המילה שיתוף זוכה לעדנה מחודשת ואף לסקס אפיל וטרנדיות באמצעות יוזמות כמו WeLive. חלק מהיוזמות אמנם ממשיכות לדבר את השפה של הניאוליברליזם אך עדיין הן משקפות הלך רוח של חיפוש אחר אלטרנטיבה. זה הזמן לחשוב על מודלים חלופיים אוטופיים לאורח החיים העירוני בדמות קהילות שיתוף עירוניות
המתח בין הערים הגלובלית למדינה הולך ומתעצם על רקע התחזקותן ויכולתן לגבש מדיניות עצמאית במגוון של תחומים. מהם גבולות הכוח של העיר? ומהי מידת האוטונומיה שלה? האם ערים צריכות להתחיל לקיים מדיניות חוץ? ואיך כל זה קשור בהכרעה של הבריטים לפרוש מהאיחוד האירופי? המתח בין העיר למדינה עורר ויכוח בין קובעי מדיניות, עיתונאים ואקדמאים בכנס בשיקגו לערים גלובליות
מהן הערים הסוכרתיות ביותר בישראל? ומה הקשר בין מחלת הסוכרת לעיר? לרגל התכנית הלאומית למניעת סכרת, המזוהה כאחת המחלות הקשות של המאה הקרובה, אנו מפרסמים נתונים מתוך מחקר שנעשה בישראל ומחשבות על התרומה של העיר למאבק במחלה
מהו תפקידם של החזונות האוטופים אורבניים כיום, כאשר עבור רבים הקונספט של אוטופיה הגיע אל סופו? מחשבות על השיח הביקורתי והחשיבות של האורבניזם האוטופי, בעקבות מאמרו של דיוויד פינדר היוצא להגנת האוטופיה בחשיבה העירונית
לכל עיר בישראל שכונת העוני שלה ועדיין נראה שלחלץ אנשים מעוני אינה מטרה מרכזית בשדה התכנון הישראלי. האם עוני צריך להעסיק את רשויות העיר והתכנון ואת המחקר העירוני? מיכל קרומר נבו, פרופסור לעבודה סוציאלית, החוקרת את החיים בעוני מדגישה את הצורך והזכות של כל אחד מאתנו לחיות במרחב מכבד
בשנים האחרונות בעיקר בישראל ישנה פריחה וערגה מחודשת לניאו-אורבניזם, ספרים של כותבים מרכזיים מתורגמים, הליכות ג'יין מאומצות בעיר וכל מקדשי העירוניות מחיים ססמאות ישנות. אך מהו בדיוק הניאו אורבניזם? מניין צמח? באיזה הקשר תרבותי ופוליטי ומה הייתה הביקורת כנגדו? מאיר אלוויל ברשימה מלמדת.
ארגון ללא מטרות רווח, Trust For Publip Space, שם לו למטרה לחדש ולהשפיע על עיצוב המרחב הציבורי בעיר ניו יורק. הם מציעים מודל ארגוני ומחשבתי ייחודי שאכן מצליח לחולל פרויקטים משמעותיים בעיר. מהו סוד כוחו של הארגון?
בשכונת שפירא בתל אביב חיות קבוצות חברתיות שונות אשר חולקות את המרחב הציבורי ומשאבים קהילתיים ועירוניים. כיצד משפיע המרחב הפיזי על תחושת השייכות שלהם לשכונה? והאם למוקדי המפגש השכונתיים השפעה מקרבת בין הקבוצות או דווקא מרחיקה?
הפקידים מבטלים את כל מה שפנטזת עליו, הפוליטיקאים רואים בפרויקטים נופיים דרך לעורר אהדה ולצבור קולות - וכולם שוכחים שהחשיבות של השטחים הפתוחים היא קודם כל כמותית, האיכות מגיעה אחר כך. ראיון עם אדריכלית הנוף ליטל סמוק.
כנס איגוד המתכננים אשר התקיים בתחנה המרכזית מצטרף לשורה של אירועים חד פעמיים המזמינים את אנשי הצפון להכיר את הדרום, אך מה נשאר מכך ביום שלמחרת? לכל מקום יש את ה"דרום שלו" כותב המשורר שלומי חתוכה ומיטיב לנסח בשירו המובא כאן, את היחסים הציניים והמורכבים שבין הצפון לדרום
אל מול שינויים במרחב העירוני המובילים ל'ערים מתכווצות' ושכונות מתרוקנות, מופיע המדיום הדוקומנטרי כקפסולת זמן המשמרת זיכרונות, חוויות ונופים, ומטעינה אותם מחדש בזיכרון של הצופה.
הן לא מתנצלות על השימוש הנרחב בדשא, נלחמות כדי שהמרחב הציבורי לא ייגזל על ידי תשתיות, ומעידות כי העיריות כבר מוכנות לקבל את הפארקים הפחות "שטאנציים." ראיון עם אדריכליות הנוף עליזה ברוידא ורות מעוז.
תערוכת אמנות ביקורתית, שנושאת את דגל המאבק בתהליכי ג'נטריפיקציה דורסניים, היא עוד עדות לכך שהמחאה העירונית של קיץ 2011 הצליחה לחלחל לחיינו. אבל מה זה אומר שתאגיד ענק ממן את התערוכה? האם זה הופך אותה למגויסת, פחות ביקורתית? אמנות, מחאה ועירוניות בצל הקפיטליזם החזירי.
איך תראה עיר המחר? ערי תאגיד, ערי סטארט–אפ, וערים צפות הן דוגמאות לחזון עירוני אחר, כזה המגדיר מחדש את חוקי המשחק הפוליטיים, הכלכליים והמרחביים של הערים ומציע עירוניות אלטרנטיבית.
ברבות מן הערים בעולם, בייחוד בדרום הגלובלי, הפורמלי והלא-פורמלי יצרו עיר דואלית. איך תרם התכנון המודרניסטי למצב זה? מדוע אזורים אלו מלבים את האלימות העירונית? ומה על המתכננים העירוניים לעשות בנושא? פרופ' דיאן דיוויס מהארוורד מספרת על הקשר בין אלימות לעיצוב המרחב.
אין ספק כי התכנית היא מהות ומרכז עשייתו של המתכנן, אך היא עלולה להיות לעיתים מבלבלת, בלתי נגישה ובלתי מובנת לציבור הרחב. בדיוק לשם כך - אורבנולוגיה גאים להציג את "זכוכית מגדלת". מדור חדש בו נציג תכניות מתאר ותכניות בניין עיר, את הכוונות שעיצבו אותן, ואת האופן שהן עיצבו את המרחב.
תרבות הצריכה הופכת את העולם שלנו למנוכר יותר, ריכוזי יותר, והרבה פחות חופשי. כיצד השוטטות בעיר עשויה להיות בשורה של שחרור? אורבנולוגיה מציינים עשור לצאת הספר "במרחק הליכה" של הסופרת והעיתונאית ארנה קזין
