שלוש חוקרות שהגיעו לכנס בברלין מספרות כיצד המלחמה השפיעה על החיים האישיים שלהם ובעיקר על המחקר. הן מציגות שלושה תחומי מחקר שמנסים לייצר ידע ולתת קול ועדות לחוויה של האוקראינים תוך כדי התנועה של המלחמה והחיים בדאגה, כאב וחוסר וודאות
שיחה של פרופ' טלי חתוקה עם אדר' מיכאל יעקובסון, מתעד וכותב משמעותי של ההיסטוריה האדריכלית בארץ, על המוטיבציה לעיסוק בעבר ותהליך הכתיבה שלו, ועל מצבה של העשייה האדריכלית בישראל בראי תהליכים רחבים מקומיים וגלובליים.
אזור תעשייה חדרה גובל בנחל והוא לא היחיד, פרדיגמת התכנון המודרניסטית של שנות החמישים הציבה אזורי תעשיה סמוך לנחלים, היום כאשר החשיבה האקלוגית והנופית השתנתה דרושה חשיבה מחודשת על המפגש שבין אזור התעשייה, הנחל והעיר. הצעה לחידוש אזור תעשייה חדרה ואזורי תעשייה צמודי דופן באופן רחב יותר
כיצד ניתן להנכיח את מימד הזמן וההמשכיות תוך הענקת ייעודים ושימושים חדשים למבנים? רשימה זו בסדרה על הפנים העירוני, מציעה שימור תוך פרשנות מחדש של מבנה בית האסמים בעיר רחובות
מקומן של תכניות מתאר כוללניות לרשויות מקומיות במדרג התכנון הסטטוטורי הוא מרכזי, עם זאת עולה השאלה האם הן אכן מתפקדות כמתוות מדניות תכנון כוללת? כיצד ניתן להעריך את המימוש/אי המימוש של תכניות כוללניות? והאם אי מימוש הוא בהכרח כישלון?
פרויקט התיירות והמסחר הגרנדיוזי "הסיטי" הוקם על גבי שרידי שכונת מנשייה מתוך שיח שקרא להפוך את מרחב התפר בין יפו לתל אביב לגשר, למרחב מחבר, אך במקום זאת מיצב את הגבול ביניהן וקיטע את המרקם העירוני. על הצורך בתכנון סביבות גבול כ"דלתות מרחביות"
סגירתם של מתקני השעשועים ומרחבי הפלסטיק בעקבות מגפת הקורונה הפכה את החורשות למקום מפלט אידיאלי עבור רבים והזכירה לתושבים מהו מרחב ציבורי "חופשי" ומאפשר. מה לימדה אותנו המגיפה על המרחב הציבורי
בערים עכו וצפת מירקמים עתיקים בעלי חשיבות היסטורית. אך בערים עם חוסן עירוני נמוך ותושבים המתקשים כלכלית קשה לקדם תכנית שימור מורשת. בכל האחת מן העיר נקטו בגישה אחרת לשימור, על ההבדלים והלקחים מן הגישות השונות ברשימה זו.
בשונה מאתר הארכיאולוגי או המוניומנט הבודד ערים עתיקות הן אתרי מורשת מורכבים לשימור שכן עיר היא דינמית ומשתנה ושנית שימור עיר עתיקה דורש משאבים מרובים. האם ניתן ליישם תהליכי שימור ברי קיימא בערים היסטוריות, באופן שיעודד את השמירה על ערכי המורשת ויחזק את החוסן העירוני גם יחד?
בשלוש הערים הגדולות המעורבות בישראל – תל אביב-יפו, ירושלים, וחיפה, אזורים שטופלו בעזרת מחיקה ברמות שונות. על אף ניסיון המחיקה הזיכרונות צפים ומופיעים בדרכים שונות. רשימה שלישית ומסכמת בסדרה על טראומה ואדריכלות במרחב הישראלי
מרחב מורכב משכבות של זכרונות, תקופות ואיורעים, האם ניתן למחוק זכרונות והיסטוריות באמצעות הרס המרחב? אדריכל השימור אמנון בר אור* והפסיכואנליטיקאי גבי בונויט** טוענים שלא ניתן. הטארומה המוכחשת תצוף ותתגלה בצורה כזו או אחרת. ריפוי ויצירת מרחב בריא מחייבת התמודדות והכלה של העבר. בסדרת הרשימות הקרובה, ידונו הכותבים בזיקה שבין טראומה לאדריכלות
אנדרטאות בערים הן חלק מן המשא ומתן על נרטיבים ועיצוב זיכרון. אנדרטת השואה בבוסטון מעלה שאלות על הזיכרון והאופן שבו הוא מתורגם נודד ומעוצב בזירה העירונית במרחבי היומיום
משרד החוץ מעוניין לעודד תיירות מאיטליה לישראל, איך הוא עושה זאת? באמצעות ישבן של דוגמנית שמזמינה "לבוא לגלות אותה". העלבון הוא לא רק עבורנו הישראלים אלא גם עבור האיטלקיים, כך התגלה לי בארוחת ערב באיטליה.
הפרדיגמה הניאו-ליברלית צמחה על רקע כישלונה של מדינת הרווחה הקיינסיאנית שהגיבה לכישלון החברתי של תקופת מלחמות העולם. ייתכן שקריאה ביקורתית לצד הכרה ביתרונות של הניאו-ליברליזם עשויים לסייע בפיתוח פרדיגמה חדשה רשימה בשני חלקים
שוק חדרה חודש לפני עשור בקול תרועה של 'התחדשות עירונית', מה נותר ממנו היום? שוק כושל שאיבד את צביונו המסורתי אך גם לא הצליח לחולל את ה'חוויה התיירותית' שכיוונו אליה האדריכלים. האם נכון לייבא פורמטים של מרחב ציבורי מאירופה לישראל?
הערים היצירתיות אולי נקראות כך אך המציאות רחוקה מלהיות יצירתית. ג'ימי פאק מבקר את רעיונות העיר היצירתית בטענה שהן מקור לבנאליות עירונית. סוד ההצלחה של פדריגמה זו הוא בערכים הניאו-ליברלים שהיא מקדמת העטופים בשפה של חדשנות ויצירתיות
רשימה זו מתארת את עתיד המרחב הכפרי בעידן הנאו ליברלי, עידן שבו המדינה מחליטה לסגת מתמיכתה הכלכלית באזורי הספר. תיירות, העברת בעלות וכלייה, העתיד המדכדך של הספר
מה הם עשרת הקריטריונים שיהפכו כל עיר ל'עיר תיירות מדליקה'? מדרחוב, עיר עתיקה, ריהוט עירוני והילכתיות הם רק חלק מרשימת החובה לייצור 'עירוניות' שמקדמת את כלכלת הצריכה. ביקור בשטוקהולם עזר להגדיר את הרשימה במלואה
האם אינסטגרם, פינטרסט ואיר בי אנד בי אשמים בסטנדרטיזציה של הטעם שלנו ובהפצת סגנונות עיצוב זהים ברחבי העולם? או שהם אחראים לכך שמקומות זרים הופכים בין רגע למוכרים בזכות העיצוב הדומה? קייל צ'קיה טוען שתרבות הסיליקון ואלי ועובדי התאגידים הבינלאומיים הם שגורמים לייצור והשכפול של מרחבי AirSpace ברחבי העולם
הנושא של הזיכרון והמקום שלו בחיינו היא סוגיה מרכזית בזהות הישראלי והיהודית. ויכוח סביב אנדרטה בדיסלדורף, מעורר מחשבה לגבי הנוכחות של זיכרונות טראומתיים בחיי היום יום שלנו
מה קורה כשבונים עיר מותאמת לאקלים המקומי ואחרי 40 שנה מגיעה ההתחממות הגלובלית והופכת את התשתית ללא רלוונטית? תשאלו את עיריית מיניאפוליס שמתמודדת עם רשת גשרים ומעברים עיליים שייתרו את רחובות העיר המרכזיים, ואילו היום נוכח מזג האוויר מתעורר צורך במערכת יחסים הפוכה שתחזיר את הרחובות לחיים.
בשנים האחרונות בעיקר בישראל ישנה פריחה וערגה מחודשת לניאו-אורבניזם, ספרים של כותבים מרכזיים מתורגמים, הליכות ג'יין מאומצות בעיר וכל מקדשי העירוניות מחיים ססמאות ישנות. אך מהו בדיוק הניאו אורבניזם? מניין צמח? באיזה הקשר תרבותי ופוליטי ומה הייתה הביקורת כנגדו? מאיר אלוויל ברשימה מלמדת.
שיקום שכונות פרויקט הדגל של ממשלת מנחם בגין בשנות ה-70 שב וחוזר לכותרות. גלגולו הנוכחי של הפרויקט מעלה שאלות נוקבות. האם יש ממש בחידושו או האם מדובר בספין פוליטי המבקש להעביר מסר להמון, שהמדינה מקדמת כלים של התחדשות עירונית גם עבור "האוכלוסיות המוחלשות"? רשימה ספקנית על הקמפיין הממותג של פרויקט שיקום השכונות.
כיצד סיפורי העבר חודרים ליום יום שלנו ומעצבים את החוויה העירונית? אנדרטאות רבות ממלאות את המרחב העירוני, רובן בעלות נוכחות מונומנטלית וקשה להתעלם מהן. האנדרטה של מיכה אולמן בברלין מראה שאפשר לזכור גם אחרת.
האם הביקורת על הפרגמטיזם העומד בבסיס מדריכי תכנון השטחים הציבוריים הפתוחים בערים בישראל מתעלמת מהנגיסה הגוברת בהקצאתם ובאיכות פיתוחם? האדריכל גיא נרדי טוען כי הסטנדרטיזציה והמדריכים הקיימים נחוצים כדי לשמור על תשתיות המרחב הציבורי הירוק בעיר וכדי למנוע פיתוח חסר רסן. מאמר תגובה.
