האם הפיכתן ההדרגתית של הערים למעורבות, טומנת בחובה זרע פורענות, עתידה לרופף את הביטחון ולהגביר את חוסר היציבות, או שמא אפשר שתביא עמה סיכוי לחיים משותפים, ושגשוג של אזור הגליל? התשובה טמונה בתגובה של הרשויות וכיצד יגיבו וינהלו את התהליכים הללו, אם ידעו לתעל זאת לצמיחה חיובית
ברשימה הקודמת סקרנו את המגמות הדמוגרפיות שמובילות לתהליכי הערבוב בערים בגליל. המעבר של צעירים ערבים עקב משבר הדיור בישובים ערבים מעורר התנגדויות מצד ראשי ערים וכוחות המנסים למנוע את התהליך. כיצד הם עושים זאת?
ערי הגליל משתנות בעקבות תהליכים של הגירה שלילית והגירה פנימית. רבות מהן הופכות להיות ערים מעורבות או כפי שהגדירו זאת אחרים 'ערים מתערבבות'. מדוע מתרחשים תהליכים של הגירה פנימית מכפרים ערבים לערים המתערבבות? אילו תהליכי עומק זה משקף וכיצד זה משפיע על הערים והאזור? סדרת הרשימות הקרובה בוחנת את התהליכםי הללו
שלוש חוקרות שהגיעו לכנס בברלין מספרות כיצד המלחמה השפיעה על החיים האישיים שלהם ובעיקר על המחקר. הן מציגות שלושה תחומי מחקר שמנסים לייצר ידע ולתת קול ועדות לחוויה של האוקראינים תוך כדי התנועה של המלחמה והחיים בדאגה, כאב וחוסר וודאות
ברשימות הקודמות הצגנו את חוסר ההתחדשות של הפריפריה והסיבות לו, הצענו מגנון התחדשות דיפרנציאלי בין הפריפריה הדרומית והצפונית, והצגנו קריטריונים לעיצוב סל כלים אזורי. רשימה זו מתמקדת בניתוח מחוז הצפון ומציעה עבורו הגדרה ראשונית של קלאסטרים כלכליים-חברתיים להתחדשות עירונית, המתייחסים לנושא התעסוקה - חסם עיקרי לפיתוח אזורי בפריפריה.
בשתי הרשימות הקודמות בנושא, הצגנו ניתוח של המגמות הקיימות בתחום ההתחדשות העירונית בפריפריה, והצענו קווים מנחים ליצירת מנגנון מותאם ודיפרנציאלי בין אזורי הפריפריה הצפונית והדרומית. רשימה זו עוסקת בקריטריונים המרכזיים שצריכים לעצב את סל הכלים האזורי להתחדשות.
ברשימה הקודמת הצגנו ניתוח של המצב הקיים והמגמות בתחום ההתחדשות העירונית בפריפריה. המסקנה הייתה שהפריפריה אינה מתחדשת, ושנדרש שינוי פרדיגמה בתחום. רשימה זו תנתח את מאפייני הפריפריה הגיאוגרפית הישראלית במטרה להציע קווים מנחים למנגנון התחדשות קונטקסטואלי.
כיצד ניתן לייצר התחדשות עירונית בפריפריה? המדיניות ומודל ההתחדשות הקיים, הנשענים על מימון יזמי, מתגברים את ההתחדשות העירונית דווקא באזורי הביקוש. הגל הנוכחי של התחדשות עירונית מפלה ומחליש את הפריפריה, מצב המרקמים הוותיקים מתדרדר והערים סובלות מהגירה שלילית.
משבר האקלים, דיגיטציה וגלובליזציה מאיימים על העיר הליברלית ואילו המתכננים מאבדים מן הרלוונטיות שלהם ומכוחם לשנות ולהשפיע על העיר. כך טוען פרופ' חאקי המתחמה בתיאוריה ופרקטיקה של תכנון. כיצד בכל זאת יכולים המתכננים לפעול כדי להבטיח את הישרדותה של העיר?
מתי שכונה מתויגת "כשכונה אתיופית" ולמה נער ישראלי ממוצא אתיופי מרגיש נוח יותר בשכונה אתיופית בעיר אחרת מאשר בשכונה שצמודה אליו? התערוכה "עושים שכונה" נוגעת במעבר מהמרחב באתיופיה למרחב הישראלי שגבולותיו הם גבולות השכונה. התערוכה שואלת על מה בוחרים הישראלים להסתכל, על היופי שבקהילה או הכאב והאם ניתן להכיל את שניהם?
באיזה אופן המרחב העירוני מושפע ממגוון קבוצות שונות החיות זו לצד זו? ד"ר איריס לוין חוקרת את יחסי הגומלין בין מרחב המגורים לתושבים בשולי החברה. היא מאמינה שהרב תרבותיות עדיין חיה ובועטת, ולכן למתכננים יש אחריות לשילוב חברתי של קבוצות שונות במרחב העירוני. רשימה שישית בסדרה "קריאת כיוון".
