בשלוש הערים הגדולות המעורבות בישראל – תל אביב-יפו, ירושלים, וחיפה, אזורים שטופלו בעזרת מחיקה ברמות שונות. על אף ניסיון המחיקה הזיכרונות צפים ומופיעים בדרכים שונות. רשימה שלישית ומסכמת בסדרה על טראומה ואדריכלות במרחב הישראלי
מרחב מורכב משכבות של זכרונות, תקופות ואיורעים, האם ניתן למחוק זכרונות והיסטוריות באמצעות הרס המרחב? אדריכל השימור אמנון בר אור* והפסיכואנליטיקאי גבי בונויט** טוענים שלא ניתן. הטארומה המוכחשת תצוף ותתגלה בצורה כזו או אחרת. ריפוי ויצירת מרחב בריא מחייבת התמודדות והכלה של העבר. בסדרת הרשימות הקרובה, ידונו הכותבים בזיקה שבין טראומה לאדריכלות
ראיון עם אדריכל אמנון בר אור המתמחה בשימור וחתום על פרויקטים רבים, על הדרכים שהובילו אותו לתחום זה והפרפסקטיבה שלו על חשיבות השימור. לקראת סדרת רשימות שלו בשיתוף עם הפסיכואנליטקאי גבי בונויט על מחיקה וזיכרון במרחב הישראלי
האם תם עידן 'אדריכלי העל'? שיחה עם טל קמינר, חוקר אדריכלות על ספרו החדש שעוסק באדריכלות המורדת ב'סטארקיטקטורה' וחוזרת לעסוק בהיבטיים חברתיים ופוליטיים. שיחה על הכוח והחשיבות של מקצוע האדריכלות בעידן הניאו ליברלי
סדרת רשימות זו סקרה גישות שונות בתכנון מגורים – ובכתיבה על מגורים. הרשימה האחרונה תתמקד באופן בו חוקרים ומתכננים ממסגרים את הבעיה בבואם לחקור ולתכנן מגורים. האם הבעיה היא מחסור ביחידות דיור – או דווקא בשטחים פתוחים? או שדווקא המחסור אינו בעיה כלל וכלל, בעיקר בערים שהולכות ומאבדות מאוכלוסייתן? האם הבעיה היא היכולת לבטא מחאה והתנגדות בסביבת המגורים או הבטחת אושר ואיכות חיים לתושבים? רשימה זו מציגה את המתח בין הגישות המציגות את המחסור כמחולל אל מול אלו המציגות גישות חלופיות
רשימה זו, מציגה גישה שלישית ביחס לתכנון סביבות מגורים. עד כה נסקרו שתי גישות, התופסות את המגורים כמנגנון "מלמעלה למטה", המשתמש בסביבת המגורים הפיזית לקידום ערכים סביבתיים, חברתיים ואחרים. במקביל, החלו להתפתח בשנות ה-70 תפיסות הקושרות בין מבנה הבית לבין נורמות ופרקטיקות תרבותיות המגיעות "מלמטה למעלה" גישה זו תתמקד בפעולה של הפרט בביתו וליוזמה שלו (agency) בעיצוב סביבת מגוריו.
רשימה זו מתייחסת לסביבת המגורים השכונתית ולעיצובה הפיזי. נקודת מוצא זו באה לידי ביטוי בכמה גישות שהפכו לדומיננטיות בשני העשורים הראשונים של המאה ה-21: ניאו אורבניזם, רטורפיט והעיר הקומפקטית
בישראל מוכרים שני טיפוסי בנייה עיקריים ומנוגדים: בנייה ״מרקמית״ ובניית ״מגדלים״, האדריכל הלל שוקן מדגיש כי ישנו טיפוס בנייה שלישי, שיכול להציע יתרונות רבים: בניה מרקמית של בניינים רבי קומות
פרויקט חדש של המעבדה לעיצוב עירוני ואוניברסיטת MIT בליווי צוות של עיריית קריית שמונה, נועד להוביל חשיבה אסטרטגית לפיתוח אזורי התעשייה בעיר ובאזור אצבע הגליל. מהם האתגרים של קריית שמונה? וכיצד החישבה על תעשייה מנקודת מוצא אזורית יכולה להוביל לצמיחה ושינוי משמעותי באזור?
בפרק זה נסייר עם האדריכלית תיאה קייסלוב ממשרד קייסלוב קיי, שתכננה את מכללת קלישר לאומנות בתל אביב, זוכה פרס רכטר לשנת 2000. הבניין היה חדשני בזמנו איך הוא עומד במבחן הזמן וכיצד מתייחסת האדריכלית לשינויים שחלו בו לאורך השנים?
בפרק זה נסייר עם האדריכל איתן קימל ממשרד קימל אשכולות שתכנן את בניין בית הלוחם בבאר שבע, זוכה פרס רכטר לשנת 2010. מבנה קהילתי ייחודי ומונגש הנועד לשרת את נכי צה"ל, הבניין מציע קריאה חדשה של הבטון והמושג מקלט, מחסה.
בפרק זה נסייר עם האדריכלים דויד גונגהיים ודניאל מינץ, שתכננו את בית הספר ללימודי השואה ביד ושם, זוכה פרס רכטר לשנת 2012. בתכנון הבניין, ביקשו האדריכלים לחגוג את החיים, נשמע כאוקסימורון?
כנסייה שתכנן לה קורבוזיה בעיירה הצרפתית הקטנה רונשאן נותרה אתר עלייה לרגל גם שבעים שנה אחרי הקמתה. מה הופך אותה למבנה ציבור מרשים כל כך, המבטא את גאונותו של האדריכל הנודע?
מה תפקידו של מבנה הציבור, לאילו ציבורים הוא מיועד? האם הוא מאפשר אירוח לא פורמלי לציבורים שונים? האדריכלית טולה עמיר במניספט למבני הציבור המאפשרים וצריכים לאפשר אירוח לא פורמלי– אירוח ציבורי לגמרי.
50 שנה לאחר חנוכתה, נפתחה החודש במבואה של ספריית סוראסקי התערוכה "אסם הידע" שמתמקדת באדריכלות המבנה ומדגישה את איכויותיו וייחודו של הבניין. גוש הבטון המונוליתי שנחת במרכז אוניברסיטת תל אביב ב-1968 מוצג בתערוכה באמצעות תצלומים ותכניות היסטוריות לצד טקסט מפורט המסביר באופן קצר ופשוט כל פרט בבניין.
לרגל השקת הספר 'ארץ-גנים' כינסנו אדריכלי נוף מובילים כדי לשוחח על האתגרים והדילמות של תכנון השטחים הפתוחים בערי ישראל, מעמדו של המקצוע והצורך בקביעת סדר יום, זה מה שהיה להם לומר.
רשימת פתיחה לרגל השקת סדרת רשימות חדשה של כותבים-אדריכלים מוזמנים שתעסוק בחשיבות של מבני הציבור בתחילת המאה ה-21, וסדרת פודקאסט חדשה, חמישה בניינים, שתציג חמישה מבני ציבור זוכי פרס רכטר.
מה הזיקה בין תפיסת החינוך לתכנון המרחב הבית ספרי והאם השתנה במאה השנים האחרונות? בארכיטקטורה של בתי הספר שלושה סוגי מבנים בהתאם לפרדיגמות חינוכיות שונות. האם הגיע זמן לאתגר אותן, לפרוץ את גבולות בית הספר ולהשתמש בעיר כמרחב למידה?
מה המשמעות לגדול בבית בו אדריכלות היא אורח חיים טוטלי? איך זה נראה מנקודת מבטו של ילד, כיצד נתפס היום ממבט של אדם בוגר? שיחה עם האדריכל מיקי מנספלד בנו של אל מנספלד
הסדרה האדריכלים בוחנת את האבולוציה של התכנון האדריכלי בישראל. סדרה של ראיונות עם בנים ובנות לשושלות של אדריכלים שעיצבו והשפיעו על הזירה האדריכלית בישראל. דרך הראיונות ננסה להבין את ההמשכיות והמשמעות של מקצוע האדריכלות בפרספקטיבה של זמן ושינוי
