פריפריה

התחדשות עירונית בפריפריה הגאוגרפית של ישראל | #5 רשימה מסכמת ופרסום המסמך המלא

כיום למדינת ישראל אין מדיניות סדורה להתחדשות עירונית בפריפריה. מהיכן כדאי להתחיל? מסמך מדיניות חדש של המעבדה לעיצוב ותכנון עירוני ממפה את מגמות ההתחדשות ברחבי הארץ, וקורא לשינוי פרדיגמה בפיתוח מתווי התחדשות לפריפריה: מעבר לחשיבה עירונית-אזורית בזיקה למנועי תעסוקה, וקידום של טיפולוגיות מגורים חדשות שיציעו אורח חיים אחר.

התחדשות עירונית בפריפריה | #4 פיתוח קלאסטרים של התחדשות בראייה אזורית

ברשימות הקודמות הצגנו את חוסר ההתחדשות של הפריפריה והסיבות לו, הצענו מגנון התחדשות דיפרנציאלי בין הפריפריה הדרומית והצפונית, והצגנו קריטריונים לעיצוב סל כלים אזורי. רשימה זו מתמקדת בניתוח מחוז הצפון ומציעה עבורו הגדרה ראשונית של קלאסטרים כלכליים-חברתיים להתחדשות עירונית, המתייחסים לנושא התעסוקה - חסם עיקרי לפיתוח אזורי בפריפריה.

התחדשות עירונית בפריפריה | #3 קריטריונים לעיצוב סל כלים אזורי להתחדשות

בשתי הרשימות הקודמות בנושא, הצגנו ניתוח של המגמות הקיימות בתחום ההתחדשות העירונית בפריפריה, והצענו קווים מנחים ליצירת מנגנון מותאם ודיפרנציאלי בין אזורי הפריפריה הצפונית והדרומית. רשימה זו עוסקת בקריטריונים המרכזיים שצריכים לעצב את סל הכלים האזורי להתחדשות.

התחדשות עירונית בפריפריה | #2 קווים מנחים להתחדשות קונטקסטואלית

ברשימה הקודמת הצגנו ניתוח של המצב הקיים והמגמות בתחום ההתחדשות העירונית בפריפריה. המסקנה הייתה שהפריפריה אינה מתחדשת, ושנדרש שינוי פרדיגמה בתחום. רשימה זו תנתח את מאפייני הפריפריה הגיאוגרפית הישראלית במטרה להציע קווים מנחים למנגנון התחדשות קונטקסטואלי.

התחדשות עירונית בפריפריה | #1 שינוי הפרדיגמה התכנונית

כיצד ניתן לייצר התחדשות עירונית בפריפריה? המדיניות ומודל ההתחדשות הקיים, הנשענים על מימון יזמי, מתגברים את ההתחדשות העירונית דווקא באזורי הביקוש. הגל הנוכחי של התחדשות עירונית מפלה ומחליש את הפריפריה, מצב המרקמים הוותיקים מתדרדר והערים סובלות מהגירה שלילית.

“אזוריות חדשה” באשכול רשויות הנגב המערבי?

התכנית האסטרטגית לאשכול הנגב המערבי מציעה חזון ומפת דרכים לפיתוח סדר יום כלכלי אזורי ברוח "האזוריות החדשה", על בסיס זיהוי חמישה מנועי צמיחה ייחודיים. האם בכוחה של התכנית לקדם צמיחה באזור פריפריאלי זה, הסובל מקשיים במשיכת השקעות, הון אנושי וחוסרים בתשתיות?

לקראת סדר יום תעשייתי-אזורי: דפוסי פיתוח בגליל המזרחי ובקריית שמונה

בימים אלו המעבדה לעיצוב עירוני משלימה עבודה על תכנית אסטרטגית לפיתוח אזורי בגליל המזרחי ובקריית שמונה. רשימה זו מציגה ניתוח של דפוסי הפיתוח הקיימים ורעיונות לפיתוח אזורי ממקרי מבחן שונים בעולם.

הקמת אשכולות אזוריים- מיוזמה וולונטרית למדיניות ממוסדת

האשכולות האזוריים צמחו מלמטה כיוזמה וולנטרית שהגיעה מראשי רשויות שחשו צורך לאגם משאבים ולחשוב אזורית. אך כעבור מספר שנים המדינה הלאימה את הפרויקט. האם מדובר בהצלחה חסרת תקדים של יוזמה שצמחה מלמטה ואומצה על ידי המדינה, או שתהליך המיסוד הוא בעוכריה?

התחרות הפנים אזורית מעצבת את קרית שמונה מאז ועד היום: עם הפנים לעתיד

חיזוק התיישבות העירונית של קרית שמונה במרחב הוא אינטרס אזורי, זהו סדר היום אותו מובילים בני הדור השלישי של המרחב, אשר בחרו להניח את משקעי העבר ולפעול יחדיו לקידום המרחב ולצמצום הפערים ההולכים וגדלים בין המרכז לפריפריה

מצבו העגום של התכנון: להכיר את האתר? הצחקתם אותי

בישראל אוהבים לתכנן אך בפרויקטים רבים – במיוחד כאלה הנעשים בפריפריה הגיאוגרפית של ישראל – התכנון נעשה ללא הכרות עם הזירה הממשית ולכן בסופו של דבר אינו משרת את תושבי המקום. איך הגענו עד הלום וכיצד ניתן להיחלץ מהמצב הזה?

הנרטיב של קרית שמונה: לאתגר את השיח של סאלח פה זה ארץ ישראל

פרופ' אמיר גולדשטיין שחקר את ההיסטוריה של קרית שמונה מתאר את שנות החמישים באופן שחורג מהשיח הציבורי הרווח שנוטה לייצוג דיכוטומי בין אשכנזים למזרחים וטוען לאוריינטליזם וגזענות. הקהילה התימנית שהתיישבה בקרית שמונה לא הייתה פאסיבית או חלשה, היא נאבקה על הזהות והמסורת שלה, כתבה לראש הממשלה בן גוריון ואפילו ניצחה.

“הטרגדיה של סינדרלה”: נשים בפריפריה, פמיניזם ושינוי תודעה

האם נכון לכתוב ספר שלם על שני אירועים שנמשכו חודשים ספורים? האם ניתן לגשר על התהום בין מרכז לפריפריה בישראל? האם יתכן שאותו אירוע יהיה גם הצלחה וגם כישלון? ומה הקשר בין שינוי של היחיד לבין שינוי פוליטי? שיחה עם פרופסור הנרייט דהאן כלב בעקבות ספרה "נשים בישימון: מרי וסירוב בשולי החברה" על פמיניזם, מרי, פוליטיזציה ושינוי תודעה.

ערים קטנות ומגניבות

גם ערים קטנות רוצות למשוך אליהן את המעמד היצירתי. בעוד הדיון של העיר היצירתית מתמקד בערי המטרופולין, חלק מן החוקרים ממקדים את המבט בערים הקטנות. כיצד ואילו כוחות נדרשים בכדי לחולל בהן שינוי ולאיזה מודל עירוני עליהן לשאוף? רשימה בשני חלקים.

“סלאח, פה זה ארץ ישראל” מחשבות לאחר צפייה

הסרט הדוקומנטרי שזוכה לשבחים חושף את הפרוטוקולים והתוכנית הסדורה של יישוב עולים יוצאי מדינות צפון אפריקה בעיירות הפיתוח, אך האם זו הדרך היחידה להסתכל על אותן עיירות שקובצו תחת השם "עיירות פיתוח" למרות השוני התכנוני שלהן אז והיום? יוליה פורשיק שגדלה באחת מן העיירות בוחנת את מושגי היסוד מנקודת מוצא תכנונית.

העברת מחנות צה”ל לפריפריה – התכנית, האגדה והמעשה

מי שהיה בעבר מפקד מרכז הבינוי של צה"ל מבקר את הפופוליזם סביב העברת מחנות צה"ל לפריפריה. טיוב האוכלוסייה? יצירת מקומות עבודה? משיכת אוכלוסייה חדשה וצעירה לנגב? הבטחות אלה משרתות את חיתוך הסרטים וצילומי הפוליטיקאים אך המציאות מהם והלאה. מה הערך של העברת מחנות צה"ל ומי המרוויחים העיקריים? לדבריו, לא תושבי הנגב

הגיע הזמן להקמת רשות לחלוקת כספי ארנונה משטחים מניבי הכנסות בנגב

חלוקת כספי הארנונה בנגב בין המועצות האזוריות הכוללות מושבים וקיבוצים לבין עיירות הפיתוח משקפת סדר פוליטי המתעדף את המגזר החקלאי ומייצר אפליה אתנית ארוכת שנים. על מנת שהנגב יהווה אלטרנטיבה המציעה איכות חיים יש לשאוף לשינוי חלוקת כספי הארנונה משטחים מניבי הכנסות בנגב, כך יוכלו היישובים הקיימים להתחזק ולהתפנות לקידום האינטרסים האזוריים

היכונו! פרויקט שיקום שכונות חוזר

שיקום שכונות פרויקט הדגל של ממשלת מנחם בגין בשנות ה-70 שב וחוזר לכותרות. גלגולו הנוכחי של הפרויקט מעלה שאלות נוקבות. האם יש ממש בחידושו או האם מדובר בספין פוליטי המבקש להעביר מסר להמון, שהמדינה מקדמת כלים של התחדשות עירונית גם עבור "האוכלוסיות המוחלשות"? רשימה ספקנית על הקמפיין הממותג של פרויקט שיקום השכונות.

למה נכשל פרויקט שיקום שכונות?

התעלמות מראייה תכנונית ומערכתית, יצירת "גידור טריטוריאלי" של שכונות השיקום והדרה ממתחמי "פינוי-בינוי", אלו הם רק חלק מהכשלים שמנעו ומונעים את הצלחתו של פרויקט שיקום השכונות בתחום הפיזי והחברתי. צבי ויינשטיין כותב על ההזדמנויות שהוחמצו לקראת הצעה לשינוי מדיניות.
חורה (צילום: המעבדה לעיצוב עירוני)

חורה, מעבר לכותרות החדשות

היישוב הבדואי חורה עלה לאחרונה לכותרות, כאשר נודע שהמפגע בפיגוע בבאר שבע היה תושב המקום. אבל כמה מאיתנו שמעו על חיי הבדואים בחורה לפני כן? רוב האוכלוסייה אינה מכירה את חורה ובמצבים של קונפליקט אנו נוטים לחשוב בסטריאוטיפים. רשימה זו מבקשת להאיר את המציאות המורכבת ולהציג תמונה מחיי היום יום ביישוב.