הבסיס להבנת המרחבים הציבוריים בפרבר הישראלי, הוא הבנת ‘המרחב הציבורי’ – רעיון שהתפתח בעיר המערבית של המאה ה-19 ואומץ ביתר שאת בתכנון המודל הפרברי המורכב ברובו משטחים פתוחים, היוצרים צורת יישוב מרווחת וטובלת בירק ותורמים להבטחה לחיים ביישוב בטוח ופסטורלי. איך מבינים כיום את מושג ‘המרחב הציבורי’ ומהם האתגרים העומדים בפניו? מה מאפיין את תכנון המרחב הציבורי בפרברים בארץ?
הפארק האקולוגי בהוד השרון מצליח לשלב בין מטרות אקולוגיות, מרחב ציבורי איכותי, יצירת טבע עירוני ותרומה לניהול הטיפול במי שפכים. הוא דוגמה לפרויקט מצוין שמתמודד עם אתגר סביבתי ובה בעת מייצר עבור העיר מרחב עירוני מוצלח במיוחד. לכן בחרנו בו לסדרת הרשימות החדשה 'כוכבים בחוץ' שותאיר פרויקטים, כוכבים, בישראל.
פארק המושבה בזכרון יעקב, בדומה לפארקים עירוניים גדולים ויקרים אחרים שהוקמו בשנים האחרונות, מהודר ומטופח מאוד אך הוא גם מרחב סטרילי, מבודד ומגודר, בעל שעות פתיחה מצומצמות. האם הפארק מתפקד כמרחב ציבורי התורם לתושבי העיר והאזור? מי זקוק לפארק הזה באמת?
עלי מאדניפור פרופ' לאדריכלות ותכנון עירוני, תוהה במאמרו האם העניין וההכרה המחודשת בחשיבות המרחב הציבורי, מובילים לתכנון מרחבים ציבוריים טובים? הוא מסביר מה מוביל לפער בין הרטוריקה של המרחב הציבורי למרחבים המתוכננים בפועל
פארקים הפכו 'למפגע רעש' ומרחב עם פוטנציאל אלים בשל בני הנוער שנוטים להיפגש בהם, אך עבורם זהו מרחב חשוב במעבר מילדות לנעורים. מדוע נמשכים בני הנוער לגנים ציבוריים, מה מספק מרחב זה עבורם וכיצד אנחנו כמתכננים צריכים לחשוב על תכנון לקבוצות גיל שונות בעיר?
ארגון ללא מטרות רווח, Trust For Publip Space, שם לו למטרה לחדש ולהשפיע על עיצוב המרחב הציבורי בעיר ניו יורק. הם מציעים מודל ארגוני ומחשבתי ייחודי שאכן מצליח לחולל פרויקטים משמעותיים בעיר. מהו סוד כוחו של הארגון?
הפקידים מבטלים את כל מה שפנטזת עליו, הפוליטיקאים רואים בפרויקטים נופיים דרך לעורר אהדה ולצבור קולות - וכולם שוכחים שהחשיבות של השטחים הפתוחים היא קודם כל כמותית, האיכות מגיעה אחר כך. ראיון עם אדריכלית הנוף ליטל סמוק.
הן לא מתנצלות על השימוש הנרחב בדשא, נלחמות כדי שהמרחב הציבורי לא ייגזל על ידי תשתיות, ומעידות כי העיריות כבר מוכנות לקבל את הפארקים הפחות "שטאנציים." ראיון עם אדריכליות הנוף עליזה ברוידא ורות מעוז.
אדריכלי הנוף צריכים להבין שהם הרבה יותר מאשר גננים, אסור להתעלם מהטבע כדי לרצות את הציבור וגם בישראל אפשר לקדם פרויקט כמו ההיי-ליין בניו יורק - ראיון עם אדריכלית הנוף ברברה אהרונסון.
כולנו חווינו על בשרנו את הקיץ הים תיכוני: שמשי, חם ולח. האם וכיצד המתכננים ואדריכלי הנוף מתחשבים בתנאים אקלימיים אלו בעת תכנון השטחים הציבוריים שלנו? הקלימטולוגית הדס סערוני מספרת על הפארק החדש (והרותח) של עיר התיירות הצרפתית ניס, ובעזרתו מצביעה על כשלים ביצירת נוחות אקלימית במרחבי הפנאי של העיר הים תיכונית.
אדריכל הנוף צבי דקל לא מרוצה מהאופן בו תרבות האינסטנט ואופנות עיצוביות משפיעות על עיצוב השטחים הציבוריים הפתוחים בערי ישראל ויוצא נגד גביית תשלום בכניסה לפארקים עירוניים. בגיל 86 הוא לא מניח את עיפרון השרטוט. ראיון.
הוא מצר על הדומיננטיות של מתקני משחק בגנים על חשבון הצמחייה, מלין על כך שהעיריות רוצות רק דשא, מתוסכל מ"הפלצנות" האדריכלית ומהוראת המקצוע בישראל, ומבקש להזכיר את החשיבות של הירק לחיינו. ראיון עם אדריכל הנוף חיים כהנוביץ.
הנוף העירוני של השכונות החדשות בערד הפך לסתמי אחרי שהוחלט לייבא שפה אחרת שאינה שייכת למקום ולהתרחק מהאדריכלות שסיפקה פיתוח איכותי של המרחב הציבורי. אבל במקביל, המבט מערד אל המדבר והכנסת נוף ההרים אל העיר הם עדיין יתרון ראוי למימוש לחיזוק ייחודה.
מפארק רובעי לפארק עירוני, משטח פתוח ומיותם לליבה החדש של העיר: המדור "זכוכית מגדלת" יעסוק הפעם בפארק העירוני החדש של העיר עפולה, כמקרה מבחן המציף סוגיות ולבטים בפיתוח הנופי העכשווי בערים בישראל.
לאחרונה מקדמת עיריית תל אביב פרויקט פינוי-בינוי על חשבון שטחים משמעותיים בפארק החורשות בדרום העיר. מדובר בתקדים מסוכן, ויותר מכך בסיבוב על הדרום – הרי איש לא מעלה על הדעת שבמרכז העיר ירצו לנייד זכויות לפארק הירקון. היזהרו מהולילנד מספר 2.