צמיחה חדה במסחר הדיגיטלי מייצרת ביקוש גובר להקמת מרכזי אחסנה והפצה במרכז לונדון, אך הדרישה המקבילה לבנייה למגורים באזור דוחקת שימושים תעשייתיים החוצה לשולי העיר. אב טיפוס אדריכלי חדש מבקש לתת מענה לשתי המגמות, המתחרות על משאב קרקע מצומצם, באמצעות שילוב מרכז לוגיסטי ומגורים תחת קורת גג אחת.
כיצד ניתן לשלב מלאכה בדירות המגורים? האם בעתיד נחייה מעל מחסנים לגוסיטיים במתחמי מגורים המלשבים בין מגורים, תעסוקה ומלאכה? מסמך מדיניות חדש של המעבדה לעיצוב ותכנון עירוני ממפה ומנתח גישות חדשות לפיתוח מגורים בעיר תוך התייחסות לשינויים בצורת התעסוקה והתעשייה בעידן הנוכחי
לאחר עשורים של אזור והפרדת שימושים לאחרונה מבינים את הערך של שכונות בעלות שימושים מעורבים, זו ההזדמנות לשלב את אזורי התעשייה הישנים לתוך המרקם העירוני. תכנית של משרד פרייס פילצר יעבץ אדריכלים לאזור תעשייה כפר סבא מציעה אסטרטגיה לחידוש אזור התעשייה
הג'נטריפיקציה בווליאמסבורג בניור יורק עובדת לפי הספר, ראשית נכנסו צעירים מהמעמד הבינוני שחיפשו דיור זול יותר ממנהטן, בהמשך נדחקו עובדי מעמד הפועלים והאוכלוסיה הלטינית, הדומיניקנית והשחורה. והיום דוחק ההון ודירות היוקרה גם את מעמד הביניים. האם עיריית ניו יורק יכלה לעשות משהו כדי למנוע זאת?
מסמך מדיניות שנכתב בידי קואליציה של נשות ואנשי אקדמיה, בתחומי התכנון העירוני, שלטון מקומי, דיור ורגולציה. מטרתו המרכזית של המסמך היא להציב נקודות מרכזיות הנוגעות לתהליכי התחדשות עירונית, מתוך דאגה לחברה ולמרחב העירוני בישראל תוך התחשבות במגוון הסוציו-תרבותי, היישובי והמבני במטרה לממש עיקרון "הבטחת שוויון והוגנות בין שונים".
בימים אלו המעבדה לעיצוב עירוני משלימה עבודה על תכנית אסטרטגית לפיתוח אזורי בגליל המזרחי ובקריית שמונה. רשימה זו מציגה ניתוח של דפוסי הפיתוח הקיימים ורעיונות לפיתוח אזורי ממקרי מבחן שונים בעולם.
לכניסה של אמזון יש הרבה השלכות אחת מהן היא על העיר ועתיד חיי הרחוב והמסחר בה. לנו כצרכנים יש תפקיד פעיל בעתיד הזה, ואילו במרחבים מסוימים שוללים מאיתנו את הבחירה. למשל בנמלי תעופה שהמירו מלצרים במסכים שלא ניתן לחמוק מהם
פרויקט חדש של המעבדה לעיצוב עירוני ואוניברסיטת MIT בליווי צוות של עיריית קריית שמונה, נועד להוביל חשיבה אסטרטגית לפיתוח אזורי התעשייה בעיר ובאזור אצבע הגליל. מהם האתגרים של קריית שמונה? וכיצד החישבה על תעשייה מנקודת מוצא אזורית יכולה להוביל לצמיחה ושינוי משמעותי באזור?
המהפכה התעשייתית הרביעית בדרך אך החינוך הטכנולוגי בישראל מכשיר תלמידים למקצועות האתמול, הצעה למדיניות אלטרנטיבית לחינוך הטכנולוגי במדינת ישראל: חינוך טכנולוגי מא' עד ת'.
לאחר שנים של תחרות בין ערים על משיכת תאגידים וחברות הי טק, חלה התפכחות והכרה בקונפליקט בין האינטרסים העירוניים לאינטרס של חברות הענק. הגיע העת שגם ערי ישראל יתפכחו מהחלום.
העולם הדיגטלי מאפשר לעבוד מכל עיר בעולם, לשלם פחות ולשלב בין טיול לעבודה. אלה הם ה'נוודים דיגטליים'. איך הם משנים את הכלכלה העירונית בערי הדרום הגלובלי והאם אחת מערי ישראל הפריפריאליות יכולה להפוך לייעד אטרטקטיבי לקהילת הנוודים הגדלה?
הקפיטליזם מוכיח את איתנותו אך מעת לעת צומחות אלטרנטיבות לסדר הכלכלי הקיים, כלכת השיתוף וכלכלת מתנות הן שתי דוגמאות לכך. מה ההבדל ביניהם, והאם הן מהוות אלטרנטיבה לקפיטליזם?
תכנית אסטרטגית לעיירית אשדוד שגובשה במעבדה לעיצוב עירוני על ידי ראש המעבדה ד"ר טלי חתוקה, והמתכננות סאני מנוזי פיטרסון ועינת פרייגר, מבקשת לחשוב על העיר אשדוד כמערכת המשלבת בין מגורים לבין תעסוקה, עבודה ותעשייה, מתוך הבנה כי בייצור ובתעשייה גלום פוטנציאל לא רק לצמיחה כלכלית, אלא גם לשיפור איכות החיים העירונית.
ממשיכים בפודקסט האדריכלים בשיחה עם דודי ודניאל זרחי שיציגו את גישתם לתכנון מערכות מבנים דרך דיון בשלושה פרויקטיים: קמפוס תל השומר, עתידים והיכל המשפט בירושלים.
הספר "עלייתו של המעמד היצירתי" התפרסם לפני למעלה מעשור אך הוא ממשיך להשפיע ולעצב ערים בדמותו. מיהו המעמד היצירתי? אילו ערים הוא מחפש? וכיצד זה מהווה מנוע לצמיחה עירונית?
האם מפעלי העתיד ישובו למרכזי הערים? במידה וכן, באיזה אופן? החוקרת נינה רפפורט מציעה לבחון מחדש את מודל המפעל האנכי- מפעל רב הקומות שאפיין את מבני התעשייה בתחילת המאה העשרים, כפתרון חדשני לתקופה הנוכחית.
כמה אזורי תעשייה צריך באזור המתפרש בין חדרה, חריש, ואדי ערה ועד זיכרון יעקב? כמה ועדות תכנון צריך באזור? כיצד מחולקות ההכנסות מארנונה בין היישובים והאם יש מקום לשתי ערים גדולות? המעבר מחשיבה עירונית לחשיבה אזורית מציע פרספקטיבה חדשה לתכנון וארגון נכון וצודק יותר של האזור
פארק התעשייה האזורי בקריית גת, שעבר פיתוח מואץ בשני העשורים האחרונים בוחן מחדש את מדיניות ההפרדה בין העיר והתעשייה, לאחר שנים רבות של מגמות היפרדות והרחקה ומציע מודל חדש של הקשר בין השתיים. כיום נידונות בהרחבה שאלות הנוגעות לעתיד הערים, עתיד התעשייה והאם העתיד הזה יכול להיות עתיד משותף. בתקופה בה ערים רבות מתמודדות אלו מול אלו בניסיון למשוך אליהן חברות ומפעלים, מה ניתן ללמוד מקריית גת?
שוק מחנה יהודה הפך למרכז בילוי ותיירות צפוף. פודיז המגיעים לסיורי אוכל, היפסטרים, דתיים ותיירים, כולם פוקדים את הברים והמסעדות בשוק. נהנים מהאותנטיות של הבסטות, אך הג'נטריפיקציה מאיימת על העסקים הוותיקים. הדילמה שבין פיתוח כלכלי להרס הייחודיות לא פוסחת על השוק בירושלים
העוני בישראל הוא לא גזרת גורל אלא מדיניות מכוונת מסביר פרופ' דני גוטווין. במדינת ישראל יש מדרון חלקלק למי שמתחיל ליפול, ככה זה כשההשקעה הציבורית במערכות תמיכה מצטמצמת. מעצב? פרסומאי? אדריכל? גם הפרילנסרים חווים שוק ללא בטחונות, זכויות ויציבות - הגיע הזמן שנכיר בעוני של העידן החדש.
אדריכלים אינם עוסקים מספיק בבנייתם של מבני תעשייה המעצבים את סביבת העבודה ומשפיעים על מעמד, ייצור, פרוגרמה וחיי היומיום. היום מי שעוסקים בכך הם בעיקר אדריכלי הנוף מפרספקטיבה של שיקום הנוף והסביבה העירונית הפוסט- תעשייתית. אך מה מקומם של האדריכלים בנושא התעשייה? רשימה זו מתוך הספר "המפעל" סוקרת את היחסים שבין האדריכלות למרחב התעשייתי
חדשנות והשקעה במחקר ופיתוח יכולים להשיב את העוצמה והחיות הנדרשת לתעשיית הייצור בארץ ולהיות נכס אסטרטגי ותחרותי מול התעשיות בעולם. מתווה לקידום מחקר ופיתוח בתעשיית הייצור בישראל
הכלי התכנוני של שימוש חורג נועד לאפשר גמישות ועל הדרך קידם גם עירוב שימושים בערים. הגבלת השימוש בו כעת מוצגת כאמצעי להגדלת היצע הדירות, אבל מעלה תהייה- עד כמה ערים באמת יפיקו מכך תועלת? והאם בניסיון לפתור בעיה אחת איננו יוצרים בעיה אחרת?
