מה עתידם של שטחים ירוקים בשכונה שעוברת ציפוף וג'נטריפיקציה? כיצד הם מעוצבים ועבור איזו אוכלוסייה הם מיועדים? רשימה זו מתמקדת במקרה המבחן של גינת בני ברק בשכונת נווה שאנן שבעיר תל אביב.
מה התפקיד של חצר בית הספר בעיר? את מי היא משמשת בזמן הלימודים ואחרי סיומם? רשימה זו מציעה חשיבה מחדש על תפקיד חצר בית הספר כמרחב ציבורי חשוב במדינה שהולכת ומצטופפת.
כיצד המעבר למסחר מקוון משפיע על הרחוב המסחרי? מה ההשפעה של מגיפת הקורונה על המעבר? רשימה זו סוקרת את "המדרחוב החדש", קטע מרחוב נחלת בנימין, והשינויים שהתחוללו בו בהקשר הזה.
כיצד מנהלים את המתח בין המרחב הפרטי למרחב הציבורי? רשימה זו דנה בסוגיה של המרחב הפרטי-ציבורי, יציר כלאיים שמאגד בתוכו אינטרסים מנוגדים, הציבור מול בעלי הקרקע.
בשנים האחרונות ספריות משתנות ומציעות יותר ויותר שימושים בשטחן, לא עוד מקום שקט של ספרים בלבד אלא מרחב שמציע שלל אפשרויות. איזה תפקיד ממלאות ספריות בעת הנוכחית? ספריית אודי (Oddi) בהלסינקי פינלנד משקפת את השינוי הנוכחי
עבודתו של קאנטי, הוגה במדעי החברה, סופר ומסאי זוכה פרס נובל שכתב את הספר "ההמונים והכוח", זוכה לקריאה מחודשת בספר חדש של התאורטיקן והסוציולוג אנדריאה מובי בריגנטי ששואל איזה סוג של תיאוריה חברתית אנחנו צריכים כדי להתמודד עם האתגרים של המאה ה-21? והאם העבודה של קאנטי יכולה לעזור לנו להתבונן על התנגדות ומחאות בעולם?
המטפורה של התחדשות עירונית כיום עיקרה העצמת ערך הנדל"ן והיא אינה מכירה במורכבות המקום. איתגור ההמשגה הקיימת, מתאפשר מתוך הבנה שכל תא שטח בעיר הוא מרחב מיקוח בין הקהילה, הריבון ובעלי ההון. על 'מרחב מיקוח' ואבות הטיפוס המרכזיים: 'מרחב-נדל"ן', 'מרחב-קהילה' ו'מרחב-מקום' והשאיפה לבסס עליהם אִזּוּר מחודש.
צמיחה עירונית מואצת ושחיקת מרחבים ציבוריים מובילות ערים ומטרופולינים בעולם לגיבוש תוכניות אסטרטגיות לשימור ופיתוח מערכת השטחים הציבוריים הפתוחים שלהם. רשימה זו מציגה את עיקרי המסמך של UN-HABITAT הסוקר מגמות גלובליות בתכנון מערכות עירוניות של מרחבים ציבוריים.
ברשימת המשך זו לרשימה שעסקה בביטול שביל האופניים ברחוב מסילת ישרים בשכונת שפירא, פרופ' טלי חתוקה מתייחסת לתגובות השונות שעלו והציפו את התהליכים העמוקים המתרחשים בשכונה, קונפליקטים ונקודות מבט שונות על עתיד השכונה והרחוב.
האחרונות ישנה עלייה במודעות לתופעת הדום לב ויכולתם של מכשירי מפעם להציל חיים. לצורך כך פוזרו עמדות של מפעמים במבנים ומרחבים ציבוריים. טכנולוגיות חכמות אמורות לתמוך בשימוש בהם ולקשר בינם לבין שירותי רפואת חירום. תשתית זו היא חלק ממה שמכונה "בריאות חכמה", תחום אשר הולך ומתפתח במסגרת החשיבה על העיר החכמה. על הקשר בין בריאות, טכנולוגיה והמרחב העירוני תוכלו לקרוא ברשימה זו.
הגליון החדש של מגזין בית הספר לעיצוב של הארוורד, 'ציבורים' עוסק בציבורים אנושיים ומרחביים, ושואל האם הרעיון של "הציבור" עדיין רלוונטי בעידן של קיטוב חברתי וסגרגציה מרחבית? הגיליון כולל מאמרים, ראיונות ודיון רחב על עתיד המרחב הציבורי, ביניהם מאמר שכתבתי העוסק במחאות בזמן הריחוק החברתי.
הערים שהתרחבו "בלעו" לתוכן בתי קברות שהיו ממוקמים בשוליהן. ביחס למחסור בשטחים ציבוריים פתוחים בעיר המצטופפת, האם יש מקום לחשיבה אחרת על בתי הקברות, גם כמשאב ציבורי? על המדיניות שגיבשו אוסלו וקופנהגן בעקבות שימוש גובר בבתי הקברות גם כמרחבים יומיומיים, והמצב אצלנו.
הקורונה הובילה לאימוץ נרחב של מסחר דיגיטלי, וחלונות הראווה בערים רבות הלכו והתרוקנו. האם אפשר לדמיין את העיר ללא רחובות מסחריים? מהו עתידם של קילומטרים של מרקמי חיים עירוניים המשלבים מרחב ציבורי, תעסוקה ומגורים שהולכים ודועכים? האם עלינו להילחם על המסחר ואם כן כיצד?
בתי כנסת הם מרחבים ציבוריים שמשקפים ויוצרים קהילות, ערכים, מסורות וזהות. על כן בעת שינויים דמוגרפיים הם הופכים לעיתים למרחב של מאבק על פניה שלה העיר. ליאל צבן שטרום בחנה בעבודת התזה שלה שלוש ערים בדרום (נתיבות, באר שבע ושדרות) ואת המאבק שהתקיים בין אוכלוסיות חדשות לאוכלוסיות וותיקות בבתי הכנסת בעיר.
פרק שנעשה במסגרת מיזם הרשמקול בשיתוף עם עמותת עלם מביא את קולותיהן של צעירות חסרות בית על הצורך והחסמים בדרך לבית. הפרק נעשה במסגרת פרויקט רדיו שהקמנו במסגרות הקצה של עלם לצעירים בזנות וחסרי בית. כיצד כל זה קשור למחקר עירוני ולתהליכים בזירה העירונית?
תכנון היישובים הפרבריים בישראל מתאפיין בהקצאה מאסיבית של שטחים ציבוריים פתוחים ובמערכת נופית שהיא בין יישוב כפרי לפרבר עירוני, הכוללת פארק מרכזי שסביבו מבני ציבור בשילוב ביזור גנים ציבוריים בתוך השכונות. מה קורה במרחבים הללו בפועל? איזה סוג של חיים ציבוריים מתרחשים בהם? רשימה זו מציגה ממצאים שנאספו ביישוב הקהילתי מיתר שבנגב
הבסיס להבנת המרחבים הציבוריים בפרבר הישראלי, הוא הבנת ‘המרחב הציבורי’ – רעיון שהתפתח בעיר המערבית של המאה ה-19 ואומץ ביתר שאת בתכנון המודל הפרברי המורכב ברובו משטחים פתוחים, היוצרים צורת יישוב מרווחת וטובלת בירק ותורמים להבטחה לחיים ביישוב בטוח ופסטורלי. איך מבינים כיום את מושג ‘המרחב הציבורי’ ומהם האתגרים העומדים בפניו? מה מאפיין את תכנון המרחב הציבורי בפרברים בארץ?
בית פרטי עם גינה מהווה עבור רבים את "החלום הישראלי". על אף הביקוש הגבוה לצורת חיים זו לאורך השנים, וקיומו של מרחב פרברי רחב ומגוון, הוא כמעט ואינו זוכה ליחס במחקר. מחקר חדש שואף להרחיב את הידע אודות הפרבר הישראלי באמצעות חקר המרחבים הציבוריים ביישובים הפרבריים בדרום, העובר תהליך פרבור מאסיבי. רשימה זו, ראשונה בסדרה, סוקרת את הידע על הפירבור כתופעה עולמית ומקומית.
לאחר שבחנו את הכרוניקה התכנונוית של הכניסה לקריית מוצקין הרשימה האחרונה שמוקדשת לכניסה לעיר בוחנת את המסרים שעולים מן הכיכר: פסלי נגני התזמורת, השם ״צומת מוצרט״, אלמנט התווים מעל קיר הכניסה ואפילו שגיאת הכתיב בשלט בכיכר. מה מבקשים להעביר לנו מי שתכננו את כל אלה ומהו המסר שמתלכד מכל אלה יחדיו?
ההיסטוריה התכנונית של הכניסה לקריית מוצקין מראה כיצד השינויים הכלכליים והסוציולוגים שעברה החברה הישראלית מתבטאים בשינויים במרחב העירוני. המעבר מפרבר קטן ואינטימי עם מעט תחבורה לצומת תחבורתית סואנת, ומשדרת עצים נעימה להולכי רגל לשדרת חניות. גם האריכטקטורה של הבניינים הגובלים בשדרה השתנתה משמעותית
מרחב הציבורי. ממרחב להולכי רגל לתכנון מוטה כלי רכב, ומזהות מקומית לדימויים ממקום אחר. מזלצבורג ועד מוצקין היא סדרת רשימות על האופן שבו אנחנו חושבים ומתכננים את הכניסות לערים ברחבי ישראל.
ערים רבות טוענים שמידת השימוש ברכבת איננה עונה על הציפיות, והסיבה לכך היא מידת הקישוריות הנמוכה של התחנות. רשימה זו בוחנת את הקישוריות של תחנת קרית אריה בפתח תקווה לשכונות קרובות ורחוקות בעיר וכיצד זה משפיע על חוסר שיוויון מעמדי
האם תחנות הרכבת בישראל הן מרחב ציבורי? אנו מכירים מערים אחרות בעולם התרחשויות שונות שמתרחשות בתחנות אך מה תפקידן בישראל? וכיצד משפיע עיצוב התחנה על השהות בה?
מעט מרחבים בעיר הם נטולי ייעוד או כאלה שאנשים עושים בהם שימוש שחורג מייעודם ויש להם חשיבות ועוד יותר מכך לכאלה המציעים מפגש עם הטבע בלב העיר. יחד עם זאת הרשויות לא מכחישות את הרצון שלהן לבנות באותם שטחים, כיצד ניתן ליישב את הסתירה הזו? להתערב מבלי להרוס את הספונטניות והאותנטיות שלהם? הצעה להתערבות בשדה בור בגבעתיים
בלב העיר גבעתיים הצפופה ישנו שדה שמציע חוויה של טבע נגיש ובלתי מעובד. רשימה זו עוסקת בחשיבותם של השטחים הלא מפותחים בעיר והערכים המתגלמים בהם. את מי משמש השדה שמסתתר בין דפנות המגורים, עבור אילו שימושים וכיצד הוא נתפס בתודעת התושבים?
ההיסטוריים והסמלים שלהם במקום. רשימה זו, בוחנת את הדינמיקה התכנונית והפיסית באזור החניון, את אופני השימוש והדינמיקה החברתית במקום ולבסוף בוחנת את היחס שבין הקונפליקטים הקיימים באתר לבין חיי היומיום.
חניון יעד יכול להראות למטיילים כמו עוד חניון מטיילים רגיל עם שולחנות קק"ל לפיקניקים, אך התבוננות מעמיקה יותר מגלה את שכבות של זיכרון, פעילויות בלתי פורמליות ומתחים חברתיים ופוליטיים. על היער שבין כפרים פלסטינים ויישובי משגב.
לאחר שברשימה הקודמת סקרנו את השימושים והמאבקים על הוואדי שחוצה את פרדס-חנה כרכור ברשימה זו נבחן את אפשרויות הפיתוח השונות. המאבק על הוואדי ועל צביונה העתידי של המושבה כולה, נמצא בימים אלה בנקודת הכרעה. מהן האפשרויות ובמה נראה שהמועצה תבחר?
רשימה זו סוקרת את המאבק הפנימי המתחולל בפרדס חנה כרכור, שתי מושבות חקלאיות שאוחדו לכדי ישות מונציפלית אחת, סביב רצועת שצ”פ החוצה את לב המושבה. ברקע המאבק הצמיחה והשינוי של המקום. מה יהיה עתיד המקום- מושבה או עיר? וכיצד דילמה זו מתבטאת במתחים סביב ה”וואדי”, הרוצה שחוצה את המושבה?
בית רומנו הפך לאחד ממרחבי הבילוי האהובים והעמוסים בעיר תל אביב. הוא עושה שימוש ייחודי במבנה וותיק ושומר על ריבוי השימושים שלו והשונות בין יום ולילה. האם החצר הפנימית השוקקת היא מרחב ציבורי או מרחב פרטי וכיצד נשמרת האווירה המחתרתית והארעית גם לאחר עשור
