תל אביב

הפועל דרבי- ויקיפידיה (צילום: Sebastian27)

'הפועל זונה'- אלימות באצטדיוני כדורגל

אלימות באצטדיוני כדורגל היא תופעה גלובלית שמעסיקה שוטרים, מתכננים, חברות אבטחה וטכנולוגיה. מניין יבוא הפתרון -ממתכנן האצטדיונים, מחינוך האוהדים, מעונשים למועדון או מאמצעי מעקב וסריקות פנים? ומה כאשר האלימות יוצאת מגבולות המגרש? סקירה והצעה לפתרון של אוהד מושבע
Mariano Mantel flickr

ערים חכמות? לא שקופות לא חכמות

דו"ח השקיפות בשלטון המקומי חושף נתונים מדכדכים, בעוד הערים בישראל רוצות להכריז על עצמן חכמות ולקדם פרויקטים של שיתוף ואיסוף מידע, את המידע הרב והציבורי שבידיהן הן אינן ממהרות לשתף. 'בחברה בחשיפה' בה אנו חיים חובה לדרוש חשיפה סימטרית במיוחד מבעלי הכוח. אילו מידעים בוחרות הרשויות לשתף ואילו להסתיר? ומי הן הערים השקופות ביותר בישראל? כמה תשובות מפתיעות
Ted Eytan Flickr

המרחב הציבורי – "נחלת הכלל" או משאב סחיר בחסות העירייה?

האם הכיכר, הרחוב וחזיתות הבניינים, הם נחלת הכלל או שהם עוברים הסחרה לתקופות קצרות או ממשוכות על ידי העירייה לטובת מיזמים שונים? והאם הסחרה זה רע? לא רק המרחב הפיזי שלנו אלא גם המנטלי הפך לסחורה בעיר. בחינה של המרחב הציבורי בתל אביב דרך שאלת נחלת הכלל
London

 התחרות בין העיר הגלובלית למדינת הלאום

המתח בין הערים הגלובלית למדינה הולך ומתעצם על רקע התחזקותן ויכולתן לגבש מדיניות עצמאית במגוון של תחומים. מהם גבולות הכוח של העיר? ומהי מידת האוטונומיה שלה? האם ערים צריכות להתחיל לקיים מדיניות חוץ? ואיך כל זה קשור בהכרעה של הבריטים לפרוש מהאיחוד האירופי? המתח בין העיר למדינה עורר ויכוח בין קובעי מדיניות, עיתונאים ואקדמאים בכנס בשיקגו לערים גלובליות
Yoav Brill - Hora (3)

היד הנעלמה

מצעד הגאווה יתקיים השבוע בתל אביב, אך כשזה מגיע לכל שאר ימות השנה - עד כמה מרגישים בנוח גברים הומוסקסואליים ללכת יד ביד ברחובות העיר? זוהי השאלה העומדת בבסיסו של הסרט הקצר "הורה" אותו יצר האנימטור יואב בריל. חן משגב מסביר כיצד הסרט מתכתב עם ההתפתחויות והסוגיות במחקר ובשיח הגיאוגרפי, וכיצד הוא מייצר ידע חדש על המרחב העירוני
A GENERAL VIEW OF RABIN SQUARE IN TEL AVIV.

îøàä ëììé ùì ëéëø øáéï ñîåê ìîáðä äòéøééä áúì àáéá.

כמה הערות על הקמת החניון בכיכר רבין

ההצעה לשינוי ועיצוב הכיכר, אינה חדשה. להלן קטע מתוך הספר רגעי תיקון מאת טלי חתוקה המתייחס לדיון הציבורי שנסוב סביב הסוגיה לפני יותר מעשור. בקרוב תתפרסם רשימה המתייחסת להצעות שהוגשו לחידוש כיכר רבין בתל אביב
ניו יורק (צילום: Maciek Lulko Flicker.com)

רחובות של פשע

האם פשיעה במרחב העירוני מתקיימת בהכרח בשכונות המזוהות עם עוני? האם משטרה יכולה למגר פשיעה עירונית? וכיצד מתפזרת הפשיעה ברחבי העיר? הקרימינולוג דיוויד וייסבורד, עיצב מחדש את התפיסה של הפשיעה בעיר ופרקטיקות שיטור בכך שהציב במרכז את השאלה היכן מתבצעות העבירות. וייסבורד מציע גישה מיקרו-גאוגרפית להתמודדות עם פשיעה.
שכונת שפירא בתל אביב, גיא יחיאלי

למי שייכת שכונת שפירא?

בשכונת שפירא בתל אביב חיות קבוצות חברתיות שונות אשר חולקות את המרחב הציבורי ומשאבים קהילתיים ועירוניים. כיצד משפיע המרחב הפיזי על תחושת השייכות שלהם לשכונה? והאם למוקדי המפגש השכונתיים השפעה מקרבת בין הקבוצות או דווקא מרחיקה?
NIGHT VIEW OF THE "AZRIELI" TOWERS, IN TEL AVIV.

îøàä ìéìé øçá æåéú ùì îâãìé îøëæ òæøéàìé áúì àáéá, îåàøéí áìéìä.

מפלצת עזריאלי שולחת זרועותיה

בימים אלה הופקדה תכנית להרחבת המע"ר הצפוני של תל אביב. התכנית טוענת לקידום העירוניות, אבל איזה סוג של עירוניות? ומי ירוויח ממנה? עידן עמית טוען כי אין מדובר בעוד תכנית לעוד מגדל, אלא בצעד נוסף בהשתלטות קבוצת עזריאלי על המרחב הציבורי בישראל ועיצובו כך שיטיב בעיקר עם מטרות הקבוצה
דרום תל אביב (צילום: Flavio~, Flicker.com)

ְּבְּכָל מָקוֹם יֵשׁ דָּרוֹם

כנס איגוד המתכננים אשר התקיים בתחנה המרכזית מצטרף לשורה של אירועים חד פעמיים המזמינים את אנשי הצפון להכיר את הדרום, אך מה נשאר מכך ביום שלמחרת? לכל מקום יש את ה"דרום שלו" כותב המשורר שלומי חתוכה ומיטיב לנסח בשירו המובא כאן, את היחסים הציניים והמורכבים שבין הצפון לדרום
צילום: יואב מאירי

פרויקט סמיולוגי: סימני ביתיות בשיכון הציבורי

על מה מעידים הסימנים של שינוי הבלוק על ידי דייריו? איזו משמעות יש לצורות החדשות המתפתחות על מעטפתו בהקשר של מושג הביתיות? חקירת הארכיטקטורה כמערכת סמיולוגית חושפת את השימושים היומיומיים, הסימבוליים והאידיאולוגיים המקודדים בבלוק המגורים.
ליהי אבידן, מתוך התערוכה ,'היא לא כאן' 2015

ההיסטוריה המרחבית של הזנות בתל אביב

מהימים בהם התמלאו רחובות מרכז העיר בזנות ועד לדחיקתה ל'סוף העולם' – איך השפיע מיקום הזנות בעיר על היחס אליה? וכיצד המרחב הפך אמצעי לרגולציה מוסרית ולקרימנליזציה של המצויות והמצויים בזנות? על ההיסטוריה העירונית של הזנות בתל אביב.
תמ"א 38, לפני ואחרי (צילום אילוסטרציה: Bareket38, מתפרסם לפי רישיון CC BY-SA 4.0 דרך ויקישיתוף)

התחדשות עירונית? לא בשכונה שלנו

האם לדיירים יש זכות לשמור על צביון שכונה אל מול מדיניות של ציפוף והתחדשות עירונית? פסק דין בנוגע ליישום התחדשות עירונית מכוח תמ"א 38 בצפון תל אביב מעורר הדים, ולא לחינם- עם קריאה לפיתוח הדרגתי של תשתיות, ביקורת על ניסיונות לשימור ערך הנדל"ן והתנגדות לתכנון מדיר- בית המשפט השמיע קול ברור בעד התחדשות עירונית.
IMG_0315

תכנון חסר אמפתיה

בניין משרדים חדש בקיבוץ גלויות מתייחס למרחב כטאבולה ראסה ומתעלם ממורכבותו. ייתכן שהאדריכלים רצו לייצר דופן לשכונה הסמוכה, אך מה שהתקבל הוא חומה חוסמת, ללא כל רגישות לאנשים המתגוררים במקום. בניין תחת זכוכית מגדלת.
Beeri - Dan Haimovich 2

את מי משרתת הגמישות התכנונית?

מה מייצרת עמימות תכנונית באקלים של קשרי הון-שלטון? מי שומר על האינטרס הציבורי כאשר ההנחיה התכנונית פתוחה לפרשנות? המקרה של פרויקט היוקרה "בארי-נהרדעא" בתל אביב מציף שאלות הנוגעות למארג האינטרסים בפיתוח העירוני.
IMG_0178

זהירות פינוי-בינוי! התקדים המסוכן של פארק החורשות

לאחרונה מקדמת עיריית תל אביב פרויקט פינוי-בינוי על חשבון שטחים משמעותיים בפארק החורשות בדרום העיר. מדובר בתקדים מסוכן, ויותר מכך בסיבוב על הדרום – הרי איש לא מעלה על הדעת שבמרכז העיר ירצו לנייד זכויות לפארק הירקון. היזהרו מהולילנד מספר 2.
עטיפת הספר במרחק הליכה מאת ארנה קזין

הצריכה שמכלה כל חלקה טובה

תרבות הצריכה הופכת את העולם שלנו למנוכר יותר, ריכוזי יותר, והרבה פחות חופשי. כיצד השוטטות בעיר עשויה להיות בשורה של שחרור? אורבנולוגיה מציינים עשור לצאת הספר "במרחק הליכה" של הסופרת והעיתונאית ארנה קזין