בכרטיס דיגיתל משתמשים בעיקר תושבי צפון תל אביב, בעג'מי וביפו הרבה פחות. מה הסיבה להבדלים הדגיטליים בין תושבי השכונות השונות? מחקר חדש מגלה כי בעיר הדיגיטלית מתפתחים פרופילים שונים של משתמשים והסיבות להבדל הן מעבר לפערים סוציו-אקונומיים
התשתיות הדיגיטליות בעיר הן מקור לחדשנות אך גם לסכנות שבהתקפות סייבר ואיומים שונים. האם ערי ישראל ערוכות לכך? וכיצד עליהן להתגונן מפני האיומים שמזמן העידן הדיגיטלי? התשובה טמונה לא רק בטכנולוגיה
כאשר יותר ויותר רשויות מעסיקות יועצים חיצוניים וחברות טכנולוגיה ממנסות למכור לראשי ערים את מרכולתן, מי אמון על גיבוש סדר יום כולנני בתחום הדיגיטלי? והאם אסטרטגיה בתחום הטכנולוגי מנותקת מייעדים אחרים של העיר? בעידן שבו הרשויות הופכות לאינטגרטוריות, חשוב לשמור על יחסי הכוח שבין הרשות העירונית למגזר הפרטי
נושא הפרטיות הוא מרכזי בעידן של איסוף מידע והטמעת טכנולוגיות מעקב וחיישנים במרחב הציבורי בעיר. כיצד צריכות הערים להתמודד עם הפיתוח הטכנולוגי מחד ושמירה על הזכות לפרטיות מאידך? האם הקונספט של פרטיות עדיין רלוונטי בעידן הנוכחי או כפי שמציעים רבים זהו רעיון שפס מן העולם?
האם לטכנולוגיה ולדיגיטציה השפעה על פערים חברתיים? עם תהליכי הדיגיטציה שעוברות הערים חובה לבחון את ההיבטיים וההשלכות שלהם על קבוצות שונות בחברה ויחסי הכוח שזה יוצר בין האוכלוסיות השונות בעיר
