מחאה

לקרוא מחדש את אליאס קאנטי: על פיקוד, דמיון, התנגדות ושותפות

עבודתו של קאנטי, הוגה במדעי החברה, סופר ומסאי זוכה פרס נובל שכתב את הספר "ההמונים והכוח", זוכה לקריאה מחודשת בספר חדש של התאורטיקן והסוציולוג אנדריאה מובי בריגנטי ששואל איזה סוג של תיאוריה חברתית אנחנו צריכים כדי להתמודד עם האתגרים של המאה ה-21? והאם העבודה של קאנטי יכולה לעזור לנו להתבונן על התנגדות ומחאות בעולם?

מחאות אלימות בישראל: שלוש קבוצות, הסברים שונים. קולם של המוחים המעורבים באלימות

כיצד מבינים, מצדיקים ומפרשים המוחים המעורבים באלימות מול שוטרים את השימוש בה? ראיון עם ד"ר יאיר יאסן שחקר שלוש קבוצות של מוחים בישראל: הימין הרדיקלי, יוצאי אתיופיה ובדואים בנגב. האם האלימות כלפי נציגי החוק היא דרך לערער על הלגיטימיות המדינתית? יאסן מפרק את המושג למספר רכיבים ומסביר כי הערעור של כל קבוצה הוא ברמות שונות וכלפי רכיבים שונים.

אמנות. פעולה. עיר

סקירה של ספרו החדש של האמן הדס עפרת העוסק בכוחה של פעולת האמנות בעיר להשפיע ולחולל שינוי. עפרת ממפה התערבויות שונות ומגוונות של אמנים, תושבים, אדריכלים ויוצרים מתחומים שונים, הפועלים “מלמטה” במרחבי החיים שלהם ליצירת מיזמים תרבותיים, כלכליים, אקולוגיים וחינוכיים, המצליחים לרתום אליהם במידה רבה גם את הרשויות.

המוגבלות של המחאות כמפגני הראווה

ריבוי המחאות בתקופת הקורונה, תוך שמירה על כללי הריחוק החברתי מדגישות ביתר שאת את הכוראוגרפיה של המחאה. קבוצות מחאה שונות משתמשות אחרת במרחב ויוצרות מופעים שונים של מחאה. מהם ההבדלים בין המחאות הכלכליות, למחאות על הדמוקרטיה והמחאות נגד בג"ץ? 

סוף עידן הסטארקיטקטורה? ומה עכשיו?

האם תם עידן 'אדריכלי העל'? שיחה עם טל קמינר, חוקר אדריכלות על ספרו החדש שעוסק באדריכלות המורדת ב'סטארקיטקטורה' וחוזרת לעסוק בהיבטיים חברתיים ופוליטיים. שיחה על הכוח והחשיבות של מקצוע האדריכלות בעידן הניאו ליברלי

מדוע אין אדריכלים כותבים יותר מניפסטים? הרהורים בעקבות מניפסטו של יוליאן רוזפלדט

מניפסט הוא כלי מרכזי בכל ניסיון לחולל שינוי,  אז מדוע קשה למצוא מניפסטים בשדה התכנון והאדריכלות, דווקא בעידן שיש לו חשיבות גדולה כל כך? התשובה לשאלה זו אינה פשוטה אך אסתכן ואומר כי הסיבה לכך היא כפולה: אפיסטמולוגית ומתודולוגית.

הספרייה האקדמית כמרחב ציבורי-ביצועי

האם הספרייה המרכזית באוניברסיטת תל אביב תהפוך להיות מרחב ציבורי ופוליטי מרכזי בעתיד? הרשימה הבאה מציעה אוטופיה חדשה, בה המרחב האוניברסיטאי הופך להיות למרחב הפועל לקידום מהלכים ביקורתיים ומעשיים, המשותפים לשחקנים אשר לרוב אינם משתפים פעולה אלו עם אלו. האם יצירה של מרחב חברתי ופוליטי חדש תתקף מחדש את מעמד האוניברסיטה?

שנה למאבק

לפני כשנה יצאו מאות יוצאי אתיופיה למחאה, הם חסמו את נתיבי איילון וצעדו לכיכר רבין כדי לזעוק כנגד האפליה והאלימות המשטרתית. גדעון אגז'ה צלם ופעיל חברתי, מדבר על המחאה כנקודת מפנה היסטורית של הקהילה ועל הקשר שבין מחאה, מרחב ציבורי וייצוג.
Paul Stein, flickr.com

מחאה עירונית בחסות התאגידים

תערוכת אמנות ביקורתית, שנושאת את דגל המאבק בתהליכי ג'נטריפיקציה דורסניים, היא עוד עדות לכך שהמחאה העירונית של קיץ 2011 הצליחה לחלחל לחיינו. אבל מה זה אומר שתאגיד ענק ממן את התערוכה? האם זה הופך אותה למגויסת, פחות ביקורתית? אמנות, מחאה ועירוניות בצל הקפיטליזם החזירי.

היום שאחרי המחאה

אסופת המאמרים Beyond Zuccotti Park בוחנת את תנועות המחאה העולמיות של שנת 2011, מהאביב הערבי, דרך שדרות רוטשילד בתל אביב ועד פארק זוגוטי במנהטן - שהפך לבסיס האם של תנועת המחאה "כיבוש וול-סטריט". הספר מסמן את הפארק הציבורי בעיר כשחקן באקט המחאתי, ומעלה שאלות לגבי אחריותם של אדריכלים ומתכננים ביצירת מרחבים של דמוקרטיה בעיר
הפגנה בבואנוס איירס, ארגנטינה (צילום: טלי חתוקה)

מה המשמעות של המרחב בעיצוב המחאה הפוליטית?

גבולות פיזיים, מיקום, קנה מידה, צורה וסטרוקטורה, סמלים, ונורמות חברתיות - כולם תורמים לארגון המרחבי והחברתי של מחאה. מחאה תמיד קשורה למקום, ולבחירה במקום כלשהו לשם פעולה של מחאה יש משמעות רבה הן עבור המשתתפים, והן עבור הצופים בהם. לקראת פתיחת התערוכה "הכוריאוגרפיה של המחאה".