לאתגר

התחדשות של שכונות ותיקות באמצעות קרן להתחדשות עירונית- פרופ’ נורית אלפסי

מהו תכנון לא אדפטיבי? כיצד ניתן לחדש אותו? ואיך נבטיח שלא חוזרים על אותן טעויות? ביקורת על ההתחדשות העירונית הקיימת והצעה לפיתרון אופרטיבי

טראומה ואדריכלות חלק ג’ | ואדי סאליב, وادي الصليب,  בחיפה

בשלוש הערים הגדולות המעורבות בישראל – תל אביב-יפו, ירושלים, וחיפה, אזורים שטופלו בעזרת מחיקה ברמות שונות. על אף ניסיון המחיקה הזיכרונות צפים ומופיעים בדרכים שונות. רשימה שלישית ומסכמת בסדרה על טראומה ואדריכלות במרחב הישראלי

מדוע אין אדריכלים כותבים יותר מניפסטים? הרהורים בעקבות מניפסטו של יוליאן רוזפלדט

מניפסט הוא כלי מרכזי בכל ניסיון לחולל שינוי,  אז מדוע קשה למצוא מניפסטים בשדה התכנון והאדריכלות, דווקא בעידן שיש לו חשיבות גדולה כל כך? התשובה לשאלה זו אינה פשוטה אך אסתכן ואומר כי הסיבה לכך היא כפולה: אפיסטמולוגית ומתודולוגית.

הגירה לאומנות ופחד מפני מלחמת עולם שלישית, רשמים מהכנס הסוציולוגי האירופי

מה מעסיק את אירופה ומה חוקרים הסוציולוגיים? משבר ההגירה, הברקזיט, הזדקנות האוכלוסייה ועליית הלאומנות והפופוליזם הם הנושאים שעומדים במרכז. האם המחקר מגלה משהו חדש אודות אותן תופעות?

מה זה גאו-צדק חברתי?

משבר האקלים מזמן חשיבה מחודשת על היחסים בין האדם, הטבע המדע והטכנולוגיה. תערוכות המוצגות בימים אלה במוזיאון הרצליה נוגעות בכך וגם המחקר בוחן את הזיקה בין המושגים הללו בעידן האנתרופוקן (Anthropocene). ברונו לאטור טוען כי אנו לקראת הבנה חדשה של האדמה עליה וממנה אנו חיים

מהו בית? תיאוריה ביקורתית לחקר בתים/דיור

סקירה של מאמר חדש של ד"ר אריאל הנדל אשר מנסה לנסח תיאוריה פוליטית של דיור ובתים. הנדל מסביר את הקושי לחקור ולדון במושג המורכב בית שנע בין משמעויות כלכליות, תכנוניות, פונקציונאליות ופסיכולוגיות

דיונים עכשווים בתכנון מגורים, חלק ד’: מחסור, מקלט, שכפול ואושר

סדרת רשימות זו סקרה גישות שונות בתכנון מגורים – ובכתיבה על מגורים. הרשימה האחרונה תתמקד באופן בו חוקרים ומתכננים ממסגרים את הבעיה בבואם לחקור ולתכנן מגורים. האם הבעיה היא מחסור ביחידות דיור – או דווקא בשטחים פתוחים? או שדווקא המחסור אינו בעיה כלל וכלל, בעיקר בערים שהולכות ומאבדות מאוכלוסייתן? האם הבעיה היא היכולת לבטא מחאה והתנגדות בסביבת המגורים או הבטחת אושר ואיכות חיים לתושבים? רשימה זו מציגה את המתח בין הגישות המציגות את המחסור כמחולל אל מול אלו המציגות גישות חלופיות

דיונים עכשווים בתכנון מגורים, חלק ג’: הפרט ופעולתו

רשימה זו, מציגה גישה שלישית ביחס לתכנון סביבות מגורים. עד כה נסקרו שתי גישות, התופסות את המגורים כמנגנון "מלמעלה למטה", המשתמש בסביבת המגורים הפיזית לקידום ערכים סביבתיים, חברתיים ואחרים. במקביל, החלו להתפתח בשנות ה-70 תפיסות הקושרות בין מבנה הבית לבין נורמות ופרקטיקות תרבותיות המגיעות "מלמטה למעלה" גישה זו תתמקד בפעולה של הפרט בביתו וליוזמה שלו (agency) בעיצוב סביבת מגוריו.

מיהו התושב החכם? מחקר חדש על הבדלים דיגיטליים בעיר תל אביב-יפו

בכרטיס דיגיתל משתמשים בעיקר תושבי צפון תל אביב, בעג'מי וביפו הרבה פחות. מה הסיבה להבדלים הדגיטליים בין תושבי השכונות השונות? מחקר חדש מגלה כי בעיר הדיגיטלית מתפתחים פרופילים שונים של משתמשים והסיבות להבדל הן מעבר לפערים סוציו-אקונומיים

התחרות הפנים אזורית מעצבת את קרית שמונה מאז ועד היום: עם הפנים לעתיד

חיזוק התיישבות העירונית של קרית שמונה במרחב הוא אינטרס אזורי, זהו סדר היום אותו מובילים בני הדור השלישי של המרחב, אשר בחרו להניח את משקעי העבר ולפעול יחדיו לקידום המרחב ולצמצום הפערים ההולכים וגדלים בין המרכז לפריפריה

האובססיה של הזיכרון

"מפות הזיכרון" של העיר הן מורכבות ומבטאות את האופן שבו הזיכרון היה לאמצעי במאבק החברתי על הנרטיב של המקום. מהן האסטרטגיות של הזיכרון העכשוויות בערים והאם אנחנו זוכרים יותר מידי?

האם יער מאכל הוא טרנד או פוטנציאל אמיתי לגיבוש קהילות עצמאיות?

לרגל חודש הקיימות שחל כעת, מה הקשר בין קיימות קהילה וחוסן עירוני? יער המאכל בפארק החורשות בתל אביב אמור לענות על שלושת האתגרים הללו: לבנות קהילה פעילה שמתחזקת יער מאכל מקיים ובכך בונה את החוסן העירוני. חלום או מציאות?

איך יזמים פוליטים תירגמו את ריצ’ארד פלורידה לירושלמית?

מודלים עירוניים משייטים ומיובאים לערים ברחבי העולם, וכך גם מודל ה'עיר היצירתית' שעשה את דרכו אל ירושלים. כיצד הוא תורגם לקונטקסט המקומי ועזר למסגר מחדש את הקונפליקט החרדי-חילוני, היהודי-פלסטיני ואת הפנייה לאכולוסייה הצעירה והיצרנית?

פרטיות בעיר הדיגיטלית

נושא הפרטיות הוא מרכזי בעידן של איסוף מידע והטמעת טכנולוגיות מעקב וחיישנים במרחב הציבורי בעיר. כיצד צריכות הערים להתמודד עם הפיתוח הטכנולוגי מחד ושמירה על הזכות לפרטיות מאידך? האם הקונספט של פרטיות עדיין רלוונטי בעידן הנוכחי או כפי שמציעים רבים זהו רעיון שפס מן העולם?

הנרטיב של קרית שמונה: לאתגר את השיח של סאלח פה זה ארץ ישראל

פרופ' אמיר גולדשטיין שחקר את ההיסטוריה של קרית שמונה מתאר את שנות החמישים באופן שחורג מהשיח הציבורי הרווח שנוטה לייצוג דיכוטומי בין אשכנזים למזרחים וטוען לאוריינטליזם וגזענות. הקהילה התימנית שהתיישבה בקרית שמונה לא הייתה פאסיבית או חלשה, היא נאבקה על הזהות והמסורת שלה, כתבה לראש הממשלה בן גוריון ואפילו ניצחה.

בשעה שהעירוניים מדברים, הכפריים מכריעים את הפוליטיקה

המתח והפער בין העיר לאזור הכפרי בארצות הברית נוכח מתמיד בפוליטיקה האמריקאית. התקשורת נוטה להציג את העיר והעירוניים כפרוגרסיבים וליברלים אל מול הכפרים השמרניים מצביעי טראמפ. שני ספרים שהתפרסמו ב-2018 יורדים לעומק של אמריקה הכפרית ומבקשים להבין את תפיסת עולמם של תושביה

 רשמים מהכנס העיר בעידן הדיגיטלי- בין המגזר הפרטי לשלטון המקומי

בכנס אקדמי שקיימנו בנושא העיר בעידן הדיגיטלי ובכתבה שהתפרסמה השבוע בדה מרקר, התמקדנו בשלוש שאלות: מי אחראי לפתח את חזון העיר, מי יגן על האזרח, ומי אחראי להתמודד עם הפערים בעידן הדיגיטלי? שאלות שככל הנראה ימשיכו להעסיק את כולנו בשנים הקרובות

״הון טכנולוגי״ ותכנון עירוני – תכנון משותף בג׳סר א-זרקא

כיצד ניתן לעשות 'תכנון עם קהילה' כאשר הקהילה עצמה איננה ישות אחידה? וכיצד הנגשת הון טכנולוגי לאוכלוסיות מוחלשות יכולה להוות פוטנציאל לפיתוח? תובנות מפרויקט שמפגיש סטונדטים לתכנון ערים ותושבים בג'יסר א-זרקא

הדרה ואי שוויון בעידן הדיגיטלי

האם לטכנולוגיה ולדיגיטציה השפעה על פערים חברתיים? עם תהליכי הדיגיטציה שעוברות הערים חובה לבחון את ההיבטיים וההשלכות שלהם על קבוצות שונות בחברה ויחסי הכוח שזה יוצר בין האוכלוסיות השונות בעיר 

העיר בעידן הדיגיטלי- מחקר אמפירי והמלצות מדיניות

לאחר מחקר של שנתיים בנושא 'ערים חכמות' בישראל, אנו שמחים להוציא את המדריך "העיר בעידן הדיגטלי: תכנון, טכנולוגיה, פרטיות ואי-שוויון". מדוע בחרנו להתרחק מהמושג 'עיר חכמה' ולהחליפו בעיר הדיגטלית?  

רכוש משותף

בלוק המגורים הישראלי הוא תוצר של שתי אידיאולוגיות אוטופיות: מרקסיזם ולאומיות. התבוננות בבלוק ובהתפתחות שלו לאורך השנים מגלה שאוטופיה אינה רק מימוש של תוכנית טהורה אלא יכולה להיות גם פעולה מעורבת שמשתתפת בתהליכים חברתיים ופיזיים מורכבים מתוך אמפתיה למציאות הקיימת. האם הבלוק יכול להיות נקודת מוצא לאוטופיה חדשה שתתמודד עם האתגרים החברתיים והפוליטיים של ימינו?