להמציא

מבני הציבור: על מבנים, ציבורים ומשמעויות

רשימת פתיחה לרגל השקת סדרת רשימות חדשה של כותבים-אדריכלים מוזמנים שתעסוק בחשיבות של מבני הציבור בתחילת המאה ה-21, וסדרת פודקאסט חדשה, חמישה בניינים, שתציג חמישה מבני ציבור זוכי פרס רכטר.

העיר כמרחב למידה

מה הזיקה בין תפיסת החינוך לתכנון המרחב הבית ספרי והאם השתנה במאה השנים האחרונות? בארכיטקטורה של בתי הספר שלושה סוגי מבנים בהתאם לפרדיגמות חינוכיות שונות. האם הגיע זמן לאתגר אותן, לפרוץ את גבולות בית הספר ולהשתמש בעיר כמרחב למידה?

אוטופיה עבור הגיל השלישי- הזדמנות להם, הזדמנות לנו

לאחרונה פירסמנו רשימה על האתגרים שבהזדקנות האוכלוסייה: תעסוקה, דיור, כלכלה. התארכות תוחלת החיים מחייבת חשיבה מחדש על כלל ההסדרים בחברה כך שהמבוגרים לא יהיו לנטל בלבד על הצעירים. הצעה לחשיבה מחודשת על תעסוקה ומהלך החיים שתוביל להחזרת האוכלוסיה המבוגרת לחברה.

גזע לחוד ויצירתיות לחוד- על ההפרדה הגזעית בערים היצירתיות

הערים היצירתיות הן ערים סגרגטיביות, הלבנים באמריקה הם הנהנים העיקריים מהפריחה של המעמד היצירתי. ומה קורה כאן בישראל? האם גם בישראל ישנה חפיפה בין אתניות למעמד היצירתי או שגם כאן ישנה הפרדה על בסיס 'צבע'?

הצעה חדשנית להתחדשות עירונית בעיר בני ברק

אולי צריך להתחיל לפתח מרחב רב מפלסי למגזר החרדי? כזה המחובר בגשרים להולכי רגל המאפשר בנייה גבוה יותר ושימוש בקומות התחתונות לצורכי ציבור? שתי הצעות להתחדשות עירונית בשכונת קריית ויז'ניץ בבני ברק

מעבדות עכשיו! זילות מושג המעבדה במגזר הציבורי והפרטי

מעבדות הפכו לטרנד חם, מחברות במגזר הפרטי, דרך המגזר הציבורי ועד אירגונים במגזר השלישי, כולם מקימים 'מעבדות עירוניות'. מה מושך במושג מעבדה? מה משתוף למעבדות העירוניות ברחבי העולם ומה שונה בינן לבין המעבדות באקדמיה? חוקרים שהחלו לבחון את הסוגיה מעלים מספר ביקורות על המוגבלות של 'המעבדה' במגזר הציבורי והפרטי

פרויקט פרטאצ'- רשימה מסכמת לסדרת הצילומים

מדי שבוע הביאו צילומיו של יואב מאירי, שהתפרסמו במדור 'מהנראה בעירנו' של אורבנולוגיה, את מה שהוא מזהה כסגנון הבינוי הישראלי: הבנייה הספונטית מרובת התוספות. לא של האדריכלים אלא של הדיירים המוסיפים שכבות לבניינים ולנוף העירוני. ברשימת הסיכום הוא מסביר את אהבתו לפרטאץ' המקומי

מאזור תעשייה לפארק תעשייה

פארק התעשייה האזורי בקריית גת, שעבר פיתוח מואץ בשני העשורים האחרונים בוחן מחדש את מדיניות ההפרדה בין העיר והתעשייה, לאחר שנים רבות של מגמות היפרדות והרחקה ומציע מודל חדש של הקשר בין השתיים. כיום נידונות בהרחבה שאלות הנוגעות לעתיד הערים, עתיד התעשייה והאם העתיד הזה יכול להיות עתיד משותף. בתקופה בה ערים רבות מתמודדות אלו מול אלו בניסיון למשוך אליהן חברות ומפעלים, מה ניתן ללמוד מקריית גת?

עיר חכמה או אזור חכם? עתיד אשכול הנגב המזרחי

מה בין התייעלות אזורית ובין קידום השימוש בטכנולוגיות מתקדמות המיושמות במסגרות שונות של ערים חכמות? יצירה של שיתופי פעולה אזוריים במסגרת אשכולות של רשויות מקומיות קטנות, נעזרת רבות בשירותים של ענקיות טכנולוגיה, עבורן מרחבים אלו הן מעבדת ניסויים ומחקר. מה האתגרים, הסכנות והיתרונות בפיתוח אזורי טכנולוגי? בחינה של אשכול הנגב המזרחי.

עיר שבוראת לה אייקון, קלטרבה בולנסיה

בעידן התחרות ערים מזמינות אדריכלי על שייבראו להן אייקון, אסטרטגיה שמעוררת ביקורת ברחבי העולם. כך ולנסיה, עיר הולדתו של קלטרבה בראה את 'עיר המדע והאמנויות'. אך מה קורה כאשר פרויקט מגלומני שכזה עולה פי שלוש מן המתוכנן? מה הערך שלו לתושבי העיר והאם זה מה שהופך את העיר לאטרקציה תיירותית?

האם ניתן לרתום את הטכנולוגיה לצמצום האי שווין בערים?

בחודשים האחרונים עסקנו בעוני ועירוניות ושאלנו על הזיקה בין עוני ותכנון עירוני, האם מודל הערים החכמות ודיגיטציה של שירותים עירוניים יוכלו לסייע לצמצום פערים וטיפול בעוני? רבים מאמינים כי הטכנולוגיה תוביל לקדמה, שיפור, ייעול, בעיר ובחברה בכללה. הפרויקט הלאומי ישראל דיגיטלית אף רואה בה כלי מרכזי לשוויון חברתי, האמנם? ראיון עם פרופ' שיזף רפאלי על הפער הדיגיטלי, טכנולוגיה ואי שוויון בערי ישראל.

ממפעל פלדה לרובע עירוני חדש

על אדמת מפעל פלדה שנסגר והפך לקרקע לא מנוצלת ומתדרדרת הקימו בלוקסמבורג רובע עירוני חדש. אוניברסיטה, מרכז מחקר, קניות, ופנאי, פארקים ושוכנות מגורים הוקמו ברובע החדש שבליבו מפעל הפלדה שעבר שימור והפך לאייקון שמכבד את ההיסטוריה התעשייתית

מו"פ בחזית – בונים תעשיה יצירתית

חדשנות והשקעה במחקר ופיתוח יכולים להשיב את העוצמה והחיות הנדרשת לתעשיית הייצור בארץ ולהיות נכס אסטרטגי ותחרותי מול התעשיות בעולם. מתווה לקידום מחקר ופיתוח בתעשיית הייצור בישראל
פארק תעשייה נ.ע.ם 2016

אזור התעשייה לאן? נייר עבודה ותכנית אסטרטגית לאזור תעשייה נ.ע.מ. בנגב

רשימה זו מציגה תכנית אסטרטגית שגובשה במסגרת עבודת ייעוץ של המעבדה לעיצוב עירוני באוניברסיטת תל אביב, בראשות ד"ר טלי חתוקה, עבור מנהל אזורי תעשייה במשרד הכלכלה והתעשייה. הפנייה של משרד הכלכלה והתעשייה עלתה בעקבות הצורך לשנות את הסטנדרטים התכנוניים של אזורי תעשייה בישראל. היוזמה של מנהל אזורי תעשייה לקידום תכנית אסטרטגית לפארק נ.ע.מ., המוגדר כפרויקט לאומי, מעוגנת בהנחה כי זו תשמש מודל לאזורי תעשייה נוספים בישראל.

השכונה התעשייתית

הצעה לחשיבה מחודשת על ההפרדה בין עיר לתעשייה והצעה לאתגור הדיכוטומיה הנוכחית בעזרת סדרת פעולות בעיר, באזורי תעשייה ובממשק שביניהם. כיצד ניתן לקרב ולחזק את הזיקה בין מגורים לתעשייה ולהיפך? ומדוע זה בכלל כדאי?

להחליק למרגלות מפעל הפלדה

כיצד ניתן לחדש ולהשמיש אתרים ששימשו לתעשייה כבדה? אלפי דונמים שעמדו ריקים ועזובים הפכו לרצועת פארקים מרהיבה בצפון גרמניה שמשמרת את אתרי התעשייה תוך מתן פרשנות חדשה והסבתם למרכז צלילה, בריכות, קירות טיפוס, מסלולי הליכה, גלריות ומוזיאונים. רשימה ראשונה העוסקת בשאלות והצעות לשימוש חוזר בקרקע תעשייתית.

האם התחבורה השיתופית עתידה לטרוף את השוק בישראל?

Uber ו- Lyft אחראיות למהפכה תחבורתית בערים רבות בעולם, בישראל, הממשלה טרם פתחה להן את הדלת, אבל היא לומדת לעומק את הנושא. האם ביכולתה של התחבורה השיתופית לחולל שינוי של ממש במדינה מוטת רכב פרטי ותחבורה ציבורית לא מספקת? מה המשמעות של התחבורה החכמה על חיי האזרחים.

עיר ותחבורה בעידן "חכם"

רשימה זו מבקשת לפרק את המונח "עיר חכמה" ולהבחין בין המונח, הסימבול, השיח והישות הבין-סובייקטיבית המכונה "עיר חכמה" לבין המוחשי, הפיזי והמרכיבים הסטטיים והפרקטיים היוצרים אותה הלכה למעשה. במוקד הדיון התחבורה החכמה וזו השיתופית והשלכותיהן המורכבות על עתיד המרחב האורבני העולמי וחיי היום יום של התושבים. רשימה ראשונה בסדר
(צילום: Geraint Rowland, Flicker.com)

שנה טובה! לקראת שנה חדשה של חשיבה יצירתית ושל אתגור סטראוטיפים

רשימה קצרה על נתינה וקצת הומור לרגל השנה החדשה. שני סרטים קצרים שמצליחים להגחיך עד דמעות את היחסים בין המערב הנדיב לאפריקה הנזקקת, מציעים קריאה דקונסטרוקטיבסטית של נרטיבים ומוסכמות דרך ההגחכה שלהם. לקראת שנה חדשה של פירוק סטירואטיפים וחשיבה חדשה
(צילום: Visualhunt.com )

עיר העתיד: אוטופיה או דיסטופיה?

בפורום שיקגו לערים גלובליות הציגו חברות טכנולוגיה את החזון שלהן לתחבורה בעיר העתיד. כלכלת שיתוף, רכבים אוטונומיים וביטול ההפרדה בין הכביש למדרכה הם רק חלק מהססמאות שעלו שם. האם הפתרון של Uber לבעיית הנגישות של הפריפריה והתכנית של Google לרשת את העיר ניו יורק, מייתרות את תפקיד העירייה והמדינה במתן שירותים ודאגה לשוויון בין האזרחים?
ההי ליין בניו יורק (צילום: joevare Flicker.com)

מודל אלטרנטיבי לחידוש המרחב הציבורי

ארגון ללא מטרות רווח, Trust For Publip Space, שם לו למטרה לחדש ולהשפיע על עיצוב המרחב הציבורי בעיר ניו יורק. הם מציעים מודל ארגוני ומחשבתי ייחודי שאכן מצליח לחולל פרויקטים משמעותיים בעיר. מהו סוד כוחו של הארגון?
תל אביב (Ron Almog Flicker.com)

תרבות עיור

איך העולם התרבותי מסייע לנו להסתכל על העיר במבט רענן? איך יצירות אמנות, שירה וספרות מספקות זווית חדשה להתבוננות על המרחב המוכר? רשימה קצרה לפרידה.
צילום: יואב מאירי

פרויקט סמיולוגי: סימני ביתיות בשיכון הציבורי

על מה מעידים הסימנים של שינוי הבלוק על ידי דייריו? איזו משמעות יש לצורות החדשות המתפתחות על מעטפתו בהקשר של מושג הביתיות? חקירת הארכיטקטורה כמערכת סמיולוגית חושפת את השימושים היומיומיים, הסימבוליים והאידיאולוגיים המקודדים בבלוק המגורים.
Paul Stein, flickr.com

מחאה עירונית בחסות התאגידים

תערוכת אמנות ביקורתית, שנושאת את דגל המאבק בתהליכי ג'נטריפיקציה דורסניים, היא עוד עדות לכך שהמחאה העירונית של קיץ 2011 הצליחה לחלחל לחיינו. אבל מה זה אומר שתאגיד ענק ממן את התערוכה? האם זה הופך אותה למגויסת, פחות ביקורתית? אמנות, מחאה ועירוניות בצל הקפיטליזם החזירי.