לאתגר

טיילת לואי בחיפה משקפת את המורכבות של המרחב הציבורי, במפגש בין תרבויות שונות. ברשימה זו, השנייה בסדרה, אבחן את השפעת מלחמת חרבות ברזל על החיים החברתיים והפיזיים בטיילת.

טיילת לואי, המקום שבו עולמות שונים נפגשים, מגלמת את מורכבות המרחב הציבורי בחיפה. הטיילת מרחב מפגש לקבוצות חברתיות ואתניות מגוונות בעיתות שלום, אך גם מעוררת שאלות מורכבות בעיתות מלחמה. רשימה ראשונה בסדרה שתעסוק בטיילת כנקודת מפגש תרבותית וחברתית בזמנים שונים.

אם לכולם ״מגיעה״ עיר, הרי שככל הנראה אין מנוס מהפיכתה לצפופה יותר. כאן עולה השאלה – באיזה מחיר? מהי המשמעות של ״עיר לכולם״ אם העיר טובה פחות, לכולם או לרבים? האם בחירתם של אנשים לגור בסביבה בעלת מאפיינים מסוימים בנקודת זמן כלשהי, צריכה להוות מכשול בפני מגמות פיתוח, או שניתן להצדיק את הפגיעה בשם ״טובת הכלל״?

מסמך המדיניות להתחדשות שכונת כפיר בכפר שלם בתל אביב, מציע תפיסה חדשנית ומעניינת של חידוש ושדרוג של המרחב העירוני הבנוי ומתן מענה לצרכים עכשוויים, תוך שמירה על המאפיינים האדריכליים והמרחביים הייחודיים של השכונה, אשר כמעט ונעלמו תחת שכבות של תוספות בנייה ושימושים חדשים שהצטברו לאורך השנים.     

מה בין גן הזיכרון ויעודו לדינמיקה החברתית המתרחשת בו? כיצד השפיעה הדינמיקה החברתית בגן הזיכרון על תפיסת הציבור את המקום לאורך השנים?

כיצד ניתן לחקור את אופני השימוש היומיומיים במרחב הציבורי? אילו מתחים קיימים בין השימושים היומיומיים למטרות הנצחה וזיכרון? רשימה זו, ראשונה בסדרה, עוסקת בשאלות אלו, דרך מקרה המבחן של גן הר הבנים ברמת גן.

הפיכת פארקים עירוניים לסביבות לימוד חינוכיות עתידה להתוות דרך חדשה ומעשית לשיפור חוויית הלמידה. ברשימה זו תעסוק בהפיכת פארקים עירוניים קיימים לסביבת לימודים אפקטיבית ויצירתית עבור ילדים במערכת החינוך הפורמאלית.

הגירה היא אחד הכוחות הפועלים המשמעותיים המאפיינים כיום את הערים בעולם, וגם בישראל. גורמים רבים ושונים – מלחמות, שינויי אקלים, משברים פוליטיים וצרכים כלכליים – דוחפים אנשים ונשים ברחבי העולם כולו לנסות למצוא את עתידם במקום חדש. לצד ההבטחה, תהליך זה מלווה כמובן גם בהתמודדות יומיומית עם קשיים רבים. רשימה זו מבקשת להאיר את הקשיים, המתחים והקונפליקטים הכרוכים בהגירה, מנקודת מבטן של המהגרות, באמצעות סיפורן האישי של שלוש צעירות אריתראיות החיות בדרום תל-אביב.

רשימה זו סוקרת מאמר העוסק באזורים מוטבי חניה (Parking Benefit Districts) ככלי לניהול מצוקת החניה בערים. אזורים מוטבי חניה הם אזורים בעיר בהם מתמחרים את החניות בצידי המדרכה, ואת הרווח הכספי מהתשלום של בעלי הרכבים משקיעים בשיפור האזור באמצעות תחזוקה, ניקיון ושירותים ציבוריים.

מדוע היציאה מתחנות הרכבת בישראל כל כך לא נעימה, והחיבור לעיר כמעט ולא קיים? מחשבות ותובנות מביקור בגרמניה, על תכנון סביבות תחנות רכבת, ועל הממשק עם העיר.

מחקר בין-תחומי חדשני על תנועה וזרימה בעיר, המשלב בין חקר עיצוב עירוני לבין מחקר על תנועת חרקים וניתוח ממוחשב, מעלה תובנות מעניינות בנוגע להשפעה של מבנה המרחב העירוני על אופי התנועה בו.

מהם האתגרים החדשים שמציבה הדיגיטציה בשיטור העיר? כיצד טכנולוגיות חדשות בשירות המשטרה משפיעות על אי שוויון בזירה העירונית? וכיצד נגיב לדיגי-דוג, הרובוט המשטרתי, שנפגוש ברחוב? אלה הן חלק מהשאלות שעלו בסדנת מחקר בנושא בגרמניה.

בימים אלה צפון רמת הגולן סובל מירי מתמשך שהביא לפגיעות קשות באזרחים. בתחילת החודש, עשרות רקטות נורו לצפון רמת הגולן בתגובה להתנקשות באיש חיזבאללה ושני תושבי הגולן נהרגו מפגיעה ישירה ברכבם, ובסופו, רקטה פגעה במרכז מג'דל שמס וגרמה למותם של 12 ילדים וילדות. רשימה זו מתייחסת לתמונות שצולמו ברמת הגולן בימים אחרים, לפני שצפון הארץ הפך שוב לאזור מלחמה. בגולן קיים שטח פתוח נרחב ובו מגוון מערכות אקולוגיות ובתי גידול שונים. זהו שטח געשי רחב היקף, עשיר בתופעות ייחודיות, של  רמות בזלתיות, נחלים, מעיינות, בריכות חורף וקניונים, לצד נופי יער, חורש, חקלאות בהם מתקיים עולם חי וצומח מגוון, ובחלקו נדיר. התמונות שצולמו באזור מרום גולן, הן כולן של טבע מופר, תמונות נוף שהן תוצאה של מפגש בין הטבע והפעילות האנושית. הרשימה תתייחס למפגש זה.

רשימה זו, אחרונה בסדרה, מתמקדת בדיון שבין התיאוריה העוסקת בתכנון בסיבות א-פורמאליות לבין הפעולה התכנונית, ובאופן שבו מתממש המתח בין עוני וא-פורמאליות ובין תכנון מודרניסטי, במקרה של תכנון ג'סר א-זרקא, וכיצד מתח זה מיוצג ובא לידי ביטוי אצל השחקנים השונים.

רשימה זו, שנייה בסדרה, מציגה את מקרה הבוחן של היישוב ג'סר א-זרקא, את התוכניות שמקודמות ביישוב בשנים האחרונות, ואת עמדות "השחקנים" השונים ביחס לתוכניות אלה. המקרה של ג'סר א-זרקא ישמש כבסיס לדיון במתח שבין התכנון הממסדי לבין סביבה קיימת שצמחה לאורך השנים באופן לא מוסדר וא-פורמאלי.

התכנון העירוני המודרניסטי הנהוג כיום הוא פרדיגמה מערבית. תופעות של עוני ובנייה בלתי פורמאלית, לעומת זאת, היו נוכחות החל מראשית העירוניות והעיור. השאלה בה עוסקת סדרת רשימות זאת – כיצד, אם בכלל, הפרדיגמה התכנונית מתיישבת עם סביבות שמוגדרות א-פורמאליות? – מעסיקה את עולם התכנון בקני מידה שונים: גלובאלי, לאומי ומקומי. ברשימה זו אציג גישות שונות לתכנון של סביבות בלתי פורמאליות, וברשימה הבאה אתמקד בבחינת המקרה של תכנון  חדש שנעשה בשנים האחרונות עבור הכפר ג'סר א-זרקא.