התחדשות עירונית

מה לעשות עם מפעלי התעשייה של המאה ה-20? ביקור בחבל הרוהר

טלי חתוקה
עם השינויים הדרמטיים הכרוכים בהתפתחויות הטכנולוגיות והכלכליות של המהפכה התעשייתית הרביעית, משתנה גם המרחב בו אנו חיים, מתגוררים ועובדים. אזורי תעשייה נרחבים ושטחים של מפעלים ותיקים, מתרוקנים ומתוכננים ונבנים מחדש, ומעלים סוגיות שונות, החל מהצורך להתמודד עם קרקע מזוהמת ועד לשאלות של זיכרון ומורשת. רשימה זו סוקרת שני מקרים של תכנון ושימוש מחדש בערים תעשייתיות בגרמניה, ומעלה לדיון את את השאלה מה ניתן לעשות במרחב העירוני הפוסט-תעשייתי?
לגורלחזורלעבודלתכנן0 תגובות

מורשת נוף תרבות חקלאי מולאמת ומופרטת -הבייארות בתל-אביב-יפו מבט בפרספקטיבה קצרת מועד

אבי ששון ואורי בלטרברט
מהי המורשת של בתי הבאר סביב העיר יפו? כיצד נכון לשמרה? רשימה זו עוסקת במתח בין שימור מורשת אדריכלית עירונית בנויה לשימור מורשת חקלאית ורנקולרית.
לגורלעבודלתכנן0 תגובות

לקראת התחדשות תעשייתית בערים בפריפריה הגיאוגרפית בישראל

גילי ענבר
לאחר שלמדנו ברשימה הקודמת בסדרה על מצבם של אזורי התעשייה בערי הפריפריה, עולה השאלה מה העתיד צופן להם. מה החשיבות של יצירת סדר יום חדש סביב התחדשות תעשייתית? מהם החסמים שעומדים בפני אזורי התעשייה בפריפריה?
לעבודלתכנן0 תגובות

כיצד להתמודד עם עיור מואץ ולשמור על איכות המגורים בעיר? הצעה למודל לשיתוף ציבור

ליאורה סגל יצחקי
העיר ראש העין חווה צמיחה אדירה עקב בניית שכונות חדשות שמכפילות את גודל אוכלוסיות העיר. עבור הרשויות והתושבים גידול מואץ שכזה מציב אתגרים רבים, פרויקט זה מציע מודל שיתוף ציבור ייעודי שבונה אמון ושותפות בין הרשות העירונית לתושבים החדשים
לגורלהיפגש0 תגובות

התחדשות עירונית והאִיזּוּר המחודש של העיר במאה ה-21

טלי חתוקה
המטפורה של התחדשות עירונית כיום עיקרה העצמת ערך הנדל"ן והיא אינה מכירה במורכבות המקום. איתגור ההמשגה הקיימת, מתאפשר מתוך הבנה שכל תא שטח בעיר הוא מרחב מיקוח בין הקהילה, הריבון ובעלי ההון. על 'מרחב מיקוח' ואבות הטיפוס המרכזיים: 'מרחב-נדל"ן', 'מרחב-קהילה' ו'מרחב-מקום' והשאיפה לבסס עליהם אִזּוּר מחודש.
לאתגרלהמציאלתכנן0 תגובות

מסילת ישרים: קונפליקטים ותכנון עירוני

טלי חתוקה
ברשימת המשך זו לרשימה שעסקה בביטול שביל האופניים ברחוב מסילת ישרים בשכונת שפירא, פרופ' טלי חתוקה מתייחסת לתגובות השונות שעלו והציפו את התהליכים העמוקים המתרחשים בשכונה, קונפליקטים ונקודות מבט שונות על עתיד השכונה והרחוב.
זכוכית מגדלתלאתגרלתכנן0 תגובות

מודל חדשני לשיתוף ציבור בתכנון ביישובי החברה הערבית: המקרה של מג’דל כרום

אתי אפרתי אריה
בתכנית ותמ”ל חדשה במג’דל כרום נערך שיתוף ציבור חדשני שכלל שימוש בכלים טכנולוגיים ובהובלה של צוות מקצועי מתוך העיר. המהפכה שהציעה מהנדסת הרשות המקומית, אריג' סראחן, כללה יצירה של "קבוצות שיוך" של אלפי בעלי הקרקע שיאפשר לממש את התוכנית.
להיפגשלתכנן0 תגובות

הרחובות המסחריים לאן? קריאת השכמה לקובעי מדיניות ומתכננים

זוהר טל
הקורונה הובילה לאימוץ נרחב של מסחר דיגיטלי, וחלונות הראווה בערים רבות הלכו והתרוקנו. האם אפשר לדמיין את העיר ללא רחובות מסחריים? מהו עתידם של קילומטרים של מרקמי חיים עירוניים המשלבים מרחב ציבורי, תעסוקה ומגורים שהולכים ודועכים? האם עלינו להילחם על המסחר ואם כן כיצד?
לאתגרלתכנןספרים2 תגובות

התחדשות עירונית תעשייתית: לעצב אזורי ייצור

טלי חתוקה
ספר חדש של פרופ’ טלי חתוקה ופרופ’ ערן בן יוסף : New Industrial Urbanism: Designing Places of Production, יצא החודש בהוצאת Routledge. הספר מציע לחשוב מחדש על הקשר בין העיר לתעשייה ועבור רשויות שיוכלו לחשוב מחדש על אזורי התעשייה שלהן.
ספריםעדכונים0 תגובות

בתי כנסת כזירות מאבק על צביון וערכים בערי הדרום

ליאל צבן שטרום
בתי כנסת הם מרחבים ציבוריים שמשקפים ויוצרים קהילות, ערכים, מסורות וזהות. על כן בעת שינויים דמוגרפיים הם הופכים לעיתים למרחב של מאבק על פניה שלה העיר. ליאל צבן שטרום בחנה בעבודת התזה שלה שלוש ערים בדרום (נתיבות, באר שבע ושדרות) ואת המאבק שהתקיים בין אוכלוסיות חדשות לאוכלוסיות וותיקות בבתי הכנסת בעיר.
להיפגש0 תגובות

התחדשות במאה ה-21: מסמכים חדשים על התחדשות לתעשייה ומגורים

המערכת
איך אפשר לחדש את אזורי התעשייה הוותיקים בישראל, אך גם לשמור על תעשיות הייצור? באילו דרכים ניתן להניע את ההתחדשות למגורים בפריפריה הגיאוגרפית ומה עליה לכלול? רשימה זו מרכזת סדרת מסמכים העוסקת בהתחדשות עירונית של תעשייה ומגורים.
הקמפיין להתחדשות עירוניתלאתגרלתכנןעדכונים0 תגובות

התחדשות עירונית תעשייתית: פיילוט לאומי בקריית שמונה ובגליל העליון

המערכת
כיצד ניתן לחדש אזורי תעשייה? להכניס שימושים חדשים ולהכין אותם לעירוניות התעשתייתית החדשה? התוכנית האסטרטגית 'התחדשות תעשייתית': פיילוט לאומי בקריית שמונה ובגליל העליון', מציעה סדר יום ומסגרת גמישה להתחדשות של אזור התעשייה הדרומי בקריית שמונה.
זכוכית מגדלתלתכנן0 תגובות

מתווה להתחדשות תעשייתית: פיתוח ושימור התעשייה בעיר

המערכת
אזורי תעשייה ותיקים בערים בישראל מתפקדים כחצר אחורית וסובלים מהדרדרות פיזית ומכרסום של שימושים אחרים, אך שימור ופיתוח הפעילות היצרנית בעיר והתאמתה למגמות של המאה ה-21 הינם קריטיים לחוסן העירוני והלאומי. מסמך מדיניות חדש של המעבדה לעיצוב עירוני מיועד לסייע לרשויות, לגופי התכנון ולאנשי המקצוע לחשוב ולדמיין מחדש את אזורי התעשייה העירוניים.
להמציאלתכנן0 תגובות

ואדי פרכ“ור: סימנים של שינוי, כיוונים להתערבות

אלדד‎ גרינפלד
לאחר שברשימה הקודמת סקרנו את השימושים והמאבקים על הוואדי שחוצה את פרדס-חנה כרכור ברשימה זו נבחן את אפשרויות הפיתוח השונות. המאבק על הוואדי ועל צביונה העתידי של המושבה כולה, נמצא בימים אלה בנקודת הכרעה. מהן האפשרויות ובמה נראה שהמועצה תבחר?
לתכנן0 תגובות

של מי הוואדי הזה? מתחים נראטיבים ומרחביים בפרדס חנה כרכור

אלדד‎ גרינפלד
רשימה זו סוקרת את המאבק הפנימי המתחולל בפרדס חנה כרכור, שתי מושבות חקלאיות שאוחדו לכדי ישות מונציפלית אחת, סביב רצועת שצ”פ החוצה את לב המושבה. ברקע המאבק הצמיחה והשינוי של המקום. מה יהיה עתיד המקום- מושבה או עיר? וכיצד דילמה זו מתבטאת במתחים סביב ה”וואדי”, הרוצה שחוצה את המושבה?
זכוכית מגדלתלהיפגש2 תגובות

מ”סרבן” ל”קורבן”, על ההשפעה הרפואית של תהליכי התחדשות עירונית על קשישים

דורון מרימס
קשישים נתפסים כ'מכשול' בדרך לתהליכי פינוי בינוי, אך ההתנגדות והחרדה שלהם מן הפרויקט אינם רק תחושה אלא תהליך בעל השלכות רפואיות של ממש על מצבם הפיזי והנפשי. דר' דורון מרימס שחקר את הנושא מסביר כיצד זה משפיע על קשישים ומה ניתן לעשות על מנת לסייע להם.
לאתגר7 תגובות

התחדשות עירונית בפריפריה הגאוגרפית של ישראל | #5 רשימה מסכמת ופרסום המסמך המלא

טלי חתוקה
כיום למדינת ישראל אין מדיניות סדורה להתחדשות עירונית בפריפריה. מהיכן כדאי להתחיל? מסמך מדיניות חדש של המעבדה לעיצוב ותכנון עירוני ממפה את מגמות ההתחדשות ברחבי הארץ, וקורא לשינוי פרדיגמה בפיתוח מתווי התחדשות לפריפריה: מעבר לחשיבה עירונית-אזורית בזיקה למנועי תעסוקה, וקידום של טיפולוגיות מגורים חדשות שיציעו אורח חיים אחר.
הקמפיין להתחדשות עירוניתלאתגר0 תגובות

התחדשות עירונית בפריפריה | #4 פיתוח קלאסטרים של התחדשות בראייה אזורית

טלי חתוקה, זוהר טל וגילי ענבר
ברשימות הקודמות הצגנו את חוסר ההתחדשות של הפריפריה והסיבות לו, הצענו מגנון התחדשות דיפרנציאלי בין הפריפריה הדרומית והצפונית, והצגנו קריטריונים לעיצוב סל כלים אזורי. רשימה זו מתמקדת בניתוח מחוז הצפון ומציעה עבורו הגדרה ראשונית של קלאסטרים כלכליים-חברתיים להתחדשות עירונית, המתייחסים לנושא התעסוקה - חסם עיקרי לפיתוח אזורי בפריפריה.
הקמפיין להתחדשות עירוניתלאתגר0 תגובות

התחדשות עירונית בפריפריה | #3 קריטריונים לעיצוב סל כלים אזורי להתחדשות

טלי חתוקה, זוהר טל וגילי ענבר
בשתי הרשימות הקודמות בנושא, הצגנו ניתוח של המגמות הקיימות בתחום ההתחדשות העירונית בפריפריה, והצענו קווים מנחים ליצירת מנגנון מותאם ודיפרנציאלי בין אזורי הפריפריה הצפונית והדרומית. רשימה זו עוסקת בקריטריונים המרכזיים שצריכים לעצב את סל הכלים האזורי להתחדשות.
הקמפיין להתחדשות עירוניתלאתגר2 תגובות

התחדשות עירונית בפריפריה | #2 קווים מנחים להתחדשות קונטקסטואלית

טלי חתוקה, זוהר טל וגילי ענבר
ברשימה הקודמת הצגנו ניתוח של המצב הקיים והמגמות בתחום ההתחדשות העירונית בפריפריה. המסקנה הייתה שהפריפריה אינה מתחדשת, ושנדרש שינוי פרדיגמה בתחום. רשימה זו תנתח את מאפייני הפריפריה הגיאוגרפית הישראלית במטרה להציע קווים מנחים למנגנון התחדשות קונטקסטואלי.
הקמפיין להתחדשות עירוניתלאתגר0 תגובות

התחדשות עירונית בפריפריה | #1 שינוי הפרדיגמה התכנונית

טלי חתוקה, זוהר טל וגילי ענבר
כיצד ניתן לייצר התחדשות עירונית בפריפריה? המדיניות ומודל ההתחדשות הקיים, הנשענים על מימון יזמי, מתגברים את ההתחדשות העירונית דווקא באזורי הביקוש. הגל הנוכחי של התחדשות עירונית מפלה ומחליש את הפריפריה, מצב המרקמים הוותיקים מתדרדר והערים סובלות מהגירה שלילית.
הקמפיין להתחדשות עירוניתלאתגר0 תגובות

קהילתיים ומשלבים מסחר אלקטרוני | 2# הצעה להתחדשות מרכז מסחרי רובע ד’ אשדוד

זוהר טל, ניצן אלהרל-בסקין ונופר רמר
ברשימה הקודמת גיבשנו אסטרטגיה ארצית להתחדשות מרכזים מסחריים שכונתיים ותיקים. המסמך הנוכחי מבקש ליישמה במיקרו, בתכנון התחדשות של מרכז מסחרי ברובע ד' באשדוד המהווה אבטיפוס של מרכז מסחרי שכונתי מוכר ונפוץ בישראל.
לאתגרלתכנן0 תגובות

קהילתיים ומשלבים מסחר אלקטרוני | 1# מסמך מדיניות להתחדשות מרכזים מסחריים שכונתיים בישראל

זוהר טל, ניצן אלהרל-בסקין ונופר רמר
הצורך בגיבוש מדיניות להתחדשות למסחר, מתחדד על רקע הדרדרותם של המרכזים המסחריים בשכונות הותיקות בישראל. חוסר בכלים להתמודדות עם ריבוי בעלויות, פגיעה במוניטין העסקים, גוררים יצירת מפגע בלב השכונות המתחדשות. מסמך זה מציע אסטרטגיה ארצית לחידושם באמצעות שילוב מסחר אלקטרוני ותוך מקסום התועלת הציבורית.
לאתגרלתכנן0 תגובות

לאתגר את האורתודוקסיה התכנונית בירוחם

טלי חתוקה
הזוכים בתחרות של משרד השיכון לתכנון מרכז העיר ירוחם, על ההצעה הזוכה והחדשנות הגלומה בה. הם מציעים קוד בינוי, "הוא עקרוני, הוא מתקיים על כל הרקמה האורבנית, ולמעשה אין לנו מושג איך העתיד יראה מלבד סט הערכים המרחביים, הקוד".
זכוכית מגדלתלאתגרלתכנן2 תגובות

השמשה מחדש של קניונים נטושים במרכזי ערים בישראל

אלדד גרינפלד, מישה דנילוב ושירה טל
צמיחתו של המסחר המקוון ונטישתם של הקניונים הממוקמים במרכזי הערים, מחדדת את הצורך בפעולה אקטיבית להחייאתם. מסמך זה מציע חשיבה ומדיניות ארצית להשמשה מחדש של קניונים דועכים לטובת יצירת דיור בר השגה, מענה על צרכי ציבור וחיזוק מסחר מקומי.
לאתגרלתכנןתגובה אחת

כיצד תמ”א 38 משנה את התמהיל המעמדי בעיר? השינויים הסוציואקונומיים בעיר רמת גן

חן בן יעקב
רמת גן עד לא מזמן הייתה העיר המובילה בפרויקטים מסוג תמ"א 38. מה ההשפעה על פרויקטים אלו על התמהיל המעמדי בשכונות ותיקות שעברו חידושים רבים? מיפוי הפרויקטים לצד הדירוג הסוציו-אקונומי של השכונות מעלה מגמות של משיכת אוכלוסיות חזקות ועליה ברמה החברתית-כלכלית הכוללת.
לגור2 תגובות

ג‘נטריפיקציה אורגנית וג‘נטריפיקציה תכנונית: המקרה של הרצליה ופרדס חנה

אלדד‎ גרינפלד
שכונות וותיקות רבות ברחבי הארץ עוברות תהליכים של התחדשות, האוכלוסייה משתנה, מרקם הבינוי משתנה ואיתם גם המעמד הסוציו-אקונומי של התושבים. הרשימה בוחנת כיצד מתרחש תהליך ההתחדשות בשתי שכונות בערים שונות
לגור2 תגובות

הערכת התכנית להתחדשות עירונית מרכז נתניה

עדי רדיע
עיריית נתניה מגבשת תכנית להתחדשות עירונית למרכז העיר, אזור מורכב וצפוף של מסחר, מגורים, שטחי ציבור ועסקים קטנים. הלב העירוני. מהם עקרונות התכנית וכיצד היא מאזנת בין אינטרסים כלכליים, חברתיים וסביבתיים?
לגורלהיפגשלתכנן2 תגובות

ג’נטריפיקציה ירוקה

אליסף זוהר
לאוכלוסיות ממעמד נמוך בעיר יש נגישות פחותה לשטחים ירוקים אך דווקא פרויקטים שמייצרים ריאות ירוקות באזורים שהיו בעבר נכשלים בעיר, מובילים לג'נטריקפיציה ירוקה. כיצד ניתן להתמודד עם הפרדוקס הזה באמצעיים תכנוניים?
לגורלתכנןתגובה אחת

­­כיצד ציר ז’בוטינסקי מתפקד­ כמרחב ציבורי לאורכו? חוות דעת תכנונית

מישה דנילוב ונופר רמר
הצעה נוספת לחידוש ציר ז’בוטינסקי החוצה את ערי גוש דן ועתיד להשתנות בעקבות הקמת הרכבת הקלה. מדוע על אף האינטנסיביות העירונית שלו ומגוון השימושים נותר מוזנח ומכוער. חוות דעת זו מציעה חלופות לפיתוח ציר ז’בוטינסקי סביב תחנות הרכבת העתידיות
להיפגשלזוז0 תגובות