כיצד ניתן להגדיר מהי שכונה? מה המאפיינים שהופכים שכונה לטובה ומוצלחת? רשימה זו סוקרת את ספרה של אמילי טאלן, Neighborhood, שעוסק בשאלות אלו, בניסיון להבין מהי שכונה ומה חשיבותה לחיי היומיום שלנו בעת הנוכחית.
העיר קוריטיבה זכתה לתשומת לב רבה בזירה העולמית בשנות השבעים בשל החדשנות יוצאת הדופן שהובילה בתכנון. סדר יום שהקדים את זמנו והפתיע בכך שצמח דווקא בדרום הגלובלי בברזיל בעיר הסובלת מעוני. היא הפכה למודל עולמי. מה קורה בה היום? רשימה זו בוחנת את התוכניות והרביזיות בתכנון העירוני והאתגרים החדשים שהעיר ניצבת בפניהם. תכנון עירוני הוא דינמי וכדי לשמר את ההצלחות יש להתאימו לשינויים הדמוגרפיים, הכלכליים והחברתים. ללא אלו, גם ערים שקידמו אסטרטגיות מוצלחות ופרוגרסיביות לא יצליחו לשמר את היתרון היחסי שלהן.
מתכנון הערים יהונתן נאה סיים לאחרונה את עבודתו במחלקת ההנדסה בעיריית טירה. זה לא היה צעד מובן מאליו אך הוא מודה על ההזדמנות שהייתה לו לעבוד שם. מתוך הניסיון שלו הוא משתף באתגרים הרבים של סוגיות תכנוניות בערים ערביות ולמה חשוב כל כך להכיר את המקום בשביל לתכנן אותו
כיצד אפשר ליצור עיר שמקרבת בין אנשים? האם יש מקום בעיר למגוון אנושי וצורני? רשימה זו סוקרת את הספר העיר הרכה, שמציע חזון תכנוני ייחודי, המבוסס על צפיפות וגיוון בקנה מידה אנושי.
כיצד בני נוער פועלים במרחב הפיזי והמקוון? כיצד הם חווים את המרחבים האלו? כיצד מגפת הקורונה השפיעה על כך? הרשימה סוקרת עבודת מחקר שעוסקות בשאלות האלו דרך בחינת הפעילות בשכונות שונות של העיר יהוד.
פעם הלכו כולם לבית הספר בשכונה אך בעושרים האחרונים גוברת המגמה של בתי ספר קהילתיים, ייחודיים ועל אזוריים. מונטסורי, אנתרופוסופי, דמוקרטי, כל קהילה והזרם שלה, ומה קורה לשכונה? למגוון האנושי והמפגש שמציעה השכונה? על הדילמה של הורים רבים בין הבחירה באופציה המקומית לבחירה בייחודיות הקהילתית
אסון קטרינה היוו טראומה משמעותית עבור תושבי ניו אורלינס וארה"ב כולה. מה הנסיבות שהובילו לאסון? כיצד הן קשורות לתכנון עירוני? רשימה זו סוקרת את הספר Katrina: A History, 1915-2015, שדן בשאלות אלו.
כיצד ניתן לשלב אתר מורשת חדש בתוך מרקם עירוני צפוף ועשיר? כיצד חזון המורשת נתפס על ידי משתמשי המרחב? רשימה זו תעסוק במקרה הייחודי של שביל העצמאות, אתר מורשת לאומי חדש, שנחנך ב-2018 סביב שדרות רוטשילד בתל אביב.
מה התפקיד של חצר בית הספר בעיר? את מי היא משמשת בזמן הלימודים ואחרי סיומם? רשימה זו מציעה חשיבה מחדש על תפקיד חצר בית הספר כמרחב ציבורי חשוב במדינה שהולכת ומצטופפת.
היכן ממוקמים מבני חינוך בעיר? כיצד המרחב העירוני מעצב את החינוך ותכניו? כיצד ניתן ללמוד מהמרחב העירוני? שאלות אלו עמדו במרכז הכנס "מתכנון לחינוך ובחזרה".
מה קורה לרחובות המסחריים כשהמסחר עובר לזירה הדיגיטלית? כיצד הם עומדים להשתנות? רשימה זו סוקרת את האפשרויות השונות ואת המתחים בין מסחר פיזי מסורתי למסחר דיגיטלי.
סדרת פודקסט חדשה על היכולת לחלום ולשנות מקום מבפנים. הסדרה מספרת את סיפורה של קרית שמונה עם חזרתם של קבוצה של צעירים שגדלו בה ושבו הביתה בכדי לבנות את עתיד המקום. הם נכנסו לתפקידי מפתח ברשות העירונית, כתבו תכנית אסטרטגית, יצרו שותפויות אזוריות וביחד עם שחקנים נוספים במרחב הם בונים את הפודטק ואלי של ישראל.
כיצד מנהלים את המתח בין המרחב הפרטי למרחב הציבורי? רשימה זו דנה בסוגיה של המרחב הפרטי-ציבורי, יציר כלאיים שמאגד בתוכו אינטרסים מנוגדים, הציבור מול בעלי הקרקע.
מה קורה כשאנו עוצרים ומתבוננים בלובי הבניין, בחדר המדרגות? כיצד זה עלול להשפיע על האופן בו אנו תופסים את המרחב? הסרט ההתחלפות דן בשאלות האלו ומאתגר את הצופה להכיר בכוחו של המבט לחשוף זוויות חדשות במרחב.
צמיחה עירונית מואצת ושחיקת מרחבים ציבוריים מובילות ערים ומטרופולינים בעולם לגיבוש תוכניות אסטרטגיות לשימור ופיתוח מערכת השטחים הציבוריים הפתוחים שלהם. רשימה זו מציגה את עיקרי המסמך של UN-HABITAT הסוקר מגמות גלובליות בתכנון מערכות עירוניות של מרחבים ציבוריים.
אילו שינויים מתרחשים בטיפולוגיות הצריכה העכשוויות בעולם ובישראל? האם בעתיד המסחר באינטרנט יעלה על חשבון המסחר הפיזי, או לחילופין יגרום לגל "הרס יצירתי" שיחיה את המסחר הפיזי? באילו אופנים על הרשויות להיערך לכך? על הצורך באספקת מסחר בר-השגה ועיצוב מערכות תכנון אדפטיביות שיגיבו לצרכים המשתנים במהירות.
בתכנית ותמ”ל חדשה במג’דל כרום נערך שיתוף ציבור חדשני שכלל שימוש בכלים טכנולוגיים ובהובלה של צוות מקצועי מתוך העיר. המהפכה שהציעה מהנדסת הרשות המקומית, אריג' סראחן, כללה יצירה של "קבוצות שיוך" של אלפי בעלי הקרקע שיאפשר לממש את התוכנית.
תכנון שדה דב התחיל עם הבטחה להיות מרחב עירוני חדשני וצפוף במרכז העיר שמביא גם בשורה חברתית עם ההטחה לדיור בר השגה ודיור מכליל. אך מה בין החזון למציאות? שתי רשימות בוחנות מה נשאר מן ההבטחה
הקורונה הובילה לאימוץ נרחב של מסחר דיגיטלי, וחלונות הראווה בערים רבות הלכו והתרוקנו. האם אפשר לדמיין את העיר ללא רחובות מסחריים? מהו עתידם של קילומטרים של מרקמי חיים עירוניים המשלבים מרחב ציבורי, תעסוקה ומגורים שהולכים ודועכים? האם עלינו להילחם על המסחר ואם כן כיצד?
מימד הזמן הוא קריטי בהליכי תכנון, ויש בו מורכבות רבה הרבה מעבר ל"זמן בשעון", זמן ליניארי ואובייקטיבי. אז מדוע הוא זוכה להתעלמות במחקרים על תכנון אסטרטגי של ערים ואזורים? על החשיבות להטמעת הזמן הסובייקטיבי, שיש בו קטיעות, תופעות חזרתיות וקושי להבנת התכנון האסטרטגי כתהליך חברתי מורכב.
כיצד ניתן לחדש אזורי תעשייה? להכניס שימושים חדשים ולהכין אותם לעירוניות התעשתייתית החדשה? התוכנית האסטרטגית 'התחדשות תעשייתית': פיילוט לאומי בקריית שמונה ובגליל העליון', מציעה סדר יום ומסגרת גמישה להתחדשות של אזור התעשייה הדרומי בקריית שמונה.
תכנון היישובים הפרבריים בישראל מתאפיין בהקצאה מאסיבית של שטחים ציבוריים פתוחים ובמערכת נופית שהיא בין יישוב כפרי לפרבר עירוני, הכוללת פארק מרכזי שסביבו מבני ציבור בשילוב ביזור גנים ציבוריים בתוך השכונות. מה קורה במרחבים הללו בפועל? איזה סוג של חיים ציבוריים מתרחשים בהם? רשימה זו מציגה ממצאים שנאספו ביישוב הקהילתי מיתר שבנגב
ההיסטוריה התכנונית של הכניסה לקריית מוצקין מראה כיצד השינויים הכלכליים והסוציולוגים שעברה החברה הישראלית מתבטאים בשינויים במרחב העירוני. המעבר מפרבר קטן ואינטימי עם מעט תחבורה לצומת תחבורתית סואנת, ומשדרת עצים נעימה להולכי רגל לשדרת חניות. גם האריכטקטורה של הבניינים הגובלים בשדרה השתנתה משמעותית
מעט מרחבים בעיר הם נטולי ייעוד או כאלה שאנשים עושים בהם שימוש שחורג מייעודם ויש להם חשיבות ועוד יותר מכך לכאלה המציעים מפגש עם הטבע בלב העיר. יחד עם זאת הרשויות לא מכחישות את הרצון שלהן לבנות באותם שטחים, כיצד ניתן ליישב את הסתירה הזו? להתערב מבלי להרוס את הספונטניות והאותנטיות שלהם? הצעה להתערבות בשדה בור בגבעתיים
בלב העיר גבעתיים הצפופה ישנו שדה שמציע חוויה של טבע נגיש ובלתי מעובד. רשימה זו עוסקת בחשיבותם של השטחים הלא מפותחים בעיר והערכים המתגלמים בהם. את מי משמש השדה שמסתתר בין דפנות המגורים, עבור אילו שימושים וכיצד הוא נתפס בתודעת התושבים?
לאחר שברשימה הקודמת סקרנו את השימושים והמאבקים על הוואדי שחוצה את פרדס-חנה כרכור ברשימה זו נבחן את אפשרויות הפיתוח השונות. המאבק על הוואדי ועל צביונה העתידי של המושבה כולה, נמצא בימים אלה בנקודת הכרעה. מהן האפשרויות ובמה נראה שהמועצה תבחר?
מאמר חדש של טלי חתוקה בגיליון מיוחד של Architectural Design המוקדש לייצור אורבני מסמן את הכניסה של נושא התעשייה בעיר לתחום המיינסטרים האדריכלי ואת האופן שהוא צפוי לעבור מגישה שולית לסדר יום מרכזי
פרופ’ רחל קלוש מגיבה למאמרו של יוברט לו יון The Dilemma of Planning. לטענתה הגישה הביקורתית אותה מציג יוברט מדגישה את ההיבריס המקצועי ורואה בתכנון כוח עיקרי בעיצוב המרחב, תוך שהיא מתעלמת מהעובדה שהמשתמשים במרחב שותפים לא פחות משמעותיים מהמתכננים בייצורו. היא מפנה אל האנרכיזם, לא רק כאמצעי לייצר מודלים תכנוניים אלטרנטיביים, אלא בעיקר כדי לשאוב השראה עבור פרקטיקות תכנוניות המדגישות פעולה ישירה ללא מתווכים ודורשות מהמתכננים לקחת אחריות אישית ולפעול למימוש אלטרנטיבות בשטח. פרקטיקות אלו מעודדות התארגנות לא היררכית הגורסת שותפות בידע תוך ויתור מרצון על השתייכות למבני כוח, כולל אלה המוקנים באמצעות ידע מקצועי ומתן ביטוי לתהליכי השינוי בעשייה יומיומית אשר מחייבת את המתכננים להשיל מעצמם חלקים גדולים מהסוציאליזציה המקצועית הפריבילגית.
