במשך מספר שנים העבירה פרופ' טלי חתוקה אדריכלית ומתכננת ערים את הקורס תכנון עירוני. קורס שהיא בנתה ושינתה לאורך השנים. כיום, הקורס כבר לא ניתן ולכן החלטנו להפוך אותו לסדרה קצרה. הסדרה לא מתיימרת להיות הקורס עצמו אלא לתת טעימה מתוכו ולגעת בכמה נקודות חשובות להבנת ההיסטוריה והדילמות של המתכנן והתכנון העירוני שמשפיעות עלינו עד היום.
במשך מספר שנים העבירה פרופ' טלי חתוקה אדריכלית ומתכננת ערים את הקורס תכנון עירוני. קורס שהיא בנתה ושינתה לאורך השנים. כיום, הקורס כבר לא ניתן ולכן החלטנו להפוך אותו לסדרה קצרה. הסדרה לא מתיימרת להיות הקורס עצמו אלא לתת טעימה מתוכו ולגעת בכמה נקודות חשובות להבנת ההיסטוריה והדילמות של המתכנן והתכנון העירוני שמשפיעות עלינו עד היום.
במשך מספר שנים העבירה פרופ' טלי חתוקה אדריכלית ומתכננת ערים את הקורס תכנון עירוני. קורס שהיא בנתה ושינתה לאורך השנים. כיום, הקורס כבר לא ניתן ולכן החלטנו להפוך אותו לסדרה קצרה. הסדרה לא מתיימרת להיות הקורס עצמו אלא לתת טעימה מתוכו ולגעת בכמה נקודות חשובות להבנת ההיסטוריה והדילמות של המתכנן והתכנון העירוני שמשפיעות עלינו עד היום.
איך מיליוני חגבים יודעים לנוע ביחד כגוף אחד באותו כיוון? על מה מתבססת תנועה קולקטיבית? מהו נחיל ואיך הוא נוצר? ואיך כל זה קשור לפיתוח טכנולוגיה ולתנועה בעיר? על שאלות אלה ואחרות שוחחנו עם פרופ' אמיר אילי מהמחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב, שמחקריו עוסקים באורגניזם החי בכל הרמות, באקולוגיה ובהתנהגות בעלי חיים, וביישום של מחקר ביולוגי בייצור ובפיתוח של רובוטים.
הדיון בשימוש בגגות כמרחב ציבורי מלווה את התכנון העירוני והאדריכלות מאז ראשית המודרניזם, וזוכה בשנים האחרונות להתעוררות מחודשת בעולם על רקע תהליכים של ציפוף עירוני ומשבר האקלים. עם זאת, בישראל הדיון בגג כמרכיב בעל חשיבות במרחב העירוני, עדיין מוגבל ומתמקד בעיקר בהיבטים האקלימיים של גגות. רשימה זאת בוחנת את המשמעויות של הגג כמרחב ציבורי בראייה היסטורית, כבסיס לדיון עכשווי במקומו של הגג במרחב הציבורי בעיר ההולכת ומצטופפת
כיצד העיר שפרעם רואה את עתיד אתרי המורשת שלה? כיצד הם מבטאים את העבר, ההווה והעתיד של העיר? רשימה זו עוסקת בהיסטוריה של אתרי שימור בשפרעם ומציעה דרכים לנצל את המורשת ההיסטורית למען פיתוח העיר.
בתקופת המלחמה אנחנו נחשפים ביתר שאת לתפקידן ולכוחן הרב של הרשתות החברתיות בהפצה של מידע וככלי לביטוי עמדות ותפיסות פוליטיות. השימוש הנפוץ במיוחד של הרשתות החברתיות אצל צעירים וצעירות, מעלה שאלות לגבי מעורבות פוליטית ויכולת ההשפעה הפוליטית בקרב צעירים. בנושא זה, שוחחנו עם פרופ' נטע קליגלר-וילנצ'יק מהמחלקה לתקשורת ועיתונאות באוניברסיטה העברית. המחקר שלה עוסק במעורבות חברתית ופוליטית של צעירים בעידן הדיגיטלי, וביכולת לבטא את קולם וליצור השפעה באמצעות המדיה הדיגיטליים.
ד"ר דן פרייס הוא אדריכל וחבר סגל בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון. עבודתו האקדמית והמקצועית של ד"ר פרייס מתמקדת באחריות החברתית והסביבתית של האדריכל, בדיור חברתי ושיתופי, ובחקר הארכיטקטורה במאה-20 בפלסטין/ישראל. הוא פרסם יחד עם עדה כרמי-מלמד את הספר "אדריכלות בפלסטינה-א"י בתקופת המנדט הבריטי 1917 – 1947". ספרו החדש, "נחלת הכלל: השיכון החברתי והציבורי בישראל, 1945 - 1967", עוסק בשורשים ההיסטוריים והאידיאולוגיים של מפעל הדיור חברתי והציבורי בישראל. בראיון עימו, הוא מסביר על העקרונות שהיו מונחים בבסיס הפרויקט, ומה ניתן ללמוד ממנו על דרכי התמודדות עם משבר הדיור כיום.
מאמר חדש מאת הדס צור וטלי חתוקה מציע המשגה לצורה חדשה של מחאה המשלבת בין המרחב הציבורי והדיגיטלי אותה הן מכנות: אקטיביזם דיגיטלי-מקומי. מחאה זו בשונה מהפגנות גדולות במרחב הציבורי מצריכה מספר מועט של פעילים המצוידים במצלמות שכן היא מתרחשת במרחב הציבורי אך מכוונת לרשתות החברתיות. ייצור אלימות וייצוגים אלימים מקנים לה נראות בזירה הדיגיטלית ובונים את כוחה הפוליטי.
במשך מספר שנים העבירה פרופ' טלי חתוקה אדריכלית ומתכננת ערים את הקורס תכנון עירוני. קורס שהיא בנתה ושינתה לאורך השנים. כיום, הקורס כבר לא ניתן ולכן החלטנו להפוך אותו לסדרה קצרה. הסדרה לא מתיימרת להיות הקורס עצמו אלא לתת טעימה מתוכו ולגעת בכמה נקודות חשובות להבנת ההיסטוריה והדילמות של המתכנן והתכנון העירוני שמשפיעות עלינו עד היום.
המושג 'חוסן עירוני' הפך בשנים האחרונות לדומיננטי בשיח העולמי העוסק בהתמודדות עם האתגרים ההולכים ומתרבים בתחום הסביבתי והחברתי. רשימה זו בוחנת מה קורה כאשר מושג כה רווח, שהוא בעל משמעויות תיאורטיות ומעשיות כאחד, משמש בגיבוש תוכניות פעולה ברמה המקומית. באמצעות ניתוח תוכנית החוסן האסטרטגית של עיריית תל אביב-יפו, נבחנת הפרשנות המקומית שניתנת למושג, וכיצד נעשה בו שימוש בהתוויית המדיניות העירונית המקומית.
מה זו סימפוניה עירונית? מה היא יכולה ללמד אותנו על השינויים הטכנולוגיים היום? מה טכנולוגיית תקשורת יכולה ללמד אותנו על צורות של משטר? ומה הקשר בין טכנולוגיה חדשה לבין הבטחות? בשאלות אלה ואחרות דנו בראיון עם ד"ר אורי לוין מבית הספר לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב, אשר בוחנת במחקריה קשרים בין קולנוע, טכנולוגיה וחברה.
ה-7 באוקטובר הוא רגע של שבר בחברה הישראלית. בעקבותיו, החברה מחפשת את דרכה לעתיד, תיקון אפשרי. הרשימה חוזרת לספר רגעי תיקון כדי לדון ברעיון, באפשרויות התיאורטיות הגלומות ברגע זה.
כיצד נקבעים גבולות, ומה בכוחם לעשות? אילו תהליכים היסטוריים הביאו לסימונם, ומהם התנאים המשפיעים על היווצרותם? רשימה זאת בוחנת את מושג הגבול, תוך התמקדות בתהליכים שיצרו את קו ההפרדה בין ישראל לבין רצועת עזה, ובהשפעות הרחבות שלהם.
ימי מלחמה מפנים את המבט לחזית ולעורף. בעורף נמצאים אלפי רופאים ורופאות, אחים ואחיות המטפלים בפצועים ללא הבדל גזע, דת או מין, ואשר מלאכתם החשובה נשענת על מחקר ופיתוח באוניברסיטאות. שוחחנו עם פרופ' שומרון, ראש המעבדה לגנומיקה יישומית בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל-אביב, המוביל מגוון מחקרים בתחומים של גנטיקה ורפואה, מחלות ומגפות, והקשרים ביניהם. רשימה זו תעסוק בסוגיות שונות הנוגעות לתחומי המחקר שלו, ובמיוחד בשאלת עתידה של הרפואה וההשלכות האפשריות של התפתחות המחקר הרפואי על חיינו.
מחלות נפש הופכות להיות שכיחות בחברה המודרנית, ונראה כי הן מתגברות לנוכח חוסר יציבות ומציאות מעורערת. רשימה זו עוסקת בזיקה בין דיכאון לבין העיר, ובוחנת את המאפיינים של הסביבה העירונית המעצימים דיכאון, ואילו העשויים דווקא לצמצם את תפוצתו. על בסיס ניתוח זה, ניתן לחשוב איך נכון לתכנן את הערים שלנו באופן שיסייע לטיפול בדיכאון שהפך לנפוץ כל כך.
מהם המקורות והגורמים למעשי אלימות ומלחמות? מה מביא אנשים לקום ולרצוח את שכניהם? מה ניתן ללמוד מההיסטוריה, ומה לא? בשאלות אלה ואחרות דנו בראיון עם פרופ' אייל זיסר, היסטוריון בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון וסגן הרקטור של אוניברסיטת ת"א. מחקריו של פרופ' זיסר עוסקים בהיסטוריה המודרנית של סוריה ולבנון, ובשנים האחרונות התמקד בחקר מלחמת האזרחים בסוריה.
במלחמה הנוכחית כולנו חווים את כוחה של הרשת בהפצת ייצוגים אלימים ובהפיכתה למרחב של אלימות בין קבוצתית. הסרטונים הנוראים שהופצו מבטאים את מה שאני מכנה במחקר 'האלימות של הייצוג' ומביאים זאת לשיאים חדשים של פגיעה, השפלה ואמצעי נוסף של אלימות כלפי הקורבנות.
לצד הפודקסטים שלנו באורבנולוגיה שאתם מוזמנים להאזין להם, רצינו להמליץ על פודקסטים שהאזנו להם ונראו לנו מעניינים ומחדשים. בקרוב גם אצלנו תעלה סדרת פודקסטים חדשה שעוסקת בתכנון עירוני. עד אז מוזמנים להאזין לפרקים המומלצים שמאירים סוגיות עכשוויות שמטרידות ערים רבות בעולם. זוהי רשימה שניה בסדרת ההמלצות של פודקסטים שונים שעוסקים בעיר, ועל החיים בה.
כיצד ניתן לשמר מורשת היסטורית ערבית בעיר יהודית? עד כמה שלטון יהודי מקומי מוכן להנציח את זיכרון האחר? רשימה זו סוקרת את אופני השימור והקניית המורשת הערבית בעיר אשקלון.
פרופ' ליבנת הולצמן היא היסטוריונית של רעיונות המתמחה בתיאולוגיה מוסלמית. ליבנת מסבירה את החשיבות של ההכרות שלנו כתושבים יהודיים בישראל עם האסלאם. הכרות שחשובה לא רק להבנה של שכננו אלא אף להבנה מעמיקה יותר של המקורות שלנו.
כיצד יופי משרת ערכים חברתיים וסביבתיים? כיצד הוא פוגע בהם לטובת חלוקת משאבים לא צודקת? רשימה זו, שלישית בסדרה, דנה בביקורת על הדו"ח האנגלי 'לחיות עם יופי'
מהו יופי בתכנון עירוני? מה מקדם את היווצרותו ומה פוגם בו? רשימה זו, שנייה בסדרה, סוקרת את עיקרי הדו"ח האנגלי 'לחיות עם יופי' ששואף להתוות מדיניות תכנונית מבוססת יופי.
כיצד יופי נתפס בהקשר התכנון העירוני לאורך ההיסטוריה? את מי הוא שירת ואת מי הוא משרת בימינו? רשימה זו, ראשונה בסדרה, סוקרת את מושג היופי בתרבות המערבית לאורך הדורות ועד ימינו.
כיצד לימודי תכנון מושפעים מכלים טכנולוגיים חדשים ושימושי בנתוני עתק? מהם היתרונות והסכנות באימוץ כלים כאלו? רשימה זו סוקרת את המאמר Teaching Data Justice: Algorithmic Bias and Critical Spatial Analysis in Urban Planning Education, שדן בשאלות האלו.
אם אתם קוראים את השורות האלו, ונמנים על אוהדי כתב העת שלנו, אורבנולוגיה, אז אתם חבים תודה לפרופ' יוברט לו יון, שהלך לעולמו החודש. יוברט, איש יקר, שליווה אותי שנים רבות, היה השראה עבורי, חבר, ואיש שיח שיחסר לי מאוד.
בעיר הניאו ליברלית שירותי הדאגה והטיפול ניתנים על ידי עמותות אך מודל המימון גרעוני והעמותות אינן יכולות עוד לשאת בעלויות העודפות שעליהן להשלים מכיסן. המסגרת היחידה לצעירים חסרי בית בדרום ת"א עומדת להיסגר על הרקע הזה. מה המשמעות של המהלך ומה הוא מספר לנו על עתידן של אותן אוכלוסיות בעיר העשירה בישראל?
מה אנחנו רואים כשאנחנו מדמיינים את העתיד העירוני? אילו קטגוריות השפיעו על עיצוב המסגרת השיחנית, דרכה אנו דנים בעתיד? רשימה זו תסקור את המאמר עתידים אורבניים שמראה כיצד השיח הנוכחי התעצב כחלק ממסורת היסטורית מורכבת של כינון הסדר הקולוניאלי המודרני.
ד"ר דקלה יוגב חוקרת את הקהילה החרדית ומאירה את השינויים הטקטונים שמתרחשים בה: תהליך שהיא מכנה ישראליזציה ומודרניזציה. המנהיגים שלהם מנסים לבלום זאת אך הרכבת כבר יצאה מהתחנה. בנוסף היא מסבירה כי זו קהילה שניתן להתפשר ולדון איתה הרבה יותר ממה שנדמה למנהיגים החילוניים.
מהם התהליכים העירוניים שאיננו מסוגלים להבחין בהם במודל העיר החכמה? כיצד המודל הזה מעצב את תפיסתנו את העיר? רשימה זו סוקרת את הספר, עיר היא לא מחשב (A City Is Not a Computer), שעוסק בשאלות אלו.
מה ספרו של איטלקו קאלווינו, הערים הסמויות מן העין, יכול ללמד אותנו על ערים חכמות? מהם דפוסי הידע והאלגוריתמים שמופיעים בספר? איזו ביקורת שעולה בו ממשיכה להיות רלוונטית לעידן הטכנולוגי הנוכחי? רשימה זו מציעה קריאה מחודשת בספר.
כיצד נתפס מושג 'הקהילה' בזמן משבר? כיצד הקהילה מתארגנת כדי להתמודד עם המשבר? רשימה זו סוקרת את המאמר People in a pandemic: Rethinking the role of ‘Community’ in community resilience practices, שעוסק בתפיסה הקהילתית בזמן מגפת הקורונה.
