לזוז

‘עיר עבור אנשים, לא למטרות רווח’ – בין תיאוריה לפרקטיקה

גישות ביקורתיות בתכנון העירוני מדגישות את מקומם של אנשים – תושבים, דיירים ואלה המשתמשים במרחב העירוני – כיעד המרכזי הנדרש של התכנון העירוני, ולא שיקולים כלכליים של יצירת רווחים. ברשימה זו אבחן את התפיסות והעקרונות שבבסיס הקריאה "עיר עבור אנשים, לא למטרות רווח", וכיצד עקרונות אלה אמורים להתממש בפרקטיקה התכנונית. סקירה תיאורטית זו תשמש כבסיס לניתוח מקרה בוחן ספציפי של תכנון תחנת קרליבך של הרכבת הקלה בתל אביב.

על שלושה גברים ושלוש ערים

ד"ר מיקי כץ היא חוקרת תרבות בתחומי מגדר ואתיקה, סופרת ועורכת. בספרה החדש, "שלושה גברים, שלוש ערים – תל-אביב, איסטנבול, לונדון", היא חוקרת, בעזרת התחקות אחר שלוש דמויות ספרותיות, מהם חיים עירוניים ואילו יחסים מתקיימים בין ערים לבין אלה המתגוררים בהן. בראיון איתה, היא מספרת על מה ניתן ללמוד על ערים ועירוניות מקריאה ספרותית של ערים, וכיצד היבטים מהותיים של העיר משתקפים בספרות. 

העיר ומחלת הסוכרת

רשימה זו עוסקת בבעיה ההולכת וגדלה במרחב העירוני בעולם: התגברות התחלואה הכרונית בכלל ומחלת הסוכרת בפרט. באמצעות סקירה של מחלת הסוכרת ושל הקשרים בינה ובין המרחב העירוני, נבחנת הזיקה בין תכונות עירוניות שונות, בקני מידה עירוניים ושכונתיים, לבין השכיחות של תחלואה בסוכרת בערים. על בסיס סקירה זו, מוצגת הצעה הממסגרת את התכונות העירונית השונות כמנגנונים בריאותיים המשפיעים על תושבי העיר, באופן שיוכל לסייע למתכנני ערים לייצר סביבות מגורים בריאות יותר.

ירוק, אבל לא ממש – על מדיניות סביבתית בשוק הרכב, ואפקט ריבאונד אנרגטי

עם התעצמות משבר האקלים ותופעת ההתחממות הגלובלית, מדיניות ציבורית המונעת מתפיסה סביבתית הופכת ליותר ויותר חשובה ומשמעותית בתחומים רבים, כולל בתחום התחבורה והרכב. אך מהי השפעתה האמתית? ומהי תרומתה הממשית להתמודדות עם משבר האקלים ולצמצום הגורמים להתחממות הגלובלית? שוחחנו עם ד"ר סתו רוזנצוויג מהמחלקה לניהול באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, על מחקרה על מדיניות סביבתית בתחום שוק הרכב, כדי לשמוע את התובנות שלה על שאלות אלה.

סביבת המזון בשכונה והקשר שלה לבריאות

הרשימה השלישית בסדרה סוקרת את המחקר בתחום הבוחן את הקשר בין שכונה לבין התזונה של אלה המתגוררים בה, ואת ההשלכות הבריאותיות של התזונה. גם רשימה זו בוחנת את המושגים המרכזיים ואת ההנחות המקובלות בתחום, ומצביעה על המגבלות הקיימות ועל האתגריים המחקריים הניצבים בפני התחום.

הקשר בין שכונה לפעילות גופנית

רשימה זו, השנייה בסדרה הסוקרת את תחום המחקר הבוחן את הקשר בין שכונה לבין בריאות, מתמקדת בקשר שבין השכונה והתכנון השכונתי לבין פעילות גופנית. ברשימה זו המוקד הוא על תפיסות הרווחות בתחום בנוגע לקשר זה, ועל החשיבות בהבחנות ברורות בין סוגים שונים של פעילות גופנית, והיישום שלהן בתכנון השכונתי.

הקשר בין שכונה לבריאות

בסדרה של רשימות, גל אלחנן סוקר את תחום המחקר הבוחן את הקשרים בין השכונה לבין הבריאות של אלה המתגוררים בה. הסדרה סוקרת את התפיסות המובילות בתחום, את המושגים המרכזיים, את ההנחות המקובלות ואת התובנות העולות מהתחום הרלוונטיות לתכנון עירוני. הרשימה הראשונה מתמקדת בתחום באופן כללי, באופן בו נתפסת ומוגדרת בו השכונה, ובאתגרים המחקריים המאפיינים אותו.

מה ניתן ללמוד מנחיל? – על חגבים, רובוטים והתנועה בעיר

איך מיליוני חגבים יודעים לנוע ביחד כגוף אחד באותו כיוון? על מה מתבססת תנועה קולקטיבית? מהו נחיל ואיך הוא נוצר? ואיך כל זה קשור לפיתוח טכנולוגיה ולתנועה בעיר? על שאלות אלה ואחרות שוחחנו עם פרופ' אמיר אילי מהמחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב, שמחקריו עוסקים באורגניזם החי בכל הרמות, באקולוגיה ובהתנהגות בעלי חיים, וביישום של מחקר ביולוגי בייצור ובפיתוח של רובוטים.

על טכנולוגיה והבטחה, בקולנוע המוקדם ובעת הנוכחית

מה זו סימפוניה עירונית? מה היא יכולה ללמד אותנו על השינויים הטכנולוגיים היום? מה טכנולוגיית תקשורת יכולה ללמד אותנו על צורות של משטר? ומה הקשר בין טכנולוגיה חדשה לבין הבטחות? בשאלות אלה ואחרות דנו בראיון עם ד"ר אורי לוין מבית הספר לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב, אשר בוחנת במחקריה קשרים בין קולנוע, טכנולוגיה וחברה.

שליחי מזון בעיר החכמה

כיצד שליחי מזון חווים את העבודה תחת פיקוח טכנולוגי? כיצד הם מתמודדים עם המרחב העירוני? שתי הרשימות הקרובות עוסקות בדיון בעבודת השליחים, החושפת מודל חדש של עבודה, המשלב תיווך טכנולוגי, כלכלת פלטפורמה ונוכחות גוברת במרחב העירוני. הרשימה הקרובה תתמקד באופן ההתמודדות של השליחים עם המציאות הזאת ובמודל של חברת וולט בישראל.

הכפרים הלא מוכרים בנגב בראי צדק בין-דורי

כיצד התהוו הכפרים הלא מוכרים בנגב? אילו תהליכי תכנון ועיור הביאו לכך? מהם האתגרים והבעיות של החיים בכפרים הלא מוכרים במבט לעבר ולעתיד? רשימה זו עוסקת בשאלות אלו, דרך דיון בכפרים הלא מוכרים בראי צדק בין-דורי.

ערים מתערבבות בגליל: שיח ‘הפחד הדמוגרפי’ וניסיונם של ראשי הערים לשמור על ‘צביון יהודי’ בכלים תכנוניים

ברשימה הקודמת סקרנו את המגמות הדמוגרפיות שמובילות לתהליכי הערבוב בערים בגליל. המעבר של צעירים ערבים עקב משבר הדיור בישובים ערבים מעורר התנגדויות מצד ראשי ערים וכוחות המנסים למנוע את התהליך. כיצד הם עושים זאת?

שביל העצמאות- עיצוב הזיכרון ההיסטורי באמצעים מרחביים

כיצד ניתן לשלב אתר מורשת חדש בתוך מרקם עירוני צפוף ועשיר? כיצד חזון המורשת נתפס על ידי משתמשי המרחב? רשימה זו תעסוק במקרה הייחודי של שביל העצמאות, אתר מורשת לאומי חדש, שנחנך ב-2018 סביב שדרות רוטשילד בתל אביב.

הרחבת מדרחוב נחלת בנימין- זהות מסחרית בזירה עירונית מתחדשת

כיצד המעבר למסחר מקוון משפיע על הרחוב המסחרי? מה ההשפעה של מגיפת הקורונה על המעבר? רשימה זו סוקרת את "המדרחוב החדש", קטע מרחוב נחלת בנימין, והשינויים שהתחוללו בו בהקשר הזה.

לחקור כשהתותחים רועמים: חוקרות בתחום העיר מאוקראינה מספרות על החיים והמחקר בצל המלחמה בכנס בברלין

שלוש חוקרות שהגיעו לכנס בברלין מספרות כיצד המלחמה השפיעה על החיים האישיים שלהם ובעיקר על המחקר. הן מציגות שלושה תחומי מחקר שמנסים לייצר ידע ולתת קול ועדות לחוויה של האוקראינים תוך כדי התנועה של המלחמה והחיים בדאגה, כאב וחוסר וודאות

­­כיצד ציר ז’בוטינסקי מתפקד­ כמרחב ציבורי לאורכו? חוות דעת תכנונית

הצעה נוספת לחידוש ציר ז’בוטינסקי החוצה את ערי גוש דן ועתיד להשתנות בעקבות הקמת הרכבת הקלה. מדוע על אף האינטנסיביות העירונית שלו ומגוון השימושים נותר מוזנח ומכוער. חוות דעת זו מציעה חלופות לפיתוח ציר ז’בוטינסקי סביב תחנות הרכבת העתידיות

תכנון התנועה באוטופיות של ראשית התכנון ומקרה המבחן של התחבורה בעיר ירושלים

רשימה המציעה מבט היסטורי על תכנון מערכות תנועה ותחבורה עירוניות במודלים האוטופיים של תחילת המאה העשרים, וקוראת לגיבוש חזון תחבורתי שונה מזה המוצע לעיר ירושלים, הסובלת ממשבר תחבורתי הולך ומחריף.

מורשתו של פרופ’ גבעוני: מחשיבה על תחבורה לחשיבה על ניידות

כפיר נוי, סטודנט של פרופ' משה גבעוני שהלך לעולמו לפני חודש, כותב על תרומתו של המנחה המוערך בחשיבה על תחבורה וניידות. על החדשנות והחשיבות של מחקריו של גבעוני לתכנון תחבורה והמורשת שהשאיר אחריו 

צה”ל יוצא מן העיר – על פינוי מחנות צה”ל

מערכת הביטחון מחזיקה בכמעט 50% משטחי המדינה ו- 4% משטח המרקמים העירוניים. החלטת ממשלה לפינוי מחנות צה"ל מאזורי הביקוש העירוניים, משקפת תפנית במדיניות הקרקעות של הצבא והמדינה. מהי ההיסטוריה של בניית מחנות צבאיים באזורים אזרחיים בישראל? ואילו הגיונות מובילים את שינוי המדיניות והוצאת הצבא מן העיר?

היד הנעלמה

מצעד הגאווה יתקיים השבוע בתל אביב, אך כשזה מגיע לכל שאר ימות השנה - עד כמה מרגישים בנוח גברים הומוסקסואליים ללכת יד ביד ברחובות העיר? זוהי השאלה העומדת בבסיסו של הסרט הקצר "הורה" אותו יצר האנימטור יואב בריל. חן משגב מסביר כיצד הסרט מתכתב עם ההתפתחויות והסוגיות במחקר ובשיח הגיאוגרפי, וכיצד הוא מייצר ידע חדש על המרחב העירוני
תל אביב (Ron Almog Flicker.com)

תרבות עיור

איך העולם התרבותי מסייע לנו להסתכל על העיר במבט רענן? איך יצירות אמנות, שירה וספרות מספקות זווית חדשה להתבוננות על המרחב המוכר? רשימה קצרה לפרידה.