דיור בהישג יד מוגדר כדיור במחיר מופחת ממחיר השוק, אז מה עושים כשמחיר השוק השתגע? האם שכירות מופחתת בסך 7000 ש"ח היא ברשת השגה ולמי? ערכי הקרקע בשדה דב אינם מאפשרים לממש את החזון החברתי של הרובע. מה שמחייב אותנו לחשוב מחדש על המנגנונים הקיימים בישראל לדיור בר השגה.
הצורך בדיור בהישג יד נעשה ברור אף יותר נוכח המצב הכלכלי, מסמך זה מציע לחשוב על על דיור בר השגה בקנה מידה מטרופוליני, לא כמאמץ של עיר אחת אלא מתוך ראייה אזורית. באופן שיבטיח שיוויון בין הרשויות ויאפשר טיפולוגיות שונות של דיור בר השגה.
מסמך מדיניות שנכתב בידי קואליציה של נשות ואנשי אקדמיה, בתחומי התכנון העירוני, שלטון מקומי, דיור ורגולציה. מטרתו המרכזית של המסמך היא להציב נקודות מרכזיות הנוגעות לתהליכי התחדשות עירונית, מתוך דאגה לחברה ולמרחב העירוני בישראל תוך התחשבות במגוון הסוציו-תרבותי, היישובי והמבני במטרה לממש עיקרון "הבטחת שוויון והוגנות בין שונים".
פרופ' נורית אלפסי על הצורך לעבור מתכנון לא אדפטיבי לתכנון אדפטיבי, ועל ההכרח לעבור מחשיבה על כמות ומילוי טבלאות אקסל, לחישבה על איכות התכנון. וד"ר טליה מרגלית על הצורך לגבש קריטריונים להערכת תוכנית התחדשות עירונית שיתנו כוח למתכנן העירוני ויבטיחו איכות תכנונית
איפה הקושי הגדול בתחום ההתחדשות העירונית בישראל? האם הקושי הוא במנגנון ובאופן שבו המערכת מבקשת להטמיע כלים קיימים? האם הבעיה היא בכלים עצמם? או האם הבעיה משמעותית יותר, אפיסטמולוגית, ונוגעת לאופן בו אנו ניגשים לסוגיה של התחדשות עירונית בישראל?
מה גוזרים תהליכי התחדשות על אוכלוסיות מוחלשות? על רשויות חלשות כלכלית? כיצד המנגנון הנוכחי של התחדשות עירונית מעצים פערים קיימים בין אזורי הביקוש לבין הפריפריה ומדוע הסכמי הגג פוגעים אנושות ביכולת של הערים החלשות להתחדש
מה מעסיק את אירופה ומה חוקרים הסוציולוגיים? משבר ההגירה, הברקזיט, הזדקנות האוכלוסייה ועליית הלאומנות והפופוליזם הם הנושאים שעומדים במרכז. האם המחקר מגלה משהו חדש אודות אותן תופעות?
"הבעיה של תל אביב היום היא מגוון", מדוע חשוב לשמור על המגוון האנושי בעיר?נשמע מעיריית תל אביב על המחירים שבאובדן המגוון, ומה היא עושה כדי להילחם בזה. ואולי הפתרון לדיור בר השגה יגיע בכלל מהמגזר הפרטי? ולמה מגוון תלוי בדיור?
למי מיועד דיור בהישג יד, לאכולוסיות ממעמד נמוך, למשפחות בתחילת דרכן? לזוגות צעירים או רווקים? ואולי בכלל הדבר הצודק ביותר הוא הגרלה ללא קריטריונים, שהרי כל אחד יכול להנות מדיור במחיר מופחת. אז זהו שלא, כאשר מספקים משאב ציבורי צריך לחשוב טוב למי הוא מיועד
האם בעתיד יוכלו הורים גרושים להחזיק שתי דירות והאם יוכלו רווקים לרכוש בית? שינויים במבנה המשפחה ובאורחות החיים מהווים אתגר עבור שוק הדיור. כיצד מנסים להתמודד עם האתגר בעיר אופסולה בשוודיה?
וינה מציעה מודל דיור ציבורי שאינו מיועד למעמד הנמוך, אינו מזוהה אתנית או מרוכז מרחבית. אלא דיור מפוזר ברחבי העיר, בשכונות שונות שמצליח ליצור תמהיל חברתי אמיתי. מה עתיד הדיור הציבורי בוינה בעידן שמנסה לכפות התחדשות עירונית ניאו-ליברלית?
חסרי בית לרוב מתרכזים בעיר שמספקת להם חברה ואפשרויות לשרוד, אך הערים הולכות ונהיות עוינות יותר כלפי נוכחותם במרחב הציבורי. הרשויות מציעות להם במקרה הטוב לינה במקלטים, אך הגיע הזמן לפתרונות רדיקלים יותר. רעות גיא מעמותת עלם מאמינה שמודל דיור תחילה הוא הפתרון הנכון והראוי לבעית חסרות הבית
משחק המנופול מדמה את המשחק הנדל"ני שכולנו נאלצים ונדחקים לשחק בו או להיבעט מתוכו, אך האם ניתן לדמיין עולם שבו הדיור מופקע משיח הנדל"ן וחוזר לשיח הזכויות? בתחילת המאה ה-19 כבר הבינו שהבעלות הפרטית על קרקעות יוצרת עוני ומעשירה יחידים שנהנים מעליית שווי הקרקע כתוצאה מתהליכים שנעשים בהשקעה ציבורית. הצעה למנגנון דיורי חדש שישיב את הקרקע לכלל ויהפוך את הדיור לזכות בסיסית.
שוק הדיור בישראל בועט מתוכו עוד ועוד אנשים, לא רק המעמד הנמוך אלא גם מעמדות הביניים נאבקים תחת הסחרת הטובין שנקרא דיור. איך זה קשור להתמוטטות שוק הפנסיה ולפריחה של מדורי הנדל"ן, ואילו כלים יכולה המדינה לאמץ לו הייתה רוצה לחולל שינוי אמיתי?
ניתן היה לקוות שמשבר הדיור יהווה הזדמנות לחשוב מחדש על תפיסת הדיור במדינה, והזדמנות לייצר מערכת תכנון טובה יותר ושוק דיור שוויוני יותר. מערכת התכנון הנתונה ללחצים ולתמרונים הפוליטיים ממהרת לספק פתרונות. האם הם מתאימים? סקירה של הכלים שמציעה הממשלה לטיפול ב'משבר הדיור'.
