"החיות העירונית" נמדדת במידה רבה ביחס למוקדי המסחר בעיר - הרחוב המסחרי, הקניון, השוק, המרכז המסחרי, אך כיום עליית המסחר המקוון משנה את פניהם. מגמות הצריכה וה"עירוניות" קשורות במערכת יחסים מורכבת ודינמית. האם עולם התכנון מבין ומסתגל למגמות הללו? ואיך זה מסתדר עם התיאוריות התכנוניות הרווחות לגבי מהי עירוניות "טובה"?
האחרונות ישנה עלייה במודעות לתופעת הדום לב ויכולתם של מכשירי מפעם להציל חיים. לצורך כך פוזרו עמדות של מפעמים במבנים ומרחבים ציבוריים. טכנולוגיות חכמות אמורות לתמוך בשימוש בהם ולקשר בינם לבין שירותי רפואת חירום. תשתית זו היא חלק ממה שמכונה "בריאות חכמה", תחום אשר הולך ומתפתח במסגרת החשיבה על העיר החכמה. על הקשר בין בריאות, טכנולוגיה והמרחב העירוני תוכלו לקרוא ברשימה זו.
רשימה אחרונה ומסכמת על בני נוער במרחב הציבורי, האם כלים טכנולגיים מרתיעים אותם? מפחיתים אלימות ושהייה בפארקים? כיצד משתמשות הרשויות בכלים הללו ומה נפחן בתרבות הבקרה והשליטה?
חמו-גורן, קורל (2020), מרחב, טכנולוגיה ובני נוער: תרבות הבקרה במרחב הציבורי בשכונות המגורים בישראל, עבודה לצורך קבלת תואר מוסמך (M.A), בהנחיית פרופ' טלי חתוקה, אוניברסיטת תל אביב
בני נוער מחפשים מקומות להיפגש בהם במרחב הציבורי, אך לרוב הם נתפסים כ'איום' אן מטרד שהרשויות מנסות לנהל ולבקר. מחקר חדש מבקש להתמקד בבני נוער ובחוויה שלהם את המרחב הציבורי, לבחון כיצד משפיע עיצוב המרחב מבחינה פיזית וטכנולוגית על ההימצאות שלהם בו
המסחר בתוך הערים הפך לשולי ובהיקפים קטנים, מרכזי המסחר בקצוות הערים, שגשגו עד לא מזמן, אך עתידים להפוך בחלקם הגדול למקוונים ומגפת הקורונה רק מאיצה את התופעה. כיצד ניתן להכין את אזורי המסחר לעתיד?
ממשיכים בסדרת הרשימות על הפנים העירוני והפעם פרוייקט שבמרכזו 'הנווד הדגיטלי' וניסיון להציע לו מרחב שיענה על צרכיו. מהו מקום שמושתת על הרעיון של "שומקום"?
מאמר חדש מאת טלי חתוקה, הדס צור ואנטוניו מנדוזה, מנתח אורחות חיים דיגיטליים בשכונות שונות בעיר תל אביב, מראה כי השימוש הדיגיטלי שלנו קשור לא רק במעמד והשכלה שלנו אלא גם בסביבה הפיזית שבה אנו חיים
