לאוכלוסיות ממעמד נמוך בעיר יש נגישות פחותה לשטחים ירוקים אך דווקא פרויקטים שמייצרים ריאות ירוקות באזורים שהיו בעבר נכשלים בעיר, מובילים לג'נטריקפיציה ירוקה. כיצד ניתן להתמודד עם הפרדוקס הזה באמצעיים תכנוניים?
רשימה אחרונה ומסכמת על בני נוער במרחב הציבורי, האם כלים טכנולגיים מרתיעים אותם? מפחיתים אלימות ושהייה בפארקים? כיצד משתמשות הרשויות בכלים הללו ומה נפחן בתרבות הבקרה והשליטה?
חמו-גורן, קורל (2020), מרחב, טכנולוגיה ובני נוער: תרבות הבקרה במרחב הציבורי בשכונות המגורים בישראל, עבודה לצורך קבלת תואר מוסמך (M.A), בהנחיית פרופ' טלי חתוקה, אוניברסיטת תל אביב
בני נוער מחפשים מקומות להיפגש בהם במרחב הציבורי, אך לרוב הם נתפסים כ'איום' אן מטרד שהרשויות מנסות לנהל ולבקר. מחקר חדש מבקש להתמקד בבני נוער ובחוויה שלהם את המרחב הציבורי, לבחון כיצד משפיע עיצוב המרחב מבחינה פיזית וטכנולוגית על ההימצאות שלהם בו
הסגר שוב הגביל את התנועה במרחב ואת החיפוש אחר מרחבים פתוחים ונגישים בעיר. מדוע בשבת שמשית נותרו גינות המשחקים ריקות ואילו מדשאות וכיכרות המו משפחות וילדים?
עלי מאדניפור פרופ' לאדריכלות ותכנון עירוני, תוהה במאמרו האם העניין וההכרה המחודשת בחשיבות המרחב הציבורי, מובילים לתכנון מרחבים ציבוריים טובים? הוא מסביר מה מוביל לפער בין הרטוריקה של המרחב הציבורי למרחבים המתוכננים בפועל
לרגל חודש הקיימות שחל כעת, מה הקשר בין קיימות קהילה וחוסן עירוני? יער המאכל בפארק החורשות בתל אביב אמור לענות על שלושת האתגרים הללו: לבנות קהילה פעילה שמתחזקת יער מאכל מקיים ובכך בונה את החוסן העירוני. חלום או מציאות?
פארקים עירוניים הם המצאה של המאה העשרים ותפקידם לייבא את הטבע אל העיר התעשייתית והצרכנית. איך נראה בעידן הנוכחי מרחב ציבורי של 'טבע עירוני'? ניתוח של גן העצמאות בתל אביב.
פארקים הפכו 'למפגע רעש' ומרחב עם פוטנציאל אלים בשל בני הנוער שנוטים להיפגש בהם, אך עבורם זהו מרחב חשוב במעבר מילדות לנעורים. מדוע נמשכים בני הנוער לגנים ציבוריים, מה מספק מרחב זה עבורם וכיצד אנחנו כמתכננים צריכים לחשוב על תכנון לקבוצות גיל שונות בעיר?
האם הביקורת על הפרגמטיזם העומד בבסיס מדריכי תכנון השטחים הציבוריים הפתוחים בערים בישראל מתעלמת מהנגיסה הגוברת בהקצאתם ובאיכות פיתוחם? האדריכל גיא נרדי טוען כי הסטנדרטיזציה והמדריכים הקיימים נחוצים כדי לשמור על תשתיות המרחב הציבורי הירוק בעיר וכדי למנוע פיתוח חסר רסן. מאמר תגובה.
השבוע במדור הספרים של אורבנולוגיה נתמקד במדינה ובאופן שבה היא רואה את התפקיד של השטחים הירוקים והציבוריים בערים בישראל. בחינה של שלושה מדריכי תכנון שהופקו בידי משרדי הממשלה השונים תעלה שאלות ביחס לרעיונות ולעקרונות אשר מתווים את המלצות התכנון שגובשו עד כה
אדר' הנוף גדעון שריג מספר על הניסיון "לייבא" את הנוף התל אביבי לשאר ערי ישראל, מתעקש שהמרחב הציבורי נועד לחבר בין אוכלוסיות שונות ומסביר מדוע הוא "אנטי שיחים". ראיון.
