אלימות

מה תפקיד האלימות במחאה בעידן המדיה החברתית? על אקטיביזם דיגיטלי-מקומי

הדס צור
מאמר חדש מאת הדס צור וטלי חתוקה מציע המשגה לצורה חדשה של מחאה המשלבת בין המרחב הציבורי והדיגיטלי אותה הן מכנות: אקטיביזם דיגיטלי-מקומי. מחאה זו בשונה מהפגנות גדולות במרחב הציבורי מצריכה מספר מועט של פעילים המצוידים במצלמות שכן היא מתרחשת במרחב הציבורי אך מכוונת לרשתות החברתיות. ייצור אלימות וייצוגים אלימים מקנים לה נראות בזירה הדיגיטלית ובונים את כוחה הפוליטי.
לאתגרלהמציאלשלוט0 תגובות

בחזרה לרגעי תיקון : החיפוש של החברה הישראלית אחרי מזור ועתיד

טלי חתוקה
ה-7 באוקטובר הוא רגע של שבר בחברה הישראלית. בעקבותיו, החברה מחפשת את דרכה לעתיד, תיקון אפשרי. הרשימה חוזרת לספר רגעי תיקון כדי לדון ברעיון, באפשרויות התיאורטיות הגלומות ברגע זה.
לאתגרלהמציאלתכנן0 תגובות

כוחם של גבולות

רונן בן-אריה
כיצד נקבעים גבולות, ומה בכוחם לעשות? אילו תהליכים היסטוריים הביאו לסימונם, ומהם התנאים המשפיעים על היווצרותם? רשימה זאת בוחנת את מושג הגבול, תוך התמקדות בתהליכים שיצרו את קו ההפרדה בין ישראל לבין רצועת עזה, ובהשפעות הרחבות שלהם.
לאתגרלהיפגשלשלוטלתכנן0 תגובות

על אלימות והיסטוריה, בין המדינה לחברה

רונן בן-אריה
מהם המקורות והגורמים למעשי אלימות ומלחמות? מה מביא אנשים לקום ולרצוח את שכניהם? מה ניתן ללמוד מההיסטוריה, ומה לא? בשאלות אלה ואחרות דנו בראיון עם פרופ' אייל זיסר, היסטוריון בחוג להיסטוריה של המזרח התיכון וסגן הרקטור של אוניברסיטת ת"א. מחקריו של פרופ' זיסר עוסקים בהיסטוריה המודרנית של סוריה ולבנון, ובשנים האחרונות התמקד בחקר מלחמת האזרחים בסוריה.
לאתגרלהרחיק ראותלשלוט0 תגובות

על אלימות ותפקידה הכפול של הרשת החברתית

הדס צור
במלחמה הנוכחית כולנו חווים את כוחה של הרשת בהפצת ייצוגים אלימים ובהפיכתה למרחב של אלימות בין קבוצתית. הסרטונים הנוראים שהופצו מבטאים את מה שאני מכנה במחקר 'האלימות של הייצוג' ומביאים זאת לשיאים חדשים של פגיעה, השפלה ואמצעי נוסף של אלימות כלפי הקורבנות.
לאתגרלחזורלשלוטתגובה אחת

מחאות אלימות בישראל: שלוש קבוצות, הסברים שונים. קולם של המוחים המעורבים באלימות

הדס צור
כיצד מבינים, מצדיקים ומפרשים המוחים המעורבים באלימות מול שוטרים את השימוש בה? ראיון עם ד"ר יאיר יאסן שחקר שלוש קבוצות של מוחים בישראל: הימין הרדיקלי, יוצאי אתיופיה ובדואים בנגב. האם האלימות כלפי נציגי החוק היא דרך לערער על הלגיטימיות המדינתית? יאסן מפרק את המושג למספר רכיבים ומסביר כי הערעור של כל קבוצה הוא ברמות שונות וכלפי רכיבים שונים.
לאתגרקריאת כיוון0 תגובות

פשע ועיר: ‘קרימינולוגיה עירונית’

הדס צור
רשימה זו מציגה את הפרדיגמה החדשה של קרימינולוגיה עירונית שקוראת לחיבור מחודש בין לימודי פשיעה ולימודי עיר. היא מבקרת את הגישות המיקרו-גאוגרפיות לפשיעה ומקום שמתעלמות מההקשרים הסציו-מרחביים שמשפיעים על פשיעה ומיקומה בעיר.
לאתגרלשלוט0 תגובות

פשע ועיר: שיטור נקודות חמות, מיקרו-גאוגרפיה וכניסתן של טכנולוגיות מתקדמות

הדס צור
בשנות השמונים צמחו גישות מבוססות מקום לחקר פשיעה ומניעת פשיעה. הן הובילו למעבר מהתייחסות לקנה מידה השכונתי לפעולה בקנה מידה מיקרו-גאוגרפי. כיצד שינוי זה השפיע על שיטור הערים ואיך כל זה קשור באכזבה ממדיניות ׳המלחמה בעוני׳?
לשלוט0 תגובות

פשע ועיר, הגישות המעצבות את התפיסה והניהול של פשיעה במקום

הדס צור
אורך המאה העשרים צמחו גישות שונות בסוציולוגיה, קרימינולוגיה, גאוגרפיה ולימודי עיר אשר מסתכלות אחרת על היחסים שבין פשיעה ומקום. חלקן הציעו כלים לניתוח פשיעה ואילו אחרות כלים יישומים למניעת פשיעה באמצעות המרחב. סדרת רשימות זו סוקרת את הגישות השונות והשינויים הרעיוניים שהובילו לצמחיתתן
לשלוט0 תגובות

מהי אלימות עירונית?

הדס צור
מהי "אלימות עירונית", האם יש הצדקה לקטגוריה זו שקושרת בין המרחב העירוני לבין אלימות? מאמר חדש מנסה לבחון את המושג 'אלימות עירונית' ומציע הסתכלות דינמית יותר על שני המושגים
לאתגרספרים0 תגובות

ריבוי דילמות עכשוויות בתכנון: החלשת המתכנן והאיום על העיר הליברלית

זוהר טל
משבר האקלים, דיגיטציה וגלובליזציה מאיימים על העיר הליברלית ואילו המתכננים מאבדים מן הרלוונטיות שלהם ומכוחם לשנות ולהשפיע על העיר. כך טוען פרופ' חאקי המתחמה בתיאוריה ופרקטיקה של תכנון. כיצד בכל זאת יכולים המתכננים לפעול כדי להבטיח את הישרדותה של העיר?
ספרים0 תגובות

אדריכלות פורנזית: שינויים בסביבה הבנויה כפתח לשחזור פשעים וכאמצעי במאבק נגד אלימות ממסדית

מרים ויילר
מה הקשר בין אדריכלות, זיהוי פלילי ופוליטיקה? הספר Forensic Architecture עונה לשאלה תוך שרטוט היבטים תיאורטיים מתודולוגיים ופוליטיים של של האדריכלות הפורנזית
ספרים0 תגובות

לחשוב על בני הנוער בעיר ולקדם עבורם כיסים של שעמום פעיל

טלי חתוקה
פארקים הפכו 'למפגע רעש' ומרחב עם פוטנציאל אלים בשל בני הנוער שנוטים להיפגש בהם, אך עבורם זהו מרחב חשוב במעבר מילדות לנעורים. מדוע נמשכים בני הנוער לגנים ציבוריים, מה מספק מרחב זה עבורם וכיצד אנחנו כמתכננים צריכים לחשוב על תכנון לקבוצות גיל שונות בעיר?
לאתגרלתכנןתגובה אחת

אלימות משטרתית ושיטור יתר בעיר – המקרה של ישראלים יוצאי אתיופיה

דנה לוביץ
"כאשר שוטר פוגש חשוד מהקהילה המעורבת בפשיעה, מטבע הדברים המוח שלו חושד בו יותר מבאחר. הבנו את זה באיחור...אנחנו היום מנסים להחזיר את אמון הקהילה האתיופית בשוטרים, הדרך עוד ארוכה", מפכ"ל משטרת ישראל. מה הקשר בין הימצאות במרחב הציבורי ושיטור יתר, ומה ההשלכות ההרסניות של פרופיילינג?
לשלוטתגובה אחת

‘אורביסייד’ מתקפה על העיר או העירוניות?

עומר וולף
בשעה שהתחוללה המלחמה בבוסניה-הרצגובינה וחרבה נפשות וסביבות מגורים, התקבצו מספר אדריכלים ותבעו את המושג Urbicide - רצח עיר. הם הפנו תשומת לב להרס הסביבה הבנויה כצורה של אלימות פוליטית שיטתית שנועדה לחרב את החיים, המורשת והקהילה. לאחר אסון התואמים בניו יורק החלו חוקרים לטעון כי רצח-עיר איננו רק מתקפה על העיר אלא על העירונית כדרך חיים
לשלוטספריםתגובה אחת

‘הפועל זונה’- אלימות באצטדיוני כדורגל

רועי ברק
אלימות באצטדיוני כדורגל היא תופעה גלובלית שמעסיקה שוטרים, מתכננים, חברות אבטחה וטכנולוגיה. מניין יבוא הפתרון -ממתכנן האצטדיונים, מחינוך האוהדים, מעונשים למועדון או מאמצעי מעקב וסריקות פנים? ומה כאשר האלימות יוצאת מגבולות המגרש? סקירה והצעה לפתרון של אוהד מושבע
לשלוטתגובה אחת

עקבות האורביסייד

טלי חתוקה
זירות המלחמה העכשוויות מנכיחות את ההבדל (ו/או הזיקה) בין "רצח עיר" (urbicide) ל"רצח עם" (genocide). עבודות התצריב של חוה לו יון מבקשות לסמן את העקבות שלאחר ההרס.
לשלוט0 תגובות
(צילום: PROIan Southwell Flickr.com)

מצלמות המעקב משנות את המרחב הבית ספרי

הדס צור
קבוצת תלמידים בבית ספר הועמדה למסדר זיהוי. מנהל בית הספר ניסה לזהות מי העבריין שצייר גרפיטי לפי נעלי התלמידים, כיוון שמה שקלטה מצלמת הCCTV שמוצבת בבית הספר הם את נעלי התלמידים. מה ההשפעה של מצלמות בקרה על התלמידים? כיצד מצלמות משפיעות על ההבנה של תלמידים סוגיות כמו אמון, זכויות, חינוך ופרטיות?
לשלוטקריאת כיוון0 תגובות

חיים במרחב סיכון

הדס צור
האלימות ביישובים הערביים גוברת. היעדר תכנון, הדרה מתמשכת, ומבנה חברתי ארגוני מתפורר, תורמים להתפתחותם כ'מרחבי סיכון'. ראיון עם עורווה סוויטאת על הקשר בין העדר תכנון עירוני לבין התגברות אלימות ביישובים הערביים בישראל
לשלוטלתכנןתגובה אחת
ניו יורק (צילום: Maciek Lulko Flicker.com)

רחובות של פשע

הדס צור
האם פשיעה במרחב העירוני מתקיימת בהכרח בשכונות המזוהות עם עוני? האם משטרה יכולה למגר פשיעה עירונית? וכיצד מתפזרת הפשיעה ברחבי העיר? הקרימינולוג דיוויד וייסבורד, עיצב מחדש את התפיסה של הפשיעה בעיר ופרקטיקות שיטור בכך שהציב במרכז את השאלה היכן מתבצעות העבירות. וייסבורד מציע גישה מיקרו-גאוגרפית להתמודדות עם פשיעה.
לשלוטקריאת כיוון0 תגובות

האם וכיצד התכנון יכול להתמודד עם אלימות עירונית?

טלי חתוקה
ברבות מן הערים בעולם, בייחוד בדרום הגלובלי, הפורמלי והלא-פורמלי יצרו עיר דואלית. איך תרם התכנון המודרניסטי למצב זה? מדוע אזורים אלו מלבים את האלימות העירונית? ומה על המתכננים העירוניים לעשות בנושא? פרופ' דיאן דיוויס מהארוורד מספרת על הקשר בין אלימות לעיצוב המרחב.
קריאת כיוון0 תגובות