לתכנן

הקשר שבין דפוסי תכנון למקרי הצפות בעיר

שכיחותם של אירועי מזג אוויר קיצוניים כמו שיטפונות נמצאת בעלייה מתמדת. כיצד העיר יכולה להתמודד עמם? בנובמבר 2020 העיר הוד השרון סבלה מהצפות כבדות. נסקור את הנסיבות, הגורמים ודרכי ההתמודדות עם האירועים.

הספריות- הקתדרלה החדשה של העיר

בשנים האחרונות ספריות משתנות ומציעות יותר ויותר שימושים בשטחן, לא עוד מקום שקט של ספרים בלבד אלא מרחב שמציע שלל אפשרויות. איזה תפקיד ממלאות ספריות בעת הנוכחית? ספריית אודי (Oddi) בהלסינקי פינלנד משקפת את השינוי הנוכחי

התחדשות עירונית והאִיזּוּר המחודש של העיר במאה ה-21

המטפורה של התחדשות עירונית כיום עיקרה העצמת ערך הנדל"ן והיא אינה מכירה במורכבות המקום. איתגור ההמשגה הקיימת, מתאפשר מתוך הבנה שכל תא שטח בעיר הוא מרחב מיקוח בין הקהילה, הריבון ובעלי ההון. על 'מרחב מיקוח' ואבות הטיפוס המרכזיים: 'מרחב-נדל"ן', 'מרחב-קהילה' ו'מרחב-מקום' והשאיפה לבסס עליהם אִזּוּר מחודש.

לחשוב את התעשייה מחדש: התוכנית האסטרטגית האזורית לתעשייה של מנצ’סטר רבתי

מטרופולין מנצ'סטר, מוקד עבר של ייצור וסחר בטקסטיל שעבר עשורים של דה-תיעוש, מקדם כיום תוכנית אסטרטגית אזורית לתעשייה, כחלק ממגמה עולמית. התוכנית מתבססת על זיהוי תחומי פיתוח כלכלי ייחודיים למטרופולין - תעשייה רפואית, פיתוח חומרים מתקדמים וייצור טכנולוגי, תעסוקה בהייטק ותקשורת, מתוך כוונה להפוך אותו לעיר-אזור גלובלית.

אתגר הגידול הדמוגרפי: מה ניתן ללמוד מהתוכנית לפיתוח אזורי למטרופולין ונקובר?

התוכנית לפיתוח מטרופלין ונקובר לשנת 2040 מייצרת חזון תכנוני לאזור על רקע תוספת צפויה של 1.2 מליון איש, ומחייבת שיתוף פעולה אזורי נרחב בין כל הרשויות באזור סביב מספר אתגרים מרכזיים - ציפוף המגורים, אספקת שטחי תעסוקה, פיתוח קהילתי ושימור סביבתי. רשימה זו תסקור את עיקרי התוכנית ותדון בכוחה לחולל שינוי.

אסטרטגיות עירוניות לניהול מערכת השטחים הציבוריים: פרספקטיבה גלובלית

צמיחה עירונית מואצת ושחיקת מרחבים ציבוריים מובילות ערים ומטרופולינים בעולם לגיבוש תוכניות אסטרטגיות לשימור ופיתוח מערכת השטחים הציבוריים הפתוחים שלהם. רשימה זו מציגה את עיקרי המסמך של UN-HABITAT הסוקר מגמות גלובליות בתכנון מערכות עירוניות של מרחבים ציבוריים.

ישראל לקראת 2040: תוכנית אסטרטגית לפיתוח כלכלי בראייה מטרופולינית

המדינה מקדמת לראשונה תוכנית אסטרטגית לפיתוח כלכלי בראייה מטרופולינית. מדיניות פיתוח ארבעת המטרופולינים המרכזיים בישראל מתמקדת בצמצום הפערים התעסוקתיים ביניהם באמצעות חיזוק ההיי-טק במטרה לשנות את דפוסי ההגירה הפנימית, עידוד הקמת מנגנונים לשיתוף פעולה בין-רשותי ופתרון בעיית התשתיות בגוש דן.

מה הקשר בין סביבות צריכה והחיים בעיר ובאזור?

"החיות העירונית" נמדדת במידה רבה ביחס למוקדי המסחר בעיר - הרחוב המסחרי, הקניון, השוק, המרכז המסחרי, אך כיום עליית המסחר המקוון משנה את פניהם. מגמות הצריכה וה"עירוניות" קשורות במערכת יחסים מורכבת ודינמית. האם עולם התכנון מבין ומסתגל למגמות הללו? ואיך זה מסתדר עם התיאוריות התכנוניות הרווחות לגבי מהי עירוניות "טובה"?

הצורך במסחר בר-השגה בעידן הדיגיטלי

אילו שינויים מתרחשים בטיפולוגיות הצריכה העכשוויות בעולם ובישראל? האם בעתיד המסחר באינטרנט יעלה על חשבון המסחר הפיזי, או לחילופין יגרום לגל "הרס יצירתי" שיחיה את המסחר הפיזי? באילו אופנים על הרשויות להיערך לכך? על הצורך באספקת מסחר בר-השגה ועיצוב מערכות תכנון אדפטיביות שיגיבו לצרכים המשתנים במהירות.

הצמיחה הדמוגרפית בישראל: השאלות הבוערות

בעוד כשלושים שנים אוכלוסיית ישראל צפוייה לצמוח ל-15.7 מיליון תושבים, והמדינה תהפוך לאחת הצפופות בעולם. באילו אופנים תשפיע הצפיפות הגוברת על התשתיות השונות, הסביבה, המשאבים וכפועל יוצא על איכות החיים במדינה בעשורים הקרובים?

מסילת ישרים: קונפליקטים ותכנון עירוני

ברשימת המשך זו לרשימה שעסקה בביטול שביל האופניים ברחוב מסילת ישרים בשכונת שפירא, פרופ' טלי חתוקה מתייחסת לתגובות השונות שעלו והציפו את התהליכים העמוקים המתרחשים בשכונה, קונפליקטים ונקודות מבט שונות על עתיד השכונה והרחוב.

עמדות מכשירי מפעם ציבוריים בעיר תל אביב – אי שיוויון והדרה

ברשימה הקודמת הצגנו כיצד הפכו מפעמים (דפיבלירטורים) לחובה במרחבים ציבוריים על מנת להציל את חייהם של מי שלוקים בדום לב. רשימה זו מתמקדת בפרישה שלהם במרחב העירוני של תל אביב ומגלה כי גם בהיבט הזה קיים אי שוויון בין אזורים מוחלשים לעשירים בעיר.

עמדות מפעמים (דפיברילטורים) חכמות במרחב העירוני: מדוע זה חשוב?

האחרונות ישנה עלייה במודעות לתופעת הדום לב ויכולתם של מכשירי מפעם להציל חיים. לצורך כך פוזרו עמדות של מפעמים במבנים ומרחבים ציבוריים. טכנולוגיות חכמות אמורות לתמוך בשימוש בהם ולקשר בינם לבין שירותי רפואת חירום. תשתית זו היא חלק ממה שמכונה "בריאות חכמה", תחום אשר הולך ומתפתח במסגרת החשיבה על העיר החכמה. על הקשר בין בריאות, טכנולוגיה והמרחב העירוני תוכלו לקרוא ברשימה זו.

מודל חדשני לשיתוף ציבור בתכנון ביישובי החברה הערבית: המקרה של מג’דל כרום

בתכנית ותמ”ל חדשה במג’דל כרום נערך שיתוף ציבור חדשני שכלל שימוש בכלים טכנולוגיים ובהובלה של צוות מקצועי מתוך העיר. המהפכה שהציעה מהנדסת הרשות המקומית, אריג' סראחן, כללה יצירה של "קבוצות שיוך" של אלפי בעלי הקרקע שיאפשר לממש את התוכנית.

מאמר תגובה: תמהיל דיור בשדה דב – מבחן התוצאה מתפתח

לאחרונה פירסמנו שתי רשימות של שרון אפרוני על תכנית שדה דה ששאפה להישגים בתחום החברתיים אך אלו נתקלים בקשיים נוכח מחירי השוק. חיים פיאלקוף, חבר צוות התכנון שחתום על כתיבת חלק מן המסכים מגיב למאמריה וטוען כי יתכן עוד סוף אופטימי

הרחובות המסחריים לאן? קריאת השכמה לקובעי מדיניות ומתכננים

הקורונה הובילה לאימוץ נרחב של מסחר דיגיטלי, וחלונות הראווה בערים רבות הלכו והתרוקנו. האם אפשר לדמיין את העיר ללא רחובות מסחריים? מהו עתידם של קילומטרים של מרקמי חיים עירוניים המשלבים מרחב ציבורי, תעסוקה ומגורים שהולכים ודועכים? האם עלינו להילחם על המסחר ואם כן כיצד?

התחדשות במאה ה-21: מסמכים חדשים על התחדשות לתעשייה ומגורים

איך אפשר לחדש את אזורי התעשייה הוותיקים בישראל, אך גם לשמור על תעשיות הייצור? באילו דרכים ניתן להניע את ההתחדשות למגורים בפריפריה הגיאוגרפית ומה עליה לכלול? רשימה זו מרכזת סדרת מסמכים העוסקת בהתחדשות עירונית של תעשייה ומגורים.

התחדשות עירונית תעשייתית: פיילוט לאומי בקריית שמונה ובגליל העליון

כיצד ניתן לחדש אזורי תעשייה? להכניס שימושים חדשים ולהכין אותם לעירוניות התעשתייתית החדשה? התוכנית האסטרטגית 'התחדשות תעשייתית': פיילוט לאומי בקריית שמונה ובגליל העליון', מציעה סדר יום ומסגרת גמישה להתחדשות של אזור התעשייה הדרומי בקריית שמונה.

מתווה להתחדשות תעשייתית: פיתוח ושימור התעשייה בעיר

אזורי תעשייה ותיקים בערים בישראל מתפקדים כחצר אחורית וסובלים מהדרדרות פיזית ומכרסום של שימושים אחרים, אך שימור ופיתוח הפעילות היצרנית בעיר והתאמתה למגמות של המאה ה-21 הינם קריטיים לחוסן העירוני והלאומי. מסמך מדיניות חדש של המעבדה לעיצוב עירוני מיועד לסייע לרשויות, לגופי התכנון ולאנשי המקצוע לחשוב ולדמיין מחדש את אזורי התעשייה העירוניים.

מה תפקידו של המתכנן העירוני בשוק הפרטי?

האם מתכננים שעובדים במגזר הפרטי הם ספקי שירותים טכנוקרטיים או שחקן פוליטי יצירתי? האם הם יכולים להשפיע כמיישבי קונפליקטים בין הרשות והיזם ולחתור לפשרה אתית? רשימה זו מציגה שני מקרי מבחן של התערבות תכנונית ומסבירה כיצד הם משקפים את תפקיד ומעמד המתכנן במגזר הפרטי.

על אדריכלות, יצירתיות, ואנשים שחיים כאן

שיחה של פרופ' טלי חתוקה עם אדר' מיכאל יעקובסון, מתעד וכותב משמעותי של ההיסטוריה האדריכלית בארץ, על המוטיבציה לעיסוק בעבר ותהליך הכתיבה שלו, ועל מצבה של העשייה האדריכלית בישראל בראי תהליכים רחבים מקומיים וגלובליים.

דפוסי תכנון לציבור הרחב

"למה שכונות בישראל נראות אותו דבר", הוא סרטון שהוציא כאן, ועונה להגדרה של מה שכונה בספרנו משנת 2020 "דפוסי תכנון". אז מהם דפוסי תכנון וכיצד הם משפיעים על הסביבה שבתוכה אנחנו חיים. וחשוב מכך, מתי ואיך הם משתנים?

המרחבים הציבוריים בפרבר הישראלי | 3# רשמים מהיישוב מיתר

תכנון היישובים הפרבריים בישראל מתאפיין בהקצאה מאסיבית של שטחים ציבוריים פתוחים ובמערכת נופית שהיא בין יישוב כפרי לפרבר עירוני, הכוללת פארק מרכזי שסביבו מבני ציבור בשילוב ביזור גנים ציבוריים בתוך השכונות. מה קורה במרחבים הללו בפועל? איזה סוג של חיים ציבוריים מתרחשים בהם? רשימה זו מציגה ממצאים שנאספו ביישוב הקהילתי מיתר שבנגב

המרחבים הציבוריים בפרבר הישראלי | 2# מושג המרחב הציבורי וטיפולוגיית הפארק המרכזי

הבסיס להבנת המרחבים הציבוריים בפרבר הישראלי, הוא הבנת ‘המרחב הציבורי’ – רעיון שהתפתח בעיר המערבית של המאה ה-19 ואומץ ביתר שאת בתכנון המודל הפרברי המורכב ברובו משטחים פתוחים, היוצרים צורת יישוב מרווחת וטובלת בירק ותורמים להבטחה לחיים ביישוב בטוח ופסטורלי. איך מבינים כיום את מושג ‘המרחב הציבורי’ ומהם האתגרים העומדים בפניו? מה מאפיין את תכנון המרחב הציבורי בפרברים בארץ?

המרחבים הציבוריים בפרבר הישראלי | 1# תופעת הפירבור בעולם ובישראל

בית פרטי עם גינה מהווה עבור רבים את "החלום הישראלי". על אף הביקוש הגבוה לצורת חיים זו לאורך השנים, וקיומו של מרחב פרברי רחב ומגוון, הוא כמעט ואינו זוכה ליחס במחקר. מחקר חדש שואף להרחיב את הידע אודות הפרבר הישראלי באמצעות חקר המרחבים הציבוריים ביישובים הפרבריים בדרום, העובר תהליך פרבור מאסיבי. רשימה זו, ראשונה בסדרה, סוקרת את הידע על הפירבור כתופעה עולמית ומקומית.

מזלצבורג ועד מוצקין: ניתוח סמיוטי של הכניסה לקריית מוצקין

לאחר שבחנו את הכרוניקה התכנונוית של הכניסה לקריית מוצקין הרשימה האחרונה שמוקדשת לכניסה לעיר בוחנת את המסרים שעולים מן הכיכר: פסלי נגני התזמורת, השם ״צומת מוצרט״, אלמנט התווים מעל קיר הכניסה ואפילו שגיאת הכתיב בשלט בכיכר. מה מבקשים להעביר לנו מי שתכננו את כל אלה ומהו המסר שמתלכד מכל אלה יחדיו?

מזלצבורג ועד מוצקין: הכניסה הראשית לקריית מוצקין

מרחב הציבורי. ממרחב להולכי רגל לתכנון מוטה כלי רכב, ומזהות מקומית לדימויים ממקום אחר. מזלצבורג ועד מוצקין היא סדרת רשימות על האופן שבו אנחנו חושבים ומתכננים את הכניסות לערים ברחבי ישראל.