לתכנן

תכנון בסביבות א-פורמאליות: סוגיות עקרוניות ושאלות מעשיות

סיון רוזנבלט
התכנון העירוני המודרניסטי הנהוג כיום הוא פרדיגמה מערבית. תופעות של עוני ובנייה בלתי פורמאלית, לעומת זאת, היו נוכחות החל מראשית העירוניות והעיור. השאלה בה עוסקת סדרת רשימות זאת – כיצד, אם בכלל, הפרדיגמה התכנונית מתיישבת עם סביבות שמוגדרות א-פורמאליות? – מעסיקה את עולם התכנון בקני מידה שונים: גלובאלי, לאומי ומקומי. ברשימה זו אציג גישות שונות לתכנון של סביבות בלתי פורמאליות, וברשימה הבאה אתמקד בבחינת המקרה של תכנון  חדש שנעשה בשנים האחרונות עבור הכפר ג'סר א-זרקא.
לאתגרלגורלהיפגשלהמציאלזוזלתכנן0 תגובות

תחנת קרליבך  – “תחנה עבור אנשים”?

טל מלץ
ברשימה הקודמת סקרנו את הדיון התאורטי סביב הנושא 'עיר עבור אנשים'. דיון זה ישמש אותנו לבחינה של סדר העדיפויות של מנגנוני התכנון והבקרה בתכנון תחנת קרליבך כמו גם את המרחב שנוצר כתוצאה מתהליכי התכנון, במטרה לבחון האם ובאיזה אופן התכנון וההקמה של התחנה התייחסו למרקם העירוני בסביבת התחנה ולעיר בכללותה. בנוסף, הרשימה מנסה לבחון כיצד התכנון במקום עונה לקריאה של ״עיר עבור אנשים״, והאם נלקחו בחשבון שיקולים של צדק והיבטים חברתיים, בשלבי התכנון והביצוע.
לאתגרלהיפגשלהמציאלזוזלעבודלתכנן0 תגובות

‘עיר עבור אנשים, לא למטרות רווח’ – בין תיאוריה לפרקטיקה

טל מלץ
גישות ביקורתיות בתכנון העירוני מדגישות את מקומם של אנשים – תושבים, דיירים ואלה המשתמשים במרחב העירוני – כיעד המרכזי הנדרש של התכנון העירוני, ולא שיקולים כלכליים של יצירת רווחים. ברשימה זו אבחן את התפיסות והעקרונות שבבסיס הקריאה "עיר עבור אנשים, לא למטרות רווח", וכיצד עקרונות אלה אמורים להתממש בפרקטיקה התכנונית. סקירה תיאורטית זו תשמש כבסיס לניתוח מקרה בוחן ספציפי של תכנון תחנת קרליבך של הרכבת הקלה בתל אביב.
לאתגרלהיפגשלהמציאלזוזלעבודלתכנן0 תגובות

העיר ומחלת הסוכרת

אמיתי בלום
רשימה זו עוסקת בבעיה ההולכת וגדלה במרחב העירוני בעולם: התגברות התחלואה הכרונית בכלל ומחלת הסוכרת בפרט. באמצעות סקירה של מחלת הסוכרת ושל הקשרים בינה ובין המרחב העירוני, נבחנת הזיקה בין תכונות עירוניות שונות, בקני מידה עירוניים ושכונתיים, לבין השכיחות של תחלואה בסוכרת בערים. על בסיס סקירה זו, מוצגת הצעה הממסגרת את התכונות העירונית השונות כמנגנונים בריאותיים המשפיעים על תושבי העיר, באופן שיוכל לסייע למתכנני ערים לייצר סביבות מגורים בריאות יותר.
לאתגרלגורלזוזלתכנן0 תגובות

סביבת המזון בשכונה והקשר שלה לבריאות

גל אלחנן
הרשימה השלישית בסדרה סוקרת את המחקר בתחום הבוחן את הקשר בין שכונה לבין התזונה של אלה המתגוררים בה, ואת ההשלכות הבריאותיות של התזונה. גם רשימה זו בוחנת את המושגים המרכזיים ואת ההנחות המקובלות בתחום, ומצביעה על המגבלות הקיימות ועל האתגריים המחקריים הניצבים בפני התחום.
לאתגרלגורלהיפגשלהמציאלזוזלעבודלתכנן0 תגובות

הקשר בין שכונה לפעילות גופנית

גל אלחנן
רשימה זו, השנייה בסדרה הסוקרת את תחום המחקר הבוחן את הקשר בין שכונה לבין בריאות, מתמקדת בקשר שבין השכונה והתכנון השכונתי לבין פעילות גופנית. ברשימה זו המוקד הוא על תפיסות הרווחות בתחום בנוגע לקשר זה, ועל החשיבות בהבחנות ברורות בין סוגים שונים של פעילות גופנית, והיישום שלהן בתכנון השכונתי.
לאתגרלגורלהיפגשלהמציאלזוזלעבודלתכנן0 תגובות

הקשר בין שכונה לבריאות

גל אלחנן
בסדרה של רשימות, גל אלחנן סוקר את תחום המחקר הבוחן את הקשרים בין השכונה לבין הבריאות של אלה המתגוררים בה. הסדרה סוקרת את התפיסות המובילות בתחום, את המושגים המרכזיים, את ההנחות המקובלות ואת התובנות העולות מהתחום הרלוונטיות לתכנון עירוני. הרשימה הראשונה מתמקדת בתחום באופן כללי, באופן בו נתפסת ומוגדרת בו השכונה, ובאתגרים המחקריים המאפיינים אותו.
לאתגרלגורלהיפגשלהמציאלזוזלעבודלתכנן0 תגובות

סליחה על השאלה, אבל מה השאלה שלך? – שיתוף ציבור בתכנון בעידן “העיר החכמה”

בת אל יוסף רביד
העידן הדיגיטלי פותח אפשרויות חדשות ומרתקות לשיתוף ציבור יעיל ופרודוקטיבי. ברשימה זו אציג פיתוח של כלי דיגיטלי 'קמפיין שאלות דיגיטלי-מרחבי' הממזג בין מתודולוגית שיתוף הציבור 'קמפיין שאלות', שהוצגה ברשימה הקודמת, לבין כלים דיגיטליים מרחביים מבוססי נתונים. כלי זה מאפשר יצירת מאגר נתונים מרחבי של שאלות ותובנות מתושבי העיר, תוך שימוש בטכנולוגיות דיגיטליות מרחביות. רשימה זו דנה ביתרונות של שילוב זה, באמצעות הצגה של פיילוט שבוצע עבור שכונת הדר בחיפה, ומסכם בדיון פתוח על אתגרים והזדמנויות עתידיות של השימוש בכלי הדיגיטלי.
לאתגרלהמציאלתכנן0 תגובות

סליחה על השאלה, אבל מה השאלה שלך? – הצעה למתודולוגיה חדשה בשיתוף הציבור בתכנון

בת אל יוסף רביד
"כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה בָנִים דִּבְּרָה תּוֹרָה. אֶחָד חָכָם, וְאֶחָד רָשָׁע, וְאֶחָד תָּם, וְאֶחָד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ לִשְׁאול". איך תפיסות אלו באות לידי ביטוי בתהליכי שיתוף ציבור, ומדוע אולי דווקא הבן שאינו יודע לשאול הוא הבן שמחזיק את המפתח לצוהר סודי וסמוי, שדרכו ניתן לגלות ולחשוף את רזי המקום? מתודולוגית 'קמפיין שאלות' הינה פרקטיקה של שיתוף ציבור המבוססת על תהליך של עידוד דיאלוג באמצעות הזמנה לשאילת שאלה על סוגיה מסוימת, במטרה להגיע בדרך זו אל רבדים עמוקים וסמויים של ידע רלוונטי.
לאתגרלהמציאלתכנןתגובה אחת

למען טובת הכלל, לחזור ליסודות התכנון – שנה למותו של יוברט לו-יון

המערכת
בימים אלה אנו מציינים שנה למותו של יוברט לו-יון. שנה שבה נדמה שהשתנה כל מה שהכרנו ושחשבנו שידענו. תקופה זו מעלה מחדש שאלות ישנות על תכנון ופיתוח, ומציבה אתגרים חדשים שאיתם החברה בישראל תצטרך להתמודד בשנים הקרובות. שאלות ואתגרים אלה תמיד העסיקו את יוברט, שאמנם היה מאוד ביקורתי ביחס לתכנון ולמציאות בישראל באופן כללי, אבל תמיד גם האמין בצורך לשנות ולפעול למען מציאות טובה יותר עבור כל יושבי הארץ הזאת.
לאתגרלהמציאלחזורלתכנןעדכוניםתגובה אחת

תכנון עירוני הפודקסט | 3. המתח בין ידע לפעולה בתכנון

המערכת
במשך מספר שנים העבירה פרופ' טלי חתוקה אדריכלית ומתכננת ערים את הקורס תכנון עירוני. קורס שהיא בנתה ושינתה לאורך השנים. כיום, הקורס כבר לא ניתן ולכן החלטנו להפוך אותו לסדרה קצרה. הסדרה לא מתיימרת להיות הקורס עצמו אלא לתת טעימה מתוכו ולגעת בכמה נקודות חשובות להבנת ההיסטוריה והדילמות של המתכנן והתכנון העירוני שמשפיעות עלינו עד היום.
הפודקסטלאתגרלהמציאלתכנן0 תגובות

תכנון עירוני הפודקסט | 2. תכנון והמרחב העירוני בדרום הגלובלי

המערכת
במשך מספר שנים העבירה פרופ' טלי חתוקה אדריכלית ומתכננת ערים את הקורס תכנון עירוני. קורס שהיא בנתה ושינתה לאורך השנים. כיום, הקורס כבר לא ניתן ולכן החלטנו להפוך אותו לסדרה קצרה. הסדרה לא מתיימרת להיות הקורס עצמו אלא לתת טעימה מתוכו ולגעת בכמה נקודות חשובות להבנת ההיסטוריה והדילמות של המתכנן והתכנון העירוני שמשפיעות עלינו עד היום.
הפודקסטלאתגרלהמציאלתכנן0 תגובות

תכנון עירוני הפודקסט | 1. יסודות התכנון העירוני בעולם המערבי

המערכת
במשך מספר שנים העבירה פרופ' טלי חתוקה אדריכלית ומתכננת ערים את הקורס תכנון עירוני. קורס שהיא בנתה ושינתה לאורך השנים. כיום, הקורס כבר לא ניתן ולכן החלטנו להפוך אותו לסדרה קצרה. הסדרה לא מתיימרת להיות הקורס עצמו אלא לתת טעימה מתוכו ולגעת בכמה נקודות חשובות להבנת ההיסטוריה והדילמות של המתכנן והתכנון העירוני שמשפיעות עלינו עד היום.
הפודקסטלאתגרלהמציאלתכנן0 תגובות

ללמוד מהמרחב – הקיבוץ לקראת “משבר הקיבוצים”

רונן בן-אריה
ד"ר עידית שכנאי-רן היא אדריכלית, חוקרת אדריכלות ותרבות ומלמדת במחלקה לארכיטקטורה בטכניון ובביה"ס לאדריכלות באוניברסיטת תל-אביב. ספרה החדש "הנה ימים באים – מרחב ואדריכלות בקיבוץ רגע לפני המשבר" (הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2023), עוסק במרחב של הקיבוץ בשנות ה-70 של המאה ה-20, על רקע תהליכי השינוי החברתיים, הכלכליים והפוליטיים שעברו באותן שנים הקיבוצים, והחברה הישראלית בכלל. בראיון איתה, היא מספרת על השינויים שעברו הקיבוצים באותם שנים וכיצד השפיעו על המרחב הפרטי והציבורי בקיבוץ, וכיצד ניתוח מרחבי יכול ללמד על תהליכי עומק חברתיים המובילים למשבר אשר עתיד לאיים על שגרת חיים הנדמית כיציבה.
לגורלהיפגשלעבודלתכנןספרים0 תגובות

פרויקט הדולפינריום וחוף הים בשנות ה-90

טלי חתוקה
סדרת רשימות זו מגיעה בעקבות השלמת פרויקט הדולפינריום והשקת הטיילת החדשה באזור. בסדרה, אני חוזרת להתפתחות ההיסטורית של חוף הים של העיר תל אביב כנקודת מוצא להבנת הפרויקט החדש. הטקסט לקוח מתוך הספר רגעי תיקון, רסלינג, 2008. ברשימה זו, שלישית בסדרה, אני דנה בהתפתחות החוף בשנות ה-90 ובמימוש פרויקט הדולפינריום כיום.
להיפגשלהמציאלתכנן0 תגובות

מרכז התיירות (כיכר אתרים) וחוף הים בשנות ה-60

טלי חתוקה
סדרת רשימות זו מגיעה בעקבות השלמת פרויקט הדולפינריום והשקת הטיילת החדשה באזור. בסדרה, אני חוזרת להתפתחות ההיסטורית של חוף הים של העיר תל אביב כנקודת מוצא להבנת הפרויקט החדש. הטקסט לקוח מתוך הספר רגעי תיקון, רסלינג, 2008. ברשימה זו, שנייה בסדרה, אני דנה בהתפתחות החוף בשנות ה-60.
להיפגשלהמציאלתכנן0 תגובות

חוף הים והעיר תל אביב

טלי חתוקה
סדרת רשימות זו מגיעה בעקבות השלמת פרויקט הדולפינריום והשקת הטיילת החדשה באזור. בסדרה, אני חוזרת להתפתחות ההיסטורית של חוף הים של העיר תל אביב כנקודת מוצא להבנת הפרויקט החדש. הטקסט לקוח מתוך הספר רגעי תיקון, רסלינג, 2008. רשימה זו, ראשונה בסדרה, מורכבת מהקדמה קצרה ולאחריה דיון בהתפתחות החוף בשנות ה-30.
להיפגשלהמציאלתכנןתגובה אחת

תהליך המעבר לפארק תעשייתי אקולוגי

אלורה וינסנט
פארקים אקולוגיים מובחנים במחויבות שלהם ליישום אסטרטגיות קיימות. המעבר מחייב גישה הוליסטית שבאה לידי ביטוי בצורות רבות, בין היתר, "בתמיכה בשינוי הירוק" הדורשת גישה דו-כיוונית, הן מן החברות הקיימות שיעברו לפרקטיקות ברות-קיימא, והן מקובעי המדיניות שיקדמו שינויי רגולציה ומדיניות.
לעבודלתכנן0 תגובות

מה ניתן ללמוד מנחיל? – על חגבים, רובוטים והתנועה בעיר

רונן בן-אריה
איך מיליוני חגבים יודעים לנוע ביחד כגוף אחד באותו כיוון? על מה מתבססת תנועה קולקטיבית? מהו נחיל ואיך הוא נוצר? ואיך כל זה קשור לפיתוח טכנולוגיה ולתנועה בעיר? על שאלות אלה ואחרות שוחחנו עם פרופ' אמיר אילי מהמחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב, שמחקריו עוסקים באורגניזם החי בכל הרמות, באקולוגיה ובהתנהגות בעלי חיים, וביישום של מחקר ביולוגי בייצור ובפיתוח של רובוטים.
לאתגרלהמציאלהרחיק ראותלזוזלתכנן0 תגובות

תפיסת המחוקקים את חוק פיצול דירות

גל אלחנן
בשנת 2017 אושר חוק פיצול דירות שהבטיח שינוי משמעותי בשוק הדיור בישראל, אך הפוטנציאל לא התממש והחוק נכשל. כיצד המחוקק תפס את הפוטנציאל של החוק? מהן הקונספציות שהנחו את תפיסתו? רשימה זו עוסקת בשאלות אלו.
לגורלשלוטלתכנןתגובה אחת

זרקור על גגות מוגבהים לשימוש הציבור – היקף התופעה ויסודותיה ההיסטוריים

גילת לווינגר וניר מועלם
הדיון בשימוש בגגות כמרחב ציבורי מלווה את התכנון העירוני והאדריכלות מאז ראשית המודרניזם, וזוכה בשנים האחרונות להתעוררות מחודשת בעולם על רקע תהליכים של ציפוף עירוני ומשבר האקלים. עם זאת, בישראל הדיון בגג כמרכיב בעל חשיבות במרחב העירוני, עדיין מוגבל ומתמקד בעיקר בהיבטים האקלימיים של גגות. רשימה זאת בוחנת את המשמעויות של הגג כמרחב ציבורי בראייה היסטורית, כבסיס לדיון עכשווי במקומו של הגג במרחב הציבורי בעיר ההולכת ומצטופפת
לאתגרלגורלהיפגשלהמציאלתכנןתגובה אחת

שימור אתרי מורשת ובניינים היסטוריים בשפרעם כצעד לצמיחה ומיתוג העיר

פאטמה מורד
כיצד העיר שפרעם רואה את עתיד אתרי המורשת שלה? כיצד הם מבטאים את העבר, ההווה והעתיד של העיר? רשימה זו עוסקת בהיסטוריה של אתרי שימור בשפרעם ומציעה דרכים לנצל את המורשת ההיסטורית למען פיתוח העיר.
לאתגרלגורלתכנן0 תגובות

מורשת נוף תרבות חקלאי מולאמת ומופרטת -הבייארות בתל-אביב-יפו מבט בפרספקטיבה קצרת מועד

אבי ששון ואורי בלטרברט
מהי המורשת של בתי הבאר סביב העיר יפו? כיצד נכון לשמרה? רשימה זו עוסקת במתח בין שימור מורשת אדריכלית עירונית בנויה לשימור מורשת חקלאית ורנקולרית.
לגורלעבודלתכנן0 תגובות

תכנון עירוני | סדרת פודקסט

המערכת
במשך מספר שנים העבירה פרופ' טלי חתוקה אדריכלית ומתכננת ערים את הקורס תכנון עירוני. קורס שהיא בנתה ושינתה לאורך השנים. כיום, הקורס כבר לא ניתן ולכן החלטנו להפוך אותו לסדרה קצרה. הסדרה לא מתיימרת להיות הקורס עצמו אלא לתת טעימה מתוכו ולגעת בכמה נקודות חשובות להבנת ההיסטוריה והדילמות של המתכנן והתכנון העירוני שמשפיעות עלינו עד היום.
הפודקסטלאתגרלהמציאלתכנןסדרות פודקסט0 תגובות

פרשנות מקומית למושג ‘חוסן עירוני’

אמיתי בלום
המושג 'חוסן עירוני' הפך בשנים האחרונות לדומיננטי בשיח העולמי העוסק בהתמודדות עם האתגרים ההולכים ומתרבים בתחום הסביבתי והחברתי. רשימה זו בוחנת מה קורה כאשר מושג כה רווח, שהוא בעל משמעויות תיאורטיות ומעשיות כאחד, משמש בגיבוש תוכניות פעולה ברמה המקומית. באמצעות ניתוח תוכנית החוסן האסטרטגית של עיריית תל אביב-יפו, נבחנת הפרשנות המקומית שניתנת למושג, וכיצד נעשה בו שימוש בהתוויית המדיניות העירונית המקומית.
לאתגרלגורלהיפגשלהמציאלתכנן0 תגובות

מיהו המתכנן בעידן של תחילת המאה ה21? בין תאוריה לפרקטיקה

דבי כהן הראל
ברשימה הקודמת סקרנו בקצרה את השינויים בתפקיד ובמעמד של מתכנני הערים לאורך ההיסטוריה, ואת תהליכי ההכשרה וההסמכה של מתכנני ערים במדינות שונות בעולם כיום. ברשימה זו נמשיך לבחון את מעמדו ותפקידו של מתכנן הערים, במתח שבין הידע התיאורטי על המקצוע לבין הידע המקצועי המעשי.
לתכנן0 תגובות