לחזור

מה לעשות עם מפעלי התעשייה של המאה ה-20? ביקור בחבל הרוהר

טלי חתוקה
עם השינויים הדרמטיים הכרוכים בהתפתחויות הטכנולוגיות והכלכליות של המהפכה התעשייתית הרביעית, משתנה גם המרחב בו אנו חיים, מתגוררים ועובדים. אזורי תעשייה נרחבים ושטחים של מפעלים ותיקים, מתרוקנים ומתוכננים ונבנים מחדש, ומעלים סוגיות שונות, החל מהצורך להתמודד עם קרקע מזוהמת ועד לשאלות של זיכרון ומורשת. רשימה זו סוקרת שני מקרים של תכנון ושימוש מחדש בערים תעשייתיות בגרמניה, ומעלה לדיון את את השאלה מה ניתן לעשות במרחב העירוני הפוסט-תעשייתי?
לגורלחזורלעבודלתכנן0 תגובות

איחולי שנה טובה והצלחה

טלי חתוקה
כמעט בלתי אפשרי לסכם שנה כמו שחווינו, ואולי גם אין צורך. אבל זו הזדמנות לומר תודה לצוות של אורבנולוגיה על כך שעשה מאמצים רבים להמשיך ולהנגיש תכנים מעניינים וחדשים בפלטפורמה שלנו. שום דבר אינו מובן מאליו.
לחזורלתכנן0 תגובות

למען טובת הכלל, לחזור ליסודות התכנון – שנה למותו של יוברט לו-יון

המערכת
בימים אלה אנו מציינים שנה למותו של יוברט לו-יון. שנה שבה נדמה שהשתנה כל מה שהכרנו ושחשבנו שידענו. תקופה זו מעלה מחדש שאלות ישנות על תכנון ופיתוח, ומציבה אתגרים חדשים שאיתם החברה בישראל תצטרך להתמודד בשנים הקרובות. שאלות ואתגרים אלה תמיד העסיקו את יוברט, שאמנם היה מאוד ביקורתי ביחס לתכנון ולמציאות בישראל באופן כללי, אבל תמיד גם האמין בצורך לשנות ולפעול למען מציאות טובה יותר עבור כל יושבי הארץ הזאת.
לאתגרלהמציאלחזורלתכנןעדכוניםתגובה אחת

על אלימות ותפקידה הכפול של הרשת החברתית

הדס צור
במלחמה הנוכחית כולנו חווים את כוחה של הרשת בהפצת ייצוגים אלימים ובהפיכתה למרחב של אלימות בין קבוצתית. הסרטונים הנוראים שהופצו מבטאים את מה שאני מכנה במחקר 'האלימות של הייצוג' ומביאים זאת לשיאים חדשים של פגיעה, השפלה ואמצעי נוסף של אלימות כלפי הקורבנות.
לאתגרלחזורלשלוטתגובה אחת

לחקור כשהתותחים רועמים: חוקרות בתחום העיר מאוקראינה מספרות על החיים והמחקר בצל המלחמה בכנס בברלין

הדס צור
שלוש חוקרות שהגיעו לכנס בברלין מספרות כיצד המלחמה השפיעה על החיים האישיים שלהם ובעיקר על המחקר. הן מציגות שלושה תחומי מחקר שמנסים לייצר ידע ולתת קול ועדות לחוויה של האוקראינים תוך כדי התנועה של המלחמה והחיים בדאגה, כאב וחוסר וודאות
לגורלהיפגשלזוזלחזור0 תגובות

על אדריכלות, יצירתיות, ואנשים שחיים כאן

טלי חתוקה
שיחה של פרופ' טלי חתוקה עם אדר' מיכאל יעקובסון, מתעד וכותב משמעותי של ההיסטוריה האדריכלית בארץ, על המוטיבציה לעיסוק בעבר ותהליך הכתיבה שלו, ועל מצבה של העשייה האדריכלית בישראל בראי תהליכים רחבים מקומיים וגלובליים.
לאתגרלחזורלתכנן0 תגובות

manu)Factor-in(g) Nature)

נווה נתן
אזור תעשייה חדרה גובל בנחל והוא לא היחיד, פרדיגמת התכנון המודרניסטית של שנות החמישים הציבה אזורי תעשיה סמוך לנחלים, היום כאשר החשיבה האקלוגית והנופית השתנתה דרושה חשיבה מחודשת על המפגש שבין אזור התעשייה, הנחל והעיר. הצעה לחידוש אזור תעשייה חדרה ואזורי תעשייה צמודי דופן באופן רחב יותר
לחזורלתכנןתגובה אחת

תכנון כוללני ותוכניות מתאר במערכת התכנון הישראלית

גילי ענבר
מקומן של תכניות מתאר כוללניות לרשויות מקומיות במדרג התכנון הסטטוטורי הוא מרכזי, עם זאת עולה השאלה האם הן אכן מתפקדות כמתוות מדניות תכנון כוללת? כיצד ניתן להעריך את המימוש/אי המימוש של תכניות כוללניות? והאם אי מימוש הוא בהכרח כישלון?
לחזור0 תגובות

מסגד חסן בק, פרויקט מנשייה והגבול כגשר

טלי חתוקה
פרויקט התיירות והמסחר הגרנדיוזי "הסיטי" הוקם על גבי שרידי שכונת מנשייה מתוך שיח שקרא להפוך את מרחב התפר בין יפו לתל אביב לגשר, למרחב מחבר, אך במקום זאת מיצב את הגבול ביניהן וקיטע את המרקם העירוני. על הצורך בתכנון סביבות גבול כ"דלתות מרחביות"
זכוכית מגדלתלחזורתגובה אחת

עכו וצפת – גישות שונות לשימור מרקמים עתיקים באזורים בעלי חוסן עירוני נמוך

אלדד‎ גרינפלד
 בערים עכו וצפת מירקמים עתיקים בעלי חשיבות היסטורית. אך בערים עם חוסן עירוני נמוך ותושבים המתקשים כלכלית קשה לקדם תכנית שימור מורשת. בכל האחת מן העיר נקטו בגישה אחרת לשימור, על ההבדלים והלקחים מן הגישות השונות ברשימה זו.
לחזור0 תגובות

שימור ערים היסטוריות כמנוע להגברת החוסן העירוני

אלדד‎ גרינפלד
בשונה מאתר הארכיאולוגי או המוניומנט הבודד ערים עתיקות הן אתרי מורשת מורכבים לשימור שכן עיר היא דינמית ומשתנה ושנית שימור עיר עתיקה דורש משאבים מרובים. האם ניתן ליישם תהליכי שימור ברי קיימא בערים היסטוריות, באופן שיעודד את השמירה על ערכי המורשת ויחזק את החוסן העירוני גם יחד?
לחזורתגובה אחת

טראומה ואדריכלות חלק ג’ | ואדי סאליב, وادي الصليب,  בחיפה

אמנון בר אור וגבי בונויט
בשלוש הערים הגדולות המעורבות בישראל – תל אביב-יפו, ירושלים, וחיפה, אזורים שטופלו בעזרת מחיקה ברמות שונות. על אף ניסיון המחיקה הזיכרונות צפים ומופיעים בדרכים שונות. רשימה שלישית ומסכמת בסדרה על טראומה ואדריכלות במרחב הישראלי
לאתגרלחזור0 תגובות

טראומה ואדריכלות חלק א’ | פליטות קולמוס במרחבי מבוכה אדריכליים

אמנון בר אור וגבי בונויט
מרחב מורכב משכבות של זכרונות, תקופות ואיורעים, האם ניתן למחוק זכרונות והיסטוריות באמצעות הרס המרחב? אדריכל השימור אמנון בר אור* והפסיכואנליטיקאי גבי בונויט** טוענים שלא ניתן. הטארומה המוכחשת תצוף ותתגלה בצורה כזו או אחרת. ריפוי ויצירת מרחב בריא מחייבת התמודדות והכלה של העבר. בסדרת הרשימות הקרובה, ידונו הכותבים בזיקה שבין טראומה לאדריכלות
לחזורתגובה אחת

הנאו ליברליזם בישראל

נמיר קיסר
הפרדיגמה הניאו-ליברלית צמחה על רקע כישלונה של מדינת הרווחה הקיינסיאנית שהגיבה לכישלון החברתי של תקופת מלחמות העולם. ייתכן שקריאה ביקורתית לצד הכרה ביתרונות של הניאו-ליברליזם עשויים לסייע בפיתוח פרדיגמה חדשה רשימה בשני חלקים
לחזורתגובה אחת

גסיסתו של ‘השוק המקורה’- הכישלון של שוק חדרה

גילי ענבר
שוק חדרה חודש לפני עשור בקול תרועה של 'התחדשות עירונית', מה נותר ממנו היום? שוק כושל שאיבד את צביונו המסורתי אך גם לא הצליח לחולל את ה'חוויה התיירותית' שכיוונו אליה האדריכלים. האם נכון לייבא פורמטים של מרחב ציבורי מאירופה לישראל?
לחזור2 תגובות

העיר היצירתית- עירוניות בנאלית

דנה שטרית מלמד
הערים היצירתיות אולי נקראות כך אך המציאות רחוקה מלהיות יצירתית. ג'ימי פאק מבקר את רעיונות העיר היצירתית בטענה שהן מקור לבנאליות עירונית. סוד ההצלחה של פדריגמה זו הוא בערכים הניאו-ליברלים שהיא מקדמת העטופים בשפה של חדשנות ויצירתיות
לחזורלתכנן0 תגובות

הידוע והמוכר: 10 דברים שכל עיר צריכה כדי לפמפם את הכלכלה העירונית

טלי חתוקה
מה הם עשרת הקריטריונים שיהפכו כל עיר ל'עיר תיירות מדליקה'? מדרחוב, עיר עתיקה, ריהוט עירוני והילכתיות הם רק חלק מרשימת החובה לייצור 'עירוניות' שמקדמת את כלכלת הצריכה. ביקור בשטוקהולם עזר להגדיר את הרשימה במלואה
לחזורלשלוט2 תגובות

כשהעולם הוא מקום אחד המשוכפל בעקביות

הדס צור
האם אינסטגרם, פינטרסט ואיר בי אנד בי אשמים בסטנדרטיזציה של הטעם שלנו ובהפצת סגנונות עיצוב זהים ברחבי העולם? או שהם אחראים לכך שמקומות זרים הופכים בין רגע למוכרים בזכות העיצוב הדומה? קייל צ'קיה טוען שתרבות הסיליקון ואלי ועובדי התאגידים הבינלאומיים הם שגורמים לייצור והשכפול של מרחבי AirSpace ברחבי העולם
לחזור0 תגובות