לאתגר

גבולות ה”זכות לעיר”: זכויות אל מול התבדלות מרחבית ביחסי בני ברק-גבעת שמואל

הזכות לעיר מתמקדת בזכותם של התושבים לעיר שבה הם חים, אך מה עם הזכות לעיר הסמוכה? האם הזכות לעיר מוגבלת לתושביה בלבד? על רקע אירועים של הדרה של אוכלוסיות שכנות ממרחבים ציבוריים בערים שונות, רשימה זאת דנה בנושא דרך המקרה של גבעת שמאול ותושבי העיר הסמוכה בני ברק

“אזוריות חדשה” באשכול רשויות הנגב המערבי?

התכנית האסטרטגית לאשכול הנגב המערבי מציעה חזון ומפת דרכים לפיתוח סדר יום כלכלי אזורי ברוח "האזוריות החדשה", על בסיס זיהוי חמישה מנועי צמיחה ייחודיים. האם בכוחה של התכנית לקדם צמיחה באזור פריפריאלי זה, הסובל מקשיים במשיכת השקעות, הון אנושי וחוסרים בתשתיות?

רגולציה מוטת בינוי בישראל

מדוע לא נבנים בישראל מרחבים ציבוריים איכותיים? עבודת מחקר זו טוענת כי הבעיה איננה בהכרח בתכנון כי אם בשינויים במאפייני-הבינוי שמתרחשים בפער שבין הבינוי המוצע לבינוי בפועל. כך מה שמתכונן כבנייה מרקמית נהפך בסוף ל“מגדלים בפארק”. כיצד זה קורה ואיך זה משפיע על המרחב שלנו?

תכנית לונדון כפארק לאומי- מיתוג מחדש או חזון בר קיימא?

העיר לונדון הכריזה על העיר כולה כפארק לאומי, תפיסה שמארגנת מחדש את היחסים שבין טבע לעיר. המהלך צמח מתנועה של תושבים אך אומץ על ידי הרשות העירונית. הספקנים תוהים על משמעותו בפועל והתומכים רואים בכך שינוי הכרחי בעידן של משבר האקלים

התחדשות ציר ז’בוטינסקי כהזדמנות לשיתוף פעולה אזורי-יצרני

ציר ז'בוטינסקי, ציר מרכזי בגוש דן המחבר את פתח תקווה, בני ברק ורמת גן נמצא על סף פיתוח ושינוי משמעותי בזכות הקמת קו הרכבת הקלה והתחדשות עירונית סביבו. רשימה זו דנה בהזדמנות לחשיבה מחודשת לא רק על הציר אלא על עתיד האזור, ומציעה חזון ליצירת שיתוף פעולה בין-רשותי סביב העוגנים התעשייתיים האזוריים ומקסום כוחם היצרני.

מודל המשלב עיבוי-בינוי בשכונת כפר שלם עשוי להביא בשורה חדשה בתחום ההתחדשות העירונית

מתכננים בעיריית תל אביב גיבשו מתווה משולב להתחדשות עירונית שנועד לאפשר התחדשות מתונה השומרת על המרחב הציבורי ומציעה אופק תכנוני למבנים שלא ניתן לחדש אחרת

כלים חדשים לקידום התחדשות עירונית ביישובים הערביים בישראל

מחקר חדש בנושא התחדשות עירונית במגזר הערבי בישראל שנערך בשיתוף פעולה בין מרכז הגר למחקר ופיתוח דיור חברתי בפקולטה למשפטים ע"ש בוכמן באוניברסיטת תל אביב, המרכז הערבי לתכנון אלטרנטיבי ועמותת סיכוי, מציע סל כלים רגולטורי ומדיניותי חדש שיכול להניע תהליכי התחדשות ביישובים הערביים

מהי אלימות עירונית?

מהי "אלימות עירונית", האם יש הצדקה לקטגוריה זו שקושרת בין המרחב העירוני לבין אלימות? מאמר חדש מנסה לבחון את המושג 'אלימות עירונית' ומציע הסתכלות דינמית יותר על שני המושגים

טיפולוגיות סינכרוניות: מגורים משולבי תעשייה ותעסוקה בעיר של המאה ה -21

כיצד ניתן לשלב מלאכה בדירות המגורים? האם בעתיד נחייה מעל מחסנים לגוסיטיים במתחמי מגורים המלשבים בין מגורים, תעסוקה ומלאכה? מסמך מדיניות חדש של המעבדה לעיצוב ותכנון עירוני ממפה ומנתח גישות חדשות לפיתוח מגורים בעיר תוך התייחסות לשינויים בצורת התעסוקה והתעשייה בעידן הנוכחי

האם הקורקינטים החשמליים מבשרים עידן תחבורתי חדש?

האם הקורקינטים החשמליים שכבשו את תל אביב הם סכנה ושיבוש עירוני או מבשרי המהפכה התחבורתית בעיר? מחקר איכתוני בוחן מה הפך את הקורקינטים החשמליים להצלחה, כיצד הגיבה עיריית תל אביב ואיזה שינוי הם עשויים לחולל מול שלטון הרכב הפרטי

מעיר חכמה לעירוניות חברתית חכמה

מאמר חדש של טלי חתוקה והדס צור בוחן את המעורבות של חברות פרטיות בעיצוב 'העיר החכמה' והטשטוש שנוצר בין המגזר הפרטי למגזר הציבורי, המוביל לאימוץ חבילות סטנדרטיות בתחום 'העיר החכמה' תוך התעלמות מהקונטקסט המקומי הייחודי ומהצרכים החברתיים בעיר. על רקע האתגרים של העיר המאמר מציע לעבור לעירוניות חברתית חכמה

מטרופולין בר השגה – מסמך מדיניות לדיור בר השגה בראיה מטרופולינית

הצורך בדיור בהישג יד נעשה ברור אף יותר נוכח המצב הכלכלי, מסמך זה מציע לחשוב על על דיור בר השגה בקנה מידה מטרופוליני, לא כמאמץ של עיר אחת אלא מתוך ראייה אזורית. באופן שיבטיח שיוויון בין הרשויות ויאפשר טיפולוגיות שונות של דיור בר השגה.

חיבור על תכנון ומלחמה: הדרך לעזה

סדרת הרשימות הקרובה  מלווה את הפודקסט "הדרך לעזה" שבו משוחחים טלי חתוקה ויוברט לו יון על החידה שהיא עזה. האם אנחנו יכולים לדמין את עזה? לשרטט את עזה? כיצד הפכה לנעלם בתודעה הישראלית ובתכנון הישראלי? הרשימות להלן הן שיחה בהמשכים, שמבקשת לעודד המשגה חדשה ביחס לעזה, כאמצעי ראשוני לחשיבה אחרת, ותודעה חדשה על השכנים שלנו מעבר לגדר, קרובים, רחוקים.

שינויים בנוף הדאגה/טיפול

כיצד השפיע שינוי בתפיסת הטיפול בחולי נפש על הזירה העירונית? לאחר שנסגרו מוסדות טיפול בארצות הברית מצאו עצמם רבים חיים כחסרי בית במרכזי הערים. חוקרים כינו את המציאות העירונית החדשה "נופים של ייאוש". כיום יש לחשוב מחדש על שיטות הטיפול באנשים בצורך וכיצד לארגן מחדש את הנוף של הדאגה

המוגבלות של המחאות כמפגני הראווה

ריבוי המחאות בתקופת הקורונה, תוך שמירה על כללי הריחוק החברתי מדגישות ביתר שאת את הכוראוגרפיה של המחאה. קבוצות מחאה שונות משתמשות אחרת במרחב ויוצרות מופעים שונים של מחאה. מהם ההבדלים בין המחאות הכלכליות, למחאות על הדמוקרטיה והמחאות נגד בג"ץ? 

המחאות והיום שאחרי המשבר

תושבי ישראל ציתו להנחיות הממשלה אך נראה כי הציות העיוור החל להיסדק, וגם הדרישה לריחוק חברתי לא מונעת מאנשים לצאת ולמחות למען עקרונותיהם. האם במאה ה-21 האזרח צייתן או מוחה? ומתי מתחלף האמון בשלטון למחאה כלפיו?

כשמגפה פוגשת אי שוויון עירוני

נראה כאילו כל קטסטרופה אמריקאית בעשור האחרון, לאחר שפרצה, התגלתה כמונחת על מבנה בסיסי של אי שוויון חריף.  הקורונה תצטרף להיסטוריה של 'אסונות טבע' מסוגים שונים שפוגעים בעיקר באוכלוסיות עניות של מיעוטים. על תפקידם של סוציולוגיים עירוניים בניתוח 'אסונות טבע' ועל מצבי החירום שהפכו לשגרה

משני צידי הגדר: חיפה ורמאללה כעוגני התרבות הפלסטינית

חיפה הפכה בשנים האחרונות לבירת התרבות הפלסטינית הצעירה. בתי קפה, בארים, מופעים מוסקיליים ותאיטרליים. מדוע דווקא בחיפה הצליחה ומה קושר בינה לבין רמאללה? ראיון עם האנתרופולוג נדים כרכבי

המקרה המאתגר של תכנית פינוי בינוי גבעת חן בבנימינה

איך אפשר לקיים התחדשות עירונית שתהיה כלכלית ועדיין לא תפגע בציביון הכפרי? שאלה זו מרחפת מעל הפרויקט בגבעת חן בבנימינה. המועצה המקומית התערבה, גייסה את המדינה ועדיין מחפשת את הדרך לעשות זאת. במה שינתה המועצה את התכנון ומה תפקידה של המדינה בפרויקטים שאינם עומדים בגזרת הרווחיות?

תהליכי התחדשות עירונית ביישובים הערביים, הצעה לפיתוח מדיניות וארגז כלים מתאים

מעט פרויקטים ותכניות בתחום ההתחדשות מתרחשים ביישובים ערביים.  בנייר קצר זה אציג מספר היבטים של הגישה והיישום למימוש מדיניות תכנון התחדשות העירונית ביישובים הערבים תוך בחינה של המתח בין ההיבטים הייחודיים לאוניברסאליים

לקראת רפורמה בתהליכי התחדשות עירונית בישראל

מסמך מדיניות שנכתב בידי קואליציה של נשות ואנשי אקדמיה, בתחומי התכנון העירוני, שלטון מקומי, דיור ורגולציה. מטרתו המרכזית של המסמך היא להציב נקודות מרכזיות הנוגעות לתהליכי התחדשות עירונית, מתוך דאגה לחברה ולמרחב העירוני בישראל תוך התחשבות במגוון הסוציו-תרבותי, היישובי והמבני במטרה לממש עיקרון "הבטחת שוויון והוגנות בין שונים".