בקריית שמונה הבינו שהם זקוקים לתכנית אסטרטגית מתכללת ושלשם כך הם היו זקוקים לאקדמיה. מדוע מתקשה האזור, למרות ההשקעה הכספית האדירה באזור, לקדם סדר יום מושכל? התכנית האסטרטגית לגליל המזרחי ולקריית שמונה, מציעה פרדגימה תכנונית ורעיונית חדשה לאזור המושתת על שיתוף פעולה אזורי סביב שלושה עוגני פיתוח: תעשייה, חינוך ותיירות
רשימה זו מתייחסת לסביבת המגורים השכונתית ולעיצובה הפיזי. נקודת מוצא זו באה לידי ביטוי בכמה גישות שהפכו לדומיננטיות בשני העשורים הראשונים של המאה ה-21: ניאו אורבניזם, רטורפיט והעיר הקומפקטית
רבים מאיתנו מתקנאים בערים והערייות האירופאית, אבל האם נכון וניתן לייבא למרחב המקומי מודל מגורים אירופאי? בנוסף, אידאולוגיית 'עירוב השימושים' עומדת למבחן כאשר חללי המסחר הרבים בקומת הכניסה נותרים ריקים
לתל אביב יש מנגנון שיווק משומן. האם שיווק העיר מחייב שינויים ממשים בעיר כך שיתאימו לחזון והמוצר שמבקשים למכור? וכיצד התמורות במיתוג העירוני משקפות את רוח הזמן?
כיצד ניתן לעשות 'תכנון עם קהילה' כאשר הקהילה עצמה איננה ישות אחידה? וכיצד הנגשת הון טכנולוגי לאוכלוסיות מוחלשות יכולה להוות פוטנציאל לפיתוח? תובנות מפרויקט שמפגיש סטונדטים לתכנון ערים ותושבים בג'יסר א-זרקא
תרבות המייקינג משלבת בין מלאכה לטכנולוגיה מתקדמת, שיתוף ויצירתיות. בכדי להתפתח היא זקוקה לחללים לייצור עצמי, סדנאות אומן וסטודיויים שיתופיים. אולי זהו עתידם של הקניונים שהולכים ומתרוקנים?
בלוק המגורים הישראלי הוא תוצר של שתי אידיאולוגיות אוטופיות: מרקסיזם ולאומיות. התבוננות בבלוק ובהתפתחות שלו לאורך השנים מגלה שאוטופיה אינה רק מימוש של תוכנית טהורה אלא יכולה להיות גם פעולה מעורבת שמשתתפת בתהליכים חברתיים ופיזיים מורכבים מתוך אמפתיה למציאות הקיימת. האם הבלוק יכול להיות נקודת מוצא לאוטופיה חדשה שתתמודד עם האתגרים החברתיים והפוליטיים של ימינו?
מי אחראי לטיפול בערים קטנות בפריפריה? מה הן יכולות להציע? האם גם הן יכולות להשתמש ברעיונות של העיר היצירתית ולהיות מקור משיכה? רשימה שנייה, המתמקדת בעיר שדרות והמאמצים לקדם אורח חיים ייחודי.
רשימת פתיחה לרגל השקת סדרת רשימות חדשה של כותבים-אדריכלים מוזמנים שתעסוק בחשיבות של מבני הציבור בתחילת המאה ה-21, וסדרת פודקאסט חדשה, חמישה בניינים, שתציג חמישה מבני ציבור זוכי פרס רכטר.
מה הזיקה בין תפיסת החינוך לתכנון המרחב הבית ספרי והאם השתנה במאה השנים האחרונות? בארכיטקטורה של בתי הספר שלושה סוגי מבנים בהתאם לפרדיגמות חינוכיות שונות. האם הגיע זמן לאתגר אותן, לפרוץ את גבולות בית הספר ולהשתמש בעיר כמרחב למידה?
לאחרונה פירסמנו רשימה על האתגרים שבהזדקנות האוכלוסייה: תעסוקה, דיור, כלכלה. התארכות תוחלת החיים מחייבת חשיבה מחדש על כלל ההסדרים בחברה כך שהמבוגרים לא יהיו לנטל בלבד על הצעירים. הצעה לחשיבה מחודשת על תעסוקה ומהלך החיים שתוביל להחזרת האוכלוסיה המבוגרת לחברה.
הערים היצירתיות הן ערים סגרגטיביות, הלבנים באמריקה הם הנהנים העיקריים מהפריחה של המעמד היצירתי. ומה קורה כאן בישראל? האם גם בישראל ישנה חפיפה בין אתניות למעמד היצירתי או שגם כאן ישנה הפרדה על בסיס 'צבע'?
הספר "עלייתו של המעמד היצירתי" התפרסם לפני למעלה מעשור אך הוא ממשיך להשפיע ולעצב ערים בדמותו. מיהו המעמד היצירתי? אילו ערים הוא מחפש? וכיצד זה מהווה מנוע לצמיחה עירונית?
אולי צריך להתחיל לפתח מרחב רב מפלסי למגזר החרדי? כזה המחובר בגשרים להולכי רגל המאפשר בנייה גבוה יותר ושימוש בקומות התחתונות לצורכי ציבור? שתי הצעות להתחדשות עירונית בשכונת קריית ויז'ניץ בבני ברק
מעבדות הפכו לטרנד חם, מחברות במגזר הפרטי, דרך המגזר הציבורי ועד אירגונים במגזר השלישי, כולם מקימים 'מעבדות עירוניות'. מה מושך במושג מעבדה? מה משתוף למעבדות העירוניות ברחבי העולם ומה שונה בינן לבין המעבדות באקדמיה? חוקרים שהחלו לבחון את הסוגיה מעלים מספר ביקורות על המוגבלות של 'המעבדה' במגזר הציבורי והפרטי
מדי שבוע הביאו צילומיו של יואב מאירי, שהתפרסמו במדור 'מהנראה בעירנו' של אורבנולוגיה, את מה שהוא מזהה כסגנון הבינוי הישראלי: הבנייה הספונטית מרובת התוספות. לא של האדריכלים אלא של הדיירים המוסיפים שכבות לבניינים ולנוף העירוני. ברשימת הסיכום הוא מסביר את אהבתו לפרטאץ' המקומי
פארק התעשייה האזורי בקריית גת, שעבר פיתוח מואץ בשני העשורים האחרונים בוחן מחדש את מדיניות ההפרדה בין העיר והתעשייה, לאחר שנים רבות של מגמות היפרדות והרחקה ומציע מודל חדש של הקשר בין השתיים. כיום נידונות בהרחבה שאלות הנוגעות לעתיד הערים, עתיד התעשייה והאם העתיד הזה יכול להיות עתיד משותף. בתקופה בה ערים רבות מתמודדות אלו מול אלו בניסיון למשוך אליהן חברות ומפעלים, מה ניתן ללמוד מקריית גת?
מה בין התייעלות אזורית ובין קידום השימוש בטכנולוגיות מתקדמות המיושמות במסגרות שונות של ערים חכמות? יצירה של שיתופי פעולה אזוריים במסגרת אשכולות של רשויות מקומיות קטנות, נעזרת רבות בשירותים של ענקיות טכנולוגיה, עבורן מרחבים אלו הן מעבדת ניסויים ומחקר. מה האתגרים, הסכנות והיתרונות בפיתוח אזורי טכנולוגי? בחינה של אשכול הנגב המזרחי.
בעידן התחרות ערים מזמינות אדריכלי על שייבראו להן אייקון, אסטרטגיה שמעוררת ביקורת ברחבי העולם. כך ולנסיה, עיר הולדתו של קלטרבה בראה את 'עיר המדע והאמנויות'. אך מה קורה כאשר פרויקט מגלומני שכזה עולה פי שלוש מן המתוכנן? מה הערך שלו לתושבי העיר והאם זה מה שהופך את העיר לאטרקציה תיירותית?
בחודשים האחרונים עסקנו בעוני ועירוניות ושאלנו על הזיקה בין עוני ותכנון עירוני, האם מודל הערים החכמות ודיגיטציה של שירותים עירוניים יוכלו לסייע לצמצום פערים וטיפול בעוני? רבים מאמינים כי הטכנולוגיה תוביל לקדמה, שיפור, ייעול, בעיר ובחברה בכללה. הפרויקט הלאומי ישראל דיגיטלית אף רואה בה כלי מרכזי לשוויון חברתי, האמנם? ראיון עם פרופ' שיזף רפאלי על הפער הדיגיטלי, טכנולוגיה ואי שוויון בערי ישראל.
על אדמת מפעל פלדה שנסגר והפך לקרקע לא מנוצלת ומתדרדרת הקימו בלוקסמבורג רובע עירוני חדש. אוניברסיטה, מרכז מחקר, קניות, ופנאי, פארקים ושוכנות מגורים הוקמו ברובע החדש שבליבו מפעל הפלדה שעבר שימור והפך לאייקון שמכבד את ההיסטוריה התעשייתית
חדשנות והשקעה במחקר ופיתוח יכולים להשיב את העוצמה והחיות הנדרשת לתעשיית הייצור בארץ ולהיות נכס אסטרטגי ותחרותי מול התעשיות בעולם. מתווה לקידום מחקר ופיתוח בתעשיית הייצור בישראל
רשימה זו מציגה תכנית אסטרטגית שגובשה במסגרת עבודת ייעוץ של המעבדה לעיצוב עירוני באוניברסיטת תל אביב, בראשות ד"ר טלי חתוקה, עבור מנהל אזורי תעשייה במשרד הכלכלה והתעשייה. הפנייה של משרד הכלכלה והתעשייה עלתה בעקבות הצורך לשנות את הסטנדרטים התכנוניים של אזורי תעשייה בישראל. היוזמה של מנהל אזורי תעשייה לקידום תכנית אסטרטגית לפארק נ.ע.מ., המוגדר כפרויקט לאומי, מעוגנת בהנחה כי זו תשמש מודל לאזורי תעשייה נוספים בישראל.
הצעה לחשיבה מחודשת על ההפרדה בין עיר לתעשייה והצעה לאתגור הדיכוטומיה הנוכחית בעזרת סדרת פעולות בעיר, באזורי תעשייה ובממשק שביניהם. כיצד ניתן לקרב ולחזק את הזיקה בין מגורים לתעשייה ולהיפך? ומדוע זה בכלל כדאי?
כיצד ניתן לחדש ולהשמיש אתרים ששימשו לתעשייה כבדה? אלפי דונמים שעמדו ריקים ועזובים הפכו לרצועת פארקים מרהיבה בצפון גרמניה שמשמרת את אתרי התעשייה תוך מתן פרשנות חדשה והסבתם למרכז צלילה, בריכות, קירות טיפוס, מסלולי הליכה, גלריות ומוזיאונים. רשימה ראשונה העוסקת בשאלות והצעות לשימוש חוזר בקרקע תעשייתית.
Uber ו- Lyft אחראיות למהפכה תחבורתית בערים רבות בעולם, בישראל, הממשלה טרם פתחה להן את הדלת, אבל היא לומדת לעומק את הנושא. האם ביכולתה של התחבורה השיתופית לחולל שינוי של ממש במדינה מוטת רכב פרטי ותחבורה ציבורית לא מספקת? מה המשמעות של התחבורה החכמה על חיי האזרחים.
רשימה זו מבקשת לפרק את המונח "עיר חכמה" ולהבחין בין המונח, הסימבול, השיח והישות הבין-סובייקטיבית המכונה "עיר חכמה" לבין המוחשי, הפיזי והמרכיבים הסטטיים והפרקטיים היוצרים אותה הלכה למעשה. במוקד הדיון התחבורה החכמה וזו השיתופית והשלכותיהן המורכבות על עתיד המרחב האורבני העולמי וחיי היום יום של התושבים. רשימה ראשונה בסדר
רשימה קצרה על נתינה וקצת הומור לרגל השנה החדשה. שני סרטים קצרים שמצליחים להגחיך עד דמעות את היחסים בין המערב הנדיב לאפריקה הנזקקת, מציעים קריאה דקונסטרוקטיבסטית של נרטיבים ומוסכמות דרך ההגחכה שלהם. לקראת שנה חדשה של פירוק סטירואטיפים וחשיבה חדשה
