זכוכית מגדלת

התכנית, על שרטוטיה והוראותיה, היא מהות עשייתו של המתכנן. בבסיס כל תכנית עומדים רעיונות, הנחות יסוד והשקפות עולם המתורגמים לקווים וכתמים. אלו מייצגים את חלוקת המשאבים בין קבוצות ופרטים ולכן משקפים גם מאבקי אינטרסים וכוחות, ושלל אילוצים חברתיים, פיזיים ובירוקרטיים. כדי להבין את הסביבה הבנויה ואת התוכנית שקדמה לה – אנו מקדמים מדור חדש בשם זכוכית מגדלת. מטרת הפינה היא להתמקד ולחשוף תכניות מתאר ותכניות בניין עיר, את הכוונות שעיצבו אותן, ואת האופן שהן עיצבו את המרחב “שבחוץ”. בפינה זו נציג תוכניות שהתממשו ותוכניות שעתידות להתממש: נתאר, ננתח ונאיר את הרעיונות התכנוניים העומדים בבסיסן, את השאלות שהן מציפות, ואת ההזדמנויות שהן מעלות. אנו מבקשים להנגיש את התוכניות לסטודנטים, אנשי מקצוע והקהל הרחב ולפתח כלים לקריאה של תוכניות שלעיתים נתפסות כבלתי קריאות או נגישות ל”אזרח הפשוט”. אנו מקווים שפינה זו תוכל לתרום ולטפח את השיח המקצועי בקרב אנשי ונשות המקצוע, ובכך ליצור זירת מפגש ודיון וירטואלית בין האקדמיה, הפרקטיקה והקהל הרחב.

שמירת המורשת התעשייתית במתחם מעורב של מגורים ותעשייה

הביקוש המאסיבי למגורים בלונדון גורם להסבת אזורי תעשייה מסורתיים לאזורי מגורים. בתגובה לאובדן שטחים יצרניים, עיריית לונדון התוותה מדיניות המאזנת בין ביקוש למגורים לבין דרישה למקומות עבודה. מתחם התחדשות עירונית שיצא לפועל מכוח סדר היום הזה מערב שימושי תעשיה קלה ומגורים ברי-השגה.

לייצר בסלון הבית

בשנים האחרונות מתחזקת מגמת העבודה מהבית. תקופת הקורונה, אף הגבירה את הדרישה לאספקת חללי מגורים מותאמים לכך. מרבית העובדים מרחוק משתייכים לתעשיית הידע והשירותים, אך מה לגבי עבודה מהבית של המגזר היצרני? פרויקט מגורים חלוצי בלונדון משלב תעשייה קלה בתוך יחידות הדיור.

לגור מעל מרכז לוגיסטי תת-קרקעי

צמיחה חדה במסחר הדיגיטלי מייצרת ביקוש גובר להקמת מרכזי אחסנה והפצה במרכז לונדון, אך הדרישה המקבילה לבנייה למגורים באזור דוחקת שימושים תעשייתיים החוצה לשולי העיר. אב טיפוס אדריכלי חדש מבקש לתת מענה לשתי המגמות, המתחרות על משאב קרקע מצומצם, באמצעות שילוב מרכז לוגיסטי ומגורים תחת קורת גג אחת.

את מי משרתת הרשות המקומית בעידן הניאוליברלי? המקרה של שכונת מונטיפיורי בתל-אביב-יפו

שכונת מונטיפיורי בעיר תל אביב עוברת תהליכי התחדשות עירונית מזה מספר שנים. האם זו התחדשות אורגנית או מתוכננת? איזה חזון מציעה העיר והאם הרשות המקומית שומרת על האינטרסים הציבוריים בעידן של 'העיר היזמית'?

הצורך בגיוון והרחבת ייעודי קרקע תעשייתיים

בתכניות בניין עיר של אזורי תעשיה, קיים מגוון מצומצם ביותר של ייעודי קרקע. מהי המשמעות בפועל על אזורי התעשיה ועל הענף בכלל? על החשיבות לשינוי גישה בתכנון של אזורי תעשיה, והצעה למינוח וטרמינולוגיה רחבה ואחידה במסמכי תכנון להרחבת ייעודי קרקע תעשייתיים

התחדשות אזורי תעשייה ישנים: הזדמנות לעיר בת קיימא וחסינה

לאחר עשורים של אזור והפרדת שימושים לאחרונה מבינים את הערך של שכונות בעלות שימושים מעורבים, זו ההזדמנות לשלב את אזורי התעשייה הישנים לתוך המרקם העירוני. תכנית של משרד פרייס פילצר יעבץ אדריכלים לאזור תעשייה כפר סבא מציעה אסטרטגיה לחידוש אזור התעשייה

מסגד חסן בק, פרויקט מנשייה והגבול כגשר

פרויקט התיירות והמסחר הגרנדיוזי "הסיטי" הוקם על גבי שרידי שכונת מנשייה מתוך שיח שקרא להפוך את מרחב התפר בין יפו לתל אביב לגשר, למרחב מחבר, אך במקום זאת מיצב את הגבול ביניהן וקיטע את המרקם העירוני. על הצורך בתכנון סביבות גבול כ"דלתות מרחביות"

השפעת העיצוב העירוני על אורח החיים בשכונות ‘מגדלים בפארק’: שימוש במרחבים ציבוריים

מחקר שבחן שש שכונות מגדלים בערים שונות בערי המרכז, ניסה לבחון כיצד התכנון העירוני: מיקום הפארקים והגינות הציבוריות, מיקום המרכז המסחרי ותכנון הרחובות, משפיע על עוצמת השימוש. כיצד תורם התכנון לבניית קהילה ואינטראקציות חברתיות?

כיכר וריטיקלית בהתהוות- כיכר גבעון בתל אביב

כיכר גבעון הפכה מ"חצר אחורית" לפיאצה מעוצבת. השיפוץ והטיפול בכיכר נעשו באופן ורטיקלי. ניתוח של המודל העיסקי והניהולי שאימצה עיריית תל אביב ושל ההיבטים החומריים והשפעתם על השימושים השונים בכיכר.

למה כיכר ויצמן בחולון היא מרחב ציבורי לתפארת?

את כיכר ויצמן פוקדים משתמשים בכל הגילאים ולאורך כל שעות היממה. בכדי לבחון מה הופך את מרחב ויצמן למרחב ציבורי שעובד, האדריכלית ויקי וקס בחנה את הזיקה שבין האיכויות הפיזיות של הכיכר לריבוי המשתמשים בה

בשבח מבנה הציבור: בית יד לבנים בתל אביב

מה תפקידו של מבנה הציבור, לאילו ציבורים הוא מיועד? האם הוא מאפשר אירוח לא פורמלי לציבורים שונים? האדריכלית טולה עמיר במניספט למבני הציבור המאפשרים וצריכים לאפשר אירוח לא פורמלי– אירוח ציבורי לגמרי.

אסם הידע – אדריכלות הספרייה המרכזית על שם סוראסקי ביובל להקמתה

50 שנה לאחר חנוכתה, נפתחה החודש במבואה של ספריית סוראסקי התערוכה "אסם הידע" שמתמקדת באדריכלות המבנה ומדגישה את איכויותיו וייחודו של הבניין. גוש הבטון המונוליתי שנחת במרכז אוניברסיטת תל אביב ב-1968 מוצג בתערוכה באמצעות תצלומים ותכניות היסטוריות לצד טקסט מפורט המסביר באופן קצר ופשוט כל פרט בבניין.