בתכניות בניין עיר של אזורי תעשיה, קיים מגוון מצומצם ביותר של ייעודי קרקע. מהי המשמעות בפועל על אזורי התעשיה ועל הענף בכלל? על החשיבות לשינוי גישה בתכנון של אזורי תעשיה, והצעה למינוח וטרמינולוגיה רחבה ואחידה במסמכי תכנון להרחבת ייעודי קרקע תעשייתיים
דיון בפודקסט תל אביב היסטוריה של התחדשות, על תכנית לב העיר ושדרות רוטשילד. מה סוד ההצלחה של התכנית שיצרה את השדרות המפורסמות בישראל, שהפכו לאחד מסמליה של 'התל אביביות'?
בעולם כבר החלה תנועה הקוראת לסגור כבישי ענק ולהסב אותם למרחב ציבורי. הטכנולוגיה העתידית בתחום התחבורה אמורה לאפשר זאת. גם היום, על אף שאנחנו עדיין לא שם טכנולוגית, כבר יש מקומות שעושים פרויקטים בכיון. דוגמה מטורנטו וניו זילנד
אירועי מגה (Mega Events) בתחום הספורט וכן אירועי ענק אחרים כמו אירוויזיון נתפסים כזרז להתחדשות עירונית: שיפור תשתיות, שיפור רמת החיים, שיפור הכלכלה והתדמית של העיר בעולם. אולם, האם מדובר בשיפור בר-קיימא, כזה המותיר את חותמו לאורך זמן?
כאשר מדברים על אורבניזציה מדמיינים את הערים הגדולות והסואנות, אך מרבית האוכלוסייה חיה במרכזים עירוניים קטנים. כיצד והאם ניתן לשמור על המרכז העירוני בערי הפריפריה? ואולי יש לשנות את נקודת המבט ולא לראות בנטישת המרכז העירוני כישלון? סדרת רשימות על המרכז העירוני המשתנה בעיר כרמיאל כמשל לערים בינוניות וקטנות
מעט פרויקטים ותכניות בתחום ההתחדשות מתרחשים ביישובים ערביים. בנייר קצר זה אציג מספר היבטים של הגישה והיישום למימוש מדיניות תכנון התחדשות העירונית ביישובים הערבים תוך בחינה של המתח בין ההיבטים הייחודיים לאוניברסאליים
בקריית שמונה הבינו שהם זקוקים לתכנית אסטרטגית מתכללת ושלשם כך הם היו זקוקים לאקדמיה. מדוע מתקשה האזור, למרות ההשקעה הכספית האדירה באזור, לקדם סדר יום מושכל? התכנית האסטרטגית לגליל המזרחי ולקריית שמונה, מציעה פרדגימה תכנונית ורעיונית חדשה לאזור המושתת על שיתוף פעולה אזורי סביב שלושה עוגני פיתוח: תעשייה, חינוך ותיירות
בעשורים האחרונים אזורים רבים מאמצים את מודל ה"סליל המשולש" הכולל את האוניברסיטה, את התעשייה ואת הממשל. שיתוף הפעולה ביניהם באזור מסוים יכול להפוך למקור לחדשנות והתמחות שיוביל לצמיחה ושיתוף פעולה אזורי
משרדי הממשלה ערכו כנס בנושא תכנון סביבות תעשייה וייצור. זהו מהלך מבורך וחשוב, עם זאת קובעי המדיניות לא לא הציעו סדר יום ברור ולא נראה שהם יודעים לאן הם מובילים אותנו
בימים אלו המעבדה לעיצוב עירוני משלימה עבודה על תכנית אסטרטגית לפיתוח אזורי בגליל המזרחי ובקריית שמונה. רשימה זו מציגה ניתוח של דפוסי הפיתוח הקיימים ורעיונות לפיתוח אזורי ממקרי מבחן שונים בעולם.
רשימה זו מתייחסת לסביבת המגורים השכונתית ולעיצובה הפיזי. נקודת מוצא זו באה לידי ביטוי בכמה גישות שהפכו לדומיננטיות בשני העשורים הראשונים של המאה ה-21: ניאו אורבניזם, רטורפיט והעיר הקומפקטית
הא"ום פירסם מסמך מדיניות לפיתוח עירוני בר קיימא, מה מטרתו? האם הוא יישומי או רק מסמן חזון ערכי? הגירסה הישראלית שהקידמה אותו, של המשרד להגנת הסביבה, היא דווקא יישומית, אז איך ייתכן שלא מכירים ועובדים איתה ברשויות רבות? על המרחק בין גיבוש חזון ומסמכים לפועלם במציאות
האשכולות האזוריים צמחו מלמטה כיוזמה וולנטרית שהגיעה מראשי רשויות שחשו צורך לאגם משאבים ולחשוב אזורית. אך כעבור מספר שנים המדינה הלאימה את הפרויקט. האם מדובר בהצלחה חסרת תקדים של יוזמה שצמחה מלמטה ואומצה על ידי המדינה, או שתהליך המיסוד הוא בעוכריה?
הסכמי הגג נועדו לסייע לערים לצמוח אך בסופו של דבר המרווויחים העיקריים הם היזמים. ואילו הערים נותרות חלשות עוד יותר ומאבדות את כוח השליטה שלהן בתכנון העיר, התפתחותה ועתידה
הא"ום פרסמו תוכנית לפיתוח עירוני בר קיימא. המודל של שותפות ציבורית פרטית מרכזי ביישום החזון הזה, האמנם ניתן לשתף פעולה עם המגזר העסקי למימוש מטרות סביבתיות? על היתרונות והחסרונות של מודל ה-PPP
בישראל מוכרים שני טיפוסי בנייה עיקריים ומנוגדים: בנייה ״מרקמית״ ובניית ״מגדלים״, האדריכל הלל שוקן מדגיש כי ישנו טיפוס בנייה שלישי, שיכול להציע יתרונות רבים: בניה מרקמית של בניינים רבי קומות
בישראל אוהבים לתכנן אך בפרויקטים רבים – במיוחד כאלה הנעשים בפריפריה הגיאוגרפית של ישראל – התכנון נעשה ללא הכרות עם הזירה הממשית ולכן בסופו של דבר אינו משרת את תושבי המקום. איך הגענו עד הלום וכיצד ניתן להיחלץ מהמצב הזה?
התשתיות הדיגיטליות בעיר הן מקור לחדשנות אך גם לסכנות שבהתקפות סייבר ואיומים שונים. האם ערי ישראל ערוכות לכך? וכיצד עליהן להתגונן מפני האיומים שמזמן העידן הדיגיטלי? התשובה טמונה לא רק בטכנולוגיה
כאשר יותר ויותר רשויות מעסיקות יועצים חיצוניים וחברות טכנולוגיה ממנסות למכור לראשי ערים את מרכולתן, מי אמון על גיבוש סדר יום כולנני בתחום הדיגיטלי? והאם אסטרטגיה בתחום הטכנולוגי מנותקת מייעדים אחרים של העיר? בעידן שבו הרשויות הופכות לאינטגרטוריות, חשוב לשמור על יחסי הכוח שבין הרשות העירונית למגזר הפרטי
מה הקשר בין תכנון שכונה לאידיאות רעיוניות?שכונת בילמרמיר באמסטרדם, בהולנד כדוגמא לאופן שבו מגורים מהווים מכניזם ליישום אידאלים חברתיים ושינויים לאורך הזמן
פרויקט חדש של המעבדה לעיצוב עירוני ואוניברסיטת MIT בליווי צוות של עיריית קריית שמונה, נועד להוביל חשיבה אסטרטגית לפיתוח אזורי התעשייה בעיר ובאזור אצבע הגליל. מהם האתגרים של קריית שמונה? וכיצד החישבה על תעשייה מנקודת מוצא אזורית יכולה להוביל לצמיחה ושינוי משמעותי באזור?
החברה החרדית עוברת שינויים חברתיים שמגבירים את הפתיחות שלה, אך מנגד העיר בני ברק עוברת תהליך של הסתגרות מרחבית. תוכנית לגבול בני ברק-גבעת שמואל מבקשת להציג פתרון תכנוני לבעיה חברתית תוך ניצול התנאים החברתיים והמרחביים-פיזיים הקיימים כמנוע לשינוי בקנה מידה עירוני ומטרופוליני
המדינה שואפת לשלב אנשים עם מוגבלויות בקהילה ולהקים מסגרות לאנשים עם צרכים מיוחדים בתוך שכונות מגורים, אבל יישום המדיניות בפועל עלול להיתקל בהתנגדות של קהילות מקומיות חזקות. תוכנית להקמת הוסטל שיקומי לנפגעי התמכרויות ודרי רחוב בזכרון יעקוב כמקרה מבחן.
את כיכר ויצמן פוקדים משתמשים בכל הגילאים ולאורך כל שעות היממה. בכדי לבחון מה הופך את מרחב ויצמן למרחב ציבורי שעובד, האדריכלית ויקי וקס בחנה את הזיקה שבין האיכויות הפיזיות של הכיכר לריבוי המשתמשים בה
בלוק המגורים הישראלי הוא תוצר של שתי אידיאולוגיות אוטופיות: מרקסיזם ולאומיות. התבוננות בבלוק ובהתפתחות שלו לאורך השנים מגלה שאוטופיה אינה רק מימוש של תוכנית טהורה אלא יכולה להיות גם פעולה מעורבת שמשתתפת בתהליכים חברתיים ופיזיים מורכבים מתוך אמפתיה למציאות הקיימת. האם הבלוק יכול להיות נקודת מוצא לאוטופיה חדשה שתתמודד עם האתגרים החברתיים והפוליטיים של ימינו?
הגיליון האחרון של כתב העת Built Environment בעריכתן של ד"ר טלי חתוקה וד"ר כריסטינה מטוצי', מוקדש ליחסים בין הנוף והעיר של תחילת המאה ה-21. הגיליון מציג פרספקטיבות שונות על מגמות פיתוח הנוף העכשוויות, ודן בגנריות של פרויקטים ומדיניות בתחום אדריכלות הנוף המוּנעים מסדר יום כלכלי ולעיתים מייצרים נזק יותר מתועלת.
כאשר דיבורים על איחוד רשויות מרחפים מעל בת ים, רשימה זו בוחנת אילו תפיסות עולות מהתכניות המחוזיות לעומת התכניות שמקדמת העיר בת ים- גישה ריכוזית של אזוריות ישנה או גישה של ריבוי מרכזים?
אזור הגליל מורכב מערים, כפרים, מועצות אזוריות, יישובים וקיבוצים. חוסר אסטרטגיה כוללנית מוביל לריבוי מטרות ומספר רב של מוקדי פיתוח הנאבקים ביניהם. האם ראייה אזורית תוכל למנף את האזור כולו קדימה? המאבק למשיכת מסודות להשכלה גבוהה כמשל
