בפרספקטיבה של זמן ושינוי

זאהה חדיד לא המודל שלי – מכתב לנעמה ריבה

טלי חתוקה מגיבה לכתבתה של נעמה ריבה שמהללת את זאהה חדיד כמודל פמינסטי. אבל פמיניזם אינו מתבטא רק בלהיות ראש משרד או בזכייה בפרס כזה או אחר. משמעותו קידום סדר יום וקידום של נשים וקבוצות באמצעות הכוח שאת צוברת

תקלות, איכות הבניה והתשתית בישראל: את מי זה מעניין?

תאונות העבודה הרבות חושפות את מה שרבים בתחום כבר יודעים: שוק הבניה הישראלי סובל מבעיות חמורות שמסכנות את כלל הציבור. גם כאשר קמות וועדות מסקנותיהן לא נאכפות. אינג' שי וקסמן ממקד את הכשלים ושואל: האם ניתן לשנות את תרבות הבנייה הישראלית?

עיר שבוראת לה אייקון, קלטרבה בולנסיה

בעידן התחרות ערים מזמינות אדריכלי על שייבראו להן אייקון, אסטרטגיה שמעוררת ביקורת ברחבי העולם. כך ולנסיה, עיר הולדתו של קלטרבה בראה את 'עיר המדע והאמנויות'. אך מה קורה כאשר פרויקט מגלומני שכזה עולה פי שלוש מן המתוכנן? מה הערך שלו לתושבי העיר והאם זה מה שהופך את העיר לאטרקציה תיירותית?

אדריכלי הספרייה

ספרם של ד"ר צבי אלחייני ומיכאל יעקובסון "האדריכלות של נדלר-נדלר-ביקסון-וגיל 2010-1946" מתעד את עבודתם רחבת ההיקף של צמד האדריכלים שולמית ומיכאל נדלר יחד עם שותפיהם ביקסון וגיל. הספר סוקר את עבודות המשרד בארץ ובחו"ל המשתרעת על פני עשורים ונוגעת במרחבים ציבוריים מכוננים בנוף הישראלי. זו הזדמנות ראשונה להתוודע להיקף עבודתם, ולתמורות שהתרחשו בשדה האדריכלי במישור האידאולוגי והעיצובי.

המפעל: היעדרם של אנשי המקצוע מתכנון המרחב התעשייתי

אדריכלים אינם עוסקים מספיק בבנייתם של מבני תעשייה המעצבים את סביבת העבודה ומשפיעים על מעמד, ייצור, פרוגרמה וחיי היומיום. היום מי שעוסקים בכך הם בעיקר אדריכלי הנוף מפרספקטיבה של שיקום הנוף והסביבה העירונית הפוסט- תעשייתית. אך מה מקומם של האדריכלים בנושא התעשייה? רשימה זו מתוך הספר "המפעל" סוקרת את היחסים שבין האדריכלות למרחב התעשייתי

כשהאדריכלות עוד ניסתה לשנות את החברה

שנות החמישים היו אחת התקופות הרדיקליות בעולם האדריכלות, בניגוד להיום האדריכלים עסקו בשאלות של חינוך, אזרחות, עיצוב חללים המפתחים חשיבה עצמאית, סולידריות ושמירה על יציבות המשפחה. כשטראומת מלחמת העולם השנייה עדיין טרייה, נשאה מדינת הרווחה באנגליה עיניה אל הילד והשקיעה חשיבה מרובה באדריכלות של הילדות, ראיון עם החוקר רועי קוזלובסקי
ההי ליין בניו יורק (צילום: joevare Flicker.com)

מודל אלטרנטיבי לחידוש המרחב הציבורי

ארגון ללא מטרות רווח, Trust For Publip Space, שם לו למטרה לחדש ולהשפיע על עיצוב המרחב הציבורי בעיר ניו יורק. הם מציעים מודל ארגוני ומחשבתי ייחודי שאכן מצליח לחולל פרויקטים משמעותיים בעיר. מהו סוד כוחו של הארגון?

האידיאליסט: לאבחן ולבנות את המרחב המסוכסך

האם האדריכלים הולכים ומאבדים את מעמדם כ"אדוני המרחב"? מה ביכולתם להציע לתיקון המציאות הקונפליקטואלית העכשווית? ספרו החדש של האדריכל יהודה גרינפלד גילת בוחן את תפקידה של הפעולה והידע האדריכליים במרחב ובזמן, ומציע ראייה מערכתית מעודכנת ביחס ליחסי הגומלין שבין התיאוריה לפרקטיקה

תכנון חסר אמפתיה

בניין משרדים חדש בקיבוץ גלויות מתייחס למרחב כטאבולה ראסה ומתעלם ממורכבותו. ייתכן שהאדריכלים רצו לייצר דופן לשכונה הסמוכה, אך מה שהתקבל הוא חומה חוסמת, ללא כל רגישות לאנשים המתגוררים במקום. בניין תחת זכוכית מגדלת.
בתכנון מנחם באר (צילום: עמרי טלמור (C))

הברוטליזם בקיבוצים עוד חי וקיים

מה קורה למרחב משותף כאשר הקהילה מתפרקת? תערוכה חדשה מציגה מבני ציבור "ששרדו" את הטורנדו הקפיטליסטי שעבר על הקיבוצים, תוך התמקדות בפועלו של האדריכל מנחם באר. אוצר התערוכה, מיכאל יעקובסון, מבקש לשכנע אותנו כי יש מקום להמשיך לבחון את האדריכלות הברוטליסטית בארץ.

קיימות עכשיו

הספר "קיימות בראיה כוללת", אותו ערכה האדריכלית והמרצה תגית כלימור, מאגד תחתיו מבחר עבודות סטודנטים מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון המציעות חיבור בין שלושת עמודי התווך של תפיסת הקיימות: סביבה, חברה וכלכלה