מה בין מקלט, גינה וקהילה? ברשימה זו בוחנת כיצד מרחב ציבורי אחד בלב שכונה עירונית - גינת דבורה - מצליח להכיל שימושים חירומיים ושגרתיים גם יחד, ומעורר מחשבה מחודשת על גמישותו ומשמעותו של המרחב הציבורי בישראל.
מעבר לאסתטיקה: בחינת טיילת 'מידטאון' כדוגמא להשפעת העיצוב והניהול של קצוות עירוניים על הדינמיקה החברתית, ושאלת יכולתו של מרחב תשתיתי-עסקי לתפקד כמרחב ציבורי "אמיתי", מכיל ופתוח.
מעבר מן העקרונות אל המעשה, רשימה זו מציגה מהלך יישומי ממוקד בתחנת רכבת האוניברסיטה בתל־אביב. מטרתה להדגים כיצד ניתן לתרגם תפיסה תכנונית־אסטרטגית להתערבות מרחבית קונקרטית המחברת בין תחבורה ציבורית, תרבות ופנאי במרחק הליכה.
טיילת מידטאון הוקמה כחלק מחזון 'קירוי איילון' של עיריית ת"א במטרה לחבר בין מוקדי תחבורה ועסקים. האם העיצוב המוקפד של ה"אי האורבני" הזה מייצר מרחב ציבורי חי, או שמא "מרחב קצה" שקט ומנוכר?
כיכר העצמאות בנתניה משמשת כקונצנזוס של ריבוי ותרבות עירונית, המאגדת תחתיה אנשים מגזרים שונים, פעילויות מגוונות ואלמנטים חומריים רבים. כיצד משפיע הריבוי על חוויית המקום ועל הקשר בין התושבים למרחב הציבורי?
במהלך העשורים האחרונים, המורשת העשירה של ערים היסטוריות כמו ונציה נדרשת להתמודד עם אתגרי הפיתוח המודרני תוך שימור הזהות התרבותית וההיסטורית שלהן. איזון עדין זה מציב שאלות קריטיות בפני מתכננים ומעצבים אורבניים המבקשים לשלב בין העבר המפואר לצרכים העכשוויים. רשימה זו תעמיק בגישות השונות להתערבות באתרי מורשת והשפעתן על הזירה התכנונית במאה ה-21.
המרחבים הציבוריים אינם רק שטחים פיזיים, אלא זירות דינמיות שבהן מתגלמים כוחות חברתיים, תרבותיים ופוליטיים, המעצבים את חוויות החיים של תושביה. ברשימה זו, אציג את המושג ריבוי ואראה את מקומו בנוף הישראלי.
טיילת לואי בחיפה משקפת את המורכבות של המרחב הציבורי, במפגש בין תרבויות שונות. ברשימה זו, השנייה בסדרה, אבחן את השפעת מלחמת חרבות ברזל על החיים החברתיים והפיזיים בטיילת.
טיילת לואי, המקום שבו עולמות שונים נפגשים, מגלמת את מורכבות המרחב הציבורי בחיפה. הטיילת מרחב מפגש לקבוצות חברתיות ואתניות מגוונות בעיתות שלום, אך גם מעוררת שאלות מורכבות בעיתות מלחמה. רשימה ראשונה בסדרה שתעסוק בטיילת כנקודת מפגש תרבותית וחברתית בזמנים שונים.
בגן הזיכרון שבחיפה מתעוררת תופעה מורכבת של ניכוס מרחב ציבורי על ידי אוכלוסיות מוחלשות. הגן, אשר תוכנן להוות מקום זיכרון, הפך לזירה של קונפליקטים, ביטויים חברתיים ושימושים מגוונים המאתגרים את גבולות השלטון העירוני. כיצד מתקיים המאבק על המרחב הציבורי?
בעידן של תכנון עירוני אינטנסיבי, אגמון הסופרלנד מהווה דוגמה למיזם המשלב בין אסתטיקה לאקולוגיה, ויוצר חיבור ייחודי בין התושבים לטבע. רשימה זו תעסוק בחשיבות והתפקיד של מרחבים ציבוריים מלאכותיים בעיר בישראל.
בגן הר הבנים ברמת גן, מתקיימת הפרדה בין השקט המנטלי לבין רעשי העיר, אך האם הם מספיקים לייצר חוויות חברתיות משמעותיות עבור תושבי האזור? רשימה זו, שנייה בסדרה עוסקת באתגרים וההזדמנויות שטמון השילוב בין זיכרון לבין החיים היומיומיים במרחב הציבורי
ספורטק שלונסקי ברעננה, הממוקם בין שכונות מגורים, משמש לא רק מרכז פעילות ספורטיבית אלא גם זירה לתהליכים חברתיים ופוליטיים, שם מתמודדות קהילות שונות עם האתגרים וההזדמנויות שמציע המרחב הציבורי. רשימה זו תבחן את נושא הספורט כסוגיה עירונית מעצבת ועכשווית והציבורים העושים בה שימוש.
פרקטיקת ספורט מייצגת כיום את אחד ממנועי הפיתוח העירוניים, הודות לאיכויות המכלילות, הפונקציונליות והמרחביות שהיא מבטאת. בשתי רשימות הבאות אבחן האם וכיצד מגמה עכשווית זו באה לידי ביטוי בספורטק שלונסקי שנפתח ב-2012 בצפון מערב רעננה.
בין צרחות ילדים, צלילי אופנועים ואווירה שעוטפת את המקום בעשרות שנים של זיכרונות, מרכז דרכטן בקרית אונו, הדומה למרכזים מקומיים יומיומיים אחרים, מעלה שאלות ביחס לעתידו. רשימה זו תעסוק בקולותיהם של המשתמשים השונים ותובנות של חשיבות מרכז דרכטן בקרית אונו כמקום של מפגש חברתי-קהילתי.
הפיכת פארקים עירוניים לסביבות לימוד חינוכיות עתידה להתוות דרך חדשה ומעשית לשיפור חוויית הלמידה. ברשימה זו תעסוק בהפיכת פארקים עירוניים קיימים לסביבת לימודים אפקטיבית ויצירתית עבור ילדים במערכת החינוך הפורמאלית.
רשימה זו סוקרת מאמר העוסק באזורים מוטבי חניה (Parking Benefit Districts) ככלי לניהול מצוקת החניה בערים. אזורים מוטבי חניה הם אזורים בעיר בהם מתמחרים את החניות בצידי המדרכה, ואת הרווח הכספי מהתשלום של בעלי הרכבים משקיעים בשיפור האזור באמצעות תחזוקה, ניקיון ושירותים ציבוריים.
המסמך "מרחב משותף בעיר מעורבת", מציע מודל לניתוח ולאפיון של מרחבי מפגש בערים מעורבות. המודל מאפשר לזהות את היתרונות והחסרונות של מרחב מפגש נתון, ובהתאם לכך להציע התערבויות פיזיות, קהילתיות וניהוליות, אשר ישפרו את תפקודו ויהפכו אותו למרחב משותף, בטוח ומכיל. שוחחנו עם ד"ר מריק שטרן, ממחברי המסמך, על המודל המוצע ועל התפיסות העירוניות, החברתיות והפוליטיות, עליהן הוא מבוסס.
ברשימה הקודמת סקרנו את הדיון התאורטי סביב הנושא 'עיר עבור אנשים'. דיון זה ישמש אותנו לבחינה של סדר העדיפויות של מנגנוני התכנון והבקרה בתכנון תחנת קרליבך כמו גם את המרחב שנוצר כתוצאה מתהליכי התכנון, במטרה לבחון האם ובאיזה אופן התכנון וההקמה של התחנה התייחסו למרקם העירוני בסביבת התחנה ולעיר בכללותה. בנוסף, הרשימה מנסה לבחון כיצד התכנון במקום עונה לקריאה של ״עיר עבור אנשים״, והאם נלקחו בחשבון שיקולים של צדק והיבטים חברתיים, בשלבי התכנון והביצוע.
רשימה זו עוסקת בבעיה ההולכת וגדלה במרחב העירוני בעולם: התגברות התחלואה הכרונית בכלל ומחלת הסוכרת בפרט. באמצעות סקירה של מחלת הסוכרת ושל הקשרים בינה ובין המרחב העירוני, נבחנת הזיקה בין תכונות עירוניות שונות, בקני מידה עירוניים ושכונתיים, לבין השכיחות של תחלואה בסוכרת בערים. על בסיס סקירה זו, מוצגת הצעה הממסגרת את התכונות העירונית השונות כמנגנונים בריאותיים המשפיעים על תושבי העיר, באופן שיוכל לסייע למתכנני ערים לייצר סביבות מגורים בריאות יותר.
ד"ר עידית שכנאי-רן היא אדריכלית, חוקרת אדריכלות ותרבות ומלמדת במחלקה לארכיטקטורה בטכניון ובביה"ס לאדריכלות באוניברסיטת תל-אביב. ספרה החדש "הנה ימים באים – מרחב ואדריכלות בקיבוץ רגע לפני המשבר" (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2023), עוסק במרחב של הקיבוץ בשנות ה-70 של המאה ה-20, על רקע תהליכי השינוי החברתיים, הכלכליים והפוליטיים שעברו באותן שנים הקיבוצים, והחברה הישראלית בכלל. בראיון איתה, היא מספרת על השינויים שעברו הקיבוצים באותם שנים וכיצד השפיעו על המרחב הפרטי והציבורי בקיבוץ, וכיצד ניתוח מרחבי יכול ללמד על תהליכי עומק חברתיים המובילים למשבר אשר עתיד לאיים על שגרת חיים הנדמית כיציבה.
סדרת רשימות זו מגיעה בעקבות השלמת פרויקט הדולפינריום והשקת הטיילת החדשה באזור. בסדרה, אני חוזרת להתפתחות ההיסטורית של חוף הים של העיר תל אביב כנקודת מוצא להבנת הפרויקט החדש. הטקסט לקוח מתוך הספר רגעי תיקון, רסלינג, 2008. ברשימה זו, שלישית בסדרה, אני דנה בהתפתחות החוף בשנות ה-90 ובמימוש פרויקט הדולפינריום כיום.
סדרת רשימות זו מגיעה בעקבות השלמת פרויקט הדולפינריום והשקת הטיילת החדשה באזור. בסדרה, אני חוזרת להתפתחות ההיסטורית של חוף הים של העיר תל אביב כנקודת מוצא להבנת הפרויקט החדש. הטקסט לקוח מתוך הספר רגעי תיקון, רסלינג, 2008. ברשימה זו, שנייה בסדרה, אני דנה בהתפתחות החוף בשנות ה-60.
סדרת רשימות זו מגיעה בעקבות השלמת פרויקט הדולפינריום והשקת הטיילת החדשה באזור. בסדרה, אני חוזרת להתפתחות ההיסטורית של חוף הים של העיר תל אביב כנקודת מוצא להבנת הפרויקט החדש. הטקסט לקוח מתוך הספר רגעי תיקון, רסלינג, 2008. רשימה זו, ראשונה בסדרה, מורכבת מהקדמה קצרה ולאחריה דיון בהתפתחות החוף בשנות ה-30.
