מרחב הציבורי. ממרחב להולכי רגל לתכנון מוטה כלי רכב, ומזהות מקומית לדימויים ממקום אחר. מזלצבורג ועד מוצקין היא סדרת רשימות על האופן שבו אנחנו חושבים ומתכננים את הכניסות לערים ברחבי ישראל.
האם תחנות הרכבת בישראל הן מרחב ציבורי? אנו מכירים מערים אחרות בעולם התרחשויות שונות שמתרחשות בתחנות אך מה תפקידן בישראל? וכיצד משפיע עיצוב התחנה על השהות בה?
לאחר שברשימה הקודמת סקרנו את השימושים והמאבקים על הוואדי שחוצה את פרדס-חנה כרכור ברשימה זו נבחן את אפשרויות הפיתוח השונות. המאבק על הוואדי ועל צביונה העתידי של המושבה כולה, נמצא בימים אלה בנקודת הכרעה. מהן האפשרויות ובמה נראה שהמועצה תבחר?
אזור תעשייה חדרה גובל בנחל והוא לא היחיד, פרדיגמת התכנון המודרניסטית של שנות החמישים הציבה אזורי תעשיה סמוך לנחלים, היום כאשר החשיבה האקלוגית והנופית השתנתה דרושה חשיבה מחודשת על המפגש שבין אזור התעשייה, הנחל והעיר. הצעה לחידוש אזור תעשייה חדרה ואזורי תעשייה צמודי דופן באופן רחב יותר
רשימה אחרונה בסדרה על עצים בסביבה העירונית, על הזיקה בין צפיפות העצים להליכתיות בעיר, החשיבות והתרומה של עצים לסביבה העירונית, עצים מומלצים ונכונים לסביבה העירונית ולבסוף שמונה צעדים לשיפור ההליכתיות בעיר
מאמר חדש של טלי חתוקה בגיליון מיוחד של Architectural Design המוקדש לייצור אורבני מסמן את הכניסה של נושא התעשייה בעיר לתחום המיינסטרים האדריכלי ואת האופן שהוא צפוי לעבור מגישה שולית לסדר יום מרכזי
באוסטרליה מכוונים ל40% כיסוי צמרות בשטח העירוני ואילו בישראל? גוזמים, עוקרים עצים וותיקים בתהליכי התחדשות ולא מתכננים נכון את נושא העצים. בימים חמים אלה שכולנו חשים ביתרון האקלימי המצל של העצים בעיר, עשר נקודות לתכנון נכון של עצי הרחוב
אילו עצים מתאימים לאילו אזורים וכיצד הם משפיעים על מגוון המינים בעיר? נושא ההצללה ונטיעת העצים אמנם עלה לסדר היום אולם משקל רב יש לאפיון וסוג העצים עצמם. רשימה זו באה להאיר את היתרונות בהתאמה בין העץ לסביבה העירונית בה הוא ניטע.
ברשימה הקודמת גיבשנו אסטרטגיה ארצית להתחדשות מרכזים מסחריים שכונתיים ותיקים. המסמך הנוכחי מבקש ליישמה במיקרו, בתכנון התחדשות של מרכז מסחרי ברובע ד' באשדוד המהווה אבטיפוס של מרכז מסחרי שכונתי מוכר ונפוץ בישראל.
הצורך בגיבוש מדיניות להתחדשות למסחר, מתחדד על רקע הדרדרותם של המרכזים המסחריים בשכונות הותיקות בישראל. חוסר בכלים להתמודדות עם ריבוי בעלויות, פגיעה במוניטין העסקים, גוררים יצירת מפגע בלב השכונות המתחדשות. מסמך זה מציע אסטרטגיה ארצית לחידושם באמצעות שילוב מסחר אלקטרוני ותוך מקסום התועלת הציבורית.
תוכנית האסטרטגית לישראל 2040 מציבה יעד כמותי אבל מעבר לכך אין הכרעות באשר למהות, לאוכלוסיות היעד, כלים לאוכלוסיות השונות- אין חזון! ד"ר רוית חננאל מגיבה למאמר של פרופ' יוברט לו-יון ומצטרפת לביקורת שלו על מערכת התכנון
הזוכים בתחרות של משרד השיכון לתכנון מרכז העיר ירוחם, על ההצעה הזוכה והחדשנות הגלומה בה. הם מציעים קוד בינוי, "הוא עקרוני, הוא מתקיים על כל הרקמה האורבנית, ולמעשה אין לנו מושג איך העתיד יראה מלבד סט הערכים המרחביים, הקוד".
צמיחתו של המסחר המקוון ונטישתם של הקניונים הממוקמים במרכזי הערים, מחדדת את הצורך בפעולה אקטיבית להחייאתם. מסמך זה מציע חשיבה ומדיניות ארצית להשמשה מחדש של קניונים דועכים לטובת יצירת דיור בר השגה, מענה על צרכי ציבור וחיזוק מסחר מקומי.
מודל "עיר 15 דקות" שחותר לעיר קומקפטית וברת קיימא, זכה לפריחה ותפוצה רחבה נוכח משבר הקרורונה. רשימה זו מציגה את רעיונותיו המרכזיים והסיבות להצלחתו בעת האחרונה, אך גם בוחנת האם הוא מבטיח גם בהיבטיו החברתיים
התכנית האסטרטגית לאשכול הנגב המערבי מציעה חזון ומפת דרכים לפיתוח סדר יום כלכלי אזורי ברוח "האזוריות החדשה", על בסיס זיהוי חמישה מנועי צמיחה ייחודיים. האם בכוחה של התכנית לקדם צמיחה באזור פריפריאלי זה, הסובל מקשיים במשיכת השקעות, הון אנושי וחוסרים בתשתיות?
עיריית נתניה מגבשת תכנית להתחדשות עירונית למרכז העיר, אזור מורכב וצפוף של מסחר, מגורים, שטחי ציבור ועסקים קטנים. הלב העירוני. מהם עקרונות התכנית וכיצד היא מאזנת בין אינטרסים כלכליים, חברתיים וסביבתיים?
מדוע לא נבנים בישראל מרחבים ציבוריים איכותיים? עבודת מחקר זו טוענת כי הבעיה איננה בהכרח בתכנון כי אם בשינויים במאפייני-הבינוי שמתרחשים בפער שבין הבינוי המוצע לבינוי בפועל. כך מה שמתכונן כבנייה מרקמית נהפך בסוף ל“מגדלים בפארק”. כיצד זה קורה ואיך זה משפיע על המרחב שלנו?
לאוכלוסיות ממעמד נמוך בעיר יש נגישות פחותה לשטחים ירוקים אך דווקא פרויקטים שמייצרים ריאות ירוקות באזורים שהיו בעבר נכשלים בעיר, מובילים לג'נטריקפיציה ירוקה. כיצד ניתן להתמודד עם הפרדוקס הזה באמצעיים תכנוניים?
ציר ז'בוטינסקי, ציר מרכזי בגוש דן המחבר את פתח תקווה, בני ברק ורמת גן נמצא על סף פיתוח ושינוי משמעותי בזכות הקמת קו הרכבת הקלה והתחדשות עירונית סביבו. רשימה זו דנה בהזדמנות לחשיבה מחודשת לא רק על הציר אלא על עתיד האזור, ומציעה חזון ליצירת שיתוף פעולה בין-רשותי סביב העוגנים התעשייתיים האזוריים ומקסום כוחם היצרני.
מתכננים בעיריית תל אביב גיבשו מתווה משולב להתחדשות עירונית שנועד לאפשר התחדשות מתונה השומרת על המרחב הציבורי ומציעה אופק תכנוני למבנים שלא ניתן לחדש אחרת
פאנל שאורגן ביום האורבניזם העולמי ע”י ארגון הבוגרים של אוניברסיטת תל אביב והונחה על ידי פרופ' טלי חתוקה עסק במגפת הקורונה, העתיד הקרוב והרחוק של העיר. מהם דפוסי התכנון בעיר של המאה ה-21 וכיצד השפיע עליהם משבר הקורונה?
האם ניתן לנצל מצבים זמניים בעיר לטובת התחדשות עירונית? אנו נוטים לחשוב במימדי זמן ארוכים בתכנון, רשימה זו מציעה לחשב מחדש על הזמני ולגבש אסטרטגיות זמניות להתחדשות עירונית
מהו המרחב הפנימי של העיר? סדרת הרשימות נפתחת במניפסט של האדריכל יואב מאירי ותלווה בפרויקטים רעיוניים ומחשבות שגובשו במחלקה לעיצוב פנים, המכון הטכנולוגי חולון
בתכניות בניין עיר של אזורי תעשיה, קיים מגוון מצומצם ביותר של ייעודי קרקע. מהי המשמעות בפועל על אזורי התעשיה ועל הענף בכלל? על החשיבות לשינוי גישה בתכנון של אזורי תעשיה, והצעה למינוח וטרמינולוגיה רחבה ואחידה במסמכי תכנון להרחבת ייעודי קרקע תעשייתיים
דיון בפודקסט תל אביב היסטוריה של התחדשות, על תכנית לב העיר ושדרות רוטשילד. מה סוד ההצלחה של התכנית שיצרה את השדרות המפורסמות בישראל, שהפכו לאחד מסמליה של 'התל אביביות'?
בעולם כבר החלה תנועה הקוראת לסגור כבישי ענק ולהסב אותם למרחב ציבורי. הטכנולוגיה העתידית בתחום התחבורה אמורה לאפשר זאת. גם היום, על אף שאנחנו עדיין לא שם טכנולוגית, כבר יש מקומות שעושים פרויקטים בכיון. דוגמה מטורנטו וניו זילנד
אירועי מגה (Mega Events) בתחום הספורט וכן אירועי ענק אחרים כמו אירוויזיון נתפסים כזרז להתחדשות עירונית: שיפור תשתיות, שיפור רמת החיים, שיפור הכלכלה והתדמית של העיר בעולם. אולם, האם מדובר בשיפור בר-קיימא, כזה המותיר את חותמו לאורך זמן?
כאשר מדברים על אורבניזציה מדמיינים את הערים הגדולות והסואנות, אך מרבית האוכלוסייה חיה במרכזים עירוניים קטנים. כיצד והאם ניתן לשמור על המרכז העירוני בערי הפריפריה? ואולי יש לשנות את נקודת המבט ולא לראות בנטישת המרכז העירוני כישלון? סדרת רשימות על המרכז העירוני המשתנה בעיר כרמיאל כמשל לערים בינוניות וקטנות
מעט פרויקטים ותכניות בתחום ההתחדשות מתרחשים ביישובים ערביים. בנייר קצר זה אציג מספר היבטים של הגישה והיישום למימוש מדיניות תכנון התחדשות העירונית ביישובים הערבים תוך בחינה של המתח בין ההיבטים הייחודיים לאוניברסאליים
בקריית שמונה הבינו שהם זקוקים לתכנית אסטרטגית מתכללת ושלשם כך הם היו זקוקים לאקדמיה. מדוע מתקשה האזור, למרות ההשקעה הכספית האדירה באזור, לקדם סדר יום מושכל? התכנית האסטרטגית לגליל המזרחי ולקריית שמונה, מציעה פרדגימה תכנונית ורעיונית חדשה לאזור המושתת על שיתוף פעולה אזורי סביב שלושה עוגני פיתוח: תעשייה, חינוך ותיירות
בעשורים האחרונים אזורים רבים מאמצים את מודל ה"סליל המשולש" הכולל את האוניברסיטה, את התעשייה ואת הממשל. שיתוף הפעולה ביניהם באזור מסוים יכול להפוך למקור לחדשנות והתמחות שיוביל לצמיחה ושיתוף פעולה אזורי
