חיזוק התיישבות העירונית של קרית שמונה במרחב הוא אינטרס אזורי, זהו סדר היום אותו מובילים בני הדור השלישי של המרחב, אשר בחרו להניח את משקעי העבר ולפעול יחדיו לקידום המרחב ולצמצום הפערים ההולכים וגדלים בין המרכז לפריפריה
"מפות הזיכרון" של העיר הן מורכבות ומבטאות את האופן שבו הזיכרון היה לאמצעי במאבק החברתי על הנרטיב של המקום. מהן האסטרטגיות של הזיכרון העכשוויות בערים והאם אנחנו זוכרים יותר מידי?
אנדרטאות בערים הן חלק מן המשא ומתן על נרטיבים ועיצוב זיכרון. אנדרטת השואה בבוסטון מעלה שאלות על הזיכרון והאופן שבו הוא מתורגם נודד ומעוצב בזירה העירונית במרחבי היומיום
לרגל חודש הקיימות שחל כעת, מה הקשר בין קיימות קהילה וחוסן עירוני? יער המאכל בפארק החורשות בתל אביב אמור לענות על שלושת האתגרים הללו: לבנות קהילה פעילה שמתחזקת יער מאכל מקיים ובכך בונה את החוסן העירוני. חלום או מציאות?
מודלים עירוניים משייטים ומיובאים לערים ברחבי העולם, וכך גם מודל ה'עיר היצירתית' שעשה את דרכו אל ירושלים. כיצד הוא תורגם לקונטקסט המקומי ועזר למסגר מחדש את הקונפליקט החרדי-חילוני, היהודי-פלסטיני ואת הפנייה לאכולוסייה הצעירה והיצרנית?
נושא הפרטיות הוא מרכזי בעידן של איסוף מידע והטמעת טכנולוגיות מעקב וחיישנים במרחב הציבורי בעיר. כיצד צריכות הערים להתמודד עם הפיתוח הטכנולוגי מחד ושמירה על הזכות לפרטיות מאידך? האם הקונספט של פרטיות עדיין רלוונטי בעידן הנוכחי או כפי שמציעים רבים זהו רעיון שפס מן העולם?
פרופ' אמיר גולדשטיין שחקר את ההיסטוריה של קרית שמונה מתאר את שנות החמישים באופן שחורג מהשיח הציבורי הרווח שנוטה לייצוג דיכוטומי בין אשכנזים למזרחים וטוען לאוריינטליזם וגזענות. הקהילה התימנית שהתיישבה בקרית שמונה לא הייתה פאסיבית או חלשה, היא נאבקה על הזהות והמסורת שלה, כתבה לראש הממשלה בן גוריון ואפילו ניצחה.
המתח והפער בין העיר לאזור הכפרי בארצות הברית נוכח מתמיד בפוליטיקה האמריקאית. התקשורת נוטה להציג את העיר והעירוניים כפרוגרסיבים וליברלים אל מול הכפרים השמרניים מצביעי טראמפ. שני ספרים שהתפרסמו ב-2018 יורדים לעומק של אמריקה הכפרית ומבקשים להבין את תפיסת עולמם של תושביה
בכנס אקדמי שקיימנו בנושא העיר בעידן הדיגיטלי ובכתבה שהתפרסמה השבוע בדה מרקר, התמקדנו בשלוש שאלות: מי אחראי לפתח את חזון העיר, מי יגן על האזרח, ומי אחראי להתמודד עם הפערים בעידן הדיגיטלי? שאלות שככל הנראה ימשיכו להעסיק את כולנו בשנים הקרובות
כיצד ניתן לעשות 'תכנון עם קהילה' כאשר הקהילה עצמה איננה ישות אחידה? וכיצד הנגשת הון טכנולוגי לאוכלוסיות מוחלשות יכולה להוות פוטנציאל לפיתוח? תובנות מפרויקט שמפגיש סטונדטים לתכנון ערים ותושבים בג'יסר א-זרקא
האם לטכנולוגיה ולדיגיטציה השפעה על פערים חברתיים? עם תהליכי הדיגיטציה שעוברות הערים חובה לבחון את ההיבטיים וההשלכות שלהם על קבוצות שונות בחברה ויחסי הכוח שזה יוצר בין האוכלוסיות השונות בעיר
לאחר מחקר של שנתיים בנושא 'ערים חכמות' בישראל, אנו שמחים להוציא את המדריך "העיר בעידן הדיגטלי: תכנון, טכנולוגיה, פרטיות ואי-שוויון". מדוע בחרנו להתרחק מהמושג 'עיר חכמה' ולהחליפו בעיר הדיגטלית?
בלוק המגורים הישראלי הוא תוצר של שתי אידיאולוגיות אוטופיות: מרקסיזם ולאומיות. התבוננות בבלוק ובהתפתחות שלו לאורך השנים מגלה שאוטופיה אינה רק מימוש של תוכנית טהורה אלא יכולה להיות גם פעולה מעורבת שמשתתפת בתהליכים חברתיים ופיזיים מורכבים מתוך אמפתיה למציאות הקיימת. האם הבלוק יכול להיות נקודת מוצא לאוטופיה חדשה שתתמודד עם האתגרים החברתיים והפוליטיים של ימינו?
לאחר שנים של תחרות בין ערים על משיכת תאגידים וחברות הי טק, חלה התפכחות והכרה בקונפליקט בין האינטרסים העירוניים לאינטרס של חברות הענק. הגיע העת שגם ערי ישראל יתפכחו מהחלום.
העיצוב של המחאה, The Design of Protest: ספר חדש מאת טלי חתוקה בוחן אירועי מחאה ברחבי העולם מנקודת מבט מרחבית ופיזית, ומבקש לאתר קווי דמיון בדרכים שבהן מתוכננות ומעוצבות מחאות פוליטיות.
גם ערים קטנות רוצות למשוך אליהן את המעמד היצירתי. בעוד הדיון של העיר היצירתית מתמקד בערי המטרופולין, חלק מן החוקרים ממקדים את המבט בערים הקטנות. כיצד ואילו כוחות נדרשים בכדי לחולל בהן שינוי ולאיזה מודל עירוני עליהן לשאוף? רשימה בשני חלקים.
לרגל השקת הספר 'ארץ-גנים' כינסנו אדריכלי נוף מובילים כדי לשוחח על האתגרים והדילמות של תכנון השטחים הפתוחים בערי ישראל, מעמדו של המקצוע והצורך בקביעת סדר יום, זה מה שהיה להם לומר.
רשימת פתיחה לרגל השקת סדרת רשימות חדשה של כותבים-אדריכלים מוזמנים שתעסוק בחשיבות של מבני הציבור בתחילת המאה ה-21, וסדרת פודקאסט חדשה, חמישה בניינים, שתציג חמישה מבני ציבור זוכי פרס רכטר.
פארקים הפכו 'למפגע רעש' ומרחב עם פוטנציאל אלים בשל בני הנוער שנוטים להיפגש בהם, אך עבורם זהו מרחב חשוב במעבר מילדות לנעורים. מדוע נמשכים בני הנוער לגנים ציבוריים, מה מספק מרחב זה עבורם וכיצד אנחנו כמתכננים צריכים לחשוב על תכנון לקבוצות גיל שונות בעיר?
חסרי בית לרוב מתרכזים בעיר שמספקת להם חברה ואפשרויות לשרוד, אך הערים הולכות ונהיות עוינות יותר כלפי נוכחותם במרחב הציבורי. הרשויות מציעות להם במקרה הטוב לינה במקלטים, אך הגיע הזמן לפתרונות רדיקלים יותר. רעות גיא מעמותת עלם מאמינה שמודל דיור תחילה הוא הפתרון הנכון והראוי לבעית חסרות הבית
המודעות להתנגדויות במגמת עליה, כותב גיא נרדי: "השנה מי שהובילו מחאות נגד תנופת הבנייה והפיתוח היו עפ"י רוב אנשי סביבה ומחבקי עצים, ב-2017 חל מהפך, וההתנגדות לתוכניות הנדל"ן החלה להגיע מכלל האזרחים, שחוששים מהבהלה לדירות". על הסוגיה הזו שוחחנו עם טליה מרגלית החוקרת את הנושא בשנים האחרונות.
הסרט הדוקומנטרי שזוכה לשבחים חושף את הפרוטוקולים והתוכנית הסדורה של יישוב עולים יוצאי מדינות צפון אפריקה בעיירות הפיתוח, אך האם זו הדרך היחידה להסתכל על אותן עיירות שקובצו תחת השם "עיירות פיתוח" למרות השוני התכנוני שלהן אז והיום? יוליה פורשיק שגדלה באחת מן העיירות בוחנת את מושגי היסוד מנקודת מוצא תכנונית.
תכנית אסטרטגית לעיירית אשדוד שגובשה במעבדה לעיצוב עירוני על ידי ראש המעבדה ד"ר טלי חתוקה, והמתכננות סאני מנוזי פיטרסון ועינת פרייגר, מבקשת לחשוב על העיר אשדוד כמערכת המשלבת בין מגורים לבין תעסוקה, עבודה ותעשייה, מתוך הבנה כי בייצור ובתעשייה גלום פוטנציאל לא רק לצמיחה כלכלית, אלא גם לשיפור איכות החיים העירונית.
