בגן הר הבנים ברמת גן, מתקיימת הפרדה בין השקט המנטלי לבין רעשי העיר, אך האם הם מספיקים לייצר חוויות חברתיות משמעותיות עבור תושבי האזור? רשימה זו, שנייה בסדרה עוסקת באתגרים וההזדמנויות שטמון השילוב בין זיכרון לבין החיים היומיומיים במרחב הציבורי
עם השינויים הדרמטיים הכרוכים בהתפתחויות הטכנולוגיות והכלכליות של המהפכה התעשייתית הרביעית, משתנה גם המרחב בו אנו חיים, מתגוררים ועובדים. אזורי תעשייה נרחבים ושטחים של מפעלים ותיקים, מתרוקנים ומתוכננים ונבנים מחדש, ומעלים סוגיות שונות, החל מהצורך להתמודד עם קרקע מזוהמת ועד לשאלות של זיכרון ומורשת. רשימה זו סוקרת שני מקרים של תכנון ושימוש מחדש בערים תעשייתיות בגרמניה, ומעלה לדיון את את השאלה מה ניתן לעשות במרחב העירוני הפוסט-תעשייתי?
כמעט בלתי אפשרי לסכם שנה כמו שחווינו, ואולי גם אין צורך. אבל זו הזדמנות לומר תודה לצוות של אורבנולוגיה על כך שעשה מאמצים רבים להמשיך ולהנגיש תכנים מעניינים וחדשים בפלטפורמה שלנו. שום דבר אינו מובן מאליו.
בימים אלה אנו מציינים שנה למותו של יוברט לו-יון. שנה שבה נדמה שהשתנה כל מה שהכרנו ושחשבנו שידענו. תקופה זו מעלה מחדש שאלות ישנות על תכנון ופיתוח, ומציבה אתגרים חדשים שאיתם החברה בישראל תצטרך להתמודד בשנים הקרובות. שאלות ואתגרים אלה תמיד העסיקו את יוברט, שאמנם היה מאוד ביקורתי ביחס לתכנון ולמציאות בישראל באופן כללי, אבל תמיד גם האמין בצורך לשנות ולפעול למען מציאות טובה יותר עבור כל יושבי הארץ הזאת.
במלחמה הנוכחית כולנו חווים את כוחה של הרשת בהפצת ייצוגים אלימים ובהפיכתה למרחב של אלימות בין קבוצתית. הסרטונים הנוראים שהופצו מבטאים את מה שאני מכנה במחקר 'האלימות של הייצוג' ומביאים זאת לשיאים חדשים של פגיעה, השפלה ואמצעי נוסף של אלימות כלפי הקורבנות.
כיצד ניתן לשמר מורשת היסטורית ערבית בעיר יהודית? עד כמה שלטון יהודי מקומי מוכן להנציח את זיכרון האחר? רשימה זו סוקרת את אופני השימור והקניית המורשת הערבית בעיר אשקלון.
שלוש חוקרות שהגיעו לכנס בברלין מספרות כיצד המלחמה השפיעה על החיים האישיים שלהם ובעיקר על המחקר. הן מציגות שלושה תחומי מחקר שמנסים לייצר ידע ולתת קול ועדות לחוויה של האוקראינים תוך כדי התנועה של המלחמה והחיים בדאגה, כאב וחוסר וודאות
שיחה של פרופ' טלי חתוקה עם אדר' מיכאל יעקובסון, מתעד וכותב משמעותי של ההיסטוריה האדריכלית בארץ, על המוטיבציה לעיסוק בעבר ותהליך הכתיבה שלו, ועל מצבה של העשייה האדריכלית בישראל בראי תהליכים רחבים מקומיים וגלובליים.
אזור תעשייה חדרה גובל בנחל והוא לא היחיד, פרדיגמת התכנון המודרניסטית של שנות החמישים הציבה אזורי תעשיה סמוך לנחלים, היום כאשר החשיבה האקלוגית והנופית השתנתה דרושה חשיבה מחודשת על המפגש שבין אזור התעשייה, הנחל והעיר. הצעה לחידוש אזור תעשייה חדרה ואזורי תעשייה צמודי דופן באופן רחב יותר
כיצד ניתן להנכיח את מימד הזמן וההמשכיות תוך הענקת ייעודים ושימושים חדשים למבנים? רשימה זו בסדרה על הפנים העירוני, מציעה שימור תוך פרשנות מחדש של מבנה בית האסמים בעיר רחובות
מקומן של תכניות מתאר כוללניות לרשויות מקומיות במדרג התכנון הסטטוטורי הוא מרכזי, עם זאת עולה השאלה האם הן אכן מתפקדות כמתוות מדניות תכנון כוללת? כיצד ניתן להעריך את המימוש/אי המימוש של תכניות כוללניות? והאם אי מימוש הוא בהכרח כישלון?
פרויקט התיירות והמסחר הגרנדיוזי "הסיטי" הוקם על גבי שרידי שכונת מנשייה מתוך שיח שקרא להפוך את מרחב התפר בין יפו לתל אביב לגשר, למרחב מחבר, אך במקום זאת מיצב את הגבול ביניהן וקיטע את המרקם העירוני. על הצורך בתכנון סביבות גבול כ"דלתות מרחביות"
סגירתם של מתקני השעשועים ומרחבי הפלסטיק בעקבות מגפת הקורונה הפכה את החורשות למקום מפלט אידיאלי עבור רבים והזכירה לתושבים מהו מרחב ציבורי "חופשי" ומאפשר. מה לימדה אותנו המגיפה על המרחב הציבורי
בערים עכו וצפת מירקמים עתיקים בעלי חשיבות היסטורית. אך בערים עם חוסן עירוני נמוך ותושבים המתקשים כלכלית קשה לקדם תכנית שימור מורשת. בכל האחת מן העיר נקטו בגישה אחרת לשימור, על ההבדלים והלקחים מן הגישות השונות ברשימה זו.
בשונה מאתר הארכיאולוגי או המוניומנט הבודד ערים עתיקות הן אתרי מורשת מורכבים לשימור שכן עיר היא דינמית ומשתנה ושנית שימור עיר עתיקה דורש משאבים מרובים. האם ניתן ליישם תהליכי שימור ברי קיימא בערים היסטוריות, באופן שיעודד את השמירה על ערכי המורשת ויחזק את החוסן העירוני גם יחד?
בשלוש הערים הגדולות המעורבות בישראל – תל אביב-יפו, ירושלים, וחיפה, אזורים שטופלו בעזרת מחיקה ברמות שונות. על אף ניסיון המחיקה הזיכרונות צפים ומופיעים בדרכים שונות. רשימה שלישית ומסכמת בסדרה על טראומה ואדריכלות במרחב הישראלי
מרחב מורכב משכבות של זכרונות, תקופות ואיורעים, האם ניתן למחוק זכרונות והיסטוריות באמצעות הרס המרחב? אדריכל השימור אמנון בר אור* והפסיכואנליטיקאי גבי בונויט** טוענים שלא ניתן. הטארומה המוכחשת תצוף ותתגלה בצורה כזו או אחרת. ריפוי ויצירת מרחב בריא מחייבת התמודדות והכלה של העבר. בסדרת הרשימות הקרובה, ידונו הכותבים בזיקה שבין טראומה לאדריכלות
אנדרטאות בערים הן חלק מן המשא ומתן על נרטיבים ועיצוב זיכרון. אנדרטת השואה בבוסטון מעלה שאלות על הזיכרון והאופן שבו הוא מתורגם נודד ומעוצב בזירה העירונית במרחבי היומיום
משרד החוץ מעוניין לעודד תיירות מאיטליה לישראל, איך הוא עושה זאת? באמצעות ישבן של דוגמנית שמזמינה "לבוא לגלות אותה". העלבון הוא לא רק עבורנו הישראלים אלא גם עבור האיטלקיים, כך התגלה לי בארוחת ערב באיטליה.
הפרדיגמה הניאו-ליברלית צמחה על רקע כישלונה של מדינת הרווחה הקיינסיאנית שהגיבה לכישלון החברתי של תקופת מלחמות העולם. ייתכן שקריאה ביקורתית לצד הכרה ביתרונות של הניאו-ליברליזם עשויים לסייע בפיתוח פרדיגמה חדשה רשימה בשני חלקים
שוק חדרה חודש לפני עשור בקול תרועה של 'התחדשות עירונית', מה נותר ממנו היום? שוק כושל שאיבד את צביונו המסורתי אך גם לא הצליח לחולל את ה'חוויה התיירותית' שכיוונו אליה האדריכלים. האם נכון לייבא פורמטים של מרחב ציבורי מאירופה לישראל?
הערים היצירתיות אולי נקראות כך אך המציאות רחוקה מלהיות יצירתית. ג'ימי פאק מבקר את רעיונות העיר היצירתית בטענה שהן מקור לבנאליות עירונית. סוד ההצלחה של פדריגמה זו הוא בערכים הניאו-ליברלים שהיא מקדמת העטופים בשפה של חדשנות ויצירתיות
רשימה זו מתארת את עתיד המרחב הכפרי בעידן הנאו ליברלי, עידן שבו המדינה מחליטה לסגת מתמיכתה הכלכלית באזורי הספר. תיירות, העברת בעלות וכלייה, העתיד המדכדך של הספר
מה הם עשרת הקריטריונים שיהפכו כל עיר ל'עיר תיירות מדליקה'? מדרחוב, עיר עתיקה, ריהוט עירוני והילכתיות הם רק חלק מרשימת החובה לייצור 'עירוניות' שמקדמת את כלכלת הצריכה. ביקור בשטוקהולם עזר להגדיר את הרשימה במלואה
האם אינסטגרם, פינטרסט ואיר בי אנד בי אשמים בסטנדרטיזציה של הטעם שלנו ובהפצת סגנונות עיצוב זהים ברחבי העולם? או שהם אחראים לכך שמקומות זרים הופכים בין רגע למוכרים בזכות העיצוב הדומה? קייל צ'קיה טוען שתרבות הסיליקון ואלי ועובדי התאגידים הבינלאומיים הם שגורמים לייצור והשכפול של מרחבי AirSpace ברחבי העולם
