לצד הפודקסטים שלנו באורבנולוגיה שאתם מוזמנים להאזין להם, רצינו להמליץ על פודקסטים שהאזנו להם ונראו לנו מעניינים ומחדשים. בקרוב גם אצלנו תעלה סדרת פודקסטים חדשה שעוסקת בתכנון עירוני. עד אז מוזמנים להאזין לפרקים המומלצים שמאירים סוגיות עכשוויות שמטרידות ערים רבות בעולם. זוהי רשימה שניה בסדרת ההמלצות של פודקסטים שונים שעוסקים בעיר, ועל החיים בה.
מה אנחנו רואים כשאנחנו מדמיינים את העתיד העירוני? אילו קטגוריות השפיעו על עיצוב המסגרת השיחנית, דרכה אנו דנים בעתיד? רשימה זו תסקור את המאמר עתידים אורבניים שמראה כיצד השיח הנוכחי התעצב כחלק ממסורת היסטורית מורכבת של כינון הסדר הקולוניאלי המודרני.
אסון קטרינה היוו טראומה משמעותית עבור תושבי ניו אורלינס וארה"ב כולה. מה הנסיבות שהובילו לאסון? כיצד הן קשורות לתכנון עירוני? רשימה זו סוקרת את הספר Katrina: A History, 1915-2015, שדן בשאלות אלו.
מה קורה כשבני האדם נוטשים מקום לבלי שוב? כיצד הטבע מגיב לזיהום ולהזנחה? הספר איים של נטישה: החיים בסביבה פוסט אנושית מציג חזון אקולוגי מורכב בניסיון לענות על שאלות אלו.
האם אזורי תעשיה יכולים להיות מקיימים וסביבתיים? האם ניתן להסב אזורים תעשייה וותיקים לאזורים מקיימים? רשימה זו מבוססת על סיור מקצועי בהובלת המועצה הישראלית לבניה ירוקה שנעשה בפינלנד בכדי ללמוד כיצד הם עושים זאת
שכיחותם של אירועי מזג אוויר קיצוניים כמו שיטפונות נמצאת בעלייה מתמדת. כיצד העיר יכולה להתמודד עמם? בנובמבר 2020 העיר הוד השרון סבלה מהצפות כבדות. נסקור את הנסיבות, הגורמים ודרכי ההתמודדות עם האירועים.
פרופ' יוסף ג'ברין בחן את מושג הצדק בשיח הסביבתי בישראל, מה נכלל בתפיסת הצדק? האם היבטיים סביבתיים בלבד מספיקים? לקראת עשורים של שינוי אקליים שיפגעו בקבוצות שונות בחברה, יש לחשוב על מושג זה מחדש. דרך המקרה הערבי הוא מדגים את מרכזיותם של היבטיים חברתיים לקיימות סביבתית
האם מטבעות קהילתיים או מקומיים יכולים לברוא יש מאין ולהעצים שכונות מוחלשות? לקדם עירוניות בת קיימא וכלכלה מקומית? לירה שפירא הוא מטבע שהומצא בשכונת שפירא בתל אביב ומהווה ניסיון ראשון ומעניין לבחון כיצד מטבע קהילתי יכול לחזק קהילה, לעודד צריכה מקומית ולקדם מטרות אקולוגיות.
רשימה אחרונה בסדרה על עצים בסביבה העירונית, על הזיקה בין צפיפות העצים להליכתיות בעיר, החשיבות והתרומה של עצים לסביבה העירונית, עצים מומלצים ונכונים לסביבה העירונית ולבסוף שמונה צעדים לשיפור ההליכתיות בעיר
באוסטרליה מכוונים ל40% כיסוי צמרות בשטח העירוני ואילו בישראל? גוזמים, עוקרים עצים וותיקים בתהליכי התחדשות ולא מתכננים נכון את נושא העצים. בימים חמים אלה שכולנו חשים ביתרון האקלימי המצל של העצים בעיר, עשר נקודות לתכנון נכון של עצי הרחוב
אילו עצים מתאימים לאילו אזורים וכיצד הם משפיעים על מגוון המינים בעיר? נושא ההצללה ונטיעת העצים אמנם עלה לסדר היום אולם משקל רב יש לאפיון וסוג העצים עצמם. רשימה זו באה להאיר את היתרונות בהתאמה בין העץ לסביבה העירונית בה הוא ניטע.
הפארק האקולוגי בהוד השרון מצליח לשלב בין מטרות אקולוגיות, מרחב ציבורי איכותי, יצירת טבע עירוני ותרומה לניהול הטיפול במי שפכים. הוא דוגמה לפרויקט מצוין שמתמודד עם אתגר סביבתי ובה בעת מייצר עבור העיר מרחב עירוני מוצלח במיוחד. לכן בחרנו בו לסדרת הרשימות החדשה 'כוכבים בחוץ' שותאיר פרויקטים, כוכבים, בישראל.
העיר לונדון הכריזה על העיר כולה כפארק לאומי, תפיסה שמארגנת מחדש את היחסים שבין טבע לעיר. המהלך צמח מתנועה של תושבים אך אומץ על ידי הרשות העירונית. הספקנים תוהים על משמעותו בפועל והתומכים רואים בכך שינוי הכרחי בעידן של משבר האקלים
משבר האקלים, דיגיטציה וגלובליזציה מאיימים על העיר הליברלית ואילו המתכננים מאבדים מן הרלוונטיות שלהם ומכוחם לשנות ולהשפיע על העיר. כך טוען פרופ' חאקי המתחמה בתיאוריה ופרקטיקה של תכנון. כיצד בכל זאת יכולים המתכננים לפעול כדי להבטיח את הישרדותה של העיר?
נראה כאילו כל קטסטרופה אמריקאית בעשור האחרון, לאחר שפרצה, התגלתה כמונחת על מבנה בסיסי של אי שוויון חריף. הקורונה תצטרף להיסטוריה של 'אסונות טבע' מסוגים שונים שפוגעים בעיקר באוכלוסיות עניות של מיעוטים. על תפקידם של סוציולוגיים עירוניים בניתוח 'אסונות טבע' ועל מצבי החירום שהפכו לשגרה
משבר האקלים מזמן חשיבה מחודשת על היחסים בין האדם, הטבע המדע והטכנולוגיה. תערוכות המוצגות בימים אלה במוזיאון הרצליה נוגעות בכך וגם המחקר בוחן את הזיקה בין המושגים הללו בעידן האנתרופוקן (Anthropocene). ברונו לאטור טוען כי אנו לקראת הבנה חדשה של האדמה עליה וממנה אנו חיים
הא"ום פירסם מסמך מדיניות לפיתוח עירוני בר קיימא, מה מטרתו? האם הוא יישומי או רק מסמן חזון ערכי? הגירסה הישראלית שהקידמה אותו, של המשרד להגנת הסביבה, היא דווקא יישומית, אז איך ייתכן שלא מכירים ועובדים איתה ברשויות רבות? על המרחק בין גיבוש חזון ומסמכים לפועלם במציאות
אנחנו נמצאים בנקודה קריטית בכדור הארץ ויש לנו חלון הזדמנויות של חמישים שנה לשנות את המצב, כך טוען ג'ון רוקשטרום מאוניברסיטת שטוקהולם פרופסור למדעי הסביבה. שינויי האקלים וקריסתן של מערכות שונות יחריפו את האי שוויון הגלובלי. זה הזמן שגאוגרפים פיזיים ואנושיים ישלבו ידיים ויעבדו במשותף
מה קורה כשבונים עיר מותאמת לאקלים המקומי ואחרי 40 שנה מגיעה ההתחממות הגלובלית והופכת את התשתית ללא רלוונטית? תשאלו את עיריית מיניאפוליס שמתמודדת עם רשת גשרים ומעברים עיליים שייתרו את רחובות העיר המרכזיים, ואילו היום נוכח מזג האוויר מתעורר צורך במערכת יחסים הפוכה שתחזיר את הרחובות לחיים.
קיימות מגוון דעות ביחס למושג החוסן העירוני (urban resilience) המשמש חוקרים ומקבלי ההחלטות בתכנון העיר של היום והמחר. רשימה זו מבקשת לחדד כיצד למרות הנטייה לשוות לו נופך א-פוליטי וניטרלי, מדובר במושג פוליטי בעל משקל רב בחלוקת המשאבים ותהליך קבלת ההחלטות.
