משבר האקלים

תכנון עירוני מכוון אקולוגיה – אליה ואין קוץ בה

באוסטרליה מכוונים ל40% כיסוי צמרות בשטח העירוני ואילו בישראל? גוזמים, עוקרים עצים וותיקים בתהליכי התחדשות ולא מתכננים נכון את נושא העצים. בימים חמים אלה שכולנו חשים ביתרון האקלימי המצל של העצים בעיר, עשר נקודות לתכנון נכון של עצי הרחוב

עצים ומגוון מינים בעיר

אילו עצים מתאימים לאילו אזורים וכיצד הם משפיעים על מגוון המינים בעיר? נושא ההצללה ונטיעת העצים אמנם עלה לסדר היום אולם משקל רב יש לאפיון וסוג העצים עצמם. רשימה זו באה להאיר את היתרונות בהתאמה בין העץ לסביבה העירונית בה הוא ניטע.

כוכבים בחוץ 1# | הפארק האקולוגי בהוד השרון

הפארק האקולוגי בהוד השרון מצליח לשלב בין מטרות אקולוגיות, מרחב ציבורי איכותי, יצירת טבע עירוני ותרומה לניהול הטיפול במי שפכים. הוא דוגמה לפרויקט מצוין שמתמודד עם אתגר סביבתי ובה בעת מייצר עבור העיר מרחב עירוני מוצלח במיוחד. לכן בחרנו בו לסדרת הרשימות החדשה 'כוכבים בחוץ' שותאיר פרויקטים, כוכבים, בישראל.

תכנית לונדון כפארק לאומי- מיתוג מחדש או חזון בר קיימא?

העיר לונדון הכריזה על העיר כולה כפארק לאומי, תפיסה שמארגנת מחדש את היחסים שבין טבע לעיר. המהלך צמח מתנועה של תושבים אך אומץ על ידי הרשות העירונית. הספקנים תוהים על משמעותו בפועל והתומכים רואים בכך שינוי הכרחי בעידן של משבר האקלים

ריבוי דילמות עכשוויות בתכנון: החלשת המתכנן והאיום על העיר הליברלית

משבר האקלים, דיגיטציה וגלובליזציה מאיימים על העיר הליברלית ואילו המתכננים מאבדים מן הרלוונטיות שלהם ומכוחם לשנות ולהשפיע על העיר. כך טוען פרופ' חאקי המתחמה בתיאוריה ופרקטיקה של תכנון. כיצד בכל זאת יכולים המתכננים לפעול כדי להבטיח את הישרדותה של העיר?

כשמגפה פוגשת אי שוויון עירוני

נראה כאילו כל קטסטרופה אמריקאית בעשור האחרון, לאחר שפרצה, התגלתה כמונחת על מבנה בסיסי של אי שוויון חריף.  הקורונה תצטרף להיסטוריה של 'אסונות טבע' מסוגים שונים שפוגעים בעיקר באוכלוסיות עניות של מיעוטים. על תפקידם של סוציולוגיים עירוניים בניתוח 'אסונות טבע' ועל מצבי החירום שהפכו לשגרה

מה זה גאו-צדק חברתי?

משבר האקלים מזמן חשיבה מחודשת על היחסים בין האדם, הטבע המדע והטכנולוגיה. תערוכות המוצגות בימים אלה במוזיאון הרצליה נוגעות בכך וגם המחקר בוחן את הזיקה בין המושגים הללו בעידן האנתרופוקן (Anthropocene). ברונו לאטור טוען כי אנו לקראת הבנה חדשה של האדמה עליה וממנה אנו חיים

הגירסה המקומית של האג’נדה העירונית החדשה

הא"ום פירסם מסמך מדיניות לפיתוח עירוני בר קיימא, מה מטרתו? האם הוא יישומי או רק מסמן חזון ערכי? הגירסה הישראלית שהקידמה אותו, של המשרד להגנת הסביבה, היא דווקא יישומית, אז איך ייתכן שלא מכירים ועובדים איתה ברשויות רבות? על המרחק בין גיבוש חזון ומסמכים לפועלם במציאות

הגיע העת שגאוגרפיים פיזיים ואנושיים יעבדו ביחד למען העתיד

אנחנו נמצאים בנקודה קריטית בכדור הארץ ויש לנו חלון הזדמנויות של חמישים שנה לשנות את המצב, כך טוען ג'ון רוקשטרום מאוניברסיטת שטוקהולם פרופסור למדעי הסביבה. שינויי האקלים וקריסתן של מערכות שונות יחריפו את האי שוויון הגלובלי. זה הזמן שגאוגרפים פיזיים ואנושיים ישלבו ידיים ויעבדו במשותף
סקיווי מיניאפוליס (צילום: כרמל חנני)

כשהתשתיות המושקעות כבר לא תואמות לאקלים המשתנה

מה קורה כשבונים עיר מותאמת לאקלים המקומי ואחרי 40 שנה מגיעה ההתחממות הגלובלית והופכת את התשתית ללא רלוונטית? תשאלו את עיריית מיניאפוליס שמתמודדת עם רשת גשרים ומעברים עיליים שייתרו את רחובות העיר המרכזיים, ואילו היום נוכח מזג האוויר מתעורר צורך במערכת יחסים הפוכה שתחזיר את הרחובות לחיים.

מהו חוסן עירוני, מושג אופנתי או גישה בעלת ערך?

קיימות מגוון דעות ביחס למושג החוסן העירוני (urban resilience) המשמש חוקרים ומקבלי ההחלטות בתכנון העיר של היום והמחר. רשימה זו מבקשת לחדד כיצד למרות הנטייה לשוות לו נופך א-פוליטי וניטרלי, מדובר במושג פוליטי בעל משקל רב בחלוקת המשאבים ותהליך קבלת ההחלטות.