לתכנן

אם לכולם ״מגיעה״ עיר, הרי שככל הנראה אין מנוס מהפיכתה לצפופה יותר. כאן עולה השאלה – באיזה מחיר? מהי המשמעות של ״עיר לכולם״ אם העיר טובה פחות, לכולם או לרבים? האם בחירתם של אנשים לגור בסביבה בעלת מאפיינים מסוימים בנקודת זמן כלשהי, צריכה להוות מכשול בפני מגמות פיתוח, או שניתן להצדיק את הפגיעה בשם ״טובת הכלל״?

מסמך המדיניות להתחדשות שכונת כפיר בכפר שלם בתל אביב, מציע תפיסה חדשנית ומעניינת של חידוש ושדרוג של המרחב העירוני הבנוי ומתן מענה לצרכים עכשוויים, תוך שמירה על המאפיינים האדריכליים והמרחביים הייחודיים של השכונה, אשר כמעט ונעלמו תחת שכבות של תוספות בנייה ושימושים חדשים שהצטברו לאורך השנים.     

מה בין גן הזיכרון ויעודו לדינמיקה החברתית המתרחשת בו? כיצד השפיעה הדינמיקה החברתית בגן הזיכרון על תפיסת הציבור את המקום לאורך השנים?

בזמנים של אתגרים חברתיים וכלכליים, סטודיו 1:1 מציע מודל חדשני לעבודה של אדריכלים בשינוי ותרומה לקהילות בישראל. רשימה זו עוסקת במתודולוגיה של הסטודיו , ומציגה את הפרויקט בג'סר א-זרקא כמקרה מבחן.

בין צרחות ילדים, צלילי אופנועים ואווירה שעוטפת את המקום בעשרות שנים של זיכרונות, מרכז דרכטן בקרית אונו, הדומה למרכזים מקומיים יומיומיים אחרים, מעלה שאלות ביחס לעתידו. רשימה זו תעסוק בקולותיהם של המשתמשים השונים ותובנות של חשיבות מרכז דרכטן בקרית אונו כמקום של מפגש חברתי-קהילתי.

הפיכת פארקים עירוניים לסביבות לימוד חינוכיות עתידה להתוות דרך חדשה ומעשית לשיפור חוויית הלמידה. ברשימה זו תעסוק בהפיכת פארקים עירוניים קיימים לסביבת לימודים אפקטיבית ויצירתית עבור ילדים במערכת החינוך הפורמאלית.

עם השינויים הדרמטיים הכרוכים בהתפתחויות הטכנולוגיות והכלכליות של המהפכה התעשייתית הרביעית, משתנה גם המרחב בו אנו חיים, מתגוררים ועובדים. אזורי תעשייה נרחבים ושטחים של מפעלים ותיקים, מתרוקנים ומתוכננים ונבנים מחדש, ומעלים סוגיות שונות, החל מהצורך להתמודד עם קרקע מזוהמת ועד לשאלות של זיכרון ומורשת. רשימה זו סוקרת שני מקרים של תכנון ושימוש מחדש בערים תעשייתיות בגרמניה, ומעלה לדיון את את השאלה מה ניתן לעשות במרחב העירוני הפוסט-תעשייתי?

כמעט בלתי אפשרי לסכם שנה כמו שחווינו, ואולי גם אין צורך. אבל זו הזדמנות לומר תודה לצוות של אורבנולוגיה על כך שעשה מאמצים רבים להמשיך ולהנגיש תכנים מעניינים וחדשים בפלטפורמה שלנו. שום דבר אינו מובן מאליו.

רשימה זו סוקרת מאמר העוסק באזורים מוטבי חניה (Parking Benefit Districts) ככלי לניהול מצוקת החניה בערים. אזורים מוטבי חניה הם אזורים בעיר בהם מתמחרים את החניות בצידי המדרכה, ואת הרווח הכספי מהתשלום של בעלי הרכבים משקיעים בשיפור האזור באמצעות תחזוקה, ניקיון ושירותים ציבוריים.

מדוע היציאה מתחנות הרכבת בישראל כל כך לא נעימה, והחיבור לעיר כמעט ולא קיים? מחשבות ותובנות מביקור בגרמניה, על תכנון סביבות תחנות רכבת, ועל הממשק עם העיר.

בימים אלה צפון רמת הגולן סובל מירי מתמשך שהביא לפגיעות קשות באזרחים. בתחילת החודש, עשרות רקטות נורו לצפון רמת הגולן בתגובה להתנקשות באיש חיזבאללה ושני תושבי הגולן נהרגו מפגיעה ישירה ברכבם, ובסופו, רקטה פגעה במרכז מג'דל שמס וגרמה למותם של 12 ילדים וילדות. רשימה זו מתייחסת לתמונות שצולמו ברמת הגולן בימים אחרים, לפני שצפון הארץ הפך שוב לאזור מלחמה. בגולן קיים שטח פתוח נרחב ובו מגוון מערכות אקולוגיות ובתי גידול שונים. זהו שטח געשי רחב היקף, עשיר בתופעות ייחודיות, של  רמות בזלתיות, נחלים, מעיינות, בריכות חורף וקניונים, לצד נופי יער, חורש, חקלאות בהם מתקיים עולם חי וצומח מגוון, ובחלקו נדיר. התמונות שצולמו באזור מרום גולן, הן כולן של טבע מופר, תמונות נוף שהן תוצאה של מפגש בין הטבע והפעילות האנושית. הרשימה תתייחס למפגש זה.

רשימה זו, אחרונה בסדרה, מתמקדת בדיון שבין התיאוריה העוסקת בתכנון בסיבות א-פורמאליות לבין הפעולה התכנונית, ובאופן שבו מתממש המתח בין עוני וא-פורמאליות ובין תכנון מודרניסטי, במקרה של תכנון ג'סר א-זרקא, וכיצד מתח זה מיוצג ובא לידי ביטוי אצל השחקנים השונים.

רשימה זו, שנייה בסדרה, מציגה את מקרה הבוחן של היישוב ג'סר א-זרקא, את התוכניות שמקודמות ביישוב בשנים האחרונות, ואת עמדות "השחקנים" השונים ביחס לתוכניות אלה. המקרה של ג'סר א-זרקא ישמש כבסיס לדיון במתח שבין התכנון הממסדי לבין סביבה קיימת שצמחה לאורך השנים באופן לא מוסדר וא-פורמאלי.

התכנון העירוני המודרניסטי הנהוג כיום הוא פרדיגמה מערבית. תופעות של עוני ובנייה בלתי פורמאלית, לעומת זאת, היו נוכחות החל מראשית העירוניות והעיור. השאלה בה עוסקת סדרת רשימות זאת – כיצד, אם בכלל, הפרדיגמה התכנונית מתיישבת עם סביבות שמוגדרות א-פורמאליות? – מעסיקה את עולם התכנון בקני מידה שונים: גלובאלי, לאומי ומקומי. ברשימה זו אציג גישות שונות לתכנון של סביבות בלתי פורמאליות, וברשימה הבאה אתמקד בבחינת המקרה של תכנון  חדש שנעשה בשנים האחרונות עבור הכפר ג'סר א-זרקא.

מהי התוכנית האסטרטגית לתעשייה? מה היא מבקשת להשיג? רשימה זו עוסקת בשאלות אלו בעקבות פרסום המסמך "מסמך מנחה להכנה של תוכניות אסטרטגיות עבור אזורי תעשייה בישראל" מאת פרופ' טלי חתוקה.

ברשימה הקודמת סקרנו את הדיון התאורטי סביב הנושא 'עיר עבור אנשים'. דיון זה ישמש אותנו לבחינה של סדר העדיפויות של מנגנוני התכנון והבקרה בתכנון תחנת קרליבך כמו גם את המרחב שנוצר כתוצאה מתהליכי התכנון, במטרה לבחון האם ובאיזה אופן התכנון וההקמה של התחנה התייחסו למרקם העירוני בסביבת התחנה ולעיר בכללותה. בנוסף, הרשימה מנסה לבחון כיצד התכנון במקום עונה לקריאה של ״עיר עבור אנשים״, והאם נלקחו בחשבון שיקולים של צדק והיבטים חברתיים, בשלבי התכנון והביצוע.

גישות ביקורתיות בתכנון העירוני מדגישות את מקומם של אנשים – תושבים, דיירים ואלה המשתמשים במרחב העירוני – כיעד המרכזי הנדרש של התכנון העירוני, ולא שיקולים כלכליים של יצירת רווחים. ברשימה זו אבחן את התפיסות והעקרונות שבבסיס הקריאה "עיר עבור אנשים, לא למטרות רווח", וכיצד עקרונות אלה אמורים להתממש בפרקטיקה התכנונית. סקירה תיאורטית זו תשמש כבסיס לניתוח מקרה בוחן ספציפי של תכנון תחנת קרליבך של הרכבת הקלה בתל אביב.

כיצד ניתן לתכנן שכונות המעודדות אורח חיים בריא? כיצד השינויים הטכנולוגיים בעולם הרפואה יכולים להשפיע על כך? רשימה זו סוקרת מאמר חדש מאת טלי חתוקה, גל אלחנן ואמיתי בלום המתמודד עם שאלות אלו.

רשימה זו עוסקת בבעיה ההולכת וגדלה במרחב העירוני בעולם: התגברות התחלואה הכרונית בכלל ומחלת הסוכרת בפרט. באמצעות סקירה של מחלת הסוכרת ושל הקשרים בינה ובין המרחב העירוני, נבחנת הזיקה בין תכונות עירוניות שונות, בקני מידה עירוניים ושכונתיים, לבין השכיחות של תחלואה בסוכרת בערים. על בסיס סקירה זו, מוצגת הצעה הממסגרת את התכונות העירונית השונות כמנגנונים בריאותיים המשפיעים על תושבי העיר, באופן שיוכל לסייע למתכנני ערים לייצר סביבות מגורים בריאות יותר.

הרשימה השלישית בסדרה סוקרת את המחקר בתחום הבוחן את הקשר בין שכונה לבין התזונה של אלה המתגוררים בה, ואת ההשלכות הבריאותיות של התזונה. גם רשימה זו בוחנת את המושגים המרכזיים ואת ההנחות המקובלות בתחום, ומצביעה על המגבלות הקיימות ועל האתגריים המחקריים הניצבים בפני התחום.

רשימה זו, השנייה בסדרה הסוקרת את תחום המחקר הבוחן את הקשר בין שכונה לבין בריאות, מתמקדת בקשר שבין השכונה והתכנון השכונתי לבין פעילות גופנית. ברשימה זו המוקד הוא על תפיסות הרווחות בתחום בנוגע לקשר זה, ועל החשיבות בהבחנות ברורות בין סוגים שונים של פעילות גופנית, והיישום שלהן בתכנון השכונתי.

בסדרה של רשימות, גל אלחנן סוקר את תחום המחקר הבוחן את הקשרים בין השכונה לבין הבריאות של אלה המתגוררים בה. הסדרה סוקרת את התפיסות המובילות בתחום, את המושגים המרכזיים, את ההנחות המקובלות ואת התובנות העולות מהתחום הרלוונטיות לתכנון עירוני. הרשימה הראשונה מתמקדת בתחום באופן כללי, באופן בו נתפסת ומוגדרת בו השכונה, ובאתגרים המחקריים המאפיינים אותו.

העידן הדיגיטלי פותח אפשרויות חדשות ומרתקות לשיתוף ציבור יעיל ופרודוקטיבי. ברשימה זו אציג פיתוח של כלי דיגיטלי 'קמפיין שאלות דיגיטלי-מרחבי' הממזג בין מתודולוגית שיתוף הציבור 'קמפיין שאלות', שהוצגה ברשימה הקודמת, לבין כלים דיגיטליים מרחביים מבוססי נתונים. כלי זה מאפשר יצירת מאגר נתונים מרחבי של שאלות ותובנות מתושבי העיר, תוך שימוש בטכנולוגיות דיגיטליות מרחביות. רשימה זו דנה ביתרונות של שילוב זה, באמצעות הצגה של פיילוט שבוצע עבור שכונת הדר בחיפה, ומסכם בדיון פתוח על אתגרים והזדמנויות עתידיות של השימוש בכלי הדיגיטלי.

"כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה בָנִים דִּבְּרָה תּוֹרָה. אֶחָד חָכָם, וְאֶחָד רָשָׁע, וְאֶחָד תָּם, וְאֶחָד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאול". איך תפיסות אלו באות לידי ביטוי בתהליכי שיתוף ציבור, ומדוע אולי דווקא הבן שאינו יודע לשאול הוא הבן שמחזיק את המפתח לצוהר סודי וסמוי, שדרכו ניתן לגלות ולחשוף את רזי המקום? מתודולוגית 'קמפיין שאלות' הינה פרקטיקה של שיתוף ציבור המבוססת על תהליך של עידוד דיאלוג באמצעות הזמנה לשאילת שאלה על סוגיה מסוימת, במטרה להגיע בדרך זו אל רבדים עמוקים וסמויים של ידע רלוונטי.