מדוע לא נבנים בישראל מרחבים ציבוריים איכותיים? עבודת מחקר זו טוענת כי הבעיה איננה בהכרח בתכנון כי אם בשינויים במאפייני-הבינוי שמתרחשים בפער שבין הבינוי המוצע לבינוי בפועל. כך מה שמתכונן כבנייה מרקמית נהפך בסוף ל“מגדלים בפארק”. כיצד זה קורה ואיך זה משפיע על המרחב שלנו?
רשימה אחרונה ומסכמת על בני נוער במרחב הציבורי, האם כלים טכנולגיים מרתיעים אותם? מפחיתים אלימות ושהייה בפארקים? כיצד משתמשות הרשויות בכלים הללו ומה נפחן בתרבות הבקרה והשליטה?
חמו-גורן, קורל (2020), מרחב, טכנולוגיה ובני נוער: תרבות הבקרה במרחב הציבורי בשכונות המגורים בישראל, עבודה לצורך קבלת תואר מוסמך (M.A), בהנחיית פרופ' טלי חתוקה, אוניברסיטת תל אביב
בני נוער מחפשים מקומות להיפגש בהם במרחב הציבורי, אך לרוב הם נתפסים כ'איום' אן מטרד שהרשויות מנסות לנהל ולבקר. מחקר חדש מבקש להתמקד בבני נוער ובחוויה שלהם את המרחב הציבורי, לבחון כיצד משפיע עיצוב המרחב מבחינה פיזית וטכנולוגית על ההימצאות שלהם בו
סדרת הרשימות הקרובה מלווה את הפודקסט "הדרך לעזה" שבו משוחחים טלי חתוקה ויוברט לו יון על החידה שהיא עזה. האם אנחנו יכולים לדמין את עזה? לשרטט את עזה? כיצד הפכה לנעלם בתודעה הישראלית ובתכנון הישראלי? הרשימות להלן הן שיחה בהמשכים, שמבקשת לעודד המשגה חדשה ביחס לעזה, כאמצעי ראשוני לחשיבה אחרת, ותודעה חדשה על השכנים שלנו מעבר לגדר, קרובים, רחוקים.
תקנות שעת החירום שתוקנו בעתיה של המגפה 'קורונה', החזירו את מערכת אורבנולוגיה ואותי אל טקסט שחיברתי בנושא "החרגה" והתפרסם בשנת 2013. מהן תקנות שעת חירום, כיצד הן משפיעות על התכנון ומה בינן לבין הקורונה?
האשכולות האזוריים צמחו מלמטה כיוזמה וולנטרית שהגיעה מראשי רשויות שחשו צורך לאגם משאבים ולחשוב אזורית. אך כעבור מספר שנים המדינה הלאימה את הפרויקט. האם מדובר בהצלחה חסרת תקדים של יוזמה שצמחה מלמטה ואומצה על ידי המדינה, או שתהליך המיסוד הוא בעוכריה?
הסכמי הגג נועדו לסייע לערים לצמוח אך בסופו של דבר המרווויחים העיקריים הם היזמים. ואילו הערים נותרות חלשות עוד יותר ומאבדות את כוח השליטה שלהן בתכנון העיר, התפתחותה ועתידה
סעיף 7 לחוק הלאום עוסק ב"עידוד, קידום וביסוס פיתוח התיישבות יהודית". מחשבות על הסעיף בעקבות חוות דעת שצורפה לעתירה נגד החוק הטוענת כי לצד הפגיעה במיעוט הערבי, חוק הלאום פוגע בציבור המזרחי
התשתיות הדיגיטליות בעיר הן מקור לחדשנות אך גם לסכנות שבהתקפות סייבר ואיומים שונים. האם ערי ישראל ערוכות לכך? וכיצד עליהן להתגונן מפני האיומים שמזמן העידן הדיגיטלי? התשובה טמונה לא רק בטכנולוגיה
פרויקט חדש של המעבדה לעיצוב עירוני ואוניברסיטת MIT בליווי צוות של עיריית קריית שמונה, נועד להוביל חשיבה אסטרטגית לפיתוח אזורי התעשייה בעיר ובאזור אצבע הגליל. מהם האתגרים של קריית שמונה? וכיצד החישבה על תעשייה מנקודת מוצא אזורית יכולה להוביל לצמיחה ושינוי משמעותי באזור?
המדינה שואפת לשלב אנשים עם מוגבלויות בקהילה ולהקים מסגרות לאנשים עם צרכים מיוחדים בתוך שכונות מגורים, אבל יישום המדיניות בפועל עלול להיתקל בהתנגדות של קהילות מקומיות חזקות. תוכנית להקמת הוסטל שיקומי לנפגעי התמכרויות ודרי רחוב בזכרון יעקוב כמקרה מבחן.
אמזון הזמינה ערים להגיש מועמדות להקמת המטה החדש שלה, בראליטי של אמזון האזרחים והערים הם המפסידים והתאגיד זוכה בכל הקופה. המהלך עורר ביקורת ברחבי ארצות הברית והעלה על סדר היום את שאלה יחסי הכוח בין העיר לתאגיד
לאחר שנים של תחרות בין ערים על משיכת תאגידים וחברות הי טק, חלה התפכחות והכרה בקונפליקט בין האינטרסים העירוניים לאינטרס של חברות הענק. הגיע העת שגם ערי ישראל יתפכחו מהחלום.
מה מבינים ילדים החושפים כל הזמן לשלטי הפירסום במרחב הציבורי? נראה כי היום מעבר לשלטי החוצות הרגילים כל בניין הופך לשטח פירסום פוטנציאלי ומקור הכנסה נוסף לדיירי הבניין, האם אפשר לדרוש מהרשות העירונית להאבק בזה?
רשימה זו סוקרת את הניסיונות למנוע פשיעה במקסיקו באמצעות תכניות מבוססות-מקום שמיועדות להפחית את הפשיעה בעיר. האם זה מפחית את הפשיעה או מעביר אותה למקום אחר?
הסרט הדוקומנטרי שזוכה לשבחים חושף את הפרוטוקולים והתוכנית הסדורה של יישוב עולים יוצאי מדינות צפון אפריקה בעיירות הפיתוח, אך האם זו הדרך היחידה להסתכל על אותן עיירות שקובצו תחת השם "עיירות פיתוח" למרות השוני התכנוני שלהן אז והיום? יוליה פורשיק שגדלה באחת מן העיירות בוחנת את מושגי היסוד מנקודת מוצא תכנונית.
דווקא בימים שבהם דנים בירושלים שאיננה ניתנת לחלוקה, סקירה היסטוריות על החלוקות שהוצעו לאורך השנים בהסכמי השלום שהובאו לשולחן וביטויים המרחבי. האמנם ירושלים איננה ניתנת לחלוקה? ואולי ברבות הבנייה והסרבנות לאורך השנים היא אכן נעשתה במתכוון בלתי ניתנת לחלוקה?
עיריית רמת גן משתמשת באסטרטגיות תכנוניות כדי להוביל שינוי במתחם הבורסה הכולל ניקוי הזנות ומועדוני החשפנות. רשימה על פסק הדין התקדימי שאישר אי-קיום מועדוני חשפנות במתחם הבורסה, והקשר שבין התחדשות עירונית לניקוי המרחב.
פשיעה חקלאית היא בעיה של המרחב הכפרי כולו כולל חוות הבודדים בנגב. מה עושה המדינה בנידון? האם יש לה הכלים להתמודד עם האלימות וחוסר הביטחון במרחב הכפרי? והאם במקרה של חוות הבודדים זה כלל תפקידה?
"כאשר שוטר פוגש חשוד מהקהילה המעורבת בפשיעה, מטבע הדברים המוח שלו חושד בו יותר מבאחר. הבנו את זה באיחור...אנחנו היום מנסים להחזיר את אמון הקהילה האתיופית בשוטרים, הדרך עוד ארוכה", מפכ"ל משטרת ישראל. מה הקשר בין הימצאות במרחב הציבורי ושיטור יתר, ומה ההשלכות ההרסניות של פרופיילינג?
המרחב, מושג הנמצא בהתהוות מתמדת, אינו מוסכם. רשימה על פירוק ושיסוע המרחב. וגם על המתכננים, באי כוחם של מוסדות השלטון, אשר בפועל מטפלים בחלוקת המשאבים העתידיים, ועיצוב חיי היום של התושבים
מה הם עשרת הקריטריונים שיהפכו כל עיר ל'עיר תיירות מדליקה'? מדרחוב, עיר עתיקה, ריהוט עירוני והילכתיות הם רק חלק מרשימת החובה לייצור 'עירוניות' שמקדמת את כלכלת הצריכה. ביקור בשטוקהולם עזר להגדיר את הרשימה במלואה
מי שהיה בעבר מפקד מרכז הבינוי של צה"ל מבקר את הפופוליזם סביב העברת מחנות צה"ל לפריפריה. טיוב האוכלוסייה? יצירת מקומות עבודה? משיכת אוכלוסייה חדשה וצעירה לנגב? הבטחות אלה משרתות את חיתוך הסרטים וצילומי הפוליטיקאים אך המציאות מהם והלאה. מה הערך של העברת מחנות צה"ל ומי המרוויחים העיקריים? לדבריו, לא תושבי הנגב
בשעה שהתחוללה המלחמה בבוסניה-הרצגובינה וחרבה נפשות וסביבות מגורים, התקבצו מספר אדריכלים ותבעו את המושג Urbicide - רצח עיר. הם הפנו תשומת לב להרס הסביבה הבנויה כצורה של אלימות פוליטית שיטתית שנועדה לחרב את החיים, המורשת והקהילה. לאחר אסון התואמים בניו יורק החלו חוקרים לטעון כי רצח-עיר איננו רק מתקפה על העיר אלא על העירונית כדרך חיים
האם הספרייה המרכזית באוניברסיטת תל אביב תהפוך להיות מרחב ציבורי ופוליטי מרכזי בעתיד? הרשימה הבאה מציעה אוטופיה חדשה, בה המרחב האוניברסיטאי הופך להיות למרחב הפועל לקידום מהלכים ביקורתיים ומעשיים, המשותפים לשחקנים אשר לרוב אינם משתפים פעולה אלו עם אלו. האם יצירה של מרחב חברתי ופוליטי חדש תתקף מחדש את מעמד האוניברסיטה?
מאחורי הקריאות ל'ירושלים המאוחדת' יש לבחון כיצד ישראל מפרקת ומכוננת את גבולות העיר באמצעות סלילת כבישים, גדרות והצבת מחסומים. כפרים שהיו בעבר חלק מירושלים המזרחית נותקו ממנה ועל תושביהם מוטלות הגבלות תנועה ובידוד. שני מקרי מבחן בעוטף ירושלים חושפים את הכלים של האלימות המרחבית שמפעילה המדינה תחת מעטה של ביטחון
אלימות באצטדיוני כדורגל היא תופעה גלובלית שמעסיקה שוטרים, מתכננים, חברות אבטחה וטכנולוגיה. מניין יבוא הפתרון -ממתכנן האצטדיונים, מחינוך האוהדים, מעונשים למועדון או מאמצעי מעקב וסריקות פנים? ומה כאשר האלימות יוצאת מגבולות המגרש? סקירה והצעה לפתרון של אוהד מושבע
דו"ח השקיפות בשלטון המקומי חושף נתונים מדכדכים, בעוד הערים בישראל רוצות להכריז על עצמן חכמות ולקדם פרויקטים של שיתוף ואיסוף מידע, את המידע הרב והציבורי שבידיהן הן אינן ממהרות לשתף. 'בחברה בחשיפה' בה אנו חיים חובה לדרוש חשיפה סימטרית במיוחד מבעלי הכוח. אילו מידעים בוחרות הרשויות לשתף ואילו להסתיר? ומי הן הערים השקופות ביותר בישראל? כמה תשובות מפתיעות
כאשר שר החינוך מתייחס אל מערכת ההשכלה הגבוהה כאל מוצר צריכה ואל הסטודנטים כלקוחות, מה תפקידה של האקדמיה הישראלית בייצור, שימור ושכפול יחסי הכוח בינה לבין המדינה? והאם יכול המרחב האוניברסיטאי הפיזי להציע פתרון החותר תחת מציאות זו? מחשבות על האקדמיה בעולם הנאו-ליברלי לקראת התנגדות אפשרית.
העוני בישראל הוא לא גזרת גורל אלא מדיניות מכוונת מסביר פרופ' דני גוטווין. במדינת ישראל יש מדרון חלקלק למי שמתחיל ליפול, ככה זה כשההשקעה הציבורית במערכות תמיכה מצטמצמת. מעצב? פרסומאי? אדריכל? גם הפרילנסרים חווים שוק ללא בטחונות, זכויות ויציבות - הגיע הזמן שנכיר בעוני של העידן החדש.
