כיצד נקבעים גבולות, ומה בכוחם לעשות? אילו תהליכים היסטוריים הביאו לסימונם, ומהם התנאים המשפיעים על היווצרותם? רשימה זאת בוחנת את מושג הגבול, תוך התמקדות בתהליכים שיצרו את קו ההפרדה בין ישראל לבין רצועת עזה, ובהשפעות הרחבות שלהם.
ימי מלחמה מפנים את המבט לחזית ולעורף. בעורף נמצאים אלפי רופאים ורופאות, אחים ואחיות המטפלים בפצועים ללא הבדל גזע, דת או מין, ואשר מלאכתם החשובה נשענת על מחקר ופיתוח באוניברסיטאות. שוחחנו עם פרופ' שומרון, ראש המעבדה לגנומיקה יישומית בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל-אביב, המוביל מגוון מחקרים בתחומים של גנטיקה ורפואה, מחלות ומגפות, והקשרים ביניהם. רשימה זו תעסוק בסוגיות שונות הנוגעות לתחומי המחקר שלו, ובמיוחד בשאלת עתידה של הרפואה וההשלכות האפשריות של התפתחות המחקר הרפואי על חיינו.
מחלות נפש הופכות להיות שכיחות בחברה המודרנית, ונראה כי הן מתגברות לנוכח חוסר יציבות ומציאות מעורערת. רשימה זו עוסקת בזיקה בין דיכאון לבין העיר, ובוחנת את המאפיינים של הסביבה העירונית המעצימים דיכאון, ואילו העשויים דווקא לצמצם את תפוצתו. על בסיס ניתוח זה, ניתן לחשוב איך נכון לתכנן את הערים שלנו באופן שיסייע לטיפול בדיכאון שהפך לנפוץ כל כך.
מהם המקורות והגורמים למעשי אלימות ומלחמות? מה מביא אנשים לקום ולרצוח את שכניהם? מה ניתן ללמוד מההיסטוריה, ומה לא? בשאלות אלה ואחרות דנו בראיון עם פרופ' אייל זיסר, היסטוריון בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון וסגן הרקטור של אוניברסיטת ת"א. מחקריו של פרופ' זיסר עוסקים בהיסטוריה המודרנית של סוריה ולבנון, ובשנים האחרונות התמקד בחקר מלחמת האזרחים בסוריה.
במלחמה הנוכחית כולנו חווים את כוחה של הרשת בהפצת ייצוגים אלימים ובהפיכתה למרחב של אלימות בין קבוצתית. הסרטונים הנוראים שהופצו מבטאים את מה שאני מכנה במחקר 'האלימות של הייצוג' ומביאים זאת לשיאים חדשים של פגיעה, השפלה ואמצעי נוסף של אלימות כלפי הקורבנות.
לצד הפודקסטים שלנו באורבנולוגיה שאתם מוזמנים להאזין להם, רצינו להמליץ על פודקסטים שהאזנו להם ונראו לנו מעניינים ומחדשים. בקרוב גם אצלנו תעלה סדרת פודקסטים חדשה שעוסקת בתכנון עירוני. עד אז מוזמנים להאזין לפרקים המומלצים שמאירים סוגיות עכשוויות שמטרידות ערים רבות בעולם. זוהי רשימה שניה בסדרת ההמלצות של פודקסטים שונים שעוסקים בעיר, ועל החיים בה.
כיצד ניתן לשמר מורשת היסטורית ערבית בעיר יהודית? עד כמה שלטון יהודי מקומי מוכן להנציח את זיכרון האחר? רשימה זו סוקרת את אופני השימור והקניית המורשת הערבית בעיר אשקלון.
פרופ' ליבנת הולצמן היא היסטוריונית של רעיונות המתמחה בתיאולוגיה מוסלמית. ליבנת מסבירה את החשיבות של ההכרות שלנו כתושבים יהודיים בישראל עם האסלאם. הכרות שחשובה לא רק להבנה של שכננו אלא אף להבנה מעמיקה יותר של המקורות שלנו.
כיצד יופי משרת ערכים חברתיים וסביבתיים? כיצד הוא פוגע בהם לטובת חלוקת משאבים לא צודקת? רשימה זו, שלישית בסדרה, דנה בביקורת על הדו"ח האנגלי 'לחיות עם יופי'
מהו יופי בתכנון עירוני? מה מקדם את היווצרותו ומה פוגם בו? רשימה זו, שנייה בסדרה, סוקרת את עיקרי הדו"ח האנגלי 'לחיות עם יופי' ששואף להתוות מדיניות תכנונית מבוססת יופי.
כיצד יופי נתפס בהקשר התכנון העירוני לאורך ההיסטוריה? את מי הוא שירת ואת מי הוא משרת בימינו? רשימה זו, ראשונה בסדרה, סוקרת את מושג היופי בתרבות המערבית לאורך הדורות ועד ימינו.
כיצד לימודי תכנון מושפעים מכלים טכנולוגיים חדשים ושימושי בנתוני עתק? מהם היתרונות והסכנות באימוץ כלים כאלו? רשימה זו סוקרת את המאמר Teaching Data Justice: Algorithmic Bias and Critical Spatial Analysis in Urban Planning Education, שדן בשאלות האלו.
אם אתם קוראים את השורות האלו, ונמנים על אוהדי כתב העת שלנו, אורבנולוגיה, אז אתם חבים תודה לפרופ' יוברט לו יון, שהלך לעולמו החודש. יוברט, איש יקר, שליווה אותי שנים רבות, היה השראה עבורי, חבר, ואיש שיח שיחסר לי מאוד.
בעיר הניאו ליברלית שירותי הדאגה והטיפול ניתנים על ידי עמותות אך מודל המימון גרעוני והעמותות אינן יכולות עוד לשאת בעלויות העודפות שעליהן להשלים מכיסן. המסגרת היחידה לצעירים חסרי בית בדרום ת"א עומדת להיסגר על הרקע הזה. מה המשמעות של המהלך ומה הוא מספר לנו על עתידן של אותן אוכלוסיות בעיר העשירה בישראל?
מה אנחנו רואים כשאנחנו מדמיינים את העתיד העירוני? אילו קטגוריות השפיעו על עיצוב המסגרת השיחנית, דרכה אנו דנים בעתיד? רשימה זו תסקור את המאמר עתידים אורבניים שמראה כיצד השיח הנוכחי התעצב כחלק ממסורת היסטורית מורכבת של כינון הסדר הקולוניאלי המודרני.
ד"ר דקלה יוגב חוקרת את הקהילה החרדית ומאירה את השינויים הטקטונים שמתרחשים בה: תהליך שהיא מכנה ישראליזציה ומודרניזציה. המנהיגים שלהם מנסים לבלום זאת אך הרכבת כבר יצאה מהתחנה. בנוסף היא מסבירה כי זו קהילה שניתן להתפשר ולדון איתה הרבה יותר ממה שנדמה למנהיגים החילוניים.
מהם התהליכים העירוניים שאיננו מסוגלים להבחין בהם במודל העיר החכמה? כיצד המודל הזה מעצב את תפיסתנו את העיר? רשימה זו סוקרת את הספר, עיר היא לא מחשב (A City Is Not a Computer), שעוסק בשאלות אלו.
מה ספרו של איטלקו קאלווינו, הערים הסמויות מן העין, יכול ללמד אותנו על ערים חכמות? מהם דפוסי הידע והאלגוריתמים שמופיעים בספר? איזו ביקורת שעולה בו ממשיכה להיות רלוונטית לעידן הטכנולוגי הנוכחי? רשימה זו מציעה קריאה מחודשת בספר.
כיצד נתפס מושג 'הקהילה' בזמן משבר? כיצד הקהילה מתארגנת כדי להתמודד עם המשבר? רשימה זו סוקרת את המאמר People in a pandemic: Rethinking the role of ‘Community’ in community resilience practices, שעוסק בתפיסה הקהילתית בזמן מגפת הקורונה.
מה קורה כשבני האדם נוטשים מקום לבלי שוב? כיצד הטבע מגיב לזיהום ולהזנחה? הספר איים של נטישה: החיים בסביבה פוסט אנושית מציג חזון אקולוגי מורכב בניסיון לענות על שאלות אלו.
כיצד ניתן לצמצם את הפערים הכלכליים בין פריפריה למרכז? מה תפקידו של חינוך טכנולוגי-מקצועי? רשימה זו מציעה להשקיע בחינוך טכנולוגי-מקצועי מבוסס מקום ככלי למוביליות חברתית.
היכן ממוקמים מבני חינוך בעיר? כיצד המרחב העירוני מעצב את החינוך ותכניו? כיצד ניתן ללמוד מהמרחב העירוני? שאלות אלו עמדו במרכז הכנס "מתכנון לחינוך ובחזרה".
מה קורה כשאנו עוצרים ומתבוננים בלובי הבניין, בחדר המדרגות? כיצד זה עלול להשפיע על האופן בו אנו תופסים את המרחב? הסרט ההתחלפות דן בשאלות האלו ומאתגר את הצופה להכיר בכוחו של המבט לחשוף זוויות חדשות במרחב.
המטפורה של התחדשות עירונית כיום עיקרה העצמת ערך הנדל"ן והיא אינה מכירה במורכבות המקום. איתגור ההמשגה הקיימת, מתאפשר מתוך הבנה שכל תא שטח בעיר הוא מרחב מיקוח בין הקהילה, הריבון ובעלי ההון. על 'מרחב מיקוח' ואבות הטיפוס המרכזיים: 'מרחב-נדל"ן', 'מרחב-קהילה' ו'מרחב-מקום' והשאיפה לבסס עליהם אִזּוּר מחודש.
התוכנית לפיתוח מטרופלין ונקובר לשנת 2040 מייצרת חזון תכנוני לאזור על רקע תוספת צפויה של 1.2 מליון איש, ומחייבת שיתוף פעולה אזורי נרחב בין כל הרשויות באזור סביב מספר אתגרים מרכזיים - ציפוף המגורים, אספקת שטחי תעסוקה, פיתוח קהילתי ושימור סביבתי. רשימה זו תסקור את עיקרי התוכנית ותדון בכוחה לחולל שינוי.
"החיות העירונית" נמדדת במידה רבה ביחס למוקדי המסחר בעיר - הרחוב המסחרי, הקניון, השוק, המרכז המסחרי, אך כיום עליית המסחר המקוון משנה את פניהם. מגמות הצריכה וה"עירוניות" קשורות במערכת יחסים מורכבת ודינמית. האם עולם התכנון מבין ומסתגל למגמות הללו? ואיך זה מסתדר עם התיאוריות התכנוניות הרווחות לגבי מהי עירוניות "טובה"?
בעוד כשלושים שנים אוכלוסיית ישראל צפוייה לצמוח ל-15.7 מיליון תושבים, והמדינה תהפוך לאחת הצפופות בעולם. באילו אופנים תשפיע הצפיפות הגוברת על התשתיות השונות, הסביבה, המשאבים וכפועל יוצא על איכות החיים במדינה בעשורים הקרובים?
ברשימת המשך זו לרשימה שעסקה בביטול שביל האופניים ברחוב מסילת ישרים בשכונת שפירא, פרופ' טלי חתוקה מתייחסת לתגובות השונות שעלו והציפו את התהליכים העמוקים המתרחשים בשכונה, קונפליקטים ונקודות מבט שונות על עתיד השכונה והרחוב.
הקורונה הובילה לאימוץ נרחב של מסחר דיגיטלי, וחלונות הראווה בערים רבות הלכו והתרוקנו. האם אפשר לדמיין את העיר ללא רחובות מסחריים? מהו עתידם של קילומטרים של מרקמי חיים עירוניים המשלבים מרחב ציבורי, תעסוקה ומגורים שהולכים ודועכים? האם עלינו להילחם על המסחר ואם כן כיצד?
מימד הזמן הוא קריטי בהליכי תכנון, ויש בו מורכבות רבה הרבה מעבר ל"זמן בשעון", זמן ליניארי ואובייקטיבי. אז מדוע הוא זוכה להתעלמות במחקרים על תכנון אסטרטגי של ערים ואזורים? על החשיבות להטמעת הזמן הסובייקטיבי, שיש בו קטיעות, תופעות חזרתיות וקושי להבנת התכנון האסטרטגי כתהליך חברתי מורכב.
איך אפשר לחדש את אזורי התעשייה הוותיקים בישראל, אך גם לשמור על תעשיות הייצור? באילו דרכים ניתן להניע את ההתחדשות למגורים בפריפריה הגיאוגרפית ומה עליה לכלול? רשימה זו מרכזת סדרת מסמכים העוסקת בהתחדשות עירונית של תעשייה ומגורים.
פרופ' יוסף ג'ברין בחן את מושג הצדק בשיח הסביבתי בישראל, מה נכלל בתפיסת הצדק? האם היבטיים סביבתיים בלבד מספיקים? לקראת עשורים של שינוי אקליים שיפגעו בקבוצות שונות בחברה, יש לחשוב על מושג זה מחדש. דרך המקרה הערבי הוא מדגים את מרכזיותם של היבטיים חברתיים לקיימות סביבתית