בעיר הניאו ליברלית שירותי הדאגה והטיפול ניתנים על ידי עמותות אך מודל המימון גרעוני והעמותות אינן יכולות עוד לשאת בעלויות העודפות שעליהן להשלים מכיסן. המסגרת היחידה לצעירים חסרי בית בדרום ת"א עומדת להיסגר על הרקע הזה. מה המשמעות של המהלך ומה הוא מספר לנו על עתידן של אותן אוכלוסיות בעיר העשירה בישראל?
מאמר חדש מאת הדס צור שהתפרסם בכתב העת Urban Affairs Review בוחן את תפקידה של המשטרה בתהליכי ג'נטריפיקציה ומביא את קולם של השוטרים. התובנות והדילמות שמתעוררות בהם משיטור של שכונה מעורבת חברתית המצויה בתהליך של שינוי ומאבק
ברשימת המשך זו לרשימה שעסקה בביטול שביל האופניים ברחוב מסילת ישרים בשכונת שפירא, פרופ' טלי חתוקה מתייחסת לתגובות השונות שעלו והציפו את התהליכים העמוקים המתרחשים בשכונה, קונפליקטים ונקודות מבט שונות על עתיד השכונה והרחוב.
בהמשך לרשימה "הרחובות המסחריים לאן?" שהציגה את תהליכי הדעיכה הלא מבוקרים של רחובות מסחריים בעיר וקראה לגיבוש תוכניות אסטרטגיות עדכניות לניהול המסחר בעיר, רשימה זו תציג את המקרה של דעיכת המסחר ברחוב מסילת ישרים בשכונת שפירא בתל אביב.
מתכננים בעיריית תל אביב גיבשו מתווה משולב להתחדשות עירונית שנועד לאפשר התחדשות מתונה השומרת על המרחב הציבורי ומציעה אופק תכנוני למבנים שלא ניתן לחדש אחרת
חברת Venn מקימה מיזמים, מציעה מגורים ופותחת עסקים בשכונת שפירא בדרום תל אביב. האם שכונה היא עסק כלכלי? מה ההשפעות על כלל תושבי השכונה והאם נוצרת קהילה עילית בתוך הקהילה הוותיקה שלבסוף תדחק החוצה?
לרגל חודש הקיימות שחל כעת, מה הקשר בין קיימות קהילה וחוסן עירוני? יער המאכל בפארק החורשות בתל אביב אמור לענות על שלושת האתגרים הללו: לבנות קהילה פעילה שמתחזקת יער מאכל מקיים ובכך בונה את החוסן העירוני. חלום או מציאות?
חסרי בית לרוב מתרכזים בעיר שמספקת להם חברה ואפשרויות לשרוד, אך הערים הולכות ונהיות עוינות יותר כלפי נוכחותם במרחב הציבורי. הרשויות מציעות להם במקרה הטוב לינה במקלטים, אך הגיע הזמן לפתרונות רדיקלים יותר. רעות גיא מעמותת עלם מאמינה שמודל דיור תחילה הוא הפתרון הנכון והראוי לבעית חסרות הבית
מדי שבוע הביאו צילומיו של יואב מאירי, שהתפרסמו במדור 'מהנראה בעירנו' של אורבנולוגיה, את מה שהוא מזהה כסגנון הבינוי הישראלי: הבנייה הספונטית מרובת התוספות. לא של האדריכלים אלא של הדיירים המוסיפים שכבות לבניינים ולנוף העירוני. ברשימת הסיכום הוא מסביר את אהבתו לפרטאץ' המקומי
היצירתיות של התושבים הצליחה לבטל תוכנית של עיריית תל אביב ולהציע פתרון כפול: הן לצורך של תושבים בדיור והן לשמירה על פארק החורשות. כיצד הצליחו תושבי קרית שלום להתאחד ולהציע תכנית אלטרנטיבית לפינוי בינוי שעמד לפגוע בריאה הירוקה היחידה באזור?
רשימה זו בוחנת מסלולי התחדשות עירונית לקרית המלאכה בתל אביב. כל הצעה בוחנת את האתר מנקודת מוצא שונה, והשאלה היא מהן המטרות ואלו קבוצות חברתיות צריך המקום לשרת בראייה עירונית וראייה מקומית? רשימה זו מציגה מספר כיוונים שכל אחד מהם משקף סדר יום שונה. מה הכי מתאים לקרית המלאכה בתל אביב?
לרוב אנו מדמיינים את האומנים החלוצים שעוברים לשכונה מוחלשת, פותחים בית קפה ואז מתחיל הבאזז שהופך את פני השכונה. אבל חוקרים מראים כי ג'נטריפיקציה היא תהליך ממוסד המונע מלמעלה. באילו כלים מאיצה עיריית תל אביב את תהליך הג'נטרפיקציה בדרום תל אביב? האם מדובר בתהליך המגיע מלמטה, של צעירים המחפשים מרחבי מחייה מגניבים חדשים או שהם בעיקר בובות בתהליך מחושב היטב המונע על ידי העירייה?
האם פשיעה במרחב העירוני מתקיימת בהכרח בשכונות המזוהות עם עוני? האם משטרה יכולה למגר פשיעה עירונית? וכיצד מתפזרת הפשיעה ברחבי העיר? הקרימינולוג דיוויד וייסבורד, עיצב מחדש את התפיסה של הפשיעה בעיר ופרקטיקות שיטור בכך שהציב במרכז את השאלה היכן מתבצעות העבירות. וייסבורד מציע גישה מיקרו-גאוגרפית להתמודדות עם פשיעה.
בשכונת שפירא בתל אביב חיות קבוצות חברתיות שונות אשר חולקות את המרחב הציבורי ומשאבים קהילתיים ועירוניים. כיצד משפיע המרחב הפיזי על תחושת השייכות שלהם לשכונה? והאם למוקדי המפגש השכונתיים השפעה מקרבת בין הקבוצות או דווקא מרחיקה?
"מהקריות לתל אביב תועדת על מסלול עם פריפריה בליבך...." המרחבים הפריפריאלים נקשרו בדמותה של אלקבץ. בסרטים השונים, הביאה אל המסך את המרחב הפריפריאלי, הנופים והחיים המתרחשים בהם.
השבוע התפרסמה רשימה המבקרת את השימוש הציני שנעשה לא אחת בדרום העיר ונמתחה ביקורת על כנס איגוד המתכננים, שהתקיים השנה בתחנה המרכזית החדשה בתל אביב. איל פדר, שהפיק את הכנס בתחנה המרכזית ופעיל בזירה זו בכובעים שונים מזה מספר שנים, טוען שהפניית הביקורת לכנס מפספסת את הנקודה.
כנס איגוד המתכננים אשר התקיים בתחנה המרכזית מצטרף לשורה של אירועים חד פעמיים המזמינים את אנשי הצפון להכיר את הדרום, אך מה נשאר מכך ביום שלמחרת? לכל מקום יש את ה"דרום שלו" כותב המשורר שלומי חתוכה ומיטיב לנסח בשירו המובא כאן, את היחסים הציניים והמורכבים שבין הצפון לדרום
הכנס השנתי של איגוד המתכננים 'עירוניות מחוספסת-האתגר', יתקיים השבוע בתחנה המרכזית בתל אביב. המתכננים ביקשו לצאת אל 'השטח'. האם מדובר בעוד יוזמה, כמו של קבוצות אחרות הנהנות מן האקזוטיקה של המרחב ה'מחוספס' כהגדרתם? או שמא מדובר ברצון להוביל מהלך משמעותי בקרב קהילת התכנון הקורא להתבונן על החיים והיופי הצומחים בשוליים, ללא ואולי על אף התכנון?
