תל אביב

מסגד חסן בק, פרויקט מנשייה והגבול כגשר

פרויקט התיירות והמסחר הגרנדיוזי "הסיטי" הוקם על גבי שרידי שכונת מנשייה מתוך שיח שקרא להפוך את מרחב התפר בין יפו לתל אביב לגשר, למרחב מחבר, אך במקום זאת מיצב את הגבול ביניהן וקיטע את המרקם העירוני. על הצורך בתכנון סביבות גבול כ"דלתות מרחביות"

האם הקורקינטים החשמליים מבשרים עידן תחבורתי חדש?

האם הקורקינטים החשמליים שכבשו את תל אביב הם סכנה ושיבוש עירוני או מבשרי המהפכה התחבורתית בעיר? מחקר איכתוני בוחן מה הפך את הקורקינטים החשמליים להצלחה, כיצד הגיבה עיריית תל אביב ואיזה שינוי הם עשויים לחולל מול שלטון הרכב הפרטי

מטרופולין בר השגה – מסמך מדיניות לדיור בר השגה בראיה מטרופולינית

הצורך בדיור בהישג יד נעשה ברור אף יותר נוכח המצב הכלכלי, מסמך זה מציע לחשוב על על דיור בר השגה בקנה מידה מטרופוליני, לא כמאמץ של עיר אחת אלא מתוך ראייה אזורית. באופן שיבטיח שיוויון בין הרשויות ויאפשר טיפולוגיות שונות של דיור בר השגה.

דיור בר השגה | קריטריונים

למי מיועד דיור בהישג יד, לאכולוסיות ממעמד נמוך, למשפחות בתחילת דרכן? לזוגות צעירים או רווקים? ואולי בכלל הדבר הצודק ביותר הוא הגרלה ללא קריטריונים, שהרי כל אחד יכול להנות מדיור במחיר מופחת. אז זהו שלא, כאשר מספקים משאב ציבורי צריך לחשוב טוב למי הוא מיועד

מיהו התושב החכם? מחקר חדש על הבדלים דיגיטליים בעיר תל אביב-יפו

בכרטיס דיגיתל משתמשים בעיקר תושבי צפון תל אביב, בעג'מי וביפו הרבה פחות. מה הסיבה להבדלים הדגיטליים בין תושבי השכונות השונות? מחקר חדש מגלה כי בעיר הדיגיטלית מתפתחים פרופילים שונים של משתמשים והסיבות להבדל הן מעבר לפערים סוציו-אקונומיים

כיכר וריטיקלית בהתהוות- כיכר גבעון בתל אביב

כיכר גבעון הפכה מ"חצר אחורית" לפיאצה מעוצבת. השיפוץ והטיפול בכיכר נעשו באופן ורטיקלי. ניתוח של המודל העיסקי והניהולי שאימצה עיריית תל אביב ושל ההיבטים החומריים והשפעתם על השימושים השונים בכיכר.

חמישה בניינים | סיור עם תיאה קיסלוב במכללת קלישר לאמנות, תל אביב

בפרק זה נסייר עם האדריכלית תיאה קייסלוב ממשרד קייסלוב קיי, שתכננה את מכללת קלישר לאומנות בתל אביב, זוכה פרס רכטר לשנת 2000. הבניין היה חדשני בזמנו איך הוא עומד במבחן הזמן וכיצד מתייחסת האדריכלית לשינויים שחלו בו לאורך השנים?

מרחב, משילות ותכנון בסביבות הגבול המוניציפלי במטרופולין תל אביב

העיר תל אביב חולקת גבול עם ערים רבות בסביבתה, מה קורה בסביבת הגבול המוניציפלי מבחינת השיח והפרקטיקה התכנוניים? האם יש הבדל בין הגובלות השונים? מחקר זה בוחן את סביבת הגבול מפרספקטיבה עירונית ואזורית.

האדריכלים | טלי יער-קוסט חלק ב’

השוק הסיטונאי בתל אביב הוא מהפרויקטיים הגדולים והמשמעותיים שנעשו בעיר, יש הרואים בו סמל לחדשנות ומנגד יש המבקרים אותו. ראיון עם טלי יער-קוסט שמשרדה תכנן את הפרוייקט.על הרציונאל התכנוני של השוק הסיטונאי והאתגרים בפרויקטים של התחדשות עירונית

התחדשות עירונית כאמצעי לנקות את מתחם הבורסה מזנות

עיריית רמת גן משתמשת באסטרטגיות תכנוניות כדי להוביל שינוי במתחם הבורסה הכולל ניקוי הזנות ומועדוני החשפנות. רשימה על פסק הדין התקדימי שאישר אי-קיום מועדוני חשפנות במתחם הבורסה, והקשר שבין התחדשות עירונית לניקוי המרחב.

האדריכלים | אמנון רכטר חלק ב’

איך השתנה התכנון של בתי הבראה ובתי מלון וכיצד זה משקף את השינויים בתרבות הצריכה והפנאי שלנו? הפרק יעבור דרך שלושה דורות של תכנון בתי מלון בישראל: מבתי ההבראה בתכנונו של זאב רכטר, דרך מלון הילטון ת"א שתכנן יעקב רכטר ולבסוף מלון אלמה ששופץ על ידי הנכד אמנון רכטר

האדריכלים | אמנון רכטר חלק א’

פרק ראשון בסדרת הפודקסט האדריכלים, על האבולוציה של התכנון האדריכלי בישראל, שיחה עם אמנון רכטר, מרכטר אדריכלים. השיחה תתמקד בסיפור המשפחתי, בעבודתיו הראשונות של סבו זאב רכטר. החינוך, ההתלבטויות והמשברים בדרך של אמנון למקצוע. ההצטרפות למשרד לצידו של אביו יעקב רכטר, ופרויקטים מרכזיים של המשרד מימיה הראשונים של תל אביב ועד היום

‘הפועל זונה’- אלימות באצטדיוני כדורגל

אלימות באצטדיוני כדורגל היא תופעה גלובלית שמעסיקה שוטרים, מתכננים, חברות אבטחה וטכנולוגיה. מניין יבוא הפתרון -ממתכנן האצטדיונים, מחינוך האוהדים, מעונשים למועדון או מאמצעי מעקב וסריקות פנים? ומה כאשר האלימות יוצאת מגבולות המגרש? סקירה והצעה לפתרון של אוהד מושבע

ערים חכמות? לא שקופות לא חכמות

דו"ח השקיפות בשלטון המקומי חושף נתונים מדכדכים, בעוד הערים בישראל רוצות להכריז על עצמן חכמות ולקדם פרויקטים של שיתוף ואיסוף מידע, את המידע הרב והציבורי שבידיהן הן אינן ממהרות לשתף. 'בחברה בחשיפה' בה אנו חיים חובה לדרוש חשיפה סימטרית במיוחד מבעלי הכוח. אילו מידעים בוחרות הרשויות לשתף ואילו להסתיר? ומי הן הערים השקופות ביותר בישראל? כמה תשובות מפתיעות

המרחב הציבורי – “נחלת הכלל” או משאב סחיר בחסות העירייה?

האם הכיכר, הרחוב וחזיתות הבניינים, הם נחלת הכלל או שהם עוברים הסחרה לתקופות קצרות או ממשוכות על ידי העירייה לטובת מיזמים שונים? והאם הסחרה זה רע? לא רק המרחב הפיזי שלנו אלא גם המנטלי הפך לסחורה בעיר. בחינה של המרחב הציבורי בתל אביב דרך שאלת נחלת הכלל

 התחרות בין העיר הגלובלית למדינת הלאום

המתח בין הערים הגלובלית למדינה הולך ומתעצם על רקע התחזקותן ויכולתן לגבש מדיניות עצמאית במגוון של תחומים. מהם גבולות הכוח של העיר? ומהי מידת האוטונומיה שלה? האם ערים צריכות להתחיל לקיים מדיניות חוץ? ואיך כל זה קשור בהכרעה של הבריטים לפרוש מהאיחוד האירופי? המתח בין העיר למדינה עורר ויכוח בין קובעי מדיניות, עיתונאים ואקדמאים בכנס בשיקגו לערים גלובליות

היד הנעלמה

מצעד הגאווה יתקיים השבוע בתל אביב, אך כשזה מגיע לכל שאר ימות השנה - עד כמה מרגישים בנוח גברים הומוסקסואליים ללכת יד ביד ברחובות העיר? זוהי השאלה העומדת בבסיסו של הסרט הקצר "הורה" אותו יצר האנימטור יואב בריל. חן משגב מסביר כיצד הסרט מתכתב עם ההתפתחויות והסוגיות במחקר ובשיח הגיאוגרפי, וכיצד הוא מייצר ידע חדש על המרחב העירוני

כמה הערות על הקמת החניון בכיכר רבין

ההצעה לשינוי ועיצוב הכיכר, אינה חדשה. להלן קטע מתוך הספר רגעי תיקון מאת טלי חתוקה המתייחס לדיון הציבורי שנסוב סביב הסוגיה לפני יותר מעשור. בקרוב תתפרסם רשימה המתייחסת להצעות שהוגשו לחידוש כיכר רבין בתל אביב