לחזור

תכנון כוללני ותוכניות מתאר במערכת התכנון הישראלית

מקומן של תכניות מתאר כוללניות לרשויות מקומיות במדרג התכנון הסטטוטורי הוא מרכזי, עם זאת עולה השאלה האם הן אכן מתפקדות כמתוות מדניות תכנון כוללת? כיצד ניתן להעריך את המימוש/אי המימוש של תכניות כוללניות? והאם אי מימוש הוא בהכרח כישלון?

מסגד חסן בק, פרויקט מנשייה והגבול כגשר

פרויקט התיירות והמסחר הגרנדיוזי "הסיטי" הוקם על גבי שרידי שכונת מנשייה מתוך שיח שקרא להפוך את מרחב התפר בין יפו לתל אביב לגשר, למרחב מחבר, אך במקום זאת מיצב את הגבול ביניהן וקיטע את המרקם העירוני. על הצורך בתכנון סביבות גבול כ"דלתות מרחביות"

עכו וצפת – גישות שונות לשימור מרקמים עתיקים באזורים בעלי חוסן עירוני נמוך

 בערים עכו וצפת מירקמים עתיקים בעלי חשיבות היסטורית. אך בערים עם חוסן עירוני נמוך ותושבים המתקשים כלכלית קשה לקדם תכנית שימור מורשת. בכל האחת מן העיר נקטו בגישה אחרת לשימור, על ההבדלים והלקחים מן הגישות השונות ברשימה זו.

שימור ערים היסטוריות כמנוע להגברת החוסן העירוני

בשונה מאתר הארכיאולוגי או המוניומנט הבודד ערים עתיקות הן אתרי מורשת מורכבים לשימור שכן עיר היא דינמית ומשתנה ושנית שימור עיר עתיקה דורש משאבים מרובים. האם ניתן ליישם תהליכי שימור ברי קיימא בערים היסטוריות, באופן שיעודד את השמירה על ערכי המורשת ויחזק את החוסן העירוני גם יחד?

טראומה ואדריכלות חלק ג’ | ואדי סאליב, وادي الصليب,  בחיפה

בשלוש הערים הגדולות המעורבות בישראל – תל אביב-יפו, ירושלים, וחיפה, אזורים שטופלו בעזרת מחיקה ברמות שונות. על אף ניסיון המחיקה הזיכרונות צפים ומופיעים בדרכים שונות. רשימה שלישית ומסכמת בסדרה על טראומה ואדריכלות במרחב הישראלי

טראומה ואדריכלות חלק א’ | פליטות קולמוס במרחבי מבוכה אדריכליים

מרחב מורכב משכבות של זכרונות, תקופות ואיורעים, האם ניתן למחוק זכרונות והיסטוריות באמצעות הרס המרחב? אדריכל השימור אמנון בר אור* והפסיכואנליטיקאי גבי בונויט** טוענים שלא ניתן. הטארומה המוכחשת תצוף ותתגלה בצורה כזו או אחרת. ריפוי ויצירת מרחב בריא מחייבת התמודדות והכלה של העבר. בסדרת הרשימות הקרובה, ידונו הכותבים בזיקה שבין טראומה לאדריכלות

הנאו ליברליזם בישראל

הפרדיגמה הניאו-ליברלית צמחה על רקע כישלונה של מדינת הרווחה הקיינסיאנית שהגיבה לכישלון החברתי של תקופת מלחמות העולם. ייתכן שקריאה ביקורתית לצד הכרה ביתרונות של הניאו-ליברליזם עשויים לסייע בפיתוח פרדיגמה חדשה רשימה בשני חלקים

גסיסתו של ‘השוק המקורה’- הכישלון של שוק חדרה

שוק חדרה חודש לפני עשור בקול תרועה של 'התחדשות עירונית', מה נותר ממנו היום? שוק כושל שאיבד את צביונו המסורתי אך גם לא הצליח לחולל את ה'חוויה התיירותית' שכיוונו אליה האדריכלים. האם נכון לייבא פורמטים של מרחב ציבורי מאירופה לישראל?

העיר היצירתית- עירוניות בנאלית

הערים היצירתיות אולי נקראות כך אך המציאות רחוקה מלהיות יצירתית. ג'ימי פאק מבקר את רעיונות העיר היצירתית בטענה שהן מקור לבנאליות עירונית. סוד ההצלחה של פדריגמה זו הוא בערכים הניאו-ליברלים שהיא מקדמת העטופים בשפה של חדשנות ויצירתיות

הידוע והמוכר: 10 דברים שכל עיר צריכה כדי לפמפם את הכלכלה העירונית

מה הם עשרת הקריטריונים שיהפכו כל עיר ל'עיר תיירות מדליקה'? מדרחוב, עיר עתיקה, ריהוט עירוני והילכתיות הם רק חלק מרשימת החובה לייצור 'עירוניות' שמקדמת את כלכלת הצריכה. ביקור בשטוקהולם עזר להגדיר את הרשימה במלואה

כשהעולם הוא מקום אחד המשוכפל בעקביות

האם אינסטגרם, פינטרסט ואיר בי אנד בי אשמים בסטנדרטיזציה של הטעם שלנו ובהפצת סגנונות עיצוב זהים ברחבי העולם? או שהם אחראים לכך שמקומות זרים הופכים בין רגע למוכרים בזכות העיצוב הדומה? קייל צ'קיה טוען שתרבות הסיליקון ואלי ועובדי התאגידים הבינלאומיים הם שגורמים לייצור והשכפול של מרחבי AirSpace ברחבי העולם
סקיווי מיניאפוליס (צילום: כרמל חנני)

כשהתשתיות המושקעות כבר לא תואמות לאקלים המשתנה

מה קורה כשבונים עיר מותאמת לאקלים המקומי ואחרי 40 שנה מגיעה ההתחממות הגלובלית והופכת את התשתית ללא רלוונטית? תשאלו את עיריית מיניאפוליס שמתמודדת עם רשת גשרים ומעברים עיליים שייתרו את רחובות העיר המרכזיים, ואילו היום נוכח מזג האוויר מתעורר צורך במערכת יחסים הפוכה שתחזיר את הרחובות לחיים.

ניו אורבניזם כגישת תכנון

בשנים האחרונות בעיקר בישראל ישנה פריחה וערגה מחודשת לניאו-אורבניזם, ספרים של כותבים מרכזיים מתורגמים, הליכות ג'יין מאומצות בעיר וכל מקדשי העירוניות מחיים ססמאות ישנות. אך מהו בדיוק הניאו אורבניזם? מניין צמח? באיזה הקשר תרבותי ופוליטי ומה הייתה הביקורת כנגדו? מאיר אלוויל ברשימה מלמדת.

היכונו! פרויקט שיקום שכונות חוזר

שיקום שכונות פרויקט הדגל של ממשלת מנחם בגין בשנות ה-70 שב וחוזר לכותרות. גלגולו הנוכחי של הפרויקט מעלה שאלות נוקבות. האם יש ממש בחידושו או האם מדובר בספין פוליטי המבקש להעביר מסר להמון, שהמדינה מקדמת כלים של התחדשות עירונית גם עבור "האוכלוסיות המוחלשות"? רשימה ספקנית על הקמפיין הממותג של פרויקט שיקום השכונות.
"הספריה", מאת אולמן בברלין (צילום: טלי חתוקה)

על זיכרון ופואטיקה בכיכר העיר

כיצד סיפורי העבר חודרים ליום יום שלנו ומעצבים את החוויה העירונית? אנדרטאות רבות ממלאות את המרחב העירוני, רובן בעלות נוכחות מונומנטלית וקשה להתעלם מהן. האנדרטה של מיכה אולמן בברלין מראה שאפשר לזכור גם אחרת.

בשבחי הסטנדרטיזציה של הנוף

האם הביקורת על הפרגמטיזם העומד בבסיס מדריכי תכנון השטחים הציבוריים הפתוחים בערים בישראל מתעלמת מהנגיסה הגוברת בהקצאתם ובאיכות פיתוחם? האדריכל גיא נרדי טוען כי הסטנדרטיזציה והמדריכים הקיימים נחוצים כדי לשמור על תשתיות המרחב הציבורי הירוק בעיר וכדי למנוע פיתוח חסר רסן. מאמר תגובה.
גאנה, אפריקה (צילום: מורן פרארו)

גאנה סטייל

מוזיקה, מסחר, צבעים וניחוחות עזים - לצד תעלות ביוב פתוחות, רחובות ללא מדרכות וכתובות הלל לישו. ברוכים הבאים למרחב העירוני של גאנה: חוויות ומחשבות של ישראלית באפריקה.

הירוק היום לוהט מאוד: תגובת המתכננים

ברשימה הקודמת עלו שאלות אקלימיות וסביבתיות ביחס לתכנון הפארק העירוני בעיר ניס שבצרפת. ביקשנו לשמוע את תגובתו של המתכנן שהופקד על הפרויקט. לפניכם הריאיון הקצר עם אדריכל הנוף מישל פנה, המסביר את מערכת השיקולים הסביבתיים בתכנון הפארק החדש.