ברשימה הקודמת הצגנו כיצד הפכו מפעמים (דפיבלירטורים) לחובה במרחבים ציבוריים על מנת להציל את חייהם של מי שלוקים בדום לב. רשימה זו מתמקדת בפרישה שלהם במרחב העירוני של תל אביב ומגלה כי גם בהיבט הזה קיים אי שוויון בין אזורים מוחלשים לעשירים בעיר.
לאחרונה פירסמנו שתי רשימות של שרון אפרוני על תכנית שדה דה ששאפה להישגים בתחום החברתיים אך אלו נתקלים בקשיים נוכח מחירי השוק. חיים פיאלקוף, חבר צוות התכנון שחתום על כתיבת חלק מן המסכים מגיב למאמריה וטוען כי יתכן עוד סוף אופטימי
מהו תפקידם של מרכזים קהילתיים בעיר והאם הוא מתשנה בין שכונה לשכונה? עיריית תל אביב יפו הצהירה כי מטרתה לקדם קהילות והון חברתי, אך מה המושגים האלו אומרים ומה הרלוונטיות שלהם או הביטוי שלהם בשכונות השונות בעיר?
פרופ' יוסף ג'ברין בחן את מושג הצדק בשיח הסביבתי בישראל, מה נכלל בתפיסת הצדק? האם היבטיים סביבתיים בלבד מספיקים? לקראת עשורים של שינוי אקליים שיפגעו בקבוצות שונות בחברה, יש לחשוב על מושג זה מחדש. דרך המקרה הערבי הוא מדגים את מרכזיותם של היבטיים חברתיים לקיימות סביבתית
מודל "עיר 15 דקות" שחותר לעיר קומקפטית וברת קיימא, זכה לפריחה ותפוצה רחבה נוכח משבר הקרורונה. רשימה זו מציגה את רעיונותיו המרכזיים והסיבות להצלחתו בעת האחרונה, אך גם בוחנת האם הוא מבטיח גם בהיבטיו החברתיים
לאוכלוסיות ממעמד נמוך בעיר יש נגישות פחותה לשטחים ירוקים אך דווקא פרויקטים שמייצרים ריאות ירוקות באזורים שהיו בעבר נכשלים בעיר, מובילים לג'נטריקפיציה ירוקה. כיצד ניתן להתמודד עם הפרדוקס הזה באמצעיים תכנוניים?
מחקר חדש על יחסי מרכז-פריפריה בישראל ובוחן האם השתנו הפערים בין האזורים מתחילת המאה ה-21 ומוצא כי קיים קיפאון. חוקרים דנו בעתיד היחסים הללו בכנס של אוניברסיטת ת"א
האם ג'נטריפיקציה היא הזדמנות להתגבר על הסגרגציה בין שחורים ללבנים במערכת החינוך? פודקסט חדש בארה"ב טוען שהמכשול בדרך לכך הם ההורים הלבנים ואילו ד"ר עידית פסט שחקרה בתי ספר ציבוריים בניו יורק מציגה תמונה מורכבת יותר
אירועי מגה (Mega Events) בתחום הספורט וכן אירועי ענק אחרים כמו אירוויזיון נתפסים כזרז להתחדשות עירונית: שיפור תשתיות, שיפור רמת החיים, שיפור הכלכלה והתדמית של העיר בעולם. אולם, האם מדובר בשיפור בר-קיימא, כזה המותיר את חותמו לאורך זמן?
נראה כאילו כל קטסטרופה אמריקאית בעשור האחרון, לאחר שפרצה, התגלתה כמונחת על מבנה בסיסי של אי שוויון חריף. הקורונה תצטרף להיסטוריה של 'אסונות טבע' מסוגים שונים שפוגעים בעיקר באוכלוסיות עניות של מיעוטים. על תפקידם של סוציולוגיים עירוניים בניתוח 'אסונות טבע' ועל מצבי החירום שהפכו לשגרה
פרופ' ארז צפדיה על עקירה כתוצאה מתהליכי התחדשות עירונית הפוגעת בעיקר באוכלוסיות מסוימות, על חוסר האיזון בין המרכז לפריפריה, ואיך הסכמי הגג פוגעים באפשרות להתחדשות עירונית בפריפריה. פרופ' נטע זיו מציעה מנגנון חלוקתי שיאזן בין חוסר ההתחדשות בפריפריה לביקוש הגבוה במרכז וטוענת שיש לפתח מנגנונים רגלוטורים שיבטיחו התחדשות עירונית הוגנת יותר
"הבעיה של תל אביב היום היא מגוון", מדוע חשוב לשמור על המגוון האנושי בעיר?נשמע מעיריית תל אביב על המחירים שבאובדן המגוון, ומה היא עושה כדי להילחם בזה. ואולי הפתרון לדיור בר השגה יגיע בכלל מהמגזר הפרטי? ולמה מגוון תלוי בדיור?
למי מיועד דיור בהישג יד, לאכולוסיות ממעמד נמוך, למשפחות בתחילת דרכן? לזוגות צעירים או רווקים? ואולי בכלל הדבר הצודק ביותר הוא הגרלה ללא קריטריונים, שהרי כל אחד יכול להנות מדיור במחיר מופחת. אז זהו שלא, כאשר מספקים משאב ציבורי צריך לחשוב טוב למי הוא מיועד
בכרטיס דיגיתל משתמשים בעיקר תושבי צפון תל אביב, בעג'מי וביפו הרבה פחות. מה הסיבה להבדלים הדגיטליים בין תושבי השכונות השונות? מחקר חדש מגלה כי בעיר הדיגיטלית מתפתחים פרופילים שונים של משתמשים והסיבות להבדל הן מעבר לפערים סוציו-אקונומיים
האם לטכנולוגיה ולדיגיטציה השפעה על פערים חברתיים? עם תהליכי הדיגיטציה שעוברות הערים חובה לבחון את ההיבטיים וההשלכות שלהם על קבוצות שונות בחברה ויחסי הכוח שזה יוצר בין האוכלוסיות השונות בעיר
וינה מציעה מודל דיור ציבורי שאינו מיועד למעמד הנמוך, אינו מזוהה אתנית או מרוכז מרחבית. אלא דיור מפוזר ברחבי העיר, בשכונות שונות שמצליח ליצור תמהיל חברתי אמיתי. מה עתיד הדיור הציבורי בוינה בעידן שמנסה לכפות התחדשות עירונית ניאו-ליברלית?
חסרי בית לרוב מתרכזים בעיר שמספקת להם חברה ואפשרויות לשרוד, אך הערים הולכות ונהיות עוינות יותר כלפי נוכחותם במרחב הציבורי. הרשויות מציעות להם במקרה הטוב לינה במקלטים, אך הגיע הזמן לפתרונות רדיקלים יותר. רעות גיא מעמותת עלם מאמינה שמודל דיור תחילה הוא הפתרון הנכון והראוי לבעית חסרות הבית
היום עשירי העולם גרים בגורדי שחקים. אך גורדי השחקים החלו להיבנות בשנות השישים כדיור ציבורי לשכבות החלשות. התושבים התקשו לשאת בנטל אחזקתם של הבניינים ואלו התדרדרו פיזית. השריפה בגרינפיל טאוור בלונדון היא נורת אזהרה למתכננים הממהרים לבנות שכונות מגדלים בכל מקום ברחבי ישראל
מקדשי העירוניות מהללים את הליברליות והקוסמופוליטיות של העיר אך למעשה העידן העירוני הוא מלחמה מעמדית ואתנית שדוחקת את המעמדות הנמוכים ואוכלוסיות של צבע מחוץ לעיר. בלונדון שבה הג'נטריפיקציה גואה, מהנדסים יצאו בהצהרה נגד הכלי של פינוי בינוי אשר פוגע באוכלוסיות מוחלשות, גובה מחיר סביבתי כבד ולא מקיים כלכלית לטווח הארוך. האם לא הגיע זמן לדיון שכזה גם בישראל?
בחודשים האחרונים עסקנו בעוני ועירוניות ושאלנו על הזיקה בין עוני ותכנון עירוני, האם מודל הערים החכמות ודיגיטציה של שירותים עירוניים יוכלו לסייע לצמצום פערים וטיפול בעוני? רבים מאמינים כי הטכנולוגיה תוביל לקדמה, שיפור, ייעול, בעיר ובחברה בכללה. הפרויקט הלאומי ישראל דיגיטלית אף רואה בה כלי מרכזי לשוויון חברתי, האמנם? ראיון עם פרופ' שיזף רפאלי על הפער הדיגיטלי, טכנולוגיה ואי שוויון בערי ישראל.
שוק הדיור בישראל בועט מתוכו עוד ועוד אנשים, לא רק המעמד הנמוך אלא גם מעמדות הביניים נאבקים תחת הסחרת הטובין שנקרא דיור. איך זה קשור להתמוטטות שוק הפנסיה ולפריחה של מדורי הנדל"ן, ואילו כלים יכולה המדינה לאמץ לו הייתה רוצה לחולל שינוי אמיתי?
העוני בישראל הוא לא גזרת גורל אלא מדיניות מכוונת מסביר פרופ' דני גוטווין. במדינת ישראל יש מדרון חלקלק למי שמתחיל ליפול, ככה זה כשההשקעה הציבורית במערכות תמיכה מצטמצמת. מעצב? פרסומאי? אדריכל? גם הפרילנסרים חווים שוק ללא בטחונות, זכויות ויציבות - הגיע הזמן שנכיר בעוני של העידן החדש.
