להמציא

ג’סר א-זרקא – בין א-פורמאליות לתכנון ממסדי

רשימה זו, שנייה בסדרה, מציגה את מקרה הבוחן של היישוב ג'סר א-זרקא, את התוכניות שמקודמות ביישוב בשנים האחרונות, ואת עמדות "השחקנים" השונים ביחס לתוכניות אלה. המקרה של ג'סר א-זרקא ישמש כבסיס לדיון במתח שבין התכנון הממסדי לבין סביבה קיימת שצמחה לאורך השנים באופן לא מוסדר וא-פורמאלי.

תכנון בסביבות א-פורמאליות: סוגיות עקרוניות ושאלות מעשיות

התכנון העירוני המודרניסטי הנהוג כיום הוא פרדיגמה מערבית. תופעות של עוני ובנייה בלתי פורמאלית, לעומת זאת, היו נוכחות החל מראשית העירוניות והעיור. השאלה בה עוסקת סדרת רשימות זאת – כיצד, אם בכלל, הפרדיגמה התכנונית מתיישבת עם סביבות שמוגדרות א-פורמאליות? – מעסיקה את עולם התכנון בקני מידה שונים: גלובאלי, לאומי ומקומי. ברשימה זו אציג גישות שונות לתכנון של סביבות בלתי פורמאליות, וברשימה הבאה אתמקד בבחינת המקרה של תכנון  חדש שנעשה בשנים האחרונות עבור הכפר ג'סר א-זרקא.

תחנת קרליבך  – “תחנה עבור אנשים”?

ברשימה הקודמת סקרנו את הדיון התאורטי סביב הנושא 'עיר עבור אנשים'. דיון זה ישמש אותנו לבחינה של סדר העדיפויות של מנגנוני התכנון והבקרה בתכנון תחנת קרליבך כמו גם את המרחב שנוצר כתוצאה מתהליכי התכנון, במטרה לבחון האם ובאיזה אופן התכנון וההקמה של התחנה התייחסו למרקם העירוני בסביבת התחנה ולעיר בכללותה. בנוסף, הרשימה מנסה לבחון כיצד התכנון במקום עונה לקריאה של ״עיר עבור אנשים״, והאם נלקחו בחשבון שיקולים של צדק והיבטים חברתיים, בשלבי התכנון והביצוע.

‘עיר עבור אנשים, לא למטרות רווח’ – בין תיאוריה לפרקטיקה

גישות ביקורתיות בתכנון העירוני מדגישות את מקומם של אנשים – תושבים, דיירים ואלה המשתמשים במרחב העירוני – כיעד המרכזי הנדרש של התכנון העירוני, ולא שיקולים כלכליים של יצירת רווחים. ברשימה זו אבחן את התפיסות והעקרונות שבבסיס הקריאה "עיר עבור אנשים, לא למטרות רווח", וכיצד עקרונות אלה אמורים להתממש בפרקטיקה התכנונית. סקירה תיאורטית זו תשמש כבסיס לניתוח מקרה בוחן ספציפי של תכנון תחנת קרליבך של הרכבת הקלה בתל אביב.

על שלושה גברים ושלוש ערים

ד"ר מיקי כץ היא חוקרת תרבות בתחומי מגדר ואתיקה, סופרת ועורכת. בספרה החדש, "שלושה גברים, שלוש ערים – תל-אביב, איסטנבול, לונדון", היא חוקרת, בעזרת התחקות אחר שלוש דמויות ספרותיות, מהם חיים עירוניים ואילו יחסים מתקיימים בין ערים לבין אלה המתגוררים בהן. בראיון איתה, היא מספרת על מה ניתן ללמוד על ערים ועירוניות מקריאה ספרותית של ערים, וכיצד היבטים מהותיים של העיר משתקפים בספרות. 

קול קורא לתחרות בנושא: בסיס משותף – أساس مشترك – Common Grounds

מתוך הבנה ותפיסה כי עלינו לשמור על המרחב המשותף, ולהמשיך ולפתח אותו, קול קורא לתחרות הפונה לכלל הסטודנטיות והסטודנטים באוניברסיטת תל-אביב, מכל הפקולטות והמחלקות, בהזמנה להגיש עבודות הבוחנות את הבסיס לקיום משותף, עוסקות בתנאים ובאפשרות לחיים יחד במרחב משותף, ומבקשות לחשוב מחדש את המושגים שבעזרתם אפשר לדמיין עתיד משותף.

ירוק, אבל לא ממש – על מדיניות סביבתית בשוק הרכב, ואפקט ריבאונד אנרגטי

עם התעצמות משבר האקלים ותופעת ההתחממות הגלובלית, מדיניות ציבורית המונעת מתפיסה סביבתית הופכת ליותר ויותר חשובה ומשמעותית בתחומים רבים, כולל בתחום התחבורה והרכב. אך מהי השפעתה האמתית? ומהי תרומתה הממשית להתמודדות עם משבר האקלים ולצמצום הגורמים להתחממות הגלובלית? שוחחנו עם ד"ר סתו רוזנצוויג מהמחלקה לניהול באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, על מחקרה על מדיניות סביבתית בתחום שוק הרכב, כדי לשמוע את התובנות שלה על שאלות אלה.

סביבת המזון בשכונה והקשר שלה לבריאות

הרשימה השלישית בסדרה סוקרת את המחקר בתחום הבוחן את הקשר בין שכונה לבין התזונה של אלה המתגוררים בה, ואת ההשלכות הבריאותיות של התזונה. גם רשימה זו בוחנת את המושגים המרכזיים ואת ההנחות המקובלות בתחום, ומצביעה על המגבלות הקיימות ועל האתגריים המחקריים הניצבים בפני התחום.

הקשר בין שכונה לפעילות גופנית

רשימה זו, השנייה בסדרה הסוקרת את תחום המחקר הבוחן את הקשר בין שכונה לבין בריאות, מתמקדת בקשר שבין השכונה והתכנון השכונתי לבין פעילות גופנית. ברשימה זו המוקד הוא על תפיסות הרווחות בתחום בנוגע לקשר זה, ועל החשיבות בהבחנות ברורות בין סוגים שונים של פעילות גופנית, והיישום שלהן בתכנון השכונתי.

הקשר בין שכונה לבריאות

בסדרה של רשימות, גל אלחנן סוקר את תחום המחקר הבוחן את הקשרים בין השכונה לבין הבריאות של אלה המתגוררים בה. הסדרה סוקרת את התפיסות המובילות בתחום, את המושגים המרכזיים, את ההנחות המקובלות ואת התובנות העולות מהתחום הרלוונטיות לתכנון עירוני. הרשימה הראשונה מתמקדת בתחום באופן כללי, באופן בו נתפסת ומוגדרת בו השכונה, ובאתגרים המחקריים המאפיינים אותו.

סליחה על השאלה, אבל מה השאלה שלך? – שיתוף ציבור בתכנון בעידן “העיר החכמה”

העידן הדיגיטלי פותח אפשרויות חדשות ומרתקות לשיתוף ציבור יעיל ופרודוקטיבי. ברשימה זו אציג פיתוח של כלי דיגיטלי 'קמפיין שאלות דיגיטלי-מרחבי' הממזג בין מתודולוגית שיתוף הציבור 'קמפיין שאלות', שהוצגה ברשימה הקודמת, לבין כלים דיגיטליים מרחביים מבוססי נתונים. כלי זה מאפשר יצירת מאגר נתונים מרחבי של שאלות ותובנות מתושבי העיר, תוך שימוש בטכנולוגיות דיגיטליות מרחביות. רשימה זו דנה ביתרונות של שילוב זה, באמצעות הצגה של פיילוט שבוצע עבור שכונת הדר בחיפה, ומסכם בדיון פתוח על אתגרים והזדמנויות עתידיות של השימוש בכלי הדיגיטלי.

סליחה על השאלה, אבל מה השאלה שלך? – הצעה למתודולוגיה חדשה בשיתוף הציבור בתכנון

"כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה בָנִים דִּבְּרָה תּוֹרָה. אֶחָד חָכָם, וְאֶחָד רָשָׁע, וְאֶחָד תָּם, וְאֶחָד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאול". איך תפיסות אלו באות לידי ביטוי בתהליכי שיתוף ציבור, ומדוע אולי דווקא הבן שאינו יודע לשאול הוא הבן שמחזיק את המפתח לצוהר סודי וסמוי, שדרכו ניתן לגלות ולחשוף את רזי המקום? מתודולוגית 'קמפיין שאלות' הינה פרקטיקה של שיתוף ציבור המבוססת על תהליך של עידוד דיאלוג באמצעות הזמנה לשאילת שאלה על סוגיה מסוימת, במטרה להגיע בדרך זו אל רבדים עמוקים וסמויים של ידע רלוונטי.

למען טובת הכלל, לחזור ליסודות התכנון – שנה למותו של יוברט לו-יון

בימים אלה אנו מציינים שנה למותו של יוברט לו-יון. שנה שבה נדמה שהשתנה כל מה שהכרנו ושחשבנו שידענו. תקופה זו מעלה מחדש שאלות ישנות על תכנון ופיתוח, ומציבה אתגרים חדשים שאיתם החברה בישראל תצטרך להתמודד בשנים הקרובות. שאלות ואתגרים אלה תמיד העסיקו את יוברט, שאמנם היה מאוד ביקורתי ביחס לתכנון ולמציאות בישראל באופן כללי, אבל תמיד גם האמין בצורך לשנות ולפעול למען מציאות טובה יותר עבור כל יושבי הארץ הזאת.

תכנון עירוני הפודקסט | 3. המתח בין ידע לפעולה בתכנון

במשך מספר שנים העבירה פרופ' טלי חתוקה אדריכלית ומתכננת ערים את הקורס תכנון עירוני. קורס שהיא בנתה ושינתה לאורך השנים. כיום, הקורס כבר לא ניתן ולכן החלטנו להפוך אותו לסדרה קצרה. הסדרה לא מתיימרת להיות הקורס עצמו אלא לתת טעימה מתוכו ולגעת בכמה נקודות חשובות להבנת ההיסטוריה והדילמות של המתכנן והתכנון העירוני שמשפיעות עלינו עד היום.

תכנון עירוני הפודקסט | 2. תכנון והמרחב העירוני בדרום הגלובלי

במשך מספר שנים העבירה פרופ' טלי חתוקה אדריכלית ומתכננת ערים את הקורס תכנון עירוני. קורס שהיא בנתה ושינתה לאורך השנים. כיום, הקורס כבר לא ניתן ולכן החלטנו להפוך אותו לסדרה קצרה. הסדרה לא מתיימרת להיות הקורס עצמו אלא לתת טעימה מתוכו ולגעת בכמה נקודות חשובות להבנת ההיסטוריה והדילמות של המתכנן והתכנון העירוני שמשפיעות עלינו עד היום.

תכנון עירוני הפודקסט | 1. יסודות התכנון העירוני בעולם המערבי

במשך מספר שנים העבירה פרופ' טלי חתוקה אדריכלית ומתכננת ערים את הקורס תכנון עירוני. קורס שהיא בנתה ושינתה לאורך השנים. כיום, הקורס כבר לא ניתן ולכן החלטנו להפוך אותו לסדרה קצרה. הסדרה לא מתיימרת להיות הקורס עצמו אלא לתת טעימה מתוכו ולגעת בכמה נקודות חשובות להבנת ההיסטוריה והדילמות של המתכנן והתכנון העירוני שמשפיעות עלינו עד היום.

פרויקט הדולפינריום וחוף הים בשנות ה-90

סדרת רשימות זו מגיעה בעקבות השלמת פרויקט הדולפינריום והשקת הטיילת החדשה באזור. בסדרה, אני חוזרת להתפתחות ההיסטורית של חוף הים של העיר תל אביב כנקודת מוצא להבנת הפרויקט החדש. הטקסט לקוח מתוך הספר רגעי תיקון, רסלינג, 2008. ברשימה זו, שלישית בסדרה, אני דנה בהתפתחות החוף בשנות ה-90 ובמימוש פרויקט הדולפינריום כיום.

מרכז התיירות (כיכר אתרים) וחוף הים בשנות ה-60

סדרת רשימות זו מגיעה בעקבות השלמת פרויקט הדולפינריום והשקת הטיילת החדשה באזור. בסדרה, אני חוזרת להתפתחות ההיסטורית של חוף הים של העיר תל אביב כנקודת מוצא להבנת הפרויקט החדש. הטקסט לקוח מתוך הספר רגעי תיקון, רסלינג, 2008. ברשימה זו, שנייה בסדרה, אני דנה בהתפתחות החוף בשנות ה-60.

חוף הים והעיר תל אביב

סדרת רשימות זו מגיעה בעקבות השלמת פרויקט הדולפינריום והשקת הטיילת החדשה באזור. בסדרה, אני חוזרת להתפתחות ההיסטורית של חוף הים של העיר תל אביב כנקודת מוצא להבנת הפרויקט החדש. הטקסט לקוח מתוך הספר רגעי תיקון, רסלינג, 2008. רשימה זו, ראשונה בסדרה, מורכבת מהקדמה קצרה ולאחריה דיון בהתפתחות החוף בשנות ה-30.

מה ניתן ללמוד מנחיל? – על חגבים, רובוטים והתנועה בעיר

איך מיליוני חגבים יודעים לנוע ביחד כגוף אחד באותו כיוון? על מה מתבססת תנועה קולקטיבית? מהו נחיל ואיך הוא נוצר? ואיך כל זה קשור לפיתוח טכנולוגיה ולתנועה בעיר? על שאלות אלה ואחרות שוחחנו עם פרופ' אמיר אילי מהמחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב, שמחקריו עוסקים באורגניזם החי בכל הרמות, באקולוגיה ובהתנהגות בעלי חיים, וביישום של מחקר ביולוגי בייצור ובפיתוח של רובוטים.

זרקור על גגות מוגבהים לשימוש הציבור – היקף התופעה ויסודותיה ההיסטוריים

הדיון בשימוש בגגות כמרחב ציבורי מלווה את התכנון העירוני והאדריכלות מאז ראשית המודרניזם, וזוכה בשנים האחרונות להתעוררות מחודשת בעולם על רקע תהליכים של ציפוף עירוני ומשבר האקלים. עם זאת, בישראל הדיון בגג כמרכיב בעל חשיבות במרחב העירוני, עדיין מוגבל ומתמקד בעיקר בהיבטים האקלימיים של גגות. רשימה זאת בוחנת את המשמעויות של הגג כמרחב ציבורי בראייה היסטורית, כבסיס לדיון עכשווי במקומו של הגג במרחב הציבורי בעיר ההולכת ומצטופפת

פוליטיקה חדשה? על צעירים ופוליטיקה ברשתות החברתיות

בתקופת המלחמה אנחנו נחשפים ביתר שאת לתפקידן ולכוחן הרב של הרשתות החברתיות בהפצה של מידע וככלי לביטוי עמדות ותפיסות פוליטיות. השימוש הנפוץ במיוחד של הרשתות החברתיות אצל צעירים וצעירות, מעלה שאלות לגבי מעורבות פוליטית ויכולת ההשפעה הפוליטית בקרב צעירים. בנושא זה, שוחחנו עם פרופ' נטע קליגלר-וילנצ'יק מהמחלקה לתקשורת ועיתונאות באוניברסיטה העברית. המחקר שלה עוסק במעורבות חברתית ופוליטית של צעירים בעידן הדיגיטלי, וביכולת לבטא את קולם וליצור השפעה באמצעות המדיה הדיגיטליים.

מה תפקיד האלימות במחאה בעידן המדיה החברתית? על אקטיביזם דיגיטלי-מקומי

מאמר חדש מאת הדס צור וטלי חתוקה מציע המשגה לצורה חדשה של מחאה המשלבת בין המרחב הציבורי והדיגיטלי אותה הן מכנות: אקטיביזם דיגיטלי-מקומי. מחאה זו בשונה מהפגנות גדולות במרחב הציבורי מצריכה מספר מועט של פעילים המצוידים במצלמות שכן היא מתרחשת במרחב הציבורי אך מכוונת לרשתות החברתיות. ייצור אלימות וייצוגים אלימים מקנים לה נראות בזירה הדיגיטלית ובונים את כוחה הפוליטי.

תכנון עירוני | סדרת פודקסט

במשך מספר שנים העבירה פרופ' טלי חתוקה אדריכלית ומתכננת ערים את הקורס תכנון עירוני. קורס שהיא בנתה ושינתה לאורך השנים. כיום, הקורס כבר לא ניתן ולכן החלטנו להפוך אותו לסדרה קצרה. הסדרה לא מתיימרת להיות הקורס עצמו אלא לתת טעימה מתוכו ולגעת בכמה נקודות חשובות להבנת ההיסטוריה והדילמות של המתכנן והתכנון העירוני שמשפיעות עלינו עד היום.

פרשנות מקומית למושג ‘חוסן עירוני’

המושג 'חוסן עירוני' הפך בשנים האחרונות לדומיננטי בשיח העולמי העוסק בהתמודדות עם האתגרים ההולכים ומתרבים בתחום הסביבתי והחברתי. רשימה זו בוחנת מה קורה כאשר מושג כה רווח, שהוא בעל משמעויות תיאורטיות ומעשיות כאחד, משמש בגיבוש תוכניות פעולה ברמה המקומית. באמצעות ניתוח תוכנית החוסן האסטרטגית של עיריית תל אביב-יפו, נבחנת הפרשנות המקומית שניתנת למושג, וכיצד נעשה בו שימוש בהתוויית המדיניות העירונית המקומית.

על טכנולוגיה והבטחה, בקולנוע המוקדם ובעת הנוכחית

מה זו סימפוניה עירונית? מה היא יכולה ללמד אותנו על השינויים הטכנולוגיים היום? מה טכנולוגיית תקשורת יכולה ללמד אותנו על צורות של משטר? ומה הקשר בין טכנולוגיה חדשה לבין הבטחות? בשאלות אלה ואחרות דנו בראיון עם ד"ר אורי לוין מבית הספר לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב, אשר בוחנת במחקריה קשרים בין קולנוע, טכנולוגיה וחברה.

בחזרה לרגעי תיקון : החיפוש של החברה הישראלית אחרי מזור ועתיד

ה-7 באוקטובר הוא רגע של שבר בחברה הישראלית. בעקבותיו, החברה מחפשת את דרכה לעתיד, תיקון אפשרי. הרשימה חוזרת לספר רגעי תיקון כדי לדון ברעיון, באפשרויות התיאורטיות הגלומות ברגע זה.

רפואה עתידית בין ה-DNA והעיר

ימי מלחמה מפנים את המבט לחזית ולעורף. בעורף נמצאים אלפי רופאים ורופאות, אחים ואחיות המטפלים בפצועים ללא הבדל גזע, דת או מין, ואשר מלאכתם החשובה נשענת על מחקר ופיתוח באוניברסיטאות. שוחחנו עם פרופ' שומרון, ראש המעבדה לגנומיקה יישומית בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל-אביב, המוביל מגוון מחקרים בתחומים של גנטיקה ורפואה, מחלות ומגפות, והקשרים ביניהם. רשימה זו תעסוק בסוגיות שונות הנוגעות לתחומי המחקר שלו, ובמיוחד בשאלת עתידה של הרפואה וההשלכות האפשריות של התפתחות המחקר הרפואי על חיינו. 

בעקבות הנביא מוחמד: שיחה על המרחב הערבי והמוסלמי

פרופ' ליבנת הולצמן היא היסטוריונית של רעיונות המתמחה בתיאולוגיה מוסלמית. ליבנת מסבירה את החשיבות של ההכרות שלנו כתושבים יהודיים בישראל עם האסלאם. הכרות שחשובה לא רק להבנה של שכננו אלא אף להבנה מעמיקה יותר של המקורות שלנו.

הוגה הרעיון של אורבנולוגיה: יוברט לו יון זכרונו לברכה

אם אתם קוראים את השורות האלו, ונמנים על אוהדי כתב העת שלנו, אורבנולוגיה, אז אתם חבים תודה לפרופ' יוברט לו יון, שהלך לעולמו החודש. יוברט, איש יקר, שליווה אותי שנים רבות, היה השראה עבורי, חבר, ואיש שיח שיחסר לי מאוד.

תכנון עירוני בקוריטיבה: עבר, הווה ועתיד

העיר קוריטיבה זכתה לתשומת לב רבה בזירה העולמית בשנות השבעים בשל החדשנות יוצאת הדופן שהובילה בתכנון. סדר יום שהקדים את זמנו והפתיע בכך שצמח דווקא בדרום הגלובלי בברזיל בעיר הסובלת מעוני. היא הפכה למודל עולמי. מה קורה בה היום? רשימה זו בוחנת את התוכניות והרביזיות בתכנון העירוני והאתגרים החדשים שהעיר ניצבת בפניהם. תכנון עירוני הוא דינמי וכדי לשמר את ההצלחות יש להתאימו לשינויים הדמוגרפיים, הכלכליים והחברתים. ללא אלו, גם ערים שקידמו אסטרטגיות מוצלחות ופרוגרסיביות לא יצליחו לשמר את היתרון היחסי שלהן.