אילו תיאוריות שונות של פשיעה קיימות? כיצד הן מתייחסות ליחידה השכונתית? מהן המגבלות של הגישות הקיימות? רשימה זו עוסקת בשאלות אלו בעקבות מאמר חדש מאת הדס צור.
מהם האתגרים החדשים שמציבה הדיגיטציה בשיטור העיר? כיצד טכנולוגיות חדשות בשירות המשטרה משפיעות על אי שוויון בזירה העירונית? וכיצד נגיב לדיגי-דוג, הרובוט המשטרתי, שנפגוש ברחוב? אלה הן חלק מהשאלות שעלו בסדנת מחקר בנושא בגרמניה.
בימים אלה צפון רמת הגולן סובל מירי מתמשך שהביא לפגיעות קשות באזרחים. בתחילת החודש, עשרות רקטות נורו לצפון רמת הגולן בתגובה להתנקשות באיש חיזבאללה ושני תושבי הגולן נהרגו מפגיעה ישירה ברכבם, ובסופו, רקטה פגעה במרכז מג'דל שמס וגרמה למותם של 12 ילדים וילדות. רשימה זו מתייחסת לתמונות שצולמו ברמת הגולן בימים אחרים, לפני שצפון הארץ הפך שוב לאזור מלחמה. בגולן קיים שטח פתוח נרחב ובו מגוון מערכות אקולוגיות ובתי גידול שונים. זהו שטח געשי רחב היקף, עשיר בתופעות ייחודיות, של רמות בזלתיות, נחלים, מעיינות, בריכות חורף וקניונים, לצד נופי יער, חורש, חקלאות בהם מתקיים עולם חי וצומח מגוון, ובחלקו נדיר. התמונות שצולמו באזור מרום גולן, הן כולן של טבע מופר, תמונות נוף שהן תוצאה של מפגש בין הטבע והפעילות האנושית. הרשימה תתייחס למפגש זה.
בשנת 2017 אושר חוק פיצול דירות שהבטיח שינוי משמעותי בשוק הדיור בישראל, אך הפוטנציאל לא התממש והחוק נכשל. כיצד המחוקק תפס את הפוטנציאל של החוק? מהן הקונספציות שהנחו את תפיסתו? רשימה זו עוסקת בשאלות אלו.
בתקופת המלחמה אנחנו נחשפים ביתר שאת לתפקידן ולכוחן הרב של הרשתות החברתיות בהפצה של מידע וככלי לביטוי עמדות ותפיסות פוליטיות. השימוש הנפוץ במיוחד של הרשתות החברתיות אצל צעירים וצעירות, מעלה שאלות לגבי מעורבות פוליטית ויכולת ההשפעה הפוליטית בקרב צעירים. בנושא זה, שוחחנו עם פרופ' נטע קליגלר-וילנצ'יק מהמחלקה לתקשורת ועיתונאות באוניברסיטה העברית. המחקר שלה עוסק במעורבות חברתית ופוליטית של צעירים בעידן הדיגיטלי, וביכולת לבטא את קולם וליצור השפעה באמצעות המדיה הדיגיטליים.
מאמר חדש מאת הדס צור וטלי חתוקה מציע המשגה לצורה חדשה של מחאה המשלבת בין המרחב הציבורי והדיגיטלי אותה הן מכנות: אקטיביזם דיגיטלי-מקומי. מחאה זו בשונה מהפגנות גדולות במרחב הציבורי מצריכה מספר מועט של פעילים המצוידים במצלמות שכן היא מתרחשת במרחב הציבורי אך מכוונת לרשתות החברתיות. ייצור אלימות וייצוגים אלימים מקנים לה נראות בזירה הדיגיטלית ובונים את כוחה הפוליטי.
כיצד נקבעים גבולות, ומה בכוחם לעשות? אילו תהליכים היסטוריים הביאו לסימונם, ומהם התנאים המשפיעים על היווצרותם? רשימה זאת בוחנת את מושג הגבול, תוך התמקדות בתהליכים שיצרו את קו ההפרדה בין ישראל לבין רצועת עזה, ובהשפעות הרחבות שלהם.
מהם המקורות והגורמים למעשי אלימות ומלחמות? מה מביא אנשים לקום ולרצוח את שכניהם? מה ניתן ללמוד מההיסטוריה, ומה לא? בשאלות אלה ואחרות דנו בראיון עם פרופ' אייל זיסר, היסטוריון בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון וסגן הרקטור של אוניברסיטת ת"א. מחקריו של פרופ' זיסר עוסקים בהיסטוריה המודרנית של סוריה ולבנון, ובשנים האחרונות התמקד בחקר מלחמת האזרחים בסוריה.
במלחמה הנוכחית כולנו חווים את כוחה של הרשת בהפצת ייצוגים אלימים ובהפיכתה למרחב של אלימות בין קבוצתית. הסרטונים הנוראים שהופצו מבטאים את מה שאני מכנה במחקר 'האלימות של הייצוג' ומביאים זאת לשיאים חדשים של פגיעה, השפלה ואמצעי נוסף של אלימות כלפי הקורבנות.
מהו יופי בתכנון עירוני? מה מקדם את היווצרותו ומה פוגם בו? רשימה זו, שנייה בסדרה, סוקרת את עיקרי הדו"ח האנגלי 'לחיות עם יופי' ששואף להתוות מדיניות תכנונית מבוססת יופי.
כיצד התהוו הכפרים הלא מוכרים בנגב? אילו תהליכי תכנון ועיור הביאו לכך? מהם האתגרים והבעיות של החיים בכפרים הלא מוכרים במבט לעבר ולעתיד? רשימה זו עוסקת בשאלות אלו, דרך דיון בכפרים הלא מוכרים בראי צדק בין-דורי.
מה אנחנו רואים כשאנחנו מדמיינים את העתיד העירוני? אילו קטגוריות השפיעו על עיצוב המסגרת השיחנית, דרכה אנו דנים בעתיד? רשימה זו תסקור את המאמר עתידים אורבניים שמראה כיצד השיח הנוכחי התעצב כחלק ממסורת היסטורית מורכבת של כינון הסדר הקולוניאלי המודרני.
ד"ר דקלה יוגב חוקרת את הקהילה החרדית ומאירה את השינויים הטקטונים שמתרחשים בה: תהליך שהיא מכנה ישראליזציה ומודרניזציה. המנהיגים שלהם מנסים לבלום זאת אך הרכבת כבר יצאה מהתחנה. בנוסף היא מסבירה כי זו קהילה שניתן להתפשר ולדון איתה הרבה יותר ממה שנדמה למנהיגים החילוניים.
מהם התהליכים העירוניים שאיננו מסוגלים להבחין בהם במודל העיר החכמה? כיצד המודל הזה מעצב את תפיסתנו את העיר? רשימה זו סוקרת את הספר, עיר היא לא מחשב (A City Is Not a Computer), שעוסק בשאלות אלו.
מתכנון הערים יהונתן נאה סיים לאחרונה את עבודתו במחלקת ההנדסה בעיריית טירה. זה לא היה צעד מובן מאליו אך הוא מודה על ההזדמנות שהייתה לו לעבוד שם. מתוך הניסיון שלו הוא משתף באתגרים הרבים של סוגיות תכנוניות בערים ערביות ולמה חשוב כל כך להכיר את המקום בשביל לתכנן אותו
כיצד נתפס מושג 'הקהילה' בזמן משבר? כיצד הקהילה מתארגנת כדי להתמודד עם המשבר? רשימה זו סוקרת את המאמר People in a pandemic: Rethinking the role of ‘Community’ in community resilience practices, שעוסק בתפיסה הקהילתית בזמן מגפת הקורונה.
אסון קטרינה היוו טראומה משמעותית עבור תושבי ניו אורלינס וארה"ב כולה. מה הנסיבות שהובילו לאסון? כיצד הן קשורות לתכנון עירוני? רשימה זו סוקרת את הספר Katrina: A History, 1915-2015, שדן בשאלות אלו.
כיצד ניתן לשלב אתר מורשת חדש בתוך מרקם עירוני צפוף ועשיר? כיצד חזון המורשת נתפס על ידי משתמשי המרחב? רשימה זו תעסוק במקרה הייחודי של שביל העצמאות, אתר מורשת לאומי חדש, שנחנך ב-2018 סביב שדרות רוטשילד בתל אביב.
מה עתידם של שטחים ירוקים בשכונה שעוברת ציפוף וג'נטריפיקציה? כיצד הם מעוצבים ועבור איזו אוכלוסייה הם מיועדים? רשימה זו מתמקדת במקרה המבחן של גינת בני ברק בשכונת נווה שאנן שבעיר תל אביב.
מה התפקיד של חצר בית הספר בעיר? את מי היא משמשת בזמן הלימודים ואחרי סיומם? רשימה זו מציעה חשיבה מחדש על תפקיד חצר בית הספר כמרחב ציבורי חשוב במדינה שהולכת ומצטופפת.
מאמר חדש מאת הדס צור שהתפרסם בכתב העת Urban Affairs Review בוחן את תפקידה של המשטרה בתהליכי ג'נטריפיקציה ומביא את קולם של השוטרים. התובנות והדילמות שמתעוררות בהם משיטור של שכונה מעורבת חברתית המצויה בתהליך של שינוי ומאבק
מהו תפקידם של מרכזים קהילתיים בעיר והאם הוא מתשנה בין שכונה לשכונה? עיריית תל אביב יפו הצהירה כי מטרתה לקדם קהילות והון חברתי, אך מה המושגים האלו אומרים ומה הרלוונטיות שלהם או הביטוי שלהם בשכונות השונות בעיר?
"למה שכונות בישראל נראות אותו דבר", הוא סרטון שהוציא כאן, ועונה להגדרה של מה שכונה בספרנו משנת 2020 "דפוסי תכנון". אז מהם דפוסי תכנון וכיצד הם משפיעים על הסביבה שבתוכה אנחנו חיים. וחשוב מכך, מתי ואיך הם משתנים?
רשימה זו מציגה את הפרדיגמה החדשה של קרימינולוגיה עירונית שקוראת לחיבור מחודש בין לימודי פשיעה ולימודי עיר. היא מבקרת את הגישות המיקרו-גאוגרפיות לפשיעה ומקום שמתעלמות מההקשרים הסציו-מרחביים שמשפיעים על פשיעה ומיקומה בעיר.
בשנות השמונים צמחו גישות מבוססות מקום לחקר פשיעה ומניעת פשיעה. הן הובילו למעבר מהתייחסות לקנה מידה השכונתי לפעולה בקנה מידה מיקרו-גאוגרפי. כיצד שינוי זה השפיע על שיטור הערים ואיך כל זה קשור באכזבה ממדיניות ׳המלחמה בעוני׳?
אורך המאה העשרים צמחו גישות שונות בסוציולוגיה, קרימינולוגיה, גאוגרפיה ולימודי עיר אשר מסתכלות אחרת על היחסים שבין פשיעה ומקום. חלקן הציעו כלים לניתוח פשיעה ואילו אחרות כלים יישומים למניעת פשיעה באמצעות המרחב. סדרת רשימות זו סוקרת את הגישות השונות והשינויים הרעיוניים שהובילו לצמחיתתן
מדוע לא נבנים בישראל מרחבים ציבוריים איכותיים? עבודת מחקר זו טוענת כי הבעיה איננה בהכרח בתכנון כי אם בשינויים במאפייני-הבינוי שמתרחשים בפער שבין הבינוי המוצע לבינוי בפועל. כך מה שמתכונן כבנייה מרקמית נהפך בסוף ל“מגדלים בפארק”. כיצד זה קורה ואיך זה משפיע על המרחב שלנו?
רשימה אחרונה ומסכמת על בני נוער במרחב הציבורי, האם כלים טכנולגיים מרתיעים אותם? מפחיתים אלימות ושהייה בפארקים? כיצד משתמשות הרשויות בכלים הללו ומה נפחן בתרבות הבקרה והשליטה?
חמו-גורן, קורל (2020), מרחב, טכנולוגיה ובני נוער: תרבות הבקרה במרחב הציבורי בשכונות המגורים בישראל, עבודה לצורך קבלת תואר מוסמך (M.A), בהנחיית פרופ' טלי חתוקה, אוניברסיטת תל אביב
בני נוער מחפשים מקומות להיפגש בהם במרחב הציבורי, אך לרוב הם נתפסים כ'איום' אן מטרד שהרשויות מנסות לנהל ולבקר. מחקר חדש מבקש להתמקד בבני נוער ובחוויה שלהם את המרחב הציבורי, לבחון כיצד משפיע עיצוב המרחב מבחינה פיזית וטכנולוגית על ההימצאות שלהם בו
סדרת הרשימות הקרובה מלווה את הפודקסט "הדרך לעזה" שבו משוחחים טלי חתוקה ויוברט לו יון על החידה שהיא עזה. האם אנחנו יכולים לדמין את עזה? לשרטט את עזה? כיצד הפכה לנעלם בתודעה הישראלית ובתכנון הישראלי? הרשימות להלן הן שיחה בהמשכים, שמבקשת לעודד המשגה חדשה ביחס לעזה, כאמצעי ראשוני לחשיבה אחרת, ותודעה חדשה על השכנים שלנו מעבר לגדר, קרובים, רחוקים.
