לתכנן

מה ניתן ללמוד מנחיל? – על חגבים, רובוטים והתנועה בעיר

איך מיליוני חגבים יודעים לנוע ביחד כגוף אחד באותו כיוון? על מה מתבססת תנועה קולקטיבית? מהו נחיל ואיך הוא נוצר? ואיך כל זה קשור לפיתוח טכנולוגיה ולתנועה בעיר? על שאלות אלה ואחרות שוחחנו עם פרופ' אמיר אילי מהמחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב, שמחקריו עוסקים באורגניזם החי בכל הרמות, באקולוגיה ובהתנהגות בעלי חיים, וביישום של מחקר ביולוגי בייצור ובפיתוח של רובוטים.

תפיסת המחוקקים את חוק פיצול דירות

בשנת 2017 אושר חוק פיצול דירות שהבטיח שינוי משמעותי בשוק הדיור בישראל, אך הפוטנציאל לא התממש והחוק נכשל. כיצד המחוקק תפס את הפוטנציאל של החוק? מהן הקונספציות שהנחו את תפיסתו? רשימה זו עוסקת בשאלות אלו.

זרקור על גגות מוגבהים לשימוש הציבור – היקף התופעה ויסודותיה ההיסטוריים

הדיון בשימוש בגגות כמרחב ציבורי מלווה את התכנון העירוני והאדריכלות מאז ראשית המודרניזם, וזוכה בשנים האחרונות להתעוררות מחודשת בעולם על רקע תהליכים של ציפוף עירוני ומשבר האקלים. עם זאת, בישראל הדיון בגג כמרכיב בעל חשיבות במרחב העירוני, עדיין מוגבל ומתמקד בעיקר בהיבטים האקלימיים של גגות. רשימה זאת בוחנת את המשמעויות של הגג כמרחב ציבורי בראייה היסטורית, כבסיס לדיון עכשווי במקומו של הגג במרחב הציבורי בעיר ההולכת ומצטופפת

שימור אתרי מורשת ובניינים היסטוריים בשפרעם כצעד לצמיחה ומיתוג העיר

כיצד העיר שפרעם רואה את עתיד אתרי המורשת שלה? כיצד הם מבטאים את העבר, ההווה והעתיד של העיר? רשימה זו עוסקת בהיסטוריה של אתרי שימור בשפרעם ומציעה דרכים לנצל את המורשת ההיסטורית למען פיתוח העיר.

מורשת נוף תרבות חקלאי מולאמת ומופרטת -הבייארות בתל-אביב-יפו מבט בפרספקטיבה קצרת מועד

מהי המורשת של בתי הבאר סביב העיר יפו? כיצד נכון לשמרה? רשימה זו עוסקת במתח בין שימור מורשת אדריכלית עירונית בנויה לשימור מורשת חקלאית ורנקולרית.

פרשנות מקומית למושג ‘חוסן עירוני’

המושג 'חוסן עירוני' הפך בשנים האחרונות לדומיננטי בשיח העולמי העוסק בהתמודדות עם האתגרים ההולכים ומתרבים בתחום הסביבתי והחברתי. רשימה זו בוחנת מה קורה כאשר מושג כה רווח, שהוא בעל משמעויות תיאורטיות ומעשיות כאחד, משמש בגיבוש תוכניות פעולה ברמה המקומית. באמצעות ניתוח תוכנית החוסן האסטרטגית של עיריית תל אביב-יפו, נבחנת הפרשנות המקומית שניתנת למושג, וכיצד נעשה בו שימוש בהתוויית המדיניות העירונית המקומית.

מיהו המתכנן בעידן של תחילת המאה ה21? בין תאוריה לפרקטיקה

ברשימה הקודמת סקרנו בקצרה את השינויים בתפקיד ובמעמד של מתכנני הערים לאורך ההיסטוריה, ואת תהליכי ההכשרה וההסמכה של מתכנני ערים במדינות שונות בעולם כיום. ברשימה זו נמשיך לבחון את מעמדו ותפקידו של מתכנן הערים, במתח שבין הידע התיאורטי על המקצוע לבין הידע המקצועי המעשי.

בחזרה לרגעי תיקון : החיפוש של החברה הישראלית אחרי מזור ועתיד

ה-7 באוקטובר הוא רגע של שבר בחברה הישראלית. בעקבותיו, החברה מחפשת את דרכה לעתיד, תיקון אפשרי. הרשימה חוזרת לספר רגעי תיקון כדי לדון ברעיון, באפשרויות התיאורטיות הגלומות ברגע זה.

כוחם של גבולות

כיצד נקבעים גבולות, ומה בכוחם לעשות? אילו תהליכים היסטוריים הביאו לסימונם, ומהם התנאים המשפיעים על היווצרותם? רשימה זאת בוחנת את מושג הגבול, תוך התמקדות בתהליכים שיצרו את קו ההפרדה בין ישראל לבין רצועת עזה, ובהשפעות הרחבות שלהם.

רפואה עתידית בין ה-DNA והעיר

ימי מלחמה מפנים את המבט לחזית ולעורף. בעורף נמצאים אלפי רופאים ורופאות, אחים ואחיות המטפלים בפצועים ללא הבדל גזע, דת או מין, ואשר מלאכתם החשובה נשענת על מחקר ופיתוח באוניברסיטאות. שוחחנו עם פרופ' שומרון, ראש המעבדה לגנומיקה יישומית בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל-אביב, המוביל מגוון מחקרים בתחומים של גנטיקה ורפואה, מחלות ומגפות, והקשרים ביניהם. רשימה זו תעסוק בסוגיות שונות הנוגעות לתחומי המחקר שלו, ובמיוחד בשאלת עתידה של הרפואה וההשלכות האפשריות של התפתחות המחקר הרפואי על חיינו. 

דיכאון והעיר

מחלות נפש הופכות להיות שכיחות בחברה המודרנית, ונראה כי הן מתגברות לנוכח חוסר יציבות ומציאות מעורערת. רשימה זו עוסקת בזיקה בין דיכאון לבין העיר, ובוחנת את המאפיינים של הסביבה העירונית המעצימים דיכאון, ואילו העשויים דווקא לצמצם את תפוצתו. על בסיס ניתוח זה, ניתן לחשוב איך נכון לתכנן את הערים שלנו באופן שיסייע לטיפול בדיכאון שהפך לנפוץ כל כך.

הכפרים הלא מוכרים בנגב בראי צדק בין-דורי

כיצד התהוו הכפרים הלא מוכרים בנגב? אילו תהליכי תכנון ועיור הביאו לכך? מהם האתגרים והבעיות של החיים בכפרים הלא מוכרים במבט לעבר ולעתיד? רשימה זו עוסקת בשאלות אלו, דרך דיון בכפרים הלא מוכרים בראי צדק בין-דורי.

ללמד צדק נתונים: הטיות אלגוריתמיות וניתוח מרחב ביקורתי בלימודי תכנון עירוני

כיצד לימודי תכנון מושפעים מכלים טכנולוגיים חדשים ושימושי בנתוני עתק? מהם היתרונות והסכנות באימוץ כלים כאלו? רשימה זו סוקרת את המאמר Teaching Data Justice: Algorithmic Bias and Critical Spatial Analysis in Urban Planning Education, שדן בשאלות האלו.

הוגה הרעיון של אורבנולוגיה: יוברט לו יון זכרונו לברכה

אם אתם קוראים את השורות האלו, ונמנים על אוהדי כתב העת שלנו, אורבנולוגיה, אז אתם חבים תודה לפרופ' יוברט לו יון, שהלך לעולמו החודש. יוברט, איש יקר, שליווה אותי שנים רבות, היה השראה עבורי, חבר, ואיש שיח שיחסר לי מאוד.

מקומה של השכונה בחיי היומיום

כיצד ניתן להגדיר מהי שכונה? מה המאפיינים שהופכים שכונה לטובה ומוצלחת? רשימה זו סוקרת את ספרה של אמילי טאלן, Neighborhood, שעוסק בשאלות אלו, בניסיון להבין מהי שכונה ומה חשיבותה לחיי היומיום שלנו בעת הנוכחית.

תכנון עירוני בקוריטיבה: עבר, הווה ועתיד

העיר קוריטיבה זכתה לתשומת לב רבה בזירה העולמית בשנות השבעים בשל החדשנות יוצאת הדופן שהובילה בתכנון. סדר יום שהקדים את זמנו והפתיע בכך שצמח דווקא בדרום הגלובלי בברזיל בעיר הסובלת מעוני. היא הפכה למודל עולמי. מה קורה בה היום? רשימה זו בוחנת את התוכניות והרביזיות בתכנון העירוני והאתגרים החדשים שהעיר ניצבת בפניהם. תכנון עירוני הוא דינמי וכדי לשמר את ההצלחות יש להתאימו לשינויים הדמוגרפיים, הכלכליים והחברתים. ללא אלו, גם ערים שקידמו אסטרטגיות מוצלחות ופרוגרסיביות לא יצליחו לשמר את היתרון היחסי שלהן.

לקראת התחדשות תעשייתית בערים בפריפריה הגיאוגרפית בישראל

לאחר שלמדנו ברשימה הקודמת בסדרה על מצבם של אזורי התעשייה בערי הפריפריה, עולה השאלה מה העתיד צופן להם. מה החשיבות של יצירת סדר יום חדש סביב התחדשות תעשייתית? מהם החסמים שעומדים בפני אזורי התעשייה בפריפריה?

העתיד של אזורי התעשייה הוותיקים בערי הפריפריה הגיאוגרפית: הצצה לערים קטנות במחוז הצפון

כיצד התפתחו אזורי התעשייה הוותיקים ביחס לעיר? מהם המאפיינים הפיזיים והתפקודיים שלהם כיום? מהי עמדת השיח התכנוני והמדיניות התכנונית כלפי אזורי התעשייה הוותיקים ואפשרויות ההתחדשות שלהם? וכיצד משפיעים על כך המאפיינים והאתגרים המרכזיים של ערים קטנות בפריפריה הגיאוגרפית העולים מהשיח התכנוני?

יחסי עיר-תעשייה בערי פיתוח בישראל: מגמות ותהליכי התחדשות במאה ה-21

כיצד נוצרו אזורי תעשייה עירוניים בפריפריה הגיאוגרפית של ישראל? מה מקומם ותפקידם כיום לאור השינויים המשמעותיים בתהליכי הייצור? רשימה זו היא הראשונה בסדרת רשימות העוסקות ביחסי עיר תעשייה בישראל במאה ה-21.

הֶעָרִים הַחֲכָמוֹת הַסְּמוּיוֹת מֵעַיִן

מה ספרו של איטלקו קאלווינו, הערים הסמויות מן העין, יכול ללמד אותנו על ערים חכמות? מהם דפוסי הידע והאלגוריתמים שמופיעים בספר? איזו ביקורת שעולה בו ממשיכה להיות רלוונטית לעידן הטכנולוגי הנוכחי? רשימה זו מציעה קריאה מחודשת בספר.

אתגר התכנון ברשויות הערביות: מבט מבפנים

מתכנון הערים יהונתן נאה סיים לאחרונה את עבודתו במחלקת ההנדסה בעיריית טירה. זה לא היה צעד מובן מאליו אך הוא מודה על ההזדמנות שהייתה לו לעבוד שם. מתוך הניסיון שלו הוא משתף באתגרים הרבים של סוגיות תכנוניות בערים ערביות ולמה חשוב כל כך להכיר את המקום בשביל לתכנן אותו

השוואה בין חווית החיים של בני נוער במרחב הפיזי והמקוון בשכונות ממעמד נמוך ובשכונות ממעמד גבוה

כיצד בני נוער פועלים במרחב הפיזי והמקוון? כיצד הם חווים את המרחבים האלו? כיצד מגפת הקורונה השפיעה על כך? הרשימה סוקרת עבודת מחקר שעוסקות בשאלות האלו דרך בחינת הפעילות בשכונות שונות של העיר יהוד.

קטרינה: היסטוריה, 1915-2015- הנסיבות הרציפות שמובילות לאסון

אסון קטרינה היוו טראומה משמעותית עבור תושבי ניו אורלינס וארה"ב כולה. מה הנסיבות שהובילו לאסון? כיצד הן קשורות לתכנון עירוני? רשימה זו סוקרת את הספר Katrina: A History, 1915-2015, שדן בשאלות אלו.

שביל העצמאות- עיצוב הזיכרון ההיסטורי באמצעים מרחביים

כיצד ניתן לשלב אתר מורשת חדש בתוך מרקם עירוני צפוף ועשיר? כיצד חזון המורשת נתפס על ידי משתמשי המרחב? רשימה זו תעסוק במקרה הייחודי של שביל העצמאות, אתר מורשת לאומי חדש, שנחנך ב-2018 סביב שדרות רוטשילד בתל אביב.

אזורי תעשייה בני קיימה וכלכלה מעגלית: ללמוד מפינלנד

האם אזורי תעשיה יכולים להיות מקיימים וסביבתיים? האם ניתן להסב אזורים תעשייה וותיקים לאזורים מקיימים? רשימה זו מבוססת על סיור מקצועי בהובלת המועצה הישראלית לבניה ירוקה שנעשה בפינלנד בכדי ללמוד כיצד הם עושים זאת