האם אזורי תעשיה יכולים להיות מקיימים וסביבתיים? האם ניתן להסב אזורים תעשייה וותיקים לאזורים מקיימים? רשימה זו מבוססת על סיור מקצועי בהובלת המועצה הישראלית לבניה ירוקה שנעשה בפינלנד בכדי ללמוד כיצד הם עושים זאת
בשנים האחרונות ספריות משתנות ומציעות יותר ויותר שימושים בשטחן, לא עוד מקום שקט של ספרים בלבד אלא מרחב שמציע שלל אפשרויות. איזה תפקיד ממלאות ספריות בעת הנוכחית? ספריית אודי (Oddi) בהלסינקי פינלנד משקפת את השינוי הנוכחי
המטפורה של התחדשות עירונית כיום עיקרה העצמת ערך הנדל"ן והיא אינה מכירה במורכבות המקום. איתגור ההמשגה הקיימת, מתאפשר מתוך הבנה שכל תא שטח בעיר הוא מרחב מיקוח בין הקהילה, הריבון ובעלי ההון. על 'מרחב מיקוח' ואבות הטיפוס המרכזיים: 'מרחב-נדל"ן', 'מרחב-קהילה' ו'מרחב-מקום' והשאיפה לבסס עליהם אִזּוּר מחודש.
אילו שינויים מתרחשים בטיפולוגיות הצריכה העכשוויות בעולם ובישראל? האם בעתיד המסחר באינטרנט יעלה על חשבון המסחר הפיזי, או לחילופין יגרום לגל "הרס יצירתי" שיחיה את המסחר הפיזי? באילו אופנים על הרשויות להיערך לכך? על הצורך באספקת מסחר בר-השגה ועיצוב מערכות תכנון אדפטיביות שיגיבו לצרכים המשתנים במהירות.
אזורי תעשייה ותיקים בערים בישראל מתפקדים כחצר אחורית וסובלים מהדרדרות פיזית ומכרסום של שימושים אחרים, אך שימור ופיתוח הפעילות היצרנית בעיר והתאמתה למגמות של המאה ה-21 הינם קריטיים לחוסן העירוני והלאומי. מסמך מדיניות חדש של המעבדה לעיצוב עירוני מיועד לסייע לרשויות, לגופי התכנון ולאנשי המקצוע לחשוב ולדמיין מחדש את אזורי התעשייה העירוניים.
מאמר חדש של טלי חתוקה בגיליון מיוחד של Architectural Design המוקדש לייצור אורבני מסמן את הכניסה של נושא התעשייה בעיר לתחום המיינסטרים האדריכלי ואת האופן שהוא צפוי לעבור מגישה שולית לסדר יום מרכזי
ציר ז'בוטינסקי, ציר מרכזי בגוש דן המחבר את פתח תקווה, בני ברק ורמת גן נמצא על סף פיתוח ושינוי משמעותי בזכות הקמת קו הרכבת הקלה והתחדשות עירונית סביבו. רשימה זו דנה בהזדמנות לחשיבה מחודשת לא רק על הציר אלא על עתיד האזור, ומציעה חזון ליצירת שיתוף פעולה בין-רשותי סביב העוגנים התעשייתיים האזוריים ומקסום כוחם היצרני.
רשימה זו מציעה חזון למרחב ציבורי המשמש מקום לבלות, לעבוד, לכלכל את צרכינו ולגבש קהילה. "החממה"- מפעל חקלאות חברתי בלב העיר המאפשר ויוצר מפגשים חברתיים, למידה ועיסוק רב חושי.
מהו המרחב הפנימי של העיר? סדרת הרשימות נפתחת במניפסט של האדריכל יואב מאירי ותלווה בפרויקטים רעיוניים ומחשבות שגובשו במחלקה לעיצוב פנים, המכון הטכנולוגי חולון
לאחר עשורים של אזור והפרדת שימושים לאחרונה מבינים את הערך של שכונות בעלות שימושים מעורבים, זו ההזדמנות לשלב את אזורי התעשייה הישנים לתוך המרקם העירוני. תכנית של משרד פרייס פילצר יעבץ אדריכלים לאזור תעשייה כפר סבא מציעה אסטרטגיה לחידוש אזור התעשייה
בקריית שמונה הבינו שהם זקוקים לתכנית אסטרטגית מתכללת ושלשם כך הם היו זקוקים לאקדמיה. מדוע מתקשה האזור, למרות ההשקעה הכספית האדירה באזור, לקדם סדר יום מושכל? התכנית האסטרטגית לגליל המזרחי ולקריית שמונה, מציעה פרדגימה תכנונית ורעיונית חדשה לאזור המושתת על שיתוף פעולה אזורי סביב שלושה עוגני פיתוח: תעשייה, חינוך ותיירות
רשימה זו מתייחסת לסביבת המגורים השכונתית ולעיצובה הפיזי. נקודת מוצא זו באה לידי ביטוי בכמה גישות שהפכו לדומיננטיות בשני העשורים הראשונים של המאה ה-21: ניאו אורבניזם, רטורפיט והעיר הקומפקטית
רבים מאיתנו מתקנאים בערים והערייות האירופאית, אבל האם נכון וניתן לייבא למרחב המקומי מודל מגורים אירופאי? בנוסף, אידאולוגיית 'עירוב השימושים' עומדת למבחן כאשר חללי המסחר הרבים בקומת הכניסה נותרים ריקים
לתל אביב יש מנגנון שיווק משומן. האם שיווק העיר מחייב שינויים ממשים בעיר כך שיתאימו לחזון והמוצר שמבקשים למכור? וכיצד התמורות במיתוג העירוני משקפות את רוח הזמן?
כיצד ניתן לעשות 'תכנון עם קהילה' כאשר הקהילה עצמה איננה ישות אחידה? וכיצד הנגשת הון טכנולוגי לאוכלוסיות מוחלשות יכולה להוות פוטנציאל לפיתוח? תובנות מפרויקט שמפגיש סטונדטים לתכנון ערים ותושבים בג'יסר א-זרקא
תרבות המייקינג משלבת בין מלאכה לטכנולוגיה מתקדמת, שיתוף ויצירתיות. בכדי להתפתח היא זקוקה לחללים לייצור עצמי, סדנאות אומן וסטודיויים שיתופיים. אולי זהו עתידם של הקניונים שהולכים ומתרוקנים?
בלוק המגורים הישראלי הוא תוצר של שתי אידיאולוגיות אוטופיות: מרקסיזם ולאומיות. התבוננות בבלוק ובהתפתחות שלו לאורך השנים מגלה שאוטופיה אינה רק מימוש של תוכנית טהורה אלא יכולה להיות גם פעולה מעורבת שמשתתפת בתהליכים חברתיים ופיזיים מורכבים מתוך אמפתיה למציאות הקיימת. האם הבלוק יכול להיות נקודת מוצא לאוטופיה חדשה שתתמודד עם האתגרים החברתיים והפוליטיים של ימינו?
מי אחראי לטיפול בערים קטנות בפריפריה? מה הן יכולות להציע? האם גם הן יכולות להשתמש ברעיונות של העיר היצירתית ולהיות מקור משיכה? רשימה שנייה, המתמקדת בעיר שדרות והמאמצים לקדם אורח חיים ייחודי.
רשימת פתיחה לרגל השקת סדרת רשימות חדשה של כותבים-אדריכלים מוזמנים שתעסוק בחשיבות של מבני הציבור בתחילת המאה ה-21, וסדרת פודקאסט חדשה, חמישה בניינים, שתציג חמישה מבני ציבור זוכי פרס רכטר.
מה הזיקה בין תפיסת החינוך לתכנון המרחב הבית ספרי והאם השתנה במאה השנים האחרונות? בארכיטקטורה של בתי הספר שלושה סוגי מבנים בהתאם לפרדיגמות חינוכיות שונות. האם הגיע זמן לאתגר אותן, לפרוץ את גבולות בית הספר ולהשתמש בעיר כמרחב למידה?
לאחרונה פירסמנו רשימה על האתגרים שבהזדקנות האוכלוסייה: תעסוקה, דיור, כלכלה. התארכות תוחלת החיים מחייבת חשיבה מחדש על כלל ההסדרים בחברה כך שהמבוגרים לא יהיו לנטל בלבד על הצעירים. הצעה לחשיבה מחודשת על תעסוקה ומהלך החיים שתוביל להחזרת האוכלוסיה המבוגרת לחברה.
הערים היצירתיות הן ערים סגרגטיביות, הלבנים באמריקה הם הנהנים העיקריים מהפריחה של המעמד היצירתי. ומה קורה כאן בישראל? האם גם בישראל ישנה חפיפה בין אתניות למעמד היצירתי או שגם כאן ישנה הפרדה על בסיס 'צבע'?
הספר "עלייתו של המעמד היצירתי" התפרסם לפני למעלה מעשור אך הוא ממשיך להשפיע ולעצב ערים בדמותו. מיהו המעמד היצירתי? אילו ערים הוא מחפש? וכיצד זה מהווה מנוע לצמיחה עירונית?
אולי צריך להתחיל לפתח מרחב רב מפלסי למגזר החרדי? כזה המחובר בגשרים להולכי רגל המאפשר בנייה גבוה יותר ושימוש בקומות התחתונות לצורכי ציבור? שתי הצעות להתחדשות עירונית בשכונת קריית ויז'ניץ בבני ברק
מעבדות הפכו לטרנד חם, מחברות במגזר הפרטי, דרך המגזר הציבורי ועד אירגונים במגזר השלישי, כולם מקימים 'מעבדות עירוניות'. מה מושך במושג מעבדה? מה משתוף למעבדות העירוניות ברחבי העולם ומה שונה בינן לבין המעבדות באקדמיה? חוקרים שהחלו לבחון את הסוגיה מעלים מספר ביקורות על המוגבלות של 'המעבדה' במגזר הציבורי והפרטי
מדי שבוע הביאו צילומיו של יואב מאירי, שהתפרסמו במדור 'מהנראה בעירנו' של אורבנולוגיה, את מה שהוא מזהה כסגנון הבינוי הישראלי: הבנייה הספונטית מרובת התוספות. לא של האדריכלים אלא של הדיירים המוסיפים שכבות לבניינים ולנוף העירוני. ברשימת הסיכום הוא מסביר את אהבתו לפרטאץ' המקומי
פארק התעשייה האזורי בקריית גת, שעבר פיתוח מואץ בשני העשורים האחרונים בוחן מחדש את מדיניות ההפרדה בין העיר והתעשייה, לאחר שנים רבות של מגמות היפרדות והרחקה ומציע מודל חדש של הקשר בין השתיים. כיום נידונות בהרחבה שאלות הנוגעות לעתיד הערים, עתיד התעשייה והאם העתיד הזה יכול להיות עתיד משותף. בתקופה בה ערים רבות מתמודדות אלו מול אלו בניסיון למשוך אליהן חברות ומפעלים, מה ניתן ללמוד מקריית גת?
מה בין התייעלות אזורית ובין קידום השימוש בטכנולוגיות מתקדמות המיושמות במסגרות שונות של ערים חכמות? יצירה של שיתופי פעולה אזוריים במסגרת אשכולות של רשויות מקומיות קטנות, נעזרת רבות בשירותים של ענקיות טכנולוגיה, עבורן מרחבים אלו הן מעבדת ניסויים ומחקר. מה האתגרים, הסכנות והיתרונות בפיתוח אזורי טכנולוגי? בחינה של אשכול הנגב המזרחי.
