קורונה

האם מודל ״עיר 15 הדקות״ מבטיח צדק חברתי?

מודל "עיר 15 דקות" שחותר לעיר קומקפטית וברת קיימא, זכה לפריחה ותפוצה רחבה נוכח משבר הקרורונה. רשימה זו מציגה את רעיונותיו המרכזיים והסיבות להצלחתו בעת האחרונה, אך גם בוחנת האם הוא מבטיח גם בהיבטיו החברתיים

תהפוכות- סדרת פודקסט חדשה על הקורונה ושינויים בדפוסי החיים

הקרורנה שינתה את דפוסי השימוש שלנו במרחב לחשוב מחדש על בחירות החיים וסביבות המגורים. כיצד אלה ישיפיעו על עתיד הערים שלנו? ומגמות רחבות של מגורים, תעסוקה ותנועה במרחב. סדרת פודקסט חדשה בוחנת את השינויים שהקורונה חוללה ועתידה לחולל בשימוש שלנו במרחב דרך חמישה סיפורים אישיים

מגפת הקורונה, העתיד הקרוב והרחוק של העיר

פאנל שאורגן ביום האורבניזם העולמי ע”י ארגון הבוגרים של אוניברסיטת תל אביב והונחה על ידי פרופ' טלי חתוקה עסק במגפת הקורונה, העתיד הקרוב והרחוק של העיר. מהם דפוסי התכנון בעיר של המאה ה-21 וכיצד השפיע עליהם משבר הקורונה?

‘אתיקה של דאגה’ כחזון חברתי

ברשימה זו אציג בעקבות ספרה של Virginia Held כיצד 'אתיקה של דאגה' יכולה להוות תפיסה מוסרית אוניברסלית וחזון לחברה המושתתת על הדדיות, קשרים ואנושיות. הקורונה החזירה את ההכרה בתלות האנושית ואת ההערכה לעוסקים במלאכת הטיפול/דאגה, האם היא תחלחל גם לימי שיגרה?

המוגבלות של המחאות כמפגני הראווה

ריבוי המחאות בתקופת הקורונה, תוך שמירה על כללי הריחוק החברתי מדגישות ביתר שאת את הכוראוגרפיה של המחאה. קבוצות מחאה שונות משתמשות אחרת במרחב ויוצרות מופעים שונים של מחאה. מהם ההבדלים בין המחאות הכלכליות, למחאות על הדמוקרטיה והמחאות נגד בג"ץ? 

המחאות והיום שאחרי המשבר

תושבי ישראל ציתו להנחיות הממשלה אך נראה כי הציות העיוור החל להיסדק, וגם הדרישה לריחוק חברתי לא מונעת מאנשים לצאת ולמחות למען עקרונותיהם. האם במאה ה-21 האזרח צייתן או מוחה? ומתי מתחלף האמון בשלטון למחאה כלפיו?

כשמגפה פוגשת אי שוויון עירוני

נראה כאילו כל קטסטרופה אמריקאית בעשור האחרון, לאחר שפרצה, התגלתה כמונחת על מבנה בסיסי של אי שוויון חריף.  הקורונה תצטרף להיסטוריה של 'אסונות טבע' מסוגים שונים שפוגעים בעיקר באוכלוסיות עניות של מיעוטים. על תפקידם של סוציולוגיים עירוניים בניתוח 'אסונות טבע' ועל מצבי החירום שהפכו לשגרה