מודל "עיר 15 דקות" שחותר לעיר קומקפטית וברת קיימא, זכה לפריחה ותפוצה רחבה נוכח משבר הקרורונה. רשימה זו מציגה את רעיונותיו המרכזיים והסיבות להצלחתו בעת האחרונה, אך גם בוחנת האם הוא מבטיח גם בהיבטיו החברתיים
עיריית נתניה מגבשת תכנית להתחדשות עירונית למרכז העיר, אזור מורכב וצפוף של מסחר, מגורים, שטחי ציבור ועסקים קטנים. הלב העירוני. מהם עקרונות התכנית וכיצד היא מאזנת בין אינטרסים כלכליים, חברתיים וסביבתיים?
רשימה זו מנתחת את תוכנית המתאר להתחדשות עירונית בעיר רמלה מהיבטים שונים. במטרה להעמיק את הידע וההבנה של העיר כמרחב חברתי וגאוגרפי וכבסיס לגיבוש מתווה להתחדשות עירונית
סדרת רשימות הקרובה תעסוק בתהליכי התחדשות עירונית בעיר רמלה. הסדרה מבוססת על עבודה מעמיקה שנועדה לייצר רפלקציה על תהליכי ההתחדשות העירונית בישראל, ולאחר מכן להציע נקודת מבט חדשה
בתכניות בניין עיר של אזורי תעשיה, קיים מגוון מצומצם ביותר של ייעודי קרקע. מהי המשמעות בפועל על אזורי התעשיה ועל הענף בכלל? על החשיבות לשינוי גישה בתכנון של אזורי תעשיה, והצעה למינוח וטרמינולוגיה רחבה ואחידה במסמכי תכנון להרחבת ייעודי קרקע תעשייתיים
לאחר עשורים של אזור והפרדת שימושים לאחרונה מבינים את הערך של שכונות בעלות שימושים מעורבים, זו ההזדמנות לשלב את אזורי התעשייה הישנים לתוך המרקם העירוני. תכנית של משרד פרייס פילצר יעבץ אדריכלים לאזור תעשייה כפר סבא מציעה אסטרטגיה לחידוש אזור התעשייה
מאמר חדש של טלי חתוקה והדס צור בוחן את המעורבות של חברות פרטיות בעיצוב 'העיר החכמה' והטשטוש שנוצר בין המגזר הפרטי למגזר הציבורי, המוביל לאימוץ חבילות סטנדרטיות בתחום 'העיר החכמה' תוך התעלמות מהקונטקסט המקומי הייחודי ומהצרכים החברתיים בעיר. על רקע האתגרים של העיר המאמר מציע לעבור לעירוניות חברתית חכמה
האזוריות חוזרת לסדר היום ומתחדשת. גלן סירל, פרופסור אוסטרלי לתכנון ערים מצביע על ההתפתחויות בחשיבה האזורית ומציע גישות פורצות דרך לתכנון אסטרטגי אזורי ומטרופוליני
בעשורים האחרונים אזורים רבים מאמצים את מודל ה"סליל המשולש" הכולל את האוניברסיטה, את התעשייה ואת הממשל. שיתוף הפעולה ביניהם באזור מסוים יכול להפוך למקור לחדשנות והתמחות שיוביל לצמיחה ושיתוף פעולה אזורי
בימים אלו המעבדה לעיצוב עירוני משלימה עבודה על תכנית אסטרטגית לפיתוח אזורי בגליל המזרחי ובקריית שמונה. רשימה זו מציגה ניתוח של דפוסי הפיתוח הקיימים ורעיונות לפיתוח אזורי ממקרי מבחן שונים בעולם.
הסכמי הגג נועדו לסייע לערים לצמוח אך בסופו של דבר המרווויחים העיקריים הם היזמים. ואילו הערים נותרות חלשות עוד יותר ומאבדות את כוח השליטה שלהן בתכנון העיר, התפתחותה ועתידה
כאשר יותר ויותר רשויות מעסיקות יועצים חיצוניים וחברות טכנולוגיה ממנסות למכור לראשי ערים את מרכולתן, מי אמון על גיבוש סדר יום כולנני בתחום הדיגיטלי? והאם אסטרטגיה בתחום הטכנולוגי מנותקת מייעדים אחרים של העיר? בעידן שבו הרשויות הופכות לאינטגרטוריות, חשוב לשמור על יחסי הכוח שבין הרשות העירונית למגזר הפרטי
פרויקט חדש של המעבדה לעיצוב עירוני ואוניברסיטת MIT בליווי צוות של עיריית קריית שמונה, נועד להוביל חשיבה אסטרטגית לפיתוח אזורי התעשייה בעיר ובאזור אצבע הגליל. מהם האתגרים של קריית שמונה? וכיצד החישבה על תעשייה מנקודת מוצא אזורית יכולה להוביל לצמיחה ושינוי משמעותי באזור?
בכנס אקדמי שקיימנו בנושא העיר בעידן הדיגיטלי ובכתבה שהתפרסמה השבוע בדה מרקר, התמקדנו בשלוש שאלות: מי אחראי לפתח את חזון העיר, מי יגן על האזרח, ומי אחראי להתמודד עם הפערים בעידן הדיגיטלי? שאלות שככל הנראה ימשיכו להעסיק את כולנו בשנים הקרובות
תנופת הבנייה ומדיניות הציפוף משנה את אופיה של ראש העין שהייתה בעבר פרבר שקט. תכנית המתאר לא עונה על השאלה איזה מודל עירוני מבקשים לקדם לראש העין? תכנון מהסתכלות אזורית יכול היה לתרום לתכנון טוב יותר בנושא תחבורה, תעסוקה, שטחים ירוקים ופיתוח כלכלי, אך בראש העין כמו ביתר הערים בישראל עדיין תקועים בגישת תכנון העיר הבודדת
החודש הקרוב יוקדש לנושא תעשייה ותכנון. במהלכו נציג רשימות בנושא תכנון של אזורי תעשייה ונבחן כיצד יש להתמודד עם אזורי תעשייה בעולם המערבי אשר ננטשו? מהם התמורות והחידושים בתעשייה? וכיצד, אם בכלל, השדה התכנוני מגיב לזירה התעשייתית? נושאים אלו קרובים לליבי ומזה כשש שנים, אני כותבת ובוחנת את הנושא יחד עם חברי צוות המעבדה ושותפים נוספים. החודש יצא מסמך "קווי תכנון לאזורי תעשייה"
