לזוז

תכנון בסביבות א-פורמאליות: סוגיות עקרוניות ושאלות מעשיות

סיון רוזנבלט
התכנון העירוני המודרניסטי הנהוג כיום הוא פרדיגמה מערבית. תופעות של עוני ובנייה בלתי פורמאלית, לעומת זאת, היו נוכחות החל מראשית העירוניות והעיור. השאלה בה עוסקת סדרת רשימות זאת – כיצד, אם בכלל, הפרדיגמה התכנונית מתיישבת עם סביבות שמוגדרות א-פורמאליות? – מעסיקה את עולם התכנון בקני מידה שונים: גלובאלי, לאומי ומקומי. ברשימה זו אציג גישות שונות לתכנון של סביבות בלתי פורמאליות, וברשימה הבאה אתמקד בבחינת המקרה של תכנון  חדש שנעשה בשנים האחרונות עבור הכפר ג'סר א-זרקא.
לאתגרלגורלהיפגשלהמציאלזוזלתכנן0 תגובות

תחנת קרליבך  – “תחנה עבור אנשים”?

טל מלץ
ברשימה הקודמת סקרנו את הדיון התאורטי סביב הנושא 'עיר עבור אנשים'. דיון זה ישמש אותנו לבחינה של סדר העדיפויות של מנגנוני התכנון והבקרה בתכנון תחנת קרליבך כמו גם את המרחב שנוצר כתוצאה מתהליכי התכנון, במטרה לבחון האם ובאיזה אופן התכנון וההקמה של התחנה התייחסו למרקם העירוני בסביבת התחנה ולעיר בכללותה. בנוסף, הרשימה מנסה לבחון כיצד התכנון במקום עונה לקריאה של ״עיר עבור אנשים״, והאם נלקחו בחשבון שיקולים של צדק והיבטים חברתיים, בשלבי התכנון והביצוע.
לאתגרלהיפגשלהמציאלזוזלעבודלתכנן0 תגובות

‘עיר עבור אנשים, לא למטרות רווח’ – בין תיאוריה לפרקטיקה

טל מלץ
גישות ביקורתיות בתכנון העירוני מדגישות את מקומם של אנשים – תושבים, דיירים ואלה המשתמשים במרחב העירוני – כיעד המרכזי הנדרש של התכנון העירוני, ולא שיקולים כלכליים של יצירת רווחים. ברשימה זו אבחן את התפיסות והעקרונות שבבסיס הקריאה "עיר עבור אנשים, לא למטרות רווח", וכיצד עקרונות אלה אמורים להתממש בפרקטיקה התכנונית. סקירה תיאורטית זו תשמש כבסיס לניתוח מקרה בוחן ספציפי של תכנון תחנת קרליבך של הרכבת הקלה בתל אביב.
לאתגרלהיפגשלהמציאלזוזלעבודלתכנן0 תגובות

על שלושה גברים ושלוש ערים

רונן בן-אריה
ד"ר מיקי כץ היא חוקרת תרבות בתחומי מגדר ואתיקה, סופרת ועורכת. בספרה החדש, "שלושה גברים, שלוש ערים – תל-אביב, איסטנבול, לונדון", היא חוקרת, בעזרת התחקות אחר שלוש דמויות ספרותיות, מהם חיים עירוניים ואילו יחסים מתקיימים בין ערים לבין אלה המתגוררים בהן. בראיון איתה, היא מספרת על מה ניתן ללמוד על ערים ועירוניות מקריאה ספרותית של ערים, וכיצד היבטים מהותיים של העיר משתקפים בספרות. 
לגורלהיפגשלהמציאלזוזספרים0 תגובות

העיר ומחלת הסוכרת

אמיתי בלום
רשימה זו עוסקת בבעיה ההולכת וגדלה במרחב העירוני בעולם: התגברות התחלואה הכרונית בכלל ומחלת הסוכרת בפרט. באמצעות סקירה של מחלת הסוכרת ושל הקשרים בינה ובין המרחב העירוני, נבחנת הזיקה בין תכונות עירוניות שונות, בקני מידה עירוניים ושכונתיים, לבין השכיחות של תחלואה בסוכרת בערים. על בסיס סקירה זו, מוצגת הצעה הממסגרת את התכונות העירונית השונות כמנגנונים בריאותיים המשפיעים על תושבי העיר, באופן שיוכל לסייע למתכנני ערים לייצר סביבות מגורים בריאות יותר.
לאתגרלגורלזוזלתכנן0 תגובות

ירוק, אבל לא ממש – על מדיניות סביבתית בשוק הרכב, ואפקט ריבאונד אנרגטי

רונן בן-אריה
עם התעצמות משבר האקלים ותופעת ההתחממות הגלובלית, מדיניות ציבורית המונעת מתפיסה סביבתית הופכת ליותר ויותר חשובה ומשמעותית בתחומים רבים, כולל בתחום התחבורה והרכב. אך מהי השפעתה האמתית? ומהי תרומתה הממשית להתמודדות עם משבר האקלים ולצמצום הגורמים להתחממות הגלובלית? שוחחנו עם ד"ר סתו רוזנצוויג מהמחלקה לניהול באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, על מחקרה על מדיניות סביבתית בתחום שוק הרכב, כדי לשמוע את התובנות שלה על שאלות אלה.
לאתגרלהמציאלזוזקריאת כיוון0 תגובות

סביבת המזון בשכונה והקשר שלה לבריאות

גל אלחנן
הרשימה השלישית בסדרה סוקרת את המחקר בתחום הבוחן את הקשר בין שכונה לבין התזונה של אלה המתגוררים בה, ואת ההשלכות הבריאותיות של התזונה. גם רשימה זו בוחנת את המושגים המרכזיים ואת ההנחות המקובלות בתחום, ומצביעה על המגבלות הקיימות ועל האתגריים המחקריים הניצבים בפני התחום.
לאתגרלגורלהיפגשלהמציאלזוזלעבודלתכנן0 תגובות

הקשר בין שכונה לפעילות גופנית

גל אלחנן
רשימה זו, השנייה בסדרה הסוקרת את תחום המחקר הבוחן את הקשר בין שכונה לבין בריאות, מתמקדת בקשר שבין השכונה והתכנון השכונתי לבין פעילות גופנית. ברשימה זו המוקד הוא על תפיסות הרווחות בתחום בנוגע לקשר זה, ועל החשיבות בהבחנות ברורות בין סוגים שונים של פעילות גופנית, והיישום שלהן בתכנון השכונתי.
לאתגרלגורלהיפגשלהמציאלזוזלעבודלתכנן0 תגובות

הקשר בין שכונה לבריאות

גל אלחנן
בסדרה של רשימות, גל אלחנן סוקר את תחום המחקר הבוחן את הקשרים בין השכונה לבין הבריאות של אלה המתגוררים בה. הסדרה סוקרת את התפיסות המובילות בתחום, את המושגים המרכזיים, את ההנחות המקובלות ואת התובנות העולות מהתחום הרלוונטיות לתכנון עירוני. הרשימה הראשונה מתמקדת בתחום באופן כללי, באופן בו נתפסת ומוגדרת בו השכונה, ובאתגרים המחקריים המאפיינים אותו.
לאתגרלגורלהיפגשלהמציאלזוזלעבודלתכנן0 תגובות

מה ניתן ללמוד מנחיל? – על חגבים, רובוטים והתנועה בעיר

רונן בן-אריה
איך מיליוני חגבים יודעים לנוע ביחד כגוף אחד באותו כיוון? על מה מתבססת תנועה קולקטיבית? מהו נחיל ואיך הוא נוצר? ואיך כל זה קשור לפיתוח טכנולוגיה ולתנועה בעיר? על שאלות אלה ואחרות שוחחנו עם פרופ' אמיר אילי מהמחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב, שמחקריו עוסקים באורגניזם החי בכל הרמות, באקולוגיה ובהתנהגות בעלי חיים, וביישום של מחקר ביולוגי בייצור ובפיתוח של רובוטים.
לאתגרלהמציאלהרחיק ראותלזוזלתכנן0 תגובות

על טכנולוגיה והבטחה, בקולנוע המוקדם ובעת הנוכחית

רונן בן-אריה
מה זו סימפוניה עירונית? מה היא יכולה ללמד אותנו על השינויים הטכנולוגיים היום? מה טכנולוגיית תקשורת יכולה ללמד אותנו על צורות של משטר? ומה הקשר בין טכנולוגיה חדשה לבין הבטחות? בשאלות אלה ואחרות דנו בראיון עם ד"ר אורי לוין מבית הספר לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב, אשר בוחנת במחקריה קשרים בין קולנוע, טכנולוגיה וחברה.
לאתגרלהמציאלהרחיק ראותלזוז0 תגובות

שליחי מזון בעיר החכמה

גל אלחנן
כיצד שליחי מזון חווים את העבודה תחת פיקוח טכנולוגי? כיצד הם מתמודדים עם המרחב העירוני? שתי הרשימות הקרובות עוסקות בדיון בעבודת השליחים, החושפת מודל חדש של עבודה, המשלב תיווך טכנולוגי, כלכלת פלטפורמה ונוכחות גוברת במרחב העירוני. הרשימה הקרובה תתמקד באופן ההתמודדות של השליחים עם המציאות הזאת ובמודל של חברת וולט בישראל.
לזוזלעבוד0 תגובות

הכפרים הלא מוכרים בנגב בראי צדק בין-דורי

סלימאן אלתיהי
כיצד התהוו הכפרים הלא מוכרים בנגב? אילו תהליכי תכנון ועיור הביאו לכך? מהם האתגרים והבעיות של החיים בכפרים הלא מוכרים במבט לעבר ולעתיד? רשימה זו עוסקת בשאלות אלו, דרך דיון בכפרים הלא מוכרים בראי צדק בין-דורי.
לגורלזוזלשלוטלתכנן0 תגובות

ערים מתערבבות בגליל: שיח ‘הפחד הדמוגרפי’ וניסיונם של ראשי הערים לשמור על ‘צביון יהודי’ בכלים תכנוניים

יובל קציר ורחל אילת
ברשימה הקודמת סקרנו את המגמות הדמוגרפיות שמובילות לתהליכי הערבוב בערים בגליל. המעבר של צעירים ערבים עקב משבר הדיור בישובים ערבים מעורר התנגדויות מצד ראשי ערים וכוחות המנסים למנוע את התהליך. כיצד הם עושים זאת?
לגורלהיפגשלזוז0 תגובות

שביל העצמאות- עיצוב הזיכרון ההיסטורי באמצעים מרחביים

סברינה צגלה
כיצד ניתן לשלב אתר מורשת חדש בתוך מרקם עירוני צפוף ועשיר? כיצד חזון המורשת נתפס על ידי משתמשי המרחב? רשימה זו תעסוק במקרה הייחודי של שביל העצמאות, אתר מורשת לאומי חדש, שנחנך ב-2018 סביב שדרות רוטשילד בתל אביב.
להמציאלזוזלשלוטלתכנן0 תגובות

הרחבת מדרחוב נחלת בנימין- זהות מסחרית בזירה עירונית מתחדשת

איה רוזנוולד
כיצד המעבר למסחר מקוון משפיע על הרחוב המסחרי? מה ההשפעה של מגיפת הקורונה על המעבר? רשימה זו סוקרת את "המדרחוב החדש", קטע מרחוב נחלת בנימין, והשינויים שהתחוללו בו בהקשר הזה.
להיפגשלזוזלעבודלתכנן0 תגובות

לחקור כשהתותחים רועמים: חוקרות בתחום העיר מאוקראינה מספרות על החיים והמחקר בצל המלחמה בכנס בברלין

הדס צור
שלוש חוקרות שהגיעו לכנס בברלין מספרות כיצד המלחמה השפיעה על החיים האישיים שלהם ובעיקר על המחקר. הן מציגות שלושה תחומי מחקר שמנסים לייצר ידע ולתת קול ועדות לחוויה של האוקראינים תוך כדי התנועה של המלחמה והחיים בדאגה, כאב וחוסר וודאות
לגורלהיפגשלזוזלחזור0 תגובות

­­כיצד ציר ז’בוטינסקי מתפקד­ כמרחב ציבורי לאורכו? חוות דעת תכנונית

מישה דנילוב ונופר רמר
הצעה נוספת לחידוש ציר ז’בוטינסקי החוצה את ערי גוש דן ועתיד להשתנות בעקבות הקמת הרכבת הקלה. מדוע על אף האינטנסיביות העירונית שלו ומגוון השימושים נותר מוזנח ומכוער. חוות דעת זו מציעה חלופות לפיתוח ציר ז’בוטינסקי סביב תחנות הרכבת העתידיות
להיפגשלזוז0 תגובות

תכנון התנועה באוטופיות של ראשית התכנון ומקרה המבחן של התחבורה בעיר ירושלים

אבי שרעבי
רשימה המציעה מבט היסטורי על תכנון מערכות תנועה ותחבורה עירוניות במודלים האוטופיים של תחילת המאה העשרים, וקוראת לגיבוש חזון תחבורתי שונה מזה המוצע לעיר ירושלים, הסובלת ממשבר תחבורתי הולך ומחריף.
לזוזתגובה אחת

מורשתו של פרופ’ גבעוני: מחשיבה על תחבורה לחשיבה על ניידות

כפיר נוי
כפיר נוי, סטודנט של פרופ' משה גבעוני שהלך לעולמו לפני חודש, כותב על תרומתו של המנחה המוערך בחשיבה על תחבורה וניידות. על החדשנות והחשיבות של מחקריו של גבעוני לתכנון תחבורה והמורשת שהשאיר אחריו 
לזוז0 תגובות

צה”ל יוצא מן העיר – על פינוי מחנות צה”ל

עומר וולף
מערכת הביטחון מחזיקה בכמעט 50% משטחי המדינה ו- 4% משטח המרקמים העירוניים. החלטת ממשלה לפינוי מחנות צה"ל מאזורי הביקוש העירוניים, משקפת תפנית במדיניות הקרקעות של הצבא והמדינה. מהי ההיסטוריה של בניית מחנות צבאיים באזורים אזרחיים בישראל? ואילו הגיונות מובילים את שינוי המדיניות והוצאת הצבא מן העיר?
לזוזלתכנן0 תגובות

היד הנעלמה

חן משגב
מצעד הגאווה יתקיים השבוע בתל אביב, אך כשזה מגיע לכל שאר ימות השנה - עד כמה מרגישים בנוח גברים הומוסקסואליים ללכת יד ביד ברחובות העיר? זוהי השאלה העומדת בבסיסו של הסרט הקצר "הורה" אותו יצר האנימטור יואב בריל. חן משגב מסביר כיצד הסרט מתכתב עם ההתפתחויות והסוגיות במחקר ובשיח הגיאוגרפי, וכיצד הוא מייצר ידע חדש על המרחב העירוני
להיפגשלזוז0 תגובות